כמה אפשר לעקל מהמשכורת: החלק המוגן, החישוב וביטול העיקול
אי אפשר לעקל את כל המשכורת. לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר נשאר אצל העובד סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה, למשל 2,596 ש"ח ליחיד ו-5,139 ש"ח לזוג עם שני ילדים ב-2026. אם הסכום גבוה מ-80% מהנטו, מוגנים 80% מהנטו, וכל השאר ניתן לעיקול עד גובה החוב.
עיקול משכורת הוא צו של רשם ההוצאה לפועל שמורה למעסיק להעביר ללשכה חלק מהשכר של עובד שיש נגדו תיק. אי אפשר לעקל את כל המשכורת. לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, נשאר אצל העובד סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה שלו. כשהסכום הזה גבוה מ-80% מהשכר נטו, החלק המוגן יורד ל-80% מהנטו. כל השאר ניתן לעיקול, עד גובה החוב.
המדריך מיועד לשני הצדדים. לעובד שקיבל הודעה על עיקול, הוא מסביר כמה בדיוק ייעלם מהתלוש ואיך מבטלים או מקטינים את העיקול. לזוכה, הוא מסביר איך מגיעים למשכורת ומה קורה כשהמעסיק לא משתף פעולה. חייב שלא פועל ממשיך לאבד מדי חודש את כל מה שמעל החלק המוגן, גם כשהחוב מתנפח מריבית. בתיקים מורכבים, עורך דין הוצאה לפועל יכול לבדוק אם החישוב נכון ואיזו בקשה תעצור את הניכוי.
מה החלק המוגן במשכורת ולמה אי אפשר לעקל הכול?
החלק המוגן הוא הסכום שהחוק משאיר בידי העובד כדי שיוכל להתקיים. סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר אוסר לעקל מהשכר החודשי סכום השווה לגמלה שבטור ג' בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981. הסכום נקבע לפי הרכב המשפחה של העובד.
החוק מגדיר "שכר עבודה חודשי" כשכר שנותר אחרי הניכויים שהמעסיק חייב לנכות לפי חוק, כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. לכן החישוב נעשה על הנטו, לא על הברוטו שבחוזה. לעובד בשכר יומי, החלק המוגן הוא החלק ה-25 של הסכום החודשי, לפי סעיף 8(א1).
ההגנה לא חלה רק על משכורת רגילה. לפי סעיף 8(ה), גם קצבה שמשלם מעסיק או קופת גמל נחשבת שכר לעניין זה. כלומר פנסיונר שמקבל קצבה חודשית נהנה מאותה הגנה.
איך מחשבים כמה אפשר לעקל מהמשכורת?
החישוב נעשה בשלושה צעדים. מוצאים בטבלה את הסכום לפי הרכב המשפחה. מחשבים 80% מהשכר נטו. החלק המוגן הוא הנמוך מבין שני המספרים, וכל מה שמעליו ניתן לעיקול. כך יוצא שבכל מקרה לפחות 20% מהנטו חשופים לעיקול, ובשכר גבוה הרבה יותר מזה.
הסכומים המוגנים זהים לשיעורי הגמלה לבני 55 ועד גיל פרישה. לפי טבלת סכומי הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי, אלה הסכומים מ-1.1.2026:
| הרכב המשפחה | סכום מוגן חודשי (נטו) |
|---|---|
| יחיד | 2,596 ש"ח |
| זוג | 3,893 ש"ח |
| זוג עם ילד אחד | 4,516 ש"ח |
| זוג עם שני ילדים ומעלה | 5,139 ש"ח |
| הורה יחיד עם ילד אחד | 4,250 ש"ח |
| הורה יחיד עם שני ילדים ומעלה | 5,289 ש"ח |
הסכומים מתעדכנים כשסכומי הגמלה מתעדכנים, בדרך כלל בינואר. החוק מתייחס לגמלה שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר, ולכן בודקים את הטבלה שבתוקף באותו חודש.
דוגמאות חישוב לפי הרכב משפחה
הדוגמאות הבאות היפותטיות ומבוססות על הטבלה של 2026. בכולן השכר נטו גבוה מהסכום שבטבלה, והסכום הניתן לעיקול מוגבל גם לגובה החוב שבתיק.
| הרכב ושכר נטו | סכום בטבלה | 80% מהנטו | חלק מוגן | ניתן לעיקול |
|---|---|---|---|---|
| יחיד, 7,000 ש"ח | 2,596 | 5,600 | 2,596 | 4,404 ש"ח |
| זוג, 5,000 ש"ח | 3,893 | 4,000 | 3,893 | 1,107 ש"ח |
| זוג עם ילד, 5,000 ש"ח | 4,516 | 4,000 | 4,000 | 1,000 ש"ח |
| זוג עם שני ילדים, 9,000 ש"ח | 5,139 | 7,200 | 5,139 | 3,861 ש"ח |
| הורה יחיד עם שני ילדים, 6,000 ש"ח | 5,289 | 4,800 | 4,800 | 1,200 ש"ח |
| הורה יחיד עם ילד, 12,000 ש"ח | 4,250 | 9,600 | 4,250 | 7,750 ש"ח |
לדוגמה, נניח שזוג עם ילד אחד מרוויח 5,000 ש"ח נטו. הסכום בטבלה, 4,516 ש"ח, גבוה מ-80% מהשכר, שהם 4,000 ש"ח. לכן החלק המוגן יורד ל-4,000 ש"ח, והמעסיק יעביר ללשכה 1,000 ש"ח בחודש. נניח עכשיו שהחוב בתיק הוא 600 ש"ח בלבד. במקרה כזה יעוקלו 600 ש"ח, והעיקול יסתיים.
האם בחוב מזונות אפשר לעקל יותר?
כן. סעיף 8(ב) לחוק הגנת השכר קובע שההגנה על החלק המוגן לא חלה על עיקול לתשלום מזונות. בתיק מזונות רשם ההוצאה לפועל אינו מוגבל לסכומים שבטבלה, והוא שוקל את גובה המזונות ואת נסיבות החייב.
לתיקי מזונות יש גם מנגנון מיוחד. לפי סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הרשם רשאי לצוות על עיקול משכורת בגובה המזונות התקופתיים, שמתחדש מעצמו מדי תקופה במשך שנה. כך הזוכה לא צריך להגיש בקשת עיקול חדשה בכל חודש. גם חלק מההגנות על כספים שבידי צד שלישי לא חלות על חוב מזונות, לפי סעיף 50(ב).
מה המעסיק חייב לעשות כשמגיע צו עיקול?
המעסיק הוא "צד שלישי" שמחזיק כספים של החייב, והוא חייב לציית לצו. לפי סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, הצו חל על כספים שבידי המעסיק ביום ההמצאה. הוא חל גם על כספים שיגיעו לידיו בתוך שלושה חודשים. בתוך עשרה ימים מהמצאת הצו, המעסיק מגיש ללשכה הודעה שמפרטת מה נמצא בידיו.
אחרי ההודעה, המעסיק מעביר ללשכה את הסכום המעוקל במועד שנקבע בצו, לפי סעיף 47. תשלום ללשכה פוטר אותו מאחריות כלפי העובד, לפי סעיף 51. המעסיק לא מחליט לבד אם העובד "יכול לעמוד" בניכוי, אבל גם הוא כפוף לסעיף 8 ואינו רשאי להעביר את החלק המוגן.
מעסיק שמתעלם מהצו לוקח סיכון אישי. לפי סעיף 48, צד שלישי שלא העביר את המעוקל בלי הצדק סביר, או ששילם לעובד בידיעה שיש צו, עלול לשלם את החוב בעצמו. החיוב מוגבל לשווי הסכום שהיה צריך להעביר. לפי סעיף 46, מעסיק שלא הגיש הודעה, או שהגיש הודעה לא נכונה, יכול להיות מוזמן לחקירה.
כמה עיקולים יכולים לחול על אותה משכורת?
על משכורת אחת יכולים לחול כמה צווי עיקול של זוכים שונים, אבל החלק המוגן נשאר אצל העובד פעם אחת בלבד. כלומר כל העיקולים יחד יכולים לתפוס רק את מה שמעל החלק המוגן.
סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע שכסף שהתקבל בעקבות הליך נזקף תחילה לזוכה שנקט את ההליך. מי שיש לו כמה תיקים כדאי שיבדוק אם איחוד תיקים יסדר את התשלומים. עובד שיש לו שני מקורות הכנסה, למשל שני מעסיקים, נמצא במצב אחר. לפי סעיף 50(ד), הרשם רשאי לקבוע על איזה צד שלישי תחול ההגנה, כדי שהסכום המוגן לא יישמר פעמיים.
גם עצמאי מוגן. סעיף 50(א)(3) קובע שכספים שמגיעים לחייב שאינו עובד בשכר, למשל תשלומים מלקוחות, אינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי עד סכום השכר הפטור מעיקול.
האם המשכורת מוגנת גם אחרי שנכנסה לחשבון הבנק?
כן, לתקופה מוגבלת. סעיף 8(ו) לחוק הגנת השכר קובע שכששכר העבודה שולם באמצעות בנק, ההגבלות על עיקול חלות עליו "במשך חודש ימים מיום ששולם". אחרי חודש, יתרה שנשארה בחשבון נחשבת כסף רגיל, ועיקול על החשבון עשוי לתפוס אותה.
במקרה של עיקול חשבון שתפס גם את המשכורת, מגישים לרשם בקשה ומצרפים תלוש שכר ודפי חשבון שמראים מתי נכנס השכר. אתר כל-זכות מרכז את הכללים ואת הסכומים המוגנים.
איך הזוכה מגיע למשכורת של החייב?
הזוכה מגיש לרשם בקשה לעיקול בידי צד שלישי לפי סעיף 43, ומציין את המעסיק. אי אפשר לנקוט הליכי ביצוע לפני שחלפה תקופת האזהרה, שהיא 20 ימים מהמצאתה, אלא אם הרשם החליט אחרת, לפי סעיף 7(ה).
כשהזוכה לא יודע איפה החייב עובד, יש דרך לברר. לפי סעיף 7ב(א2) והתוספת השנייה לחוק, הרשם רשאי לצוות על המוסד לביטוח לאומי למסור מידע על מקורות ההכנסה ועל המעסיק של החייב. זה אפשרי כשהחייב נחשב משתמט וחלפו 45 ימים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה. לפני הצו נשלחת לחייב התראה, והוא נכנס לתוקף רק כעבור שבעה ימים, לפי סעיף 7ב(א4).
איך מבטלים או מקטינים עיקול משכורת?
הדרך המרכזית היא צו תשלומים ואחריו הכרה כ"חייב משלם". לפי סעיף 69ב3, חייב ששילם במועד שלושה תשלומים ברציפות לפי צו תשלומים רשאי לבקש מהלשכה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים. תשלום במועד הוא תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שנקבע.
לפי סעיף 69ב7, אחרי ההכרה לא ננקט בתיק עיקול משכורת, ועיקול קיים מעוכב או מבוטל. אותו דין חל על עיקול חשבון בנק. ההכרה נכנסת לתוקף 30 ימים אחרי שנשלחה הודעה לזוכה, לפי סעיף 69ב5(ב). הרשם רשאי בכל זאת להורות על עיקול אם שוכנע שבלעדיו הגבייה תסוכל, לפי סעיף 69ב11.
כדי לקבל צו תשלומים מגישים בקשה לפי סעיף 7א, עם הצהרה מפורטת על הכנסות, נכסים וחובות וכתב ויתור על סודיות. הרשם רשאי לתת צו על יסוד הבקשה או לזמן אתכם לחקירת יכולת. ההכנה לשלב הזה מוסברת במדריך על חקירת יכולת בהוצאה לפועל, כולל המסמכים שמביאים. דרך נוספת היא הסדר ישיר עם הזוכה. לפי סעיף 19ב, זוכה שהודיע ללשכה על הסדר, ההליכים בתיק מעוכבים כל עוד לא דיווח על הפרה.
| מסלול | מה נדרש | מה קורה לעיקול |
|---|---|---|
| תיקון החישוב | בקשה לרשם עם תלוש והרכב משפחה | הניכוי מותאם לחלק המוגן הנכון |
| צו תשלומים והכרה כחייב משלם | שלושה תשלומים רצופים במועד (69ב3) | עיקול המשכורת מעוכב או מבוטל (69ב7) |
| הסדר עם הזוכה | הסכמה והודעת הזוכה ללשכה (19ב) | ההליכים בתיק מעוכבים |
| סילוק החוב | תשלום מלא | העיקול מבוטל |
מה עושים עכשיו: שישה צעדים
- ביום שמגיעה ההודעה: לבדוק את התיק. בדקו מי הזוכה, מה גובה החוב ומתי הומצאה האזהרה.
- באותו שבוע: לחשב את החלק המוגן. מצאו את הסכום בטבלה, חשבו 80% מהנטו, והשוו לניכוי שמופיע בתלוש.
- לפני התלוש הבא: לוודא שהרכב המשפחה ידוע. המצב המשפחתי ומספר הילדים קובעים את החלק המוגן, ולכן ודאו שהמעסיק והלשכה מכירים אותם.
- בתוך החודש: לבדוק את חשבון הבנק. אם עיקול חשבון תפס משכורת שנכנסה פחות מחודש קודם, הגישו בקשה לשחרור עם אסמכתאות.
- מוקדם ככל האפשר: להגיש בקשה לצו תשלומים. צרפו הצהרה על הכנסות והוצאות וכתב ויתור על סודיות, והתחילו לשלם את השיעור שהצעתם.
- אחרי שלושה תשלומים רצופים: לבקש הכרה כחייב משלם. ההכרה נכנסת לתוקף 30 ימים אחרי ההודעה לזוכה, ואז עיקול המשכורת אמור להיעצר.
שאלות נפוצות על עיקול משכורת
כמה אחוז מהמשכורת מותר לעקל?
אין אחוז קבוע. נשאר אצל העובד הנמוך מבין הסכום המוגן לפי הרכב המשפחה לבין 80% מהשכר נטו, וכל השאר ניתן לעיקול עד גובה החוב. לכן בשכר נמוך מעוקלים בדרך כלל עד 20% מהנטו, ובשכר גבוה אחוז גדול יותר.
מה הסכום המוגן מעיקול משכורת ב-2026?
מ-1.1.2026: יחיד 2,596 ש"ח, זוג 3,893 ש"ח, זוג עם ילד 4,516 ש"ח ועם שני ילדים ומעלה 5,139 ש"ח. להורה יחיד: עם ילד 4,250 ש"ח, ועם שני ילדים ומעלה 5,289 ש"ח. אם הסכום גבוה מ-80% מהנטו, מוגנים 80% מהנטו.
האם אפשר לעקל את כל המשכורת בחוב מזונות?
ההגנה של סעיף 8 לחוק הגנת השכר לא חלה על עיקול לתשלום מזונות, ולכן בתיק מזונות הרשם אינו מוגבל לסכומים המוגנים. בנוסף, לפי סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל, אפשר לקבל עיקול משכורת שמתחדש מדי תקופה במשך שנה, בגובה המזונות.
מה קורה אם המעסיק לא מעביר את הכסף המעוקל?
המעסיק חייב להגיש הודעה בתוך עשרה ימים ולהעביר את הסכום המעוקל ללשכה. אם לא עשה זאת בלי הצדק סביר, הרשם רשאי לחייב אותו בחוב הפסוק עד שווי הסכום. כך קובע סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, וכך גם כשהמעסיק שילם לעובד בידיעה שיש צו.
איך מבטלים עיקול משכורת בהוצאה לפועל?
הדרך הנפוצה היא צו תשלומים. אחרי שלושה תשלומים רצופים במועד אפשר לבקש הכרה כחייב משלם, ולפי סעיף 69ב7 עיקול המשכורת מעוכב או מבוטל. אפשרויות נוספות הן הסדר עם הזוכה שדווח ללשכה, תיקון חישוב שגוי, או סילוק החוב.
האם משכורת שנכנסה לבנק מוגנת מעיקול?
כן, במשך חודש ימים מיום ששולמה לבנק, לפי סעיף 8(ו) לחוק הגנת השכר. בתקופה הזו חלות עליה אותן הגבלות כמו בידי המעסיק. אחרי חודש, יתרה שנשארה בחשבון נחשבת כסף רגיל שעיקול חשבון יכול לתפוס.
האם אפשר לעקל פנסיה או קצבה מקופת גמל?
אפשר, אבל באותה הגנה כמו משכורת. לפי סעיף 8(ה) לחוק הגנת השכר, קצבה שמשלם מעסיק או קופת גמל נחשבת שכר עבודה לעניין העיקול. לכן נשאר אצל הפנסיונר החלק המוגן לפי הרכב המשפחה. גמלאות של הביטוח הלאומי מוגנות בנפרד.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתיקי הוצאה לפועל של חייבים ושל זוכים: בדיקת חישוב החלק המוגן, בקשה לצו תשלומים, הכרה כחייב משלם והסדר מול הזוכה. עורך דין הוצאה לפועל יבדוק את התיק ויסביר מה אפשר לעשות.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
