חיוב אישה בדמי מזונות ילדים - אפשרי?
כן - אפשר לחייב אישה בדמי מזונות ילדים. בבית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 68474-05-19) חויבה אם במזונות כאשר המשמורת הפיזית הבלעדית נמסרה לאב ולה נקבעו זמני שהות של שעתיים בשבוע בלבד, ובבית הדין הרבני בנתניה נקבע כי שני ההורים צריכים לשאת בעול המזונות באופן שיתופי, שוויוני ויחסי ליכולותיהם והכנסותיהם. המגמה משקפת את השינוי בזמני השהות ובכלכלת המשפחה.
מאמר מקצועי העונה על שאלה חשובה ואשר עיקרה לאפשרות חיוב אישה בדמי מזונות
לנוכח פניות בימים האחרונים למשרדנו מצד גברים שמעוניינים לדעת מתי מתאפשר להם לדרוש מזונות בגין ילדיהם – שאלה חשובה זו נשאלת כאשר במקרים לא מועטים לנוכח התקדמות החברה הילדים נמצאים בחלוקה שווה (הורות משותפת) או בזמני שהייה "מוגברים" אצל האב.
במהלך השנים האחרונות ראינו את שינוי המגמה בתחום הגירושין הן לגבי זמני השהות והסדרי הראיה ואין לגבי חלוקת הנטל הכלכלי – דמי המזונות – בין בני זוג. כאמור שינוי הפסיקה הינו כורח המציאות ואט אט העניין מתחיל להשתרש בתוך עניין שבשגרה.
במאמר זה בחרנו להפנות ל-2 פסקי דין אחד של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה והשני ניתן רק לאחרונה על ידי בית הדין הרבני בנתניה.
חיוב אישה במזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה:
פס"ד (משפחה טבריה) תלה"מ 68474-05-19, פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 13/03/2022) – קבע כב' השופט ארנון קימלמן כך:
השאלה שעמדה להכרעה בפס"ד היא כיצד ראוי לקבוע את חלוקת נטל המזונות בין הורים יהודים כאשר המשמורת הפיזית הבלעדית נמסרה לידי האב, ולאם נקבעו זמני שהות מועטים הכוללים מפגש עם הקטינים פעם בשבוע למשך שעתיים. אין חולק כי במקרה מעין זה האב מוציא מכיסו את עלויות המזונות ההכרחיים בעוד שלאם אין הוצאות ישירות בגין הילדים.
בית המשפט קבע כי האם תשלם מזונות ילדיה לאב (מזונות זמניים) שהפכו למזונות קבועים. ראוי להבהיר כי פס"ד מתייחס להלכות שונות ביהדות וכן אף לפסיקה רחבה הניתנת ע"י בתי המשפט לענייני משפחה – מקריאה מקיפה של פס"ד ניתן לראות את הכניסה לפרטים הקטנים ועל-כן מבחינתנו מדובר בפס"ד חשוב שבחן את נסיבות המקרה ואף מפרט את דרכי החישוב אליו הגיע כב' השופט הנכבד בחיובו בדמי מזונות את האם.
חיוב אישה במזונות ילדים בבית הדין הרבני:
בפס"ד (רבני נתניה) שניתן בתיק 1190454/6, פלונית נ' פלוני – קבע כב' הרב אוריאל אליהו כך:
"העלנו כי ע"פ ההלכה, ע"פ הצדק וע"פ רוח ההלכה, וכן ע"פ החוק ורוח החוק, כיום האם והאב צריכים לשאת בעול המזונות באופן שיתופי, שוויוני ויחסי ליכולותיהם והכנסותיהם, זאת בעקבות שני השינויים הדרמטיים שהרחבנו עליהם, השינוי באופי הכלכלה המשפחתית והשינוי בפסיקה הקובעת איזון בזכויות, מה שמוביל בצורך לאיזון באחריות ובחובות.
לצורך כך, יש לקבל את הפרשנות הקובעת כי כבר מגיל הלידה חיוב המזונות הינו מדין צדקה, וכן את הפרשנות שהאם חייבת כמו האב בדיני צדקה, לחלופין, יש לתקן תקנות או לשנות את החוק בהתאם לנ"ל.
לחלופין יש לחזור לכלכלת המשפחה המשתקפת בהלכה היהודית על כלל מרכיביה, כולל בענייני הרכוש והירושה.
בפסק דין זה פרסנו שיטת הלכה מרכזית הקובעת כי חיובי המזונות, אף מתחת לגיל שש, הינם חיובים מכח צדקה בלבד, אם ע"פ הר"ן ואם ע"פ הרשב"א, קביעה המאפשרת תשתית לשינוי מהותי בפסיקת דמי מזונות גם לפי הדין האישי-העברי.
סבורני, כי ערכאות השיפוט הדתיות והאזרחיות צריכות לתת את הדעת לנתונים ולעובדות שהועלו בהרחבה במאמר, ובמקביל על המחוקק לערוך את השינוי הנצרך בחוק, בהתאם לקריאת מועצת הרה"ר ולפסיקת ביה"ש העליון בבע"מ 919/15 כך ששני ההורים ישאו בעלות גידול הילדים כאחד בהתאם ליכולתיהם הכלכליות ללא הבדל מגדרי, ולהוביל לשינוי אבולוציוני של מערכות השפיטה."
סיכומו של דבר
אין מחלוקת כי הן בתי המשפט לענייני משפחה והן בתי הדין הרבני עוברים שינוי בתפיסה הנוגעת לחיוב דמי מזונות ילדים בהתאם לזמני השהות וללא קשר לייחוס המגדרי. מאמר זה אשר הפנה לשינוי התפיסה מהותי לנוכח מגוון השאלות והפונים למשרדנו. חשוב לציין כי קיימת חשיבות עליונה בהבנה של המסגרת המשפטית גם כאשר קיים רצון לנהל את הליך הגירושין בהסכמה וזאת רק בכדי למנוע בעתיד ממי מהצדדים להרגיש כי לא בחן את מלוא זכויותיו – חרף האמור קיימת חשיבות להבין כי דרך המלך בהליכים מסוג זה היא דרך הפשרה והכבוד ההדדי.
כמובן יש מגוון רחב של שאלות ותשובות בעניין אך במאמר זה בחרנו להתייחס למס' פניות ספציפיות בהם נתקל משרדנו.
להרחבה בתחום: דיני משפחה · עורך דין גירושין · כיצד צוואות לצדקה משפיעות על ירושה · כיצד שינויים בשם ובמגדר משפיעים על ירושה וצוואות
שאלות נפוצות
באילו נסיבות חויבה אם לשלם מזונות לאב?
בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 68474-05-19) נדונה שאלת חלוקת נטל המזונות כאשר המשמורת הפיזית הבלעדית נמסרה לאב, ולאם נקבעו זמני שהות מועטים - מפגש שבועי של שעתיים. מאחר שהאב נשא בכל עלויות המזונות ההכרחיים ולאם לא היו הוצאות ישירות, חויבה האם במזונות זמניים שהפכו לקבועים.
מה קבע בית הדין הרבני לגבי חלוקת נטל המזונות בין ההורים?
בפסק דין שניתן בתיק 1190454/6 נקבע כי על פי ההלכה, הצדק ורוח החוק, האם והאב צריכים כיום לשאת בעול המזונות באופן שיתופי, שוויוני ויחסי ליכולותיהם והכנסותיהם. זאת בעקבות השינוי באופי הכלכלה המשפחתית והשינוי בפסיקה הקובעת איזון בזכויות, המוביל לצורך באיזון גם באחריות ובחובות.
האם חיוב מזונות מתחת לגיל שש יכול להיחשב מדין צדקה?
בפסק הדין הרבני נפרסה שיטת הלכה מרכזית שלפיה חיובי המזונות, אף מתחת לגיל שש, הם חיובים מכוח צדקה בלבד - אם על פי הר"ן ואם על פי הרשב"א. קביעה זו מאפשרת תשתית לשינוי מהותי בפסיקת דמי מזונות גם לפי הדין האישי-העברי, כך שהאם תחויב כמו האב בדיני צדקה.
מה מסביר את שינוי המגמה בחיוב הורים במזונות?
בשנים האחרונות השתנו זמני השהות והסדרי הראיה: ילדים רבים נמצאים בחלוקה שווה במסגרת הורות משותפת או בזמני שהייה מוגברים אצל האב. בעקבות זאת משתנה גם חלוקת הנטל הכלכלי בין בני הזוג, והן בתי המשפט לענייני משפחה והן בתי הדין הרבניים עוברים שינוי תפיסה בהתאם לזמני השהות וללא קשר לייחוס המגדרי.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
