החזר מכס ומע"מ על מוצר שהוחזר לחו"ל: ההליך, הטפסים, המועדים ומה עושים כשמסרבים
מכס ומע"מ ששולמו על מוצר שיובא מחו"ל מוחזרים כשהמוצר נשלח בחזרה לספק בתוך 6 חודשים מהשחרור, התקבל זיכוי מהספק והוכח שלא נעשה בו שימוש בישראל. ביבוא אישי מגישים בקשה מקוונת לרשות המסים, וביבוא מסחרי טופס 216, תביעת הישבון לפי פקודת המכס. הצהרת יצוא נדרשת מעל סף שווי, דמי הטיפול של חברת השילוח לא מוחזרים, ודחייה ניתנת להשגה ולתביעה.
כן, מכס ומע"מ ששולמו על מוצר שיובא מחו"ל מוחזרים כשהמוצר נשלח בחזרה לספק, בתנאי שהוחזר בתוך 6 חודשים מיום השחרור, שהתקבל זיכוי או החזר כספי מהספק, ושהוכח שלא נעשה בו שימוש בישראל. ביבוא אישי הבקשה מוגשת מקוונת לרשות המסים, וביבוא מסחרי בטופס 216, תביעת הישבון לפי פקודת המכס. החזר מכס על החזרת מוצר הוא זכות שבחוק ולא מחווה של בית המכס, אבל הפרוצדורה מדויקת, ומי שמדלג על שלב אחד, בעיקר הצהרת היצוא, מאבד את הכסף.
המאמר מיועד לצרכן שהזמין מוצר מאתר בחו"ל, שילם מסים לחברת השילוח, והחזיר את המוצר כי הגיע פגום, לא מתאים או שונה מההזמנה, וגם ליבואן קטן שמחזיר סחורה לספק או שולח אותה לתיקון. נעבור על התנאים, על ההבדל בין המסלול הפרטי למסחרי, על שבעת השלבים בסדר הנכון, על המסמכים, ועל מה עושים כשבית המכס מסרב. מי ששולח את החבילה חזרה בדואר לפני שהסדיר הצהרת יצוא כשנדרשת, נשאר ברוב המקרים בלי החזר.
האם מגיע החזר מכס ומע"מ על מוצר שהוחזר לחו"ל? התשובה הקצרה
מגיע, כי מסי יבוא מוטלים על טובין שנכנסים לשימוש בישראל, ומוצר שיצא בחזרה לא נכנס לשימוש כזה. פקודת המכס [נוסח חדש] קובעת בסעיף 150 שמכס ששולם על טובין שיוצאו בחזרה בתוך התקופה שנקבעה מוחזר, וסעיף 156 מסדיר את מנגנון ההישבון ליצוא של טובין שיובאו. חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968, מוסיף את הכלל המרכזי: מס שנגבה ביתר מוחזר למי ששילם אותו, בתנאי שלא גלגל אותו על אחר. העיקרון של החזר כספי מכס פשוט: מס ששולם על טובין שלא נשארו בישראל אמור לחזור, אבל הפרוצדורה מדויקת מאוד.
המע"מ שנגבה ביבוא מוחזר באותו מסלול. מע"מ ביבוא מוטל לפי סעיף 26 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, ונגבה על ידי המכס יחד עם מסי היבוא האחרים, ולכן בקשת ההחזר מוגשת לבית המכס ולא למשרד מע"מ האזורי. עוסק מורשה שכבר קיזז את מע"מ היבוא כמס תשומות לא יקבל אותו פעמיים, ויצטרך לתקן את הדיווח.
התנאים להחזר: 6 חודשים, זיכוי מהספק והוכחת אי שימוש
שלושה תנאים מצטברים, וכולם נבדקים מול מסמכים. הראשון: המוצר יצא מישראל בתוך 6 חודשים מיום שחרורו מהמכס, והיצוא מתועד. השני: הספק בחו"ל זיכה אתכם, כלומר יש אישור זיכוי, החזר לכרטיס האשראי או חשבונית זיכוי, שמוכיח שהעסקה בוטלה ולא שהמוצר נמכר הלאה. השלישי: המוצר לא היה בשימוש בישראל מעבר לבדיקה, ולכן מוצר שנפתח, הורכב ונעשה בו שימוש חודשיים ואז הוחזר אינו זכאי להחזר מלא.
לצד אלה יש דרישה פרוצדורלית שרבים מפספסים: ההחזר משולם למי ששילם את המס בפועל. כשחברת השילוח שילמה את המסים בשמכם וגבתה אתכם, הבקשה מוגשת על שמכם עם הקבלה של חברת השילוח, או שחברת השילוח מגישה אותה עבורכם. אם הספק בחו"ל שילם את המסים מראש (DDP), ההחזר מגיע לספק, ואתם צריכים לדרוש אותו ממנו במסגרת הזיכוי. עורך דין מע"מ ומכס בודק כבר בשלב הזה מי שילם, מי זכאי ומה חסר, כי תיקון אחרי הגשה מאריך את הטיפול בחודשים.
יבוא אישי מול יבוא מסחרי: איזה מסלול מתאים לכם?
יבוא אישי הוא יבוא של אדם פרטי לשימושו העצמי, בכמות סבירה, ואליו נועד המסלול המקוון של רשות המסים לבקשה להחזר מסי יבוא. יבוא מסחרי הוא יבוא של עוסק, בכל כמות, והמסלול שלו הוא טופס 216, תביעת הישבון או החזר מסי יבוא, שמוגש לבית המכס שבו שוחררו הטובין. ההבדל אינו רק בטופס: ביבוא מסחרי נדרשת בדרך כלל התערבות של סוכן מכס, והצהרת היצוא היא כמעט תמיד חובה.
| הרכיב | יבוא אישי | יבוא מסחרי |
|---|---|---|
| הטופס | בקשה מקוונת להחזר מסי יבוא אישי באתר רשות המסים | טופס 216, תביעת הישבון, לבית המכס |
| מי מגיש | הצרכן, או חברת השילוח בשמו | היבואן או סוכן המכס מטעמו |
| מועד היצוא | בתוך 6 חודשים מהשחרור | בתוך 6 חודשים מהשחרור, אלא אם אושרה הארכה |
| הצהרת יצוא | מעל סף שווי שנקבע בנוהל; מתחתיו מספיק תיעוד משלוח | כמעט תמיד חובה, דרך סוכן מכס |
| מסמכים | קבלת מסים, אישור זיכוי, אישור משלוח חוזר, התכתבות עם הספק | רשימון יבוא, רשימון יצוא, חשבונית זיכוי, שטר מטען חוזר |
| זמן טיפול | שבועות עד כמה חודשים | חודשים, לפי עומס בית המכס |
| אם נדחה | פנייה חוזרת, השגה, ואחריה תביעה אזרחית | השגה, ערר ותביעה אזרחית |
שלב אחר שלב: איך מחזירים מוצר לחו"ל בלי לאבד את ההחזר
- יום 1-3: הודעה בכתב לספק. תיעוד הפגם או אי ההתאמה בתמונות ובמייל, ובקשה לאישור החזרה (RMA) שמציין את הכתובת לשליחה ואת תנאי הזיכוי.
- יום 3-7: תיאום עם חברת השילוח. שואלים אם היא מגישה בשמכם את בקשת ההחזר, ומבקשים את הקבלה על המסים ששולמו ואת מספר רשימון היבוא.
- לפני המשלוח: הצהרת יצוא ובדיקה פיזית. כשהשווי עובר את הסף שבנוהל, מסדירים הצהרת יצוא דרך סוכן מכס ומתאמים בדיקה של הטובין לפני שהם יוצאים. זה השלב שאי אפשר לתקן בדיעבד.
- המשלוח. שולחים בשירות עם מעקב, שומרים את אישור המשלוח, את מספר המעקב ואת תיאור התכולה, ומצלמים את האריזה לפני הסגירה.
- יום 14-45: קבלת הזיכוי. אישור זיכוי מהספק או החזר לכרטיס האשראי, עם דף פירוט שמראה את הסכום ואת מספר ההזמנה.
- עד 6 חודשים מהשחרור, ורצוי בתוך 30 יום מהזיכוי: הגשת הבקשה. מקוונת ביבוא אישי, בטופס 216 ביבוא מסחרי, עם כל המסמכים בקובץ אחד מסודר.
- מעקב. רושמים את מספר הפנייה, ואם אין תשובה בתוך 60 יום, פונים בכתב לבית המכס ומבקשים סטטוס.
הצהרת יצוא ובדיקה פיזית: מתי הן חובה?
הצהרת יצוא היא המסמך שמוכיח לרשות המסים שהטובין יצאו מישראל, ובלעדיו בית המכס אינו יכול לאשר שהמוצר שעליו שולם המס הוא זה שנשלח חזרה. לפי נוהלי רשות המסים, ביבוא אישי בשווי נמוך מסתפקים באישור משלוח ובתיעוד של חברת השילוח, ומעל סף שווי שנקבע בנוהל נדרשות הצהרת יצוא ולעתים בדיקה פיזית של הטובין לפני היציאה. הסף מתעדכן, ולכן לפני המשלוח בודקים אותו בעמוד השירות של רשות המסים או מול סוכן מכס.
הטעות הנפוצה: לשלוח את החבילה בדואר רגיל ורק אחר כך לגלות שהייתה נדרשת הצהרת יצוא. במצב כזה בית המכס דוחה את הבקשה בטענה שאין הוכחה ליצוא, וגם אישור המסירה של הספק בחו"ל לא תמיד מספיק. לכן, כשהמוצר יקר, מסדירים את היצוא דרך סוכן מכס לפני שהחבילה עוזבת את הבית, גם אם זה עולה כמה מאות שקלים.
הבקשה המקוונת להחזר מסי יבוא אישי, וטופס 216 ליבואן
ביבוא אישי, הבקשה מוגשת בטופס המקוון של רשות המסים להחזר מסי יבוא אישי, שמשמש גם לערעור על גובה המיסים. מזינים את פרטי המשלוח ומספר רשימון היבוא, מצרפים את המסמכים, ומקבלים מספר פנייה. ביבוא מסחרי, טופס 216 הוא תביעת הישבון או החזר מסי יבוא, שמוגש לבית המכס שבו שוחררו הטובין, בצירוף רשימון היבוא, רשימון היצוא וחשבונית הזיכוי. סוכן המכס מגיש אותו בדרך כלל, והוא גם מי שמסדיר את הצהרת היצוא.
מהפרקטיקה שלנו: יבואן קטן מהצפון ייבא ציוד מטבח מקצועי ב-38 אלף שקל, שהגיע עם נזק במכולה, והחזיר אותו לספק בגרמניה דרך סוכן המכס עם רשימון יצוא מסודר. בית המכס בחיפה דחה את תביעת ההישבון בטענה שחסרה חשבונית זיכוי, כי הספק שלח מוצר חלופי במקום להחזיר כסף. הגשנו השגה עם ההתכתבות המלאה ועם הסבר שהחלפה היא ביטול העסקה המקורית וכריתת עסקה חדשה, ומסי היבוא, כ-8,700 שקל, הוחזרו בתוך שלושה חודשים.
אילו מסמכים חייבים לצרף: רשימה מלאה
הבקשה נבדקת על סמך מסמכים בלבד, ולכן קובץ מסודר מקצר את הטיפול משמעותית. הרשימה: קבלת המסים ששולמו לחברת השילוח או רשימון היבוא עם פירוט המכס והמע"מ; חשבונית הרכישה המקורית; ההתכתבות עם הספק שמתעדת את הסיבה להחזרה ואת אישור ההחזרה; אישור המשלוח החוזר עם מספר מעקב ואישור מסירה בחו"ל; הצהרת היצוא ואישור הבדיקה הפיזית כשנדרשו; אישור הזיכוי או החזר האשראי; צילום תעודת זהות של המבקש ואישור ניהול חשבון בנק להעברת ההחזר. ביבוא מסחרי מוסיפים את רשימון היצוא ואת חשבונית הזיכוי הרשמית של הספק.
למכתב הנלווה נוסח קצר: "מצורפת בקשה להחזר מסי יבוא בסך X ש"ח ששולמו ברשימון מספר Y. הטובין יוצאו בחזרה לספק ביום Z, בתוך 6 חודשים מהשחרור, לא נעשה בהם שימוש בישראל, והספק זיכה אותי במלוא התמורה כמפורט במסמכים המצורפים. אבקש להשיב את המס לחשבון הבנק שפרטיו מצורפים".
מה מוחזר ומה לא: מכס, מע"מ, מס קנייה ודמי טיפול
מוחזרים המסים ששולמו לאוצר המדינה: מכס, מע"מ ומס קנייה אם הוטל. לא מוחזרים תשלומים לגורמים פרטיים: דמי הטיפול והשחרור של חברת השילוח, דמי המשלוח לישראל ובחזרה, ועמלות המרה של כרטיס האשראי. את דמי הטיפול אפשר לנסות לדרוש מהספק במסגרת הזיכוי כשהמוצר הגיע פגום, אבל זו תביעה חוזית מולו ולא מול המכס. ביבוא אישי ההחזר תלוי גם בספי הפטור: הזמנה עד 75 דולר פטורה ממסים מלכתחילה, בין 75 ל-500 דולר משולם מע"מ בלבד, ומעל 500 דולר גם מכס. הספים נקבעים בצו תעריף המכס ומשתנים מעת לעת, ולכן בודקים אותם באתר רשות המסים.
דוגמה ראשונה: הזמנה של נעליים ב-300 דולר, שולם מע"מ של 18 אחוזים על שווי המוצר בתוספת דמי המשלוח, כ-200 שקל, ודמי טיפול של 40 שקל לחברת השילוח. המוצר הוחזר בתוך שלושה שבועות עם זיכוי מלא. ההחזר מבית המכס: כ-200 שקל בלבד, ודמי הטיפול נשארים אצל חברת השילוח. דוגמה שנייה: מצלמה ב-1,500 דולר, שולמו מכס ומע"מ בסך כ-1,900 שקל. המצלמה נשלחה לתיקון בחו"ל וחזרה, ולכן אין החזר על היבוא המקורי, אבל על החזרה של המצלמה המתוקנת אין לשלם מסים מחדש, בתנאי שהיצוא לתיקון תועד מראש.
המכס דחה את הבקשה: השגה, ערר ותביעה
דחייה אינה סוף הדרך, והמדרג ברור. השלב הראשון: פנייה חוזרת בכתב לבית המכס עם המסמך שחסר, כי רוב הדחיות נובעות מחוסר במסמך ולא ממחלוקת עקרונית. השלב השני: השגה מנומקת לגובה בית המכס, בתוך המועד שנקבע בהודעת הדחייה, עם הפניה לסעיפי פקודת המכס ולחוק מסים עקיפים. השלב השלישי: תביעה אזרחית להשבת המס, לבית משפט השלום או המחוזי לפי הסכום, שבה נטל ההוכחה שהמס לא גולגל על אחר מוטל על התובע לפי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים. לתביעה כזו יש התיישנות משלה, ולפי חוק מסים עקיפים תביעת החזר מוגשת בתוך חמש שנים, ולכן לא נשענים על ההתיישנות הכללית.
כשהסכומים גדולים או כשיש חשד לעבירה, עורך דין מע"מ יכול לנהל את ההשגה מול בית המכס במקומכם. משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בהשגות ובתביעות החזר מול בית המכס חיפה מאז 2009, וברוב התיקים ההחזר מתקבל בשלב ההשגה, בלי הליך משפטי. מהפרקטיקה שלנו: לקוחה פרטית הזמינה שמלת ערב ב-900 דולר, שילמה כ-1,000 שקל מסים, החזירה אותה בתוך שבועיים בדואר רשום וקיבלה זיכוי מלא. הבקשה המקוונת נדחתה כי לא הוגשה הצהרת יצוא. בהשגה הצגנו את אישור המסירה בחו"ל, את הזיכוי ואת התכתובת, וטענו שהיצוא הוכח בראיות חלופיות. בית המכס אישר את ההחזר לפנים משורת הדין, בתנאי שהלקוחה תצהיר על אי שימוש.
מוצר שנשלח לתיקון בחו"ל וחזר: הכללים המיוחדים
מוצר שיוצא לתיקון וחוזר אינו מזכה בהחזר של המסים ששולמו ביבוא המקורי, כי הוא נשאר בשימושכם, אבל הוא פטור ממסים חוזרים בכניסה, אם היצוא לתיקון תועד מראש ברשימון יצוא זמני או בהצהרה מתאימה. מס משולם רק על שווי התיקון עצמו, אם הספק גבה עליו, ועל חלקים חדשים שהותקנו. בלי תיעוד היצוא, המכס עלול לראות במוצר החוזר יבוא חדש ולחייב אותו במלוא המסים לפי שוויו, וההוכחה שזה אותו מוצר תלויה במספר סידורי ובמסמכים.
לכן, לפני ששולחים מכשיר יקר לתיקון, מצלמים את המספר הסידורי, שומרים את חשבונית הרכישה ואת רשימון היבוא המקורי, ומתאמים עם חברת השילוח או סוכן המכס הצהרת יצוא זמני. בתיקון במסגרת אחריות, שבו הספק שולח מוצר חלופי במקום המקורי, מבקשים מהספק לציין על החשבונית "החלפה במסגרת אחריות, ללא תמורה", כי אחרת המכס יחייב את המוצר החלופי במלוא המס.
שאלות נפוצות על החזר מכס על החזרת מוצר
האם מקבלים החזר מכס ומע"מ כשמחזירים מוצר שהוזמן מחו"ל?
כן. מכס ומע"מ ששולמו ביבוא מוחזרים כשהמוצר יוצא בחזרה לספק בתוך 6 חודשים מהשחרור, הספק זיכה אתכם, ולא נעשה במוצר שימוש בישראל. הבסיס הוא סעיפים 150 ו-156 לפקודת המכס וחוק מסים עקיפים. ביבוא אישי מגישים בקשה מקוונת לרשות המסים, וביבוא מסחרי טופס 216 לבית המכס. דמי הטיפול של חברת השילוח אינם מוחזרים.
כמה זמן יש להגיש בקשה להחזר מסי יבוא על מוצר שהוחזר?
המוצר עצמו חייב לצאת מישראל בתוך 6 חודשים מיום השחרור מהמכס, וזה המועד הקריטי. את הבקשה כדאי להגיש בתוך 30 יום מקבלת הזיכוי, עם כל המסמכים. תביעת החזר מס ששולם ביתר לפי חוק מסים עקיפים כפופה למועד של חמש שנים, אבל בלי יצוא מתועד בתוך 6 החודשים אין על מה לבסס אותה.
מה זה טופס 216 ומתי משתמשים בו?
טופס 216 הוא תביעת הישבון או החזר מסי יבוא של רשות המסים, שמגיש יבואן מסחרי לבית המכס שבו שוחררו הטובין, בצירוף רשימון היבוא, רשימון היצוא וחשבונית הזיכוי מהספק. אדם פרטי ביבוא אישי אינו צריך אותו, ומגיש במקומו את הבקשה המקוונת להחזר מסי יבוא אישי באתר רשות המסים.
האם צריך הצהרת יצוא כדי לקבל החזר מכס?
ביבוא מסחרי כמעט תמיד כן, וביבוא אישי מעל סף שווי שנקבע בנוהל רשות המסים, שמעליו נדרשת לעתים גם בדיקה פיזית של הטובין לפני היציאה. מתחת לסף מסתפקים באישור משלוח עם מעקב ובאישור מסירה בחו"ל. הצהרת יצוא מסדירים דרך סוכן מכס לפני שהחבילה נשלחת, כי אי אפשר להשלים אותה בדיעבד.
מה עושים אם המכס דחה את בקשת ההחזר?
קודם פנייה חוזרת בכתב עם המסמך החסר, כי רוב הדחיות טכניות. אחר כך השגה מנומקת לבית המכס בתוך המועד שבהודעת הדחייה, עם הפניה לפקודת המכס ולחוק מסים עקיפים. אם גם ההשגה נדחתה, מגישים תביעה אזרחית להשבת המס לבית משפט השלום או המחוזי לפי הסכום, ובה צריך להוכיח שהמס לא גולגל על אחר.
האם מקבלים החזר גם על דמי הטיפול של חברת השילוח?
לא. בית המכס מחזיר רק מסים ששולמו לאוצר המדינה: מכס, מע"מ ומס קנייה. דמי טיפול, דמי שחרור ודמי משלוח הם תשלום לחברה פרטית עבור שירות שניתן, ואינם מוחזרים. כשהמוצר הגיע פגום אפשר לדרוש אותם מהספק במסגרת הזיכוי, אבל זו דרישה חוזית מול הספק ולא מול רשות המסים.
כמה זמן לוקח לקבל את ההחזר מרשות המסים?
בקשה מקוונת ביבוא אישי עם מסמכים מלאים מטופלת בדרך כלל בתוך שבועות עד כמה חודשים, ותביעת הישבון מסחרית נמשכת לרוב כמה חודשים לפי העומס בבית המכס. אם אין תשובה בתוך 60 יום, פונים בכתב לבית המכס ומבקשים סטטוס עם מספר הפנייה. חוסר במסמך אחד הוא הגורם המרכזי לעיכוב.
משרד מלכא ושות' מטפל בבקשות החזר, בהשגות ובתביעות מול בתי המכס עבור יבואנים ולקוחות פרטיים. עורך דין מע"מ ומכס יבדוק אילו מסמכים חסרים ואיזה מסלול נכון לכם.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
