אלימות מצד האישה: צו הגנה לגבר, תלונה במשטרה, וההשלכות על גירושין, משמורת ומזונות
אם אשתכם מרביצה לכם, החוק למניעת אלימות במשפחה מגן עליכם בדיוק כמו על אישה: גבר יכול לקבל צו הגנה נגד אשתו תוך יום, לעיתים במעמד צד אחד, ותקיפת בן זוג היא עבירה עם עונש כפול. הצעדים הראשונים: להתרחק בלי להגיב, לתעד, אישור רפואי באותו יום, ייעוץ משפטי, ואז תלונה או בקשה לצו הגנה. תיעוד מוקדם הוא מה שמגן מפני תלונת נגד ומשפיע על משמורת וזמני שהות.
אם אשתכם מרביצה לכם, החוק מגן עליכם בדיוק כפי שהוא מגן על אישה מוכה: החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, אינו מבחין במין הנפגע, וגבר יכול לקבל צו הגנה נגד אשתו תוך יום אחד, לעיתים במעמד צד אחד. חמשת הצעדים הראשונים: להתרחק פיזית בלי להגיב, לתעד (צילום, הודעות, שמות עדים), לקבל אישור רפואי באותו יום, להתייעץ עם עורך דין, ולהחליט יחד על תלונה במשטרה או בקשה לצו הגנה. תקיפת בן זוג היא עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, עם עונש כפול לעומת תקיפה רגילה, גם כשהתוקפת היא אישה.
המאמר הזה כתוב למי שמתבייש לחפש את המילים האלה. במשרדנו אנחנו רואים גברים במצב הזה בכל שנה, מכל הרקעים, והדבר הראשון שאנחנו אומרים להם הוא שהם לא לבד ושיש סדר פעולות ברור. נעבור על התיעוד, על צו ההגנה, על התלונה במשטרה והפחד מתלונת נגד, ועל ההשלכות בגירושין, במשמורת ובמזונות. הטעות היקרה ביותר היא לחכות: כל אירוע שלא תועד הופך למילה שלכם מול המילה שלה.
אשתי מרביצה לי: מה לעשות בשעה הראשונה ובשבוע הראשון
בשעה הראשונה המטרה היא ביטחון ותיעוד, לא עימות. צאו מהחדר או מהבית, אל תחזיקו, אל תדחפו ואל תחסמו אותה, כי כל מגע שלכם יירשם אחר כך כאלימות הדדית. אם יש פציעה, פנו למיון או למוקד רפואי באותו יום וספרו במדויק מה קרה, כדי שהתיעוד הרפואי ישקף את מקור הפציעה. צלמו את הפציעות ואת הנזק בבית עם חותמת זמן. אם הילדים נכחו, רשמו זאת.
בשבוע הראשון: אספו את ההודעות שקדמו לאירוע ואחריו, רשמו את שמות מי ששמע או ראה, וקבעו פגישה עם עורך דין לענייני משפחה לפני שאתם מגישים משהו. הפגישה הזו קובעת אם נכון להתחיל בתלונה במשטרה, בבקשה לצו הגנה, או בשניהם, ומה הסיכון בכל מסלול במצב הספציפי שלכם. משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בדיני משפחה ובתיקי אלימות במשפחה, וברוב המקרים ההחלטה הזו מתקבלת בפגישה הראשונה.
האם זה אלימות במשפחה לפי החוק גם כשהגבר הוא הנפגע?
כן. החוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר בן משפחה ללא הבחנת מין, ובית המשפט נותן צו הגנה לפי סעיף 3 כשבן משפחה נהג באלימות, ביצע עבירת מין או כלא שלא כדין, או כשההתנהגות שלו מקימה חשש ממשי לפגיעה גופנית או להתעללות נפשית מתמשכת. אלימות כוללת גם זריקת חפצים, שבירת רכוש ואיומים. החוק לא מבחין במין הנפגע, וכל הכללים של נקיטת צעדים במקרים של אלימות במשפחה חלים גם כשהגבר הוא הנפגע. הפער הוא לא בחוק אלא בתפיסה: שוטרים ושופטים רגילים לתמונה ההפוכה, ולכן התיעוד שלכם חייב להיות חזק יותר.
איך מתעדים בלי להסתבך: אישור רפואי, הודעות, עדים והקלטות
תיעוד טוב הוא כרונולוגי, מיידי וניתן לאימות. אישור רפואי מאותו יום, עם תיאור מנגנון הפציעה, הוא הראיה החזקה ביותר. אחריו הודעות וואטסאפ שבהן היא מאיימת, מתנצלת או מתארת את מה שעשתה, שמורות עם גיבוי ולא רק צילומי מסך. עדים: שכנים, בני משפחה, מטפלים של הילדים. הקלטת שיחה שאתם צד לה חוקית לפי סעיף 2 לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, ולכן מותר להקליט אירוע או שיחה שבה אתם משתתפים. אסור להקליט שיחות שלה עם אחרים, להתקין תוכנת מעקב בטלפון שלה או לפרוץ לחשבונות, וזה עלול להפוך אתכם מנפגע לנאשם. נהלו יומן אירועים בקובץ עם תאריכים, ושמרו עותק מחוץ לבית.
צו הגנה לגבר: איך מגישים, מה כולל הצו וכמה זמן הוא תקף
בקשה לצו הגנה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה, לבית משפט השלום או לבית הדין הרבני, בטופס עם תצהיר, ובלי אגרה. בית המשפט רשאי לתת את הצו במעמד צד אחד, כלומר בלי נוכחות האישה, ואז נקבע דיון במעמד שני הצדדים תוך שבעה ימים. הצו יכול לאסור עליה להיכנס לדירה, להתקרב אליכם או לילדים, להטריד אתכם בכל דרך או לשאת נשק. תוקף הצו עד שלושה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך אותו בתקופות נוספות, בדרך כלל עד שנה בסך הכול. מהפרקטיקה שלנו: אב לשניים מהקריות הגיע אלינו אחרי אירוע שלישי, עם אישור מיון על חתך בפנים והקלטה שבה האישה מודה. הגשנו בקשה לצו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה באותו יום; הצו ניתן במעמד צד אחד, ובדיון אחרי חמישה ימים הוארך לשלושה חודשים והילדים נשארו איתו בבית.
תלונה במשטרה: מה קורה אחרי שמגישים ומה עם תלונת נגד?
אחרי תלונה על תקיפת בן זוג המשטרה חייבת לפתוח בחקירה, לזמן את האישה לחקירה ולשקול תנאי שחרור שכוללים הרחקה מהבית לימים אחדים, מכוח סמכויותיה לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. הפחד המרכזי של גברים הוא תלונת נגד: היא מגיעה לתחנה ראשונה, מתלוננת, ואתם מוצאים את עצמכם מורחקים מהבית. זה קורה, ובדיוק לכן התיעוד קודם לתלונה. גבר שמגיע עם אישור רפואי, צילומים והקלטה מציג גרסה שקשה להפוך. אם בכל זאת הוגשה תלונת נגד, אל תגיבו בהודעות ואל תנסו "לברר" איתה; כל מילה תצוטט. השיבו בחקירה בליווי עורך דין, והציגו את הכרונולוגיה המתועדת.
תלונה, צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת: מה ההבדל
שלושת הכלים פועלים במקביל ואינם תלויים זה בזה. צו הגנה הוא הכלי המיידי, התלונה היא המסלול הפלילי, וצו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, מתאים כשהאלימות היא מעקב, הטרדה ואיומים ולא תקיפה.
| הכלי | המטרה | מי נותן | תוך כמה זמן | התוצאה |
|---|---|---|---|---|
| תלונה במשטרה | חקירה פלילית והרתעה | המשטרה והפרקליטות | חקירה תוך ימים, תיק חודשים | הרחקה זמנית, כתב אישום או סגירת תיק |
| צו הגנה | הרחקה מיידית מהבית ומכם | בית משפט לענייני משפחה, שלום או בית דין רבני | אותו יום, לעיתים במעמד צד אחד | עד 3 חודשים, ניתן להארכה |
| צו למניעת הטרדה מאיימת | עצירת מעקב, איומים והטרדה | בית משפט השלום או משפחה | ימים | איסור התקרבות ויצירת קשר, עד 6 חודשים וניתן להארכה |
| הרחקה משטרתית | הפרדה מיידית אחרי חקירה | קצין משטרה כתנאי שחרור | מיידי | ימים ספורים עד דיון |
מה ההשלכות על גירושין: משמורת, זמני שהות ומזונות
אלימות מתועדת של האם משפיעה ישירות על הסדרי המשמורת וזמני השהות, כי המבחן היחיד בסעיפים 24-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, הוא טובת הילד. בית המשפט ממנה בדרך כלל תסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, והתסקיר בוחן את יכולת ההורות של כל צד, כולל אלימות. על המזונות ההשפעה עקיפה: אין הפחתה אוטומטית של מזונות בגלל אלימות, אבל כשזמני השהות מתחלקים באופן שווה והכנסות ההורים דומות, הלכת בע"מ 919/15 מאפשרת חלוקה שוויונית של נטל המזונות. על ההשלכות בהליך עצמו כתבנו במאמר על דינה של אישה מכה בהליך גירושין, וכאן נתמקד בצעדים המיידיים. בבית הדין הרבני התנהגות אלימה של האישה עשויה להשפיע על שאלת הכתובה, אבל זו סוגיה שדורשת ניסוח זהיר ועורך דין שמכיר את בית הדין.
האם כדאי לעזוב את הבית? הסיכון המשפטי בעזיבה ובהישארות
עזיבת הבית בלי תיעוד ובלי צו היא הטעות המשפטית הנפוצה ביותר, כי היא יוצרת מציאות שבה הילדים אצל האם ואתם ההורה שיצא. אם אתם חייבים לעזוב לביטחונכם, עשו זאת אחרי תיעוד ואחרי שהודעתם בכתב לעורך הדין ולגורם נוסף על הסיבה, ובקשו זמני שהות מיידיים. אם אתם נשארים, שמרו על מרחק, אל תישנו באותו חדר, והימנעו מעימותים מול הילדים. ההחלטה הנכונה ברוב המקרים היא להישאר ולבקש צו הגנה שירחיק אותה, ולא ההפך. מהפרקטיקה שלנו: לקוח מעפולה עזב את הבית אחרי תקיפה בלי לתעד דבר, ושלושה חודשים אחר כך התמודד עם תביעת משמורת ומזונות מלאים. חזרנו אחורה, איתרנו הודעות שבהן האישה התנצלה על "מה שקרה", ועד רופא המשפחה שתיעד שריטות, והסדר זמני השהות שהושג היה שוויוני, אבל הדרך הייתה ארוכה ויקרה מהצורך.
מוקדי סיוע לגברים נפגעי אלימות בישראל
הפנייה הראשונה לסיוע היא מוקד 118 של משרד הרווחה, שפועל 24 שעות ביממה ומפנה למרכז למניעת אלימות במשפחה ברשות המקומית. המרכזים האלה נותנים טיפול וליווי גם לגברים נפגעים, בלי עלות, ואישור על הטיפול הוא גם ראיה בהליך. במצב סכנה מיידית מתקשרים למשטרה במספר 100. בחיפה ובצפון פועלים מרכזים למניעת אלימות במשפחה בעיריות הגדולות, וקבוצות תמיכה לגברים במסגרת שירותי הרווחה. ליווי טיפולי במקביל להליך המשפטי הוא לא חולשה, הוא נכס: בית המשפט רואה הורה שמטפל בעצמו ובילדיו.
טעויות שגברים עושים במצב הזה ואיך נמנעים מהן
הטעות הראשונה היא להגיב פיזית, אפילו כדי לעצור אותה; מרגע זה התיק הוא אלימות הדדית. השנייה: לא ללכת לרופא כי "זה לא נורא". השלישית: למחוק הודעות מתוך בושה. הרביעית: לספר לכולם ברשתות במקום לעורך דין. החמישית: לחתום על הסכמות בתחנת המשטרה או בבית המשפט בלי ייעוץ. השישית: לעזוב את הבית בלי לבקש זמני שהות. השביעית: לחכות לאירוע "מספיק חמור". כל אחת מהטעויות האלה ניתנת לתיקון, אבל התיקון עולה יותר מהמניעה.
מה עושים עכשיו: שישה צעדים לפי מועדים
- מיד: התרחקו בלי להגיב, צאו מהחדר או מהבית, והתקשרו למשטרה (100) אם יש סכנה.
- באותו יום: אישור רפואי במיון או במוקד, צילום פציעות ונזק, שמירת הודעות עם גיבוי.
- תוך 24-48 שעות: פגישה עם עורך דין לענייני משפחה, והחלטה על המסלול: צו הגנה, תלונה, או שניהם.
- תוך 1-3 ימים: הגשת בקשה לצו הגנה עם תצהיר ותיעוד, ובקשה לזמני שהות זמניים אם יש ילדים.
- תוך שבוע: פנייה למוקד 118 ולמרכז למניעת אלימות במשפחה לתחילת ליווי טיפולי ותיעודו.
- תוך 7 ימים מהצו: דיון במעמד שני הצדדים; הגיעו עם עורך דין, העדים והמסמכים, ובקשו הארכה.
שאלות ותשובות
מה עושים כשאישה מרביצה לבעל?
מתרחקים בלי להגיב, מתעדים בצילום ובהודעות, מקבלים אישור רפואי באותו יום, מתייעצים עם עורך דין לענייני משפחה ומחליטים על תלונה במשטרה או בקשה לצו הגנה. החוק למניעת אלימות במשפחה מגן על גברים בדיוק כמו על נשים, והתיעוד הוא מה שמכריע.
האם גבר יכול לקבל צו הגנה נגד אשתו?
כן. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, לבית משפט השלום או לבית הדין הרבני, בלי אגרה, והצו יכול להינתן באותו יום במעמד צד אחד. הצו מרחיק את האישה מהבית ומכם לתקופה של עד שלושה חודשים, עם אפשרות הארכה.
האם להגיש תלונה במשטרה על אשתי שהרביצה לי?
ברוב המקרים כן, אחרי תיעוד ואחרי ייעוץ. תקיפת בן זוג היא עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, והתלונה פותחת חקירה ומאפשרת הרחקה. ההחלטה תלויה בחומרה, בילדים ובשאלה אם אתם רוצים הליך פלילי או רק הגנה, ולכן מקבלים אותה עם עורך דין.
מה קורה אם היא מגישה תלונת נגד?
המשטרה חוקרת את שתי התלונות, וייתכן שתורחקו מהבית לימים אחדים. מי שהגיע עם אישור רפואי, צילומים והקלטה מציג גרסה שקשה להפוך. אל תגיבו לה בהודעות, אל תנסו לברר, והשיבו בחקירה רק בליווי עורך דין עם הכרונולוגיה המתועדת.
האם אלימות של האישה משפיעה על המשמורת בגירושין?
כן, כשהיא מתועדת. המבחן הוא טובת הילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ותסקיר העובד הסוציאלי בוחן את יכולת ההורות של כל צד כולל אלימות. צו הגנה, אישורים רפואיים וטיפול מתועד משפיעים על חלוקת זמני השהות ועל מקום המגורים של הילדים.
האם אלימות מצד האישה משפיעה על המזונות?
לא באופן ישיר; אין הפחתה אוטומטית של מזונות ילדים בגלל אלימות. ההשפעה עקיפה: כשזמני השהות מתחלקים שווה והכנסות ההורים דומות, הלכת בע"מ 919/15 מאפשרת חלוקה שוויונית של נטל המזונות, ואלימות מתועדת משפיעה על חלוקת זמני השהות.
לאן פונים גבר נפגע אלימות במשפחה בישראל?
למוקד 118 של משרד הרווחה, שפועל 24 שעות ומפנה למרכז למניעת אלימות במשפחה ברשות המקומית, שם ניתן טיפול וליווי גם לגברים בלי עלות. בסכנה מיידית מתקשרים למשטרה במספר 100. במקביל פונים לעורך דין לענייני משפחה לצו הגנה ולהסדרת זמני השהות.
משרד מלכא ושות' מלווה גברים נפגעי אלימות במשפחה בחיפה ובצפון: צו הגנה באותו יום, ליווי בחקירה, והסדרת משמורת וזמני שהות. שיחה ראשונה עם עורך דין לענייני משפחה היא דיסקרטית ובלי שיפוטיות.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
