עורך דין רשלנות רפואית בחיפה ובצפון: תביעות נגד בתי חולים, רופאים וקופות חולים

מה נחשב רשלנות רפואית לפי החוק והפסיקה: סטייה מסטנדרט סביר, קשר סיבתי ונזק

רשלנות רפואית היא טיפול שלא עמד ברמת הזהירות שרופא או מטפל סביר היו נוקטים באותן נסיבות, וגרם בגלל זה נזק למטופל. תוצאה רפואית רעה לבדה אינה רשלנות.

אין בישראל חוק נפרד לרשלנות רפואית. התביעה מוגשת לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, שעוסק ברשלנות באופן כללי. לגבי בעלי מקצוע, הסעיף בודק האם הם נקטו את הזהירות ש"אדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות". ומי שגורם ברשלנותו נזק לאחר, "עושה עוולה".

בית המשפט בוחן ארבעה יסודות, ועל התובע להוכיח את כולם:

• חובת זהירות. בין מטפל למטופל החובה כמעט תמיד קיימת. היא נגזרת גם מסעיף 36 לפקודה, שמטיל חובה כלפי כל מי שאדם סביר היה צריך לצפות שעלול להיפגע.
• הפרת החובה. האם הטיפול סטה מהסטנדרט של רופא סביר בנסיבות העניין. כאן נדרשת חוות דעת של רופא מומלץ.
• נזק. פגיעה גופנית, נפשית או כלכלית. פקודת הנזיקין מגדירה נזק בצורה רחבה, כולל "נוחות, רווחה גופנית", ולא רק הוצאות.
• קשר סיבתי. צריך להראות שהנזק לא היה נגרם אלמלא הטיפול הרשלני. זו לרוב המחלוקת הקשה ביותר, כי המטופל היה חולה עוד לפני הטיפול.

לצד פקודת הנזיקין עומד חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. סעיף 5 לחוק קובע ש"מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש". החוק חל על "טיפול רפואי" במובן רחב: גם אבחון, טיפול מונע, טיפול פסיכולוגי וטיפול סיעודי. והוא חל על מטפלים רבים, לא רק רופאים: אחיות, מיילדות, פיזיותרפיסטים, רופאי שיניים ועוד. הנוסח המלא מופיע בחוק זכויות החולה בוויקיטקסט.

סיבוך רפואי או רשלנות?

לא כל טעות היא רשלנות. גם רופא זהיר יכול לטעות, וגם טיפול שבוצע כהלכה יכול להסתיים בסיבוך. השאלה היא אם הטעות הייתה בלתי סבירה. רשלנות יכולה להתבטא בשלוש צורות עיקריות: ביצוע לא נכון של הליך מקובל, בחירה בהליך בלתי סביר, או אי-מסירת מידע מלא למטופל לפני ההחלטה.

יש מצב שבו נטל ההוכחה עובר לנתבע. סעיף 41 לפקודה ("הדבר מעיד על עצמו") חל כשלמטופל לא הייתה אפשרות לדעת מה בדיוק קרה, הנזק נגרם מדבר שהיה בשליטה מלאה של הנתבע, והנסיבות מתיישבות יותר עם חוסר זהירות. במקרה כזה על הנתבע להוכיח שלא התרשל.

רשלנות רפואית היא ענף אחד של דיני הנזיקין. תביעות על נזקי גוף מסוגים אחרים, כמו נפילות או מוצרים פגומים, מוסברות בעמוד עורך דין נזיקין.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית: 7 סימנים שכדאי לבדוק

כדאי לפנות לבדיקה כשיש פער בין מה שהיה צפוי מהטיפול לבין מה שקרה בפועל, ואין לו הסבר ברור. הסימנים הבאים אינם מוכיחים רשלנות, אבל הם מצדיקים לבקש את התיק הרפואי ולהעביר אותו לבדיקה.

1. מחלה שאובחנה באיחור. תסמינים שחזרו בכמה ביקורים, בלי הפניה לבדיקה, ואחר כך אבחנה בשלב מתקדם.
2. החמרה חדה אחרי ניתוח או פעולה פולשנית. פגיעה באיבר שלא היה אמור להיות מעורב, זיהום שלא טופל בזמן, או צורך בניתוח חוזר.
3. לידה שהסתיימה בפגיעה ביילוד או ביולדת. במיוחד כשהיו סימני מצוקה במעקב ולא הייתה תגובה.
4. מום שלא אותר בהריון למרות מעקב ובדיקות.
5. לא הסבירו לכם את הסיכונים לפני ניתוח או טיפול, והסיכון שלא הוזכר הוא בדיוק מה שהתממש.
6. תרופה שגויה, מינון שגוי או תגובה לתרופה שהרגישות אליה הייתה רשומה בתיק.
7. חוסרים בתיק הרפואי. רישומים שנעלמו, דפי מעקב חסרים, או תיעוד שנכתב זמן רב אחרי האירוע.

סימן נוסף הוא הזמן. תביעת רשלנות רפואית מתיישנת, ובדיקת תיק רפואי ברצינות אורכת זמן. ככל שהבדיקה מתחילה מוקדם יותר, קל יותר לאסוף את החומר ולאתר מומלץ.

ויש סיבה מעשית לפנות מוקדם: לבתי החולים ולרופאים יש ביטוח, והמבטחים נעזרים בעורכי דין וברופאים מטעמם כבר מהשלב הראשון. מי שנפגע ואינו מיוצג נכנס למשא ומתן מול צד מקצועי.

אם הפגיעה הובילה לנכות, כדאי לבדוק במקביל גם את הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי ומול הביטוחים הפרטיים. על הצד הזה אפשר לקרוא בעמוד מימוש זכויות רפואיות. זה מסלול נפרד מתביעת הפיצויים נגד המטפל.

איך זה עובד: מבדיקת התיק ועד הפיצוי

תביעת רשלנות רפואית מתחילה בתיק הרפואי ובחוות דעת של מומלץ, ורק אחר כך מגיעה לבית המשפט. בלי חוות דעת רפואית שתומכת בטענה, אין תביעה.

חוות דעת רפואית היא תנאי להגשה

תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומלץ". בתביעת רשלנות רפואית כמעט כל טענה היא עניין שברפואה, ולכן חוות הדעת מצורפת כבר לכתב התביעה. בית המשפט רשאי לפטור מכך או לדחות את מועד ההגשה, אבל את הבקשה מגישים לכל המאוחר יחד עם כתב התביעה.

הנתבע רשאי לדרוש שהתובע ייבדק אצל מומלץ מטעמו. אם הוגשה חוות דעת מטעם הנתבע, לתובע יש שישים ימים להגיש חוות דעת נגדית, אלא אם בית המשפט קבע זמן אחר (תקנה 87(ג)). לפי תקנה 88, בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומלץ מטעמו.

לאיזה בית משפט מגישים

בית משפט השלום דן בתביעות עד 2,500,000 ש"ח ביום הגשת התביעה (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט). תביעה בסכום גבוה יותר מוגשת לבית המשפט המחוזי. אפשר להגיש במחוז שבו גר הנתבע או שבו הוא פועל, או במקום שבו אירע המעשה או המחדל (תקנה 7 לתקנות). הסבר כללי על ההליך נמצא במדריך איך מגישים תביעה אזרחית.

יחד עם כתב התביעה, בתביעת נזק גוף, התובע ממציא לנתבע תצהיר עם תשובות לשאלון שבטופס 3 לתקנות (תקנה 17). התשובות צריכות להיות מדויקות ומלאות.

איך מקבלים את התיק הרפואי, ומה קורה כשחסרים רישומים

לפי סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה". את הבקשה מגישים למוסד שבו ניתן הטיפול, או מסמיכים את עורך הדין לבקש בשמכם.

קבלת העתק כרוכה בתשלום. סעיף 18 אינו נוקב במספר ימים למסירת ההעתק.

סעיף 17 לחוק מחייב כל מטפל לתעד את מהלך הטיפול ברשומה רפואית. הרשומה כוללת פרטים מזהים, מידע על הטיפול, עבר רפואי כפי שנמסר, אבחון המצב הנוכחי והוראות טיפול. במוסד רפואי, מנהל המוסד אחראי לניהול הרשומה ולשמירתה. חשוב לדעת שתרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה.

יש מקרה שבו המטפל רשאי שלא למסור מידע: כשהמידע עלול לגרום נזק חמור לבריאות המטופל או לסכן את חייו. גם אז עליו להודיע מיד לוועדת האתיקה, והוועדה רשאית לבטל את ההחלטה (סעיף 18(ג)-(ד)).

מה לבקש

• גיליון אשפוז מלא, כולל רישומי סיעוד ומעקב.
• דוח ניתוח ודוח הרדמה.
• תוצאות בדיקות מעבדה ודימות, לא רק הפענוח.
• מכתבי שחרור והפניות.
• תיק קופת החולים, כולל רישומי רופא המשפחה בתקופה שלפני האירוע.
• בלידה: רישומי המעקב אחר העובר והיולדת לאורך הלידה.

ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות

אחרי אירוע חריג או תלונה, בית החולים, קופת החולים או משרד הבריאות יכולים להקים ועדת בדיקה. לפי סעיף 21(ב) לחוק, ממצאי הוועדה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל. הפרוטוקול עצמו נמסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי, אבל בית משפט רשאי להורות למסור אותו למטופל, גם על פי בקשה לבית משפט השלום (סעיף 21(ד)).

ועדת בקרה ואיכות היא דבר אחר. הדיונים שלה, הפרוטוקול והמסקנות "יהיו חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי" (סעיף 22(ב)). עם זאת, ממצאים עובדתיים שהוועדה קבעה על מצב המטופל והטיפול בו חייבים להירשם ברשומה הרפואית (סעיף 22(ה)). מי שסבור שהממצאים לא נרשמו רשאי להגיש השגה לוועדת אתיקה (סעיף 23).

כשרישומים חסרים

חוסר ברשומה הרפואית אינו רק בעיה של התובע. בע"א 6330/96 קבע בית המשפט העליון שכאשר רשומות שחובה לשמור לפי תקנות בריאות העם (שמירת רשומות) לא נשמרו, נטל השכנוע עובר למוסד הרפואי, ועליו להוכיח שלא התרשל. לכן חשוב לבקש את התיק המלא ולתעד מה התקבל ומה לא.

רשלנות רפואית בלידה ובהריון

תביעות על לידה והריון מתחלקות לשני סוגים: פגיעה שנגרמה במהלך הלידה עצמה, ומום או מחלה שלא אותרו במעקב ההריון. לכל אחד מהם שאלות הוכחה אחרות.

פגיעה במהלך הלידה

כאן נבחן ניהול הלידה: האם המעקב אחר מצב העובר והיולדת נעשה כראוי, האם זוהו סימני מצוקה, והאם ההחלטות על התערבות התקבלו בזמן. הראיה המרכזית היא רישומי הלידה. כשחלק מהם חסר, ההלכה שנקבעה בע"א 6330/96, שעסק בלידה, יכולה להעביר את נטל השכנוע לבית החולים.

פגיעה ביולדת עצמה, כמו דימום או קרע שלא טופלו כראוי, נבחנת באותם יסודות של רשלנות, קשר סיבתי ונזק.

מום שלא אובחן בהריון: הולדה בעוולה

כשילד נולד עם מום שהיה אמור להתגלות בבדיקות ההריון, ההורים יכולים לתבוע את הרופא או המוסד הרפואי בעילה שנקראת "הולדה בעוולה". המסגרת לתביעות אלה נקבעה בע"א 1326/07 המר נ' עמית, שבו דן בית המשפט העליון ב-2012. התביעה היא של ההורים.

לפי דף ההסבר של כל-זכות על תביעות אלה, הפיצוי עשוי לכסות את הוצאות גידולו ואת מלוא צרכיו של הילד לאורך חייו: הוצאות רפואיות, עזרה מצד שלישי, שיקום וחינוך, דיור וניידות. הגובה נקבע לפי נסיבות כל מקרה.

שימו לב למועד. לפי כל-זכות, את תביעת ההורים ניתן להגיש עד שהילד מגיע לגיל 7. השעיית ההתיישנות לקטינים חלה על תובע קטין, וכאן התובעים הם ההורים. לכן בתביעות מסוג זה אסור לחכות.

פירוט נוסף על התחום מופיע במאמר רשלנות רפואית בלידה והולדה בעוולה.

רשלנות רפואית בניתוח ובהרדמה

ניתוח הוא הטיפול שבו הקשר בין הפעולה לנזק ברור יחסית, אבל גם כאן צריך להבדיל בין סיבוך מוכר שהתממש לבין טעות. השאלה אינה רק "מה השתבש", אלא האם מנתח סביר היה נוהג אחרת.

המצבים שנבדקים בדרך כלל:

• ההחלטה לנתח. האם הניתוח היה נחוץ, והאם נשקלו חלופות.
• הביצוע. פגיעה באיבר סמוך, בכלי דם או בעצב, או ניתוח באתר הלא נכון.
• ההרדמה. הערכת המטופל לפני ההרדמה, המעקב במהלכה והתגובה לסיבוכים.
• המעקב אחרי הניתוח. זיהום, דימום או סיבוך אחר שלא זוהו או לא טופלו בזמן.
• ההסבר לפני הניתוח. ניתוחים (למעט כירורגיה זעירה) מנויים בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה, ולכן ההסכמה להם חייבת להיות בכתב.

דוח הניתוח ודוח ההרדמה הם מהמסמכים הראשונים שנבדקים. כשהנזק נגרם בזמן שהמטופל היה מורדם ולא יכול היה לדעת מה קרה, עשוי לחול סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שמעביר את נטל ההוכחה לנתבע.

סיבוך שהיה ידוע מראש אינו רשלנות בפני עצמו. אבל אם הוא לא הוסבר לפני הניתוח, עשויה לקום עילה נפרדת של היעדר הסכמה מדעת, שמוסברת בהמשך.

רשלנות באבחון: אבחון מאוחר של סרטן ואוטם

רשלנות באבחון היא מקרה שבו רופא סביר היה מזהה את המחלה או מפנה לבדיקה מוקדם יותר, והאיחור החמיר את התוצאה. טעות באבחון שגם רופא זהיר היה עושה אינה רשלנות.

בתביעות על אבחון מאוחר יש שתי שאלות נפרדות, ושתיהן דורשות חוות דעת:

1. האם היה צריך לאבחן מוקדם יותר? מה הופיע בתיק בכל ביקור: תלונות, ממצאים, תוצאות בדיקות, גורמי סיכון. והאם בנקודת זמן מסוימת רופא סביר היה מפנה לבדיקה נוספת.
2. האם האיחור שינה את התוצאה? זו שאלת הקשר הסיבתי. צריך להראות שאבחון בזמן היה מוביל לטיפול אחר ולתוצאה טובה יותר.

אבחון מאוחר של סרטן

כאן בודקים בדרך כלל את התיק בקופת החולים לאורך תקופה ארוכה: ביקורים חוזרים עם אותה תלונה, תוצאה חריגה שלא נעשה איתה דבר, הפניה שלא נשלחה או לא הושלמה. הרשומה של רופא המשפחה חשובה כאן לא פחות מתיק בית החולים.

אוטם ומחלת לב

בתלונות על כאבים בחזה בודקים מה נעשה בחדר המיון או במרפאה, אילו בדיקות בוצעו, ואם המטופל שוחרר בלי בירור מספיק. דוגמה לתביעה כזו נגד המדינה מתוארת במאמר על תביעת מחלת לב נגד המדינה.

לנזק שמתגלה באיחור יש השלכה גם על ההתיישנות. כשהנזק לא התגלה ביום שבו אירע, התקופה נמנית מיום גילויו, אבל בכפוף לתקרה של עשר שנים מיום אירוע הנזק. הפירוט בפרק ההתיישנות.

רשלנות בטיפול תרופתי ובמעקב

טעות בתרופה, במינון או במעקב אחרי טיפול היא רשלנות כשמטפל סביר היה מונע אותה. שרשרת הטיפול התרופתי כוללת כמה מטפלים, והטעות יכולה לקרות בכל חוליה.

• מתן מרשם. תרופה שאינה מתאימה לאבחנה, מינון שגוי, או התעלמות מרגישות שרשומה בתיק.
• שילוב תרופות. תרופה חדשה שניתנה בלי לבדוק את התרופות שהמטופל כבר נוטל.
• ניפוק ומתן בפועל. טעות של רוקח או של צוות סיעודי במחלקה. חוק זכויות החולה חל גם על אחים ואחיות, והמוסד אחראי למעשיהם.
• מעקב. תרופות מסוימות מחייבות בדיקות תקופתיות. כשהבדיקות לא נעשו או שתוצאה חריגה לא טופלה, נבחנת רשלנות במעקב.
• שחרור והמשך טיפול. סעיף 8 לחוק זכויות החולה מזכה מטופל שעובר ממוסד למוסד בשיתוף פעולה בין המטפלים, לשם הבטחת ההמשך הנאות של הטיפול. מידע שלא הועבר בין בית החולים לקהילה יכול להיות חלק מהתביעה.

כמו בכל תביעה, גם כאן בודקים את התנהגות המטופל. אם המטופל לא נטל את התרופה לפי ההוראות או לא הגיע לבדיקות, הפיצוי עשוי להיות מופחת בשל אשם תורם (סעיף 68 לפקודת הנזיקין). התביעה אינה נדחית בשל כך, אבל הסכום קטן.

היעדר הסכמה מדעת: כשלא הסבירו לכם את הסיכונים

הסכמה מדעת היא הסכמה לטיפול שניתנה אחרי שהמטופל קיבל את המידע הדרוש כדי להחליט. בלי הסכמה כזו, סעיף 13(א) לחוק זכויות החולה קובע: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל".

מה חייבים להסביר

לפי סעיף 13(ב), המטפל צריך למסור "באורח סביר" את המידע הדרוש להחלטה, ובכלל זה:

• האבחנה והפרוגנוזה.
• מהות הטיפול, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים.
• "הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות".
• הסיכויים והסיכונים של טיפולים חלופיים, וגם של הימנעות מטיפול.
• העובדה שהטיפול חדשני, אם זה המצב.

המידע צריך להימסר "בשלב מוקדם ככל האפשר", ובאופן שמאפשר להבין אותו ולבחור מרצון (סעיף 13(ג)). חתימה על טופס כשהמטופל כבר בחדר הניתוח, בלי הסבר, אינה עומדת בדרישה הזו.

מתי ההסכמה חייבת להיות בכתב

ככלל, הסכמה יכולה להינתן בכתב, בעל פה או בהתנהגות (סעיף 14(א)). אבל לטיפולים שבתוספת הראשונה לחוק נדרש מסמך בכתב "שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל" (סעיף 14(ב)). אלה הטיפולים:

• ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה.
• צינתורים של כלי דם.
• דיאליזה.
• טיפול בקרינה מייננת.
• טיפולי הפריה חוץ-גופית.
• כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

במצב חירום רפואי מותר לתת טיפול דחוף בלי הסכמה מדעת כשלא ניתן לקבל אותה. לטיפול מהתוספת הראשונה נדרשת במצב כזה הסכמה של שלושה רופאים, אלא אם נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת (סעיף 15(3)).

פגיעה באוטונומיה היא נזק בפני עצמו

בע"א 2781/93 קבע בית המשפט העליון, ב-1999, שיש לראות בפגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאוטונומיה, כשפעולה רפואית בוצעה בו בלי הסכמתו המודעת, "נזק בר פיצוי בנזיקין". כלומר, גם כשקשה להוכיח שמטופל שהיה מקבל הסבר מלא היה מסרב לטיפול, עצם הפגיעה בזכות לבחור יכולה לזכות בפיצוי.

שאלות על הסכמה עולות גם מול חברות ביטוח, למשל כשמבטח טוען שהמבוטח לא גילה מצב רפואי. זו מחלוקת מסוג אחר, שמוסברת במאמר על החשיבות במילוי הצהרת בריאות.

את מי תובעים: בית חולים, רופא, קופת חולים, המדינה

תובעים את המטפל שהתרשל, את המוסד שבו הוא עובד, או את שניהם. ברוב התיקים התביעה מופנית למוסד, כי הוא אחראי למעשי עובדיו ולארגון הטיפול, והוא מבוטח.

סעיף 13 לפקודת הנזיקין קובע שמעביד חב על מעשה שעשה עובדו "תוך כדי עבודתו". בנוסף למטפל עצמו, הנתבע יכול להיות המוסד הרפואי באחריות שילוחית, כמעסיק, ובאחריות ישירה שלו עצמו.

כשכמה גורמים אחראים לאותו נזק, למשל קופת חולים שלא הפנתה בזמן ובית חולים שלא אבחן, אפשר לתבוע את כולם. הנפגע אינו מקבל פיצוי כפול: לפי סעיף 83 לפקודה, סך הפיצויים בכל התביעות לא יעלה על הסכום שנפסק ראשון.

מדריך מפורט לפי סוג המוסד נמצא במאמר תביעה נגד בית חולים.

במקרה של מוות, עילת התביעה של הנפטר עוברת לעיזבונו (סעיף 19 לפקודה). בנוסף, בן הזוג, ההורה והילד של הנפטר זכאים לפיצויים משלהם (סעיף 78), וגם תלויים שנגרם להם הפסד כספי.

כמה פיצוי מקבלים: ראשי הנזק

הפיצוי נקבע לפי הנזק שהוכח, ולא לפי חומרת הרשלנות. כל ראש נזק מוכח בנפרד, ונזק ממון שלא פורט בכתב התביעה לא ישולם (סעיף 76(2) לפקודת הנזיקין).

מה מנוכה מהפיצוי

בתביעה נגד המדינה, מוסד רפואי או קופת חולים, סעיף 328(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי קובע שסכום הגמלה שהמוסד לביטוח לאומי חייב לשלם בשל אותו מקרה יופחת מסכום הפיצויים. לכן כדאי לברר את הזכויות בביטוח הלאומי לפני שמחשבים את הסכום נטו. עמוד עורך דין ביטוח לאומי מסביר את הצד הזה, והמדריך על נכות כללית מביטוח לאומי עוסק בקצבה עצמה.

לעומת זאת, תגמולים מביטוח פרטי שהנפגע קנה בעצמו אינם מובאים בחשבון בחישוב הפיצויים (סעיף 86 לפקודה).

הדרך שבה בתי המשפט מחשבים הפסד השתכרות מוסברת במאמר על אובדן כושר השתכרות, והרקע הכללי לחישוב נמצא במאמר על פיצויים ונזקי גוף.

התיישנות ברשלנות רפואית: 7 שנים, קטינים ומועד גילוי הנזק

תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות). ברשלנות, העילה נולדת בדרך כלל ביום שבו אירע הנזק.

נזק שהתגלה מאוחר

סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע שכאשר הנזק לא התגלה ביום שבו אירע, מונים מ"היום שבו נתגלה הנזק". אבל יש תקרה: התביעה מתיישנת "אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק". גם סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאפשר למנות את התקופה מהיום שבו נודעו העובדות, כשהן נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו.

קטינים

לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, "לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה". כלומר, קטין שנפגע יכול לתבוע בעצמו עד שבע שנים אחרי שמלאו לו 18, כלומר עד גיל 25. ההורים יכולים לתבוע בשמו גם קודם.

זה לא חל על תביעת ההורים עצמם. בתביעת הולדה בעוולה התובעים הם ההורים, ולפי כל-זכות את התביעה ניתן להגיש עד שהילד מגיע לגיל 7.

מצבים נוספים

• ליקוי נפשי או שכלי. הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו ולא היה לו אפוטרופוס אינו נמנה (סעיף 11 לחוק ההתיישנות).
• מלחמת חרבות ברזל. בתביעות שתקופת ההתיישנות שלהן לא הסתיימה ערב התיקון, התקופה מ-7.10.2023 עד 6.4.2024 אינה נמנית (סעיף 15א).

אל תסתמכו על חישוב עצמי ברגע האחרון. בדיקת התיק ואיתור מומלץ לוקחים זמן, ובלי חוות דעת אי אפשר להגיש. ההבדל בין התיישנות לטענת שיהוי מוסבר במאמר התיישנות ושיהוי במשפט האזרחי.

תביעות נגד בתי חולים בצפון: רמב"ם, בני ציון, כרמל, העמק, פוריה, זיו ונהריה

לפני שמגישים תביעה על טיפול בבית חולים בצפון, צריך לדעת מי הבעלים שלו. הבעלות קובעת מי הנתבע ומי ינהל את ההגנה.

לפי דוח מבקר המדינה משנת 2020 על בתי החולים הממשלתיים, כך מתחלקים בתי החולים הכלליים באזור:

בנצרת פועלים שלושה בתי חולים שהדוח מגדיר כציבוריים-עצמאיים: בית החולים הצרפתי סנט וינסנט, בית החולים אי-אם-אם-אס הסקוטי ובית החולים המשפחה הקדושה.

שני דברים חשובים כאן. ראשית, כרמל והעמק אינם בתי חולים של המדינה, ולכן התביעה בגינם אינה מופנית למדינה. שנית, מקום ההגשה נקבע לפי הכללים הרגילים, ולא לפי האזור. עפולה, למשל, שייכת למחוז הצפון, ובית המשפט המחוזי של מחוז הצפון יושב בנוף הגליל-נצרת, לא בחיפה.

ללקוחות מחיפה ומהקריות, מידע נוסף על תביעות נזק גוף באזור מופיע בעמוד עורכי דין נזיקין בחיפה. כתובות הסניפים בחיפה, בעפולה ובתל אביב מופיעות בעמוד סניפי המשרד.

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית

מדריכים קשורים

רשלנות רפואית בלידה - הולדה בעוולה

נזיקין · 9 דק' קריאה

תביעה נגד בית חולים - תביעת רשלנות רפואית

משפט אזרחי · 6 דק' קריאה

תביעה נגד בית חולים פוריה - תביעת רשלנות רפואית

משפט אזרחי · 6 דק' קריאה