אבחון מאוחר של סרטן כרשלנות רפואית: מה צריך להוכיח ואיך נקבע הפיצוי
אבחון מאוחר של סרטן הוא רשלנות רפואית כשרופא סביר היה מפנה לבירור מוקדם יותר, והאיחור פגע בתוצאה. צריך להוכיח גם את הפרת סטנדרט הבירור וגם קשר סיבתי, בחוות דעת רפואית. כשהתוצאה אינה ודאית, בית המשפט העליון מכיר בפיצוי על אבדן סיכויי החלמה, בשיעור הסיכוי שאבד.
אבחון מאוחר של סרטן הוא רשלנות רפואית כשרופא סביר היה מפנה לבירור מוקדם יותר, והאיחור פגע בסיכויי ההחלמה או החמיר את התוצאה. כדי לתבוע צריך להוכיח שני דברים נפרדים: שהבירור לא נעשה בזמן, ושהאיחור שינה משהו. כשאי אפשר לדעת בוודאות מה היה קורה באבחון בזמן, בית המשפט העליון מכיר בפיצוי על עצם אבדן סיכויי ההחלמה.
המאמר מיועד למי שאובחן בשלב מתקדם אחרי תקופה של תלונות, בדיקות או הפניות שלא טופלו, ולבני משפחה של מי שנפטר ממחלה שאובחנה באיחור. הוא מסביר מה בודקים בתיק, איך מחושב הפיצוי כשהקשר הסיבתי אינו ודאי, ומתי השעון של ההתיישנות מתחיל לרוץ. מי שמחכה לסיום הטיפולים לפני שהוא מברר, עלול לגלות שחלק מהרשומות כבר קשה להשיג. לכן כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית כבר כשעולה החשד, גם אם עדיין לא ברור אם יש תביעה.
מתי אבחון מאוחר של סרטן נחשב רשלנות רפואית?
אבחון מאוחר נחשב רשלנות רק כשהאיחור נבע מסטייה ממה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות. סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר התרשלות במשלח יד כאי-נקיטת הזהירות שאדם "סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד" היה נוקט. המבחן אינו מה שהתברר בדיעבד, אלא מה שהופיע בתיק באותו רגע.
לפי כל-זכות, "לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות". גידול שלא נראה בבדיקה סבירה, או תסמין כללי שלא הצביע על מחלה, לא יקימו לבדם עילה. המצבים שנבדקים בדרך כלל בתביעות מהסוג הזה:
- תלונה חוזרת בלי בירור. אותה תלונה עולה בכמה ביקורים, ואין הפניה לבדיקה.
- תוצאה חריגה שלא טופלה. בדיקת דם, דימות או ביופסיה עם ממצא חשוד, בלי המשך טיפול.
- פענוח שגוי. ממצא שנראה בצילום ולא דווח, או דווח ולא הועבר לרופא המטפל.
- הפניה שלא הושלמה. נשלחה הפניה, אבל איש לא וידא שהבדיקה בוצעה ושהתוצאה נקראה.
- התעלמות מגורמי סיכון. היסטוריה משפחתית או ממצא קודם שהיה צריך להוביל למעקב צמוד יותר.
מה צריך להוכיח: שתי שאלות נפרדות
צריך להוכיח גם הפרה של סטנדרט הבירור וגם קשר סיבתי בין האיחור לנזק. תביעה שמוכיחה רק אחת מהשתיים תידחה. השאלה הראשונה עוסקת בהתנהגות הרופא, והשנייה עוסקת בביולוגיה של המחלה.
| השאלה | מה בודקים | מי עונה עליה | הראיה המרכזית |
|---|---|---|---|
| האם היה צריך לאבחן מוקדם יותר? | מה היה בתיק בכל ביקור, ומה רופא סביר היה עושה עם זה | מומלץ בתחום המטפל: רפואת משפחה, רדיולוגיה, גינקולוגיה ועוד | תיק קופת החולים, פענוחים, מכתבי הפניה |
| האם האיחור שינה את התוצאה? | באיזה שלב הייתה המחלה במועד שבו היה צריך לאבחן, ומה היו אפשרויות הטיפול אז | מומלץ באונקולוגיה | פתולוגיה, דימות, מהלך המחלה אחרי האבחון |
| מה היקף הנזק? | איזה חלק מהמצב היום נובע מהאיחור ולא מהמחלה עצמה | מומלצים רפואיים, ובהמשך בית המשפט | חוות דעת, מסמכי טיפול, נתוני השתכרות |
השאלה השלישית היא הקשה ביותר באבחון מאוחר. גם אבחון בזמן לא היה מבטיח החלמה, ולכן כמעט תמיד נשאר ספק. בגלל הספק הזה פיתחה הפסיקה את הכלל של אבדן סיכויי החלמה, שמוסבר בהמשך.
מהו סטנדרט בירור סביר?
סטנדרט הבירור הסביר הוא מה שרופא זהיר בתחום היה עושה נוכח התלונות, הממצאים וגורמי הסיכון שהיו לפניו. אין רשימה אחת בחוק. המומלץ מטעם התובע מסביר מה מקובל, והמומלץ מטעם הנתבע טוען אחרת.
נקודת ייחוס אחת היא תוכנית הגילוי המוקדם. לפי משרד הבריאות, ממוגרפיה כלולה בסל הבריאות לנשים בגיל 50 עד 74, אחת לשנתיים. בדיקת דם סמוי בצואה כלולה בסל מגיל 50 ועד 75, אחת לשנה. בדיקות אלה מיועדות לאנשים בלי תסמינים.
כשיש תסמינים, הסטנדרט גבוה יותר. מטופל שמתלונן על דימום, גוש, ירידה חדה במשקל או שינוי מתמשך אינו "עוד בדיקת סקר". השאלה היא אם התלונה תועדה, אם נשקלה אבחנה ממארת, ואם נשלחה הפניה מתאימה בזמן.
חוק זכויות החולה מגדיר "טיפול רפואי" לרבות "פעולות איבחון רפואי" (סעיף 2). לכן גם שלב האבחון כפוף לזכות לטיפול נאות לפי סעיף 5. מטופל זכאי גם להשיג מיוזמתו דעה נוספת (סעיף 7), וכדאי להשתמש בזכות הזו כשתלונה לא נענית.
אבדן סיכויי החלמה: איך נקבע הפיצוי כשהתוצאה אינה ודאית?
אבדן סיכויי החלמה הוא ראש נזק עצמאי: הפגיעה בסיכוי להחלים נחשבת נזק בפני עצמה, גם כשאי אפשר להוכיח שהמטופל בוודאות היה מחלים. בית המשפט העליון הכיר בו לראשונה בע"א 231/84 (1988), שם נקבע ש"אובדן סיכויי החלמה, שנגרם עקב הרשלנות, יכול להיחשב, הוא עצמו, כנזק בר-פיצוי".
הכלל נשאר בתוקף גם אחרי הדיון הנוסף בדנ"א 4693/05, שבו ישב הרכב של תשעה שופטים (29.8.2010). השופטת נאור תיארה שם את הערכת הנזק כ"מכפלת הנזק המוכח בהסתברות מניעתו אלמלא ההתרשלות".
בפועל יש שני מצבים:
- הוכח קשר סיבתי מעל 50%. אם מוכח שסביר יותר שאבחון בזמן היה מונע את הנזק, התובע זכאי לפיצוי מלא. במצב כזה הדוקטרינה אינה משמשת להפחתת הפיצוי.
- הסיכוי שאבד נמוך מ-50%. התובע אינו מוכיח שהנזק כולו נגרם מהאיחור, אבל יכול לקבל פיצוי בשיעור הסיכוי שאבד.
לדוגמה, נניח שמומלצים קובעים שאילו הגידול היה מאובחן בזמן, היה סיכוי של 30% שהמחלה לא הייתה מתפשטת. בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי בשיעור 30% מהנזק שהוכח. אם במקרה אחר הסיכוי הוא 70%, הקשר הסיבתי הוכח לפי מאזן ההסתברויות, והפיצוי מלא.
מה ההבדל בין אבדן סיכויי החלמה לאחריות יחסית שנדחתה?
ההבדל הוא בסוג הנזק שמפצים עליו. באבדן סיכויי החלמה מפצים על הסיכוי שאבד, שאותו התובע מוכיח לפי מאזן ההסתברויות. באחריות יחסית מפצים על הנזק הסופי עצמו לפי אחוז ההסתברות, גם כשלא הוכח קשר סיבתי.
בדנ"א 4693/05 הוחלט ברוב של חמישה מול ארבעה כי "ככלל, אין להכיר בחריג האחריות היחסית במקרים של סיבתיות עמומה". פסק הדין הקודם בע"א 7375/02, שפסק פיצוי חלקי בתביעה על לידה, בוטל. באותו דיון הדגיש המשנה לנשיאה ריבלין שדוקטרינת אבדן סיכויי ההחלמה נשארת "בגבולות שהוצבו לה בפסיקה".
המשמעות לתביעה על אבחון מאוחר של סרטן: הדרך לפיצוי חלקי עוברת בניסוח הנזק כפגיעה בסיכויי ההחלמה, ובחוות דעת אונקולוגית שמכמתת את הסיכוי שאבד. טענה כללית ש"אולי היה אפשר להציל" אינה מספיקה.
אילו ראשי נזק נבחנים באבחון מאוחר?
נבחנים הנזקים שנובעים מהאיחור עצמו, ולא הנזקים שהמחלה הייתה גורמת בכל מקרה. זו ההבחנה שהמומלצים צריכים לעשות בכל אחד מהרכיבים.
- טיפול קשה יותר. ניתוח נרחב יותר, כימותרפיה או הקרנות שלא היו נדרשים בשלב מוקדם.
- קיצור תוחלת החיים. כל-זכות מונה אותו בין ראשי הנזק הלא ממוני בתביעת רשלנות רפואית.
- כאב וסבל. הסבל הנוסף שנגרם בגלל השלב המתקדם.
- הפסד השתכרות והוצאות. אובדן כושר עבודה, עזרה בבית, נסיעות וטיפולים.
- במקרה מוות. העילה עוברת לעיזבון (סעיף 19 לפקודה), ובן זוג, הורה וילד זכאים לפיצויים לפי סעיף 78.
אין סכום קבוע, והפיצוי תלוי בגיל, בהשתכרות ובהיקף הנזק שהוכח בכל מקרה.
חוות דעת אונקולוגית: למה בלי מומלץ אין תביעה
תביעה על אבחון מאוחר לא תתקדם בלי חוות דעת רפואית, כי תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת לצרף חוות דעת של מומלץ למי שרוצה להוכיח "עניין שברפואה". חוות הדעת מצורפת לכתב התביעה.
באבחון מאוחר נדרשות לרוב שתי מומחיות. האחת בתחום שבו היה צריך לאבחן, כמו רפואת משפחה או רדיולוגיה. השנייה באונקולוגיה, שתקבע באיזה שלב הייתה המחלה ומה היו הסיכויים. לפי תקנה 87(ג), לתובע יש 60 ימים להגיש חוות דעת נגדית לזו של הנתבע, ולפי תקנה 88 בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומלץ מטעמו.
התיק הרפואי: מה לבקש ומה קורה כשחסר רישום
הראיה החשובה ביותר היא התיק של קופת החולים לאורך כל התקופה שלפני האבחון, לא רק תיק בית החולים. סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה מזכה אתכם לקבל מידע מהרשומה הרפואית, לרבות העתק.
כדאי לבקש את רישומי רופא המשפחה, את כל ההפניות, את תוצאות הבדיקות עצמן ולא רק את הסיכום, ואת הפענוחים המלאים של הדימות. הדרך המסודרת לעבור על החומר ולהבין אם יש עילה מתוארת במאמר על בדיקת תיק רשלנות רפואית.
לפעמים חסרים רישומים. בע"א 6330/96 קבע בית המשפט העליון שכאשר רשומות שחובה לשמור לא נשמרו, נטל השכנוע עובר למוסד הרפואי (כל-זכות). לכן כדאי לתעד מה ביקשתם, מתי, ומה התקבל.
התיישנות באבחון מאוחר: מתי מתחיל השעון?
תקופת ההתיישנות היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות), אבל באבחון מאוחר השאלה היא ממתי מונים. לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, כשהנזק לא התגלה ביום שבו אירע, מונים מיום הגילוי. התביעה מתיישנת בכל מקרה אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
לדוגמה, נניח שממצא חשוד הוחמץ בבדיקה ב-2019 והמחלה אובחנה ב-2023. מועד הגילוי והמועד שבו אירע הנזק שנויים במחלוקת, והנתבע ינסה להקדים אותם. לכן לא כדאי לבנות על הקצה של התקופה.
לקטין, הזמן עד גיל 18 אינו נמנה (סעיף 10). בנוסף, סעיף 15א קובע שבתביעות שתקופתן לא הסתיימה ערב התיקון, התקופה שבין 7.10.2023 ל-6.4.2024 אינה נמנית.
מה עושים עכשיו: שבעה צעדים
- כתבו ציר זמן. מתי הופיעו התסמינים, אצל מי ביקרתם, מה נאמר ואילו בדיקות בוצעו. עשו זאת בשבוע הראשון, כשהזיכרון טרי.
- בקשו את התיק המלא מקופת החולים. רישומי רופא המשפחה, הפניות ותוצאות, לכל התקופה שלפני האבחון.
- בקשו את תיק בית החולים ואת הפענוחים. כולל דימות ופתולוגיה, ולא רק מכתבי סיכום.
- שמרו כל מסמך שבידיכם. מכתבי הפניה, תורים שנקבעו ובוטלו, הודעות מהקופה.
- אל תחכו לסיום הטיפולים. הבדיקה המשפטית אינה מפריעה לטיפול, והמועדים ממשיכים לרוץ.
- קבלו הערכה ראשונית של התיק. עורך דין בוחן אם יש בסיס להזמנת חוות דעת, לפני שמשקיעים בה.
- בדקו את מועד ההתיישנות. חשבו את שבע השנים מהמועד המוקדם האפשרי, ואת תקרת עשר השנים מיום אירוע הנזק.
שאלות נפוצות על אבחון מאוחר של סרטן
האם אפשר לתבוע על אבחון מאוחר של סרטן?
כן, אם מוכיחים שרופא סביר היה מאבחן או מפנה לבירור מוקדם יותר, ושהאיחור פגע בתוצאה או בסיכויי ההחלמה. שתי השאלות נבדקות בחוות דעת רפואית, שחובה לצרף לתביעה לפי תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי. טעות שגם רופא זהיר היה עושה אינה רשלנות.
מה זה אבדן סיכויי החלמה?
ראש נזק שבו הפגיעה בסיכוי להחלים נחשבת נזק בפני עצמה. בית המשפט העליון הכיר בו בע"א 231/84, והשאיר אותו בתוקף בדנ"א 4693/05. כשהסיכוי שאבד נמוך מ-50%, הפיצוי נקבע בשיעור הסיכוי שאבד. כשהקשר הסיבתי הוכח מעל 50%, הפיצוי מלא.
כמה פיצוי מקבלים על אבחון מאוחר של סרטן?
אין סכום קבוע. הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם מהאיחור עצמו: טיפול קשה יותר, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, הפסד השתכרות והוצאות. כשהקשר הסיבתי אינו ודאי, בית המשפט מכפיל את הנזק שהוכח בהסתברות שהוא היה נמנע אלמלא ההתרשלות.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על אבחון מאוחר?
שבע שנים, ובנזק שלא התגלה ביום שאירע מונים מיום הגילוי. בכל מקרה התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק, לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. לקטין הזמן עד גיל 18 אינו נמנה.
את מי תובעים כשרופא המשפחה לא שלח לבדיקה?
בדרך כלל את קופת החולים, שאחראית למעשי הרופאים שעובדים במרפאות שלה לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין. כשגם בית חולים או מכון דימות היו מעורבים, אפשר לתבוע כמה גורמים יחד על אותו נזק. הבחירה נעשית אחרי קריאת התיק המלא.
האם בני משפחה יכולים לתבוע אחרי מוות מסרטן שאובחן באיחור?
כן. לפי סעיף 19 לפקודת הנזיקין העילה של הנפטר עוברת לעיזבון. בנוסף, סעיף 78 מזכה בן זוג, הורה וילד בפיצויים על מותו. גם כאן צריך להוכיח התרשלות וקשר סיבתי, והמועדים נבדקים מול מועד גילוי הנזק.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתביעות רשלנות רפואית באבחון: קריאת התיק בקופת החולים ובבית החולים, בחינת ציר הזמן והמועדים, והפניה לחוות דעת מתאימה. עורך דין רשלנות רפואית יבחן אם האיחור מקים עילה.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
