עריקות ונפקדות בצה"ל: ההבדל, הענישה ואיך מסדירים חזרה
נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, ודינה עד שלוש שנות מאסר לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. עריקות היא היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור, ודינה עד שבע שנים, ועשר בפעילות מבצעית. אחרי 18 חודשי היעדרות חלה חזקת כוונה. מי שרוצה לחזור יכול לבדוק את מסלול בית הדין המשלב.
ההבדל בין נפקדות לעריקות בצה"ל אינו מספר הימים, אלא הכוונה. נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, ודינה עד שלוש שנות מאסר לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עריקות היא היעדרות "מתוך כוונה שלא לחזור", ודינה עד שבע שנות מאסר לפי סעיף 92. חייל שנעדר 18 חודשים חזקה שהתכוון לא לחזור.
המאמר מיועד לחיילים בשירות סדיר שלא חזרו לבסיס, לאנשי מילואים שלא התייצבו, ולהורים שמחפשים דרך להחזיר את הבן או הבת למסגרת. ככל שההיעדרות מתארכת, הסיכון גדל: הסיווג עלול לעבור לעריקות, והחוק ממשיך לחול גם אחרי השחרור. מי שמתכנן לחזור כדאי שיתאם את החזרה מראש, ולא יחכה שמשטרה צבאית תעצור אותו. בשלב הזה שיחה עם עורך דין צבאי או עם הסנגוריה הצבאית עוזרת לבחור את הדרך הנכונה להתייצב.
מהי נפקדות בצה"ל?
נפקדות היא היעדרות של חייל מהשירות, או מהמקום שבו הוא חייב להימצא, בלי היתר. לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, דינה מאסר שלוש שנים, "אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".
העבירה אינה דורשת כוונה לעזוב את הצבא. חייל שלא חזר מחופשה בזמן, יצא מהבסיס בלי אישור או לא התייצב במקום שנקבע לו, עלול להיחשב נפקד. זה נכון גם כשההיעדרות קצרה.
לסעיף יש הגנה מובנית: "הצדק סביר". לדוגמה, נניח שחייל לא חזר מחופשה כי הובהל עם אביו לבית חולים והודיע על כך למפקד. זו טענה שנבחנת לפי הנסיבות, ורצוי לתעד אותה במסמכים רפואיים ובהודעות ששלח.
מהי עריקות, ואיך מוכיחים כוונה שלא לחזור?
עריקות היא היעדרות מהשירות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא. לפי סעיף 92, דינה מאסר שבע שנים. אם החייל נעדר בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, דינו מאסר עשר שנים.
הכוונה היא היסוד שמבדיל בין העבירות, וקשה להוכיח אותה ישירות. לכן סעיף 93 קובע חזקה: חייל שנעדר 18 חודשים שלא ברשות נחשב כמי שנעדר מתוך כוונה שלא לחזור, "כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
שתי מסקנות עולות מכאן. ראשית, גם היעדרות של פחות מ-18 חודשים יכולה להיות עריקות, אם יש ראיות אחרות לכוונה. לדוגמה, נניח שחייל אמר לחברים שהוא "גמר עם הצבא" ומצא עבודה קבועה. שנית, גם אחרי 18 חודשים אפשר להפריך את החזקה, אם מוכיחים שהייתה כוונה לחזור.
מה ההבדל בין נפקדות לעריקות? טבלת השוואה
ההבדל המשפטי המרכזי הוא הכוונה, וממנו נגזרים העונש המרבי, סוג ההליך, ההתיישנות והשלכות הרישום.
| נושא | נפקדות (סעיף 94) | עריקות (סעיף 92) |
|---|---|---|
| היסוד המבדיל | היעדרות שלא ברשות | היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור |
| עונש מרבי | מאסר שלוש שנים | מאסר שבע שנים, עשר בפעילות מבצעית |
| דין משמעתי בפני קצין שיפוט | אפשרי (סעיף 136) | לא, רק בית דין צבאי |
| התיישנות העבירה | שלוש שנים (סעיף 41) | עשר שנים (סעיף 41) |
| תחולת החוק אחרי שחרור | פוקעת אם לא הוגש כתב אישום בתוך שנה | אין פקיעה אחרי 180 יום (סעיף 6(ב)) |
| הגבלה על מסירת מידע מהמרשם | תלויה באורך המאסר (סעיף 404א(ג)) | אין הוראה מקבילה |
הנתונים בטבלה הם הוראות החוק. העונש שבית הדין גוזר בפועל נקבע לפי נסיבות כל מקרה, והוא יכול להיות נמוך בהרבה מהעונש המרבי.
האם נפקדות נדונה בדין משמעתי או בבית דין צבאי?
נפקדות יכולה להידון בדין משמעתי בפני קצין שיפוט, ועריקות לא. לפי סעיף 136(א), לקצין שיפוט יש סמכות לדון חייל בעבירה צבאית שעונשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים. סעיף 94 עומד בתנאי הזה, סעיף 92 לא.
בדין משמעתי העונשים מוגבלים. לפי סעיפים 152 ו-153, קצין שיפוט זוטר מוסמך להטיל עד 7 ימי מחבוש, וקצין שיפוט בכיר עד 35 ימי מחבוש, לצד אתראה, ריתוק, קנס ונזיפה.
לחייל יש זכות בחירה. לפי סעיף 149, חייל שהועמד לדין בפני קצין שיפוט בכיר נשאל אם הוא רוצה להישפט בפני בית דין צבאי. בחירה כזו מעבירה את התלונה לפרקליט צבאי. ההחלטה משפיעה על היקף הענישה ועל הרישום, ולכן כדאי לקבל אותה אחרי ייעוץ.
לפי סעיף 170, חייל לא יובא לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה.
מה קורה אחרי השחרור? החוק ממשיך לחול
שחרור מהצבא אינו מוחק עבירת היעדרות. לפי סעיף 6(א), מי שעבר עבירה בהיותו חייל נשאר כפוף לחוק השיפוט הצבאי לגבי אותה עבירה, גם אחרי שחדל להיות חייל.
לתחולה הזו יש גבול זמן, אבל לא בעריקות. לפי סעיף 6(ב), אם לא הוגש כתב אישום בתוך 180 יום מהיום שבו חדל להיות חייל, החוק חדל לחול, למעט עבירות מסוימות ובהן עריקה לפי סעיף 92. לגבי עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה, כמו נפקדות, התחולה פוקעת אם לא הוגש כתב אישום בתוך שנה.
גם ההתיישנות ארוכה. לפי סעיף 41(א), עבירת עריקה מתיישנת אחרי עשר שנים, ועבירה צבאית אחרת אחרי שלוש שנים. לפי סעיף 41(ג), פרק הזמן שבו החשוד נעדר מהשירות שלא ברשות אינו נמנה בתקופות ההתיישנות.
האם ההיעדרות מאריכה את השירות?
כן, בדרך כלל. לפי סעיף 18(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, תקופת היעדרות שלא כדין שהורשעו בה, וגם תקופת כליאה בשל עבירה, אינן נחשבות זמן שירות. זה חל אלא אם בית הדין או קצין השיפוט הורה אחרת.
סעיף 18(ד) הולך צעד נוסף. חייל שהוכרז לפי פקודות הצבא כעריק, תקופת ההיעדרות שבגללה הוכרז אינה נחשבת זמן שירות, גם בלי הרשעה. אם זוכה לגבי ההיעדרות, התקופה נחשבת, עד תקרת זמן השירות שהוא חייב בו.
לפי סעיף 19, אם אדם הורשע בהיעדרות אחרי שכבר שוחרר, והוראה אחרת לא ניתנה, הפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב להשלמת השירות. לדוגמה, נניח שחייל נעדר ארבעה חודשים, הורשע ושוחרר במועד. הוא עלול להיקרא להשלים את החודשים שלא שירת.
האם הרשעה בנפקדות או בעריקות נרשמת במרשם הפלילי?
לא כל הרשעה בדין צבאי נרשמת באותו אופן. סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי קובע כללים מיוחדים להגבלת מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהרשעות צבאיות.
לגבי נפקדות, סעיף 404א(ג) קובע מדרג לפי אורך המאסר בפועל:
- עד שלושה חודשי מאסר בפועל. חלה הגבלה על מסירת המידע, אלא אם בית הדין הורה מטעמים שיירשמו שלא תחול.
- מעל שלושה ועד שישה חודשים. ההגבלה לא חלה, אלא אם בית הדין הורה שתחול.
- מעל שישה חודשים. ההגבלה לא חלה.
כשההגבלה חלה, לפי סעיף 404א(ד) תקופת המחיקה היא חמש שנים ממתן פסק הדין. המידע נמסר בתקופה הזו רק לגופים מצומצמים. עריקה אינה נכללת בהסדר הזה. לכן הסיווג של ההיעדרות, והעונש שנגזר בפועל, משפיעים ישירות על העתיד האזרחי של החייל.
בית הדין המשלב: מסלול לחזרה לשירות
בית הדין המשלב הוא חלופה טיפולית ושיקומית להליך הפלילי הרגיל, לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בשל היעדרות מהשירות. לפי אתר צה"ל, מאז פברואר 2020 הוא מדיניות גורפת בכל יחידות צה"ל.
התנאי המרכזי הוא "רצון כן ואמיתי של החייל לשוב לשירות תקין". לפי צה"ל, ככלל הליך השילוב נמשך שנה, והחייל זכאי לייצוג של הסנגוריה הצבאית או של עורך דין פרטי בכל שלביו.
בסיום מוצלח, לפי אתר צה"ל, החייל מורשע בעבירה חלופית שאינה נושאת רישום פלילי. הוא אינו מרצה מאסר בפועל, אלא מאסר על תנאי בלבד. למי שרוצה באמת לחזור ולהשלים את השירות, זה המסלול שכדאי לבדוק ראשון.
מעצר של נפקד או עריק: מה צפוי?
חייל שנעדר מהשירות עלול להיעצר בידי משטרה צבאית. לפי סעיף 227(3), שוטר צבאי רשאי לעצור כל חייל שיש נגדו פקודת מעצר לפי כל דין.
פקודת מעצר של שוטר צבאי שהוא קצין שיפוט מוגבלת לארבעים ושמונה שעות, לפי סעיף 237א. הארכה מעבר לכך נעשית רק בבית דין צבאי מחוזי, ולפי סעיף 240 שופט אחד רשאי להאריך עד 30 ימים בסך הכול. בתי הדין הצבאיים המחוזיים פועלים מאז 2022 בקריה המשפטית במחנה גור, סמוך לכפר יונה.
עצור זכאי להיפגש עם סנגור ולהיוועץ בו. לפי סעיף 316, הייצוג בעניין מעצר בשלב החקירה הוא בידי סנגור צבאי או עורך דין שאושר באישור בלתי מסויג. הסנגוריה הצבאית מעמידה סנגור בלי חיוב כספי לחייל שמבקש.
רוצים להסדיר חזרה לשירות? מה עושים עכשיו
- אל תדחו את ההחלטה. כל יום נוסף של היעדרות מחמיר את המצב. אחרי 18 חודשים חלה חזקת כוונה שלא לחזור.
- פנו לעורך דין או לסנגוריה הצבאית לפני ההתייצבות. כדי לתאם את החזרה ולהבין מה צפוי מבחינת מעצר והליך.
- אספו מסמכים שמסבירים את ההיעדרות. מסמכים רפואיים, מצב משפחתי או כלכלי, והודעות ששלחתם ליחידה.
- שמרו ראיות לכוונה לחזור. פניות למפקד, ניסיונות להסדיר חופשה או טיפול. הן חשובות להבחנה בין נפקדות לעריקות.
- בדקו את מסלול בית הדין המשלב. אם יוגש כתב אישום בשל היעדרות ויש רצון אמיתי לחזור לשירות תקין.
- שקלו את הבחירה בין דין משמעתי לבית דין. בנפקדות, לפני שעונים לשאלה לפי סעיף 149, התייעצו.
- היערכו להארכת השירות. תקופת ההיעדרות עלולה שלא להיחשב זמן שירות לפי סעיף 18 לחוק שירות ביטחון.
שאלות נפוצות על עריקות ונפקדות
מה העונש על עריקות מהצבא?
לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, העונש המרבי על עריקה הוא מאסר שבע שנים. אם החייל נעדר בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, העונש המרבי הוא מאסר עשר שנים. העונש בפועל נקבע לפי הנסיבות, ואינו חייב להגיע לתקרה.
אחרי כמה זמן נפקד הופך לעריק?
בחוק אין מספר ימים שהופך נפקד לעריק. המבחן הוא כוונה שלא לחזור לשירות. לפי סעיף 93, חייל שנעדר 18 חודשים שלא ברשות נחשב כמי שהתכוון לא לחזור, כל עוד לא הוכח אחרת. גם היעדרות קצרה יותר יכולה להיחשב עריקות אם יש ראיות לכוונה.
מה העונש על נפקדות?
לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, העונש המרבי הוא מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח היתר או הצדק סביר. נפקדות יכולה להידון גם בדין משמעתי בפני קצין שיפוט, שם העונש מוגבל, למשל עד 35 ימי מחבוש בפני קצין שיפוט בכיר.
האם אפשר להעמיד לדין עריק אחרי שהשתחרר?
כן. לפי סעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, החוק ממשיך לחול על עבירה שנעברה בזמן השירות. בעבירות רבות התחולה פוקעת אם לא הוגש כתב אישום בזמן, אבל עריקה לפי סעיף 92 מוחרגת. עבירת עריקה מתיישנת אחרי עשר שנים, וזמן ההיעדרות אינו נמנה.
האם נפקדות נרשמת במרשם הפלילי?
זה תלוי בעונש. לפי סעיף 404א(ג), בהרשעה בנפקדות עם עד שלושה חודשי מאסר בפועל חלה הגבלה על מסירת המידע מהמרשם, אלא אם בית הדין הורה אחרת. מעל שישה חודשים ההגבלה לא חלה. כשההגבלה חלה, תקופת המחיקה היא חמש שנים.
מה זה בית הדין המשלב?
זו חלופה טיפולית ושיקומית לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בשל היעדרות. לפי אתר צה"ל, התנאי הוא רצון אמיתי לחזור לשירות תקין, וההליך נמשך ככלל שנה. בסיום מוצלח החייל מורשע בעבירה חלופית בלי רישום פלילי ובלי מאסר בפועל.
משרד מלכא ושות' בחיפה מלווה חיילים ואנשי מילואים בהליכי נפקדות ועריקות: תכנון ההתייצבות, בחינת מסלול בית הדין המשלב, ייצוג בדין משמעתי ובבית הדין הצבאי ושאלות של מרשם. לפני שחוזרים לבסיס, כדאי לדבר עם עורך דין צבאי על הדרך הנכונה לעשות זאת.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
