תביעה נגד בית חולים: נגד מי תובעים, מה מוכיחים ותוך כמה זמן
תביעה נגד בית חולים מוגשת נגד הבעלים שלו: מדינת ישראל בבית חולים ממשלתי כמו רמב"ם או פוריה, כללית בבתי החולים שלה כמו העמק וכרמל, והתאגיד עצמו בבית חולים ציבורי-עצמאי או פרטי. צריך להוכיח רשלנות, נזק וקשר סיבתי, ולצרף חוות דעת של מומלץ רפואי. התביעה מתיישנת ככלל אחרי שבע שנים, ובקטין הזמן עד גיל 18 לא נמנה.
תביעה נגד בית חולים היא תביעת רשלנות רפואית על טיפול שניתן בבית החולים: אבחון, ניתוח, לידה, תרופה או שחרור. השאלה הראשונה אינה אם היה נזק, אלא מי הנתבע. בית חולים ממשלתי נתבע דרך המדינה, בית חולים של כללית דרך הקופה, ובית חולים ציבורי-עצמאי או פרטי נתבע ישירות. אחר כך מגיעים ההוכחה, חוות הדעת הרפואית, ההתיישנות והפיצוי. המדריך עובר על כל השלבים לפי הסדר.
נגד מי מגישים תביעה על רשלנות רפואית בבית חולים?
מגישים אותה נגד הגוף שמפעיל את בית החולים, ולרוב גם נגד המטפלים עצמם. בית החולים אחראי לרשלנות של הרופאים, האחיות והצוות שעובדים בו.
לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין, מעביד חב על מעשה של עובד שנעשה "תוך כדי עבודתו". זו האחריות השילוחית. לפי כל-זכות, לבית החולים יש גם אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו.
אפשר לצרף לתביעה גם את הרופא, המרדים, האחות או הרוקח שטיפלו. כשכמה נתבעים אחראים לאותו נזק, הם מעוולים יחד לפי סעיפים 11 ו-83 לפקודה, והנפגע לא מקבל פיצוי כפול. כשהרופא אינו עובד של בית החולים, חבות המעביד לפי סעיף 13 לא מכסה אותו, ולכן בודקים אם לתבוע אותו ישירות.
ההבחנה בין סוגי בתי החולים חשובה, כי היא קובעת את זהות הנתבע ואת מי שינהל את ההגנה. היא לא משנה את הזכות עצמה לפיצוי. סקירה רחבה של התחום נמצאת בעמוד עורך דין רשלנות רפואית.
בית חולים ממשלתי, של כללית או ציבורי-עצמאי: מה ההבדל בתביעה?
ההבדל הוא בבעלות, ולכן בנתבע. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2020, בישראל 27 בתי חולים כלליים. חלקם בבעלות משרד הבריאות, חלקם בבעלות שירותי בריאות כללית, וחלקם ציבוריים-עצמאיים.
- בית חולים ממשלתי. משרד הבריאות הוא הבעלים של 24 בתי חולים ממשלתיים, ובהם 11 כלליים. תביעה מוגשת נגד מדינת ישראל. לפי חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), המדינה מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ופסק דין נגדה מבוצע על ידי שר האוצר.
- בית חולים של כללית. בית החולים שייך לשירותי בריאות כללית, והתביעה מוגשת נגד הקופה.
- בית חולים ציבורי-עצמאי או פרטי. הבעלים הוא תאגיד נפרד, ולכן הוא הנתבע.
מי משלם בפועל? לפי דוח מבקר המדינה משנת 2012, בתי החולים הממשלתיים מכוסים במסגרת הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה, בניהול ענבל חברה לביטוח בע"מ, בדרך של ביטוח עצמי ובלי חברות ביטוח מסחריות. ענבל היא חברה ממשלתית, והקרן מטפלת בתביעות נגד מוסדות משרד הבריאות. לפי אותו דוח, מרבית קופות החולים, בתי החולים הציבוריים ובתי החולים הפרטיים רוכשים ביטוח מחברות ביטוח מסחריות.
הזכויות מול המדינה אינן פחותות. סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) קובע ש"דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד". דוגמה לתביעה כזו מופיעה במאמר על תביעת רשלנות רפואית במחלת לב נגד המדינה.
מי הבעלים של בתי החולים בצפון ובמרכז?
הטבלה מבוססת על דוח מבקר המדינה משנת 2020, והבעלות של בתי החולים של כללית אושרה גם באתר הקופה. לפני הגשת תביעה כדאי לוודא שהבעלות לא השתנתה.
| בית החולים | סוג הבעלות | נגד מי תובעים |
|---|---|---|
| רמב"ם (חיפה), המרכז הרפואי לגליל (נהרייה), זיו (צפת), פוריה (טבריה), הלל יפה (חדרה), ברזילי (אשקלון) | ממשלתי | מדינת ישראל |
| בני ציון (חיפה), סוראסקי (תל אביב) | ממשלתי-עירוני | לפי הבעלות הממשלתית, מדינת ישראל |
| העמק (עפולה), כרמל (חיפה), מאיר (כפר סבא), רבין (פתח תקווה) | שירותי בריאות כללית | קופת חולים כללית |
| לניאדו (נתניה), אסותא אשדוד, בנצרת: הצרפתי סנט וינסנט, אי-אם-אם-אס הסקוטי, המשפחה הקדושה | ציבורי-עצמאי | התאגיד שמפעיל את בית החולים |
| אסותא תל אביב | פרטי למטרות רווח | החברה שמפעילה את בית החולים |
שימו לב להבדל בחיפה. רמב"ם ובני ציון נמנים עם בתי החולים הממשלתיים, וכרמל שייך לכללית. גם בעמק יזרעאל, העמק בעפולה שייך לכללית, ופוריה בטבריה הוא ממשלתי.
מה צריך להוכיח בתביעה נגד בית חולים?
צריך להוכיח ארבעה דברים: חובת זהירות, הפרה שלה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. חובת הזהירות של בית חולים כלפי מטופל קיימת כמעט תמיד, ולכן המחלוקת היא בדרך כלל על שלושת האחרים.
המבחן מופיע בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. יש רשלנות כשהמטפל לא השתמש במיומנות או לא נקט זהירות ש"אדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד" היה נוקט באותן נסיבות. לא כל תוצאה רעה היא רשלנות. כפי שמציין כל-זכות, "לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות", אלא רק טעות שרופא סביר לא היה עושה.
יש שני כלים שמקלים על התובע:
- הדבר מעיד על עצמו. לפי סעיף 41 לפקודה, כשלתובע לא הייתה ידיעה על הנסיבות, הנזק נגרם מנכס בשליטה מלאה של הנתבע, והמקרה מתיישב יותר עם חוסר זהירות, על הנתבע להוכיח שלא התרשל.
- רשומה חסרה. בע"א 6330/96 (1998) נקבע שכאשר רשומות שחובה לשמור לא נשמרו, נטל השכנוע עובר למוסד הרפואי.
מולם עומדת טענת אשם תורם. לפי סעיף 68 לפקודה, בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי אם גם הנפגע התרשל, למשל כשלא הגיע למעקב שנקבע לו.
איך משיגים את התיק הרפואי מבית החולים?
מבקשים אותו בכתב מבית החולים. לפי סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, "לרבות העתקה". קבלת העתק כרוכה בתשלום.
לפי סעיף 17 לחוק, המטפל חייב לתעד את מהלך הטיפול ברשומה רפואית, ובבית חולים מנהל המוסד אחראי לניהולה ולשמירתה. כדאי לבקש את כל התיק: סיכומי אשפוז, רשומות סיעוד, גיליונות תרופות, פרוטוקולי ניתוח והרדמה, תוצאות בדיקות והדמיות. חריג אחד: סעיף 18(ג) מאפשר שלא למסור מידע שעלול לגרום נזק חמור לבריאות המטופל, ואז ההחלטה עוברת לוועדת האתיקה.
לפעמים בית החולים בודק את האירוע בעצמו. יש שני סוגי ועדות, והדין שלהן שונה:
- ועדת בדיקה (סעיף 21). ממצאיה ומסקנותיה נמסרים למטופל. הפרוטוקול עצמו נמסר רק למי שמינה את הוועדה, אבל בית משפט רשאי להורות על מסירתו, בין השאר בבקשה לבית משפט השלום.
- ועדת בקרה ואיכות (סעיף 22). הדיונים והמסקנות חסויים, גם בפני המטופל, ולא ישמשו ראיה בהליך משפטי. עם זאת, ממצאים עובדתיים על הטיפול ותוצאותיו חייבים להירשם ברשומה הרפואית.
אפשר גם להגיש תלונה למשרד הבריאות או לגוף שמטפל בפניות הציבור בבית החולים. תלונה יכולה להביא לבירור, אבל היא לא מקנה פיצוי כספי.
למה צריך חוות דעת רפואית, ואיך מתנהלת התביעה?
כי רשלנות רפואית היא "עניין שברפואה", ולפי תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מי שרוצה להוכיח עניין כזה מצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומלץ. לפי כל-זכות, אי צירוף חוות דעת שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות. בית המשפט רשאי לפטור מההגשה או לדחות את מועדה, אבל את הבקשה מגישים לכל המאוחר עם כתב התביעה.
לפני הגשה עוברים על התיק הרפואי ובודקים את הסיכויים. השלב הזה מפורט במאמר על בדיקת תיק רשלנות רפואית. מכאן ההליך נראה כך:
- הגשת התביעה. בית משפט השלום דן בתביעות עד 2,500,000 ש"ח ביום ההגשה, ומעבר לכך בית המשפט המחוזי (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט).
- מקום השיפוט. לפי תקנה 7(א), מגישים במקום מגורי הנתבע או עסקו, או במקום שבו אירע המעשה או המחדל. בצפון יש בתי משפט שלום ומחוזי בחיפה, בית משפט שלום בעפולה, ובית המשפט המחוזי של מחוז הצפון בנוף הגליל-נצרת.
- תצהיר. בתביעת נזק גוף ממציאים לנתבע עם כתב התביעה תצהיר עם תשובות לשאלות שבטופס 3 (תקנה 17).
- מומלצים. הנתבע רשאי לדרוש בדיקה אצל מומלץ מטעמו. אם הוא מגיש חוות דעת נגדית, התובע יכול להשיב בחוות דעת נוספת תוך 60 ימים. לפי תקנה 88, בית המשפט רשאי למנות מומלץ מטעמו בכל עת.
לתביעות נזיקין אחרות, כמו תאונות ונזקי גוף, יש מסלולים דומים, ועליהם תוכלו לקרוא בעמוד עורך דין נזיקין.
אילו מקרים מגיעים לתביעה נגד בית חולים?
תביעות רבות נוגעות לאבחון, לניתוח, להסכמה לטיפול וללידה. בכל אחד מהם השאלה זהה: האם הצוות פעל כפי שצוות סביר היה פועל.
אבחון מאוחר. תביעה על אבחון מאוחר, למשל של סרטן, בודקת אם הבירור שנעשה התאים לתסמינים ולממצאים שהיו לפני הרופאים. חוות הדעת צריכה להסביר גם מה היה משתנה אילו האבחנה הייתה ניתנת בזמן.
ניתוח והרדמה. לא כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות, כי חלק מהסיבוכים מוכרים ונמסרים למטופל מראש. השאלה היא אם הניתוח, ההכנה אליו והמעקב אחריו בוצעו כראוי. פרוטוקול ניתוח ורשומות הרדמה הם הראיה המרכזית.
הסכמה מדעת. לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, לא ניתן טיפול בלי הסכמה מדעת, והמטפל חייב להסביר גם את הסיכונים ואת החלופות. בע"א 2781/93 (1999) קבע בית המשפט העליון שפגיעה באוטונומיה של מטופל שטופל בלי הסכמה מודעת היא נזק בר פיצוי.
לידה. תביעות על פגיעה בלידה או על אי-אבחון מום בהריון כוללות כללים מיוחדים, כולל מועדים שונים. הם מוסברים במאמר על רשלנות רפואית בלידה והולדה בעוולה.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע בית חולים?
ככלל, תוך שבע שנים מיום הנזק (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). אבל יש כמה חריגים שמשנים את החישוב:
- נזק שהתגלה מאוחר. לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, המניין מתחיל ביום שבו נתגלה הנזק. אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
- קטין. לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, הזמן עד גיל 18 לא נמנה. בפועל, ילד שנפגע יכול לתבוע עד גיל 25.
- הולדה בעוולה. תביעת ההורים על לידת ילד עם מום שלא אובחן היא תביעה שלהם, לא של הקטין. לפי כל-זכות ניתן להגישה עד שהילד מגיע לגיל 7.
- חרבות ברזל. לפי סעיף 15א לחוק ההתיישנות, בתביעות שתקופתן לא הסתיימה ערב התיקון, התקופה מ-7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נמנית.
איסוף התיק הרפואי והכנת חוות הדעת לוקחים זמן, ולכן לא כדאי לחכות לסוף התקופה. הכללים הכלליים מוסברים במאמר על התיישנות ושיהוי במשפט האזרחי.
איך מחושב הפיצוי בתביעה נגד בית חולים, ומה מנכים ממנו?
הפיצוי נקבע לפי ראשי הנזק שהוכחו, ואין סכום קבוע. הוא נחלק לנזק ממוני ולנזק לא ממוני.
| ראש הנזק | מה הוא כולל |
|---|---|
| הוצאות | טיפול רפואי, אשפוז, סיעוד, טיפול פסיכולוגי ונסיעות, בעבר ובעתיד |
| הפסד השתכרות | הכנסה שאבדה עד היום ופגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד |
| נזק לא ממוני | כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, פגיעה באוטונומיה |
| מוות | העילה עוברת לעיזבון (סעיף 19), ובן זוג, הורה וילד זכאים לפיצויים (סעיף 78) |
לפי סעיף 76(2) לפקודה, על נזק ממוני פוסקים פיצויים רק אם פרטיו נמסרו בכתב התביעה. לכן חשוב לתעד כל הוצאה והפסד. על חישוב הפסד ההכנסה אפשר לקרוא במאמר על אובדן כושר השתכרות.
שני כללים משפיעים על הסכום הסופי:
- גמלאות ביטוח לאומי מנוכות. לפי סעיף 328(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי, בתביעה נגד המדינה, מוסד רפואי או קופת חולים מפחיתים מהפיצויים את סכום הגמלה שהמוסד חייב לשלם בשל המקרה. לכן כדאי לברר מראש אילו גמלאות מגיעות, בעזרת עורך דין ביטוח לאומי אם צריך.
- ביטוח פרטי אינו מנוכה. לפי סעיף 86 לפקודה, תגמולים מפוליסה פרטית לא מובאים בחשבון.
מי שחושב שנפגע מטיפול בבית חולים יכול להתחיל בבקשת התיק הרפואי ובבדיקה של זהות הנתבע לפי הטבלה. את שאר ההיבטים, מההוכחה ועד הייצוג, מרכז העמוד תביעת רשלנות רפואית.
לצד טענות על ביצוע הטיפול, תביעה נגד בית חולים כוללת לעתים טענה שהסיכון לא הוסבר מראש, ואת הדין בעניין הזה מפרט המדריך הסכמה מדעת וחוסר הסבר על סיכונים.
שאלות נפוצות על תביעה נגד בית חולים
נגד מי תובעים על רשלנות בבית חולים ממשלתי?
נגד מדינת ישראל, כי בית החולים שייך למשרד הבריאות. כך למשל ברמב"ם, בזיו, בפוריה, במרכז הרפואי לגליל ובהלל יפה. המדינה מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2012, התביעות מטופלות במסגרת הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בניהול ענבל.
בית החולים העמק וכרמל הם ממשלתיים?
לא. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2020 ואתר כללית, העמק בעפולה וכרמל בחיפה שייכים לשירותי בריאות כללית. לכן התביעה מוגשת נגד הקופה ולא נגד המדינה. רמב"ם ובני ציון בחיפה, לעומתם, נמנים עם בתי החולים הממשלתיים.
אפשר לתבוע גם את הרופא עצמו?
כן. אפשר לתבוע כל מטפל שטיפל, כמו רופא, מרדים, אחות או רוקח, לצד בית החולים. בית החולים אחראי לרשלנות של עובדיו לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין. כשהרופא אינו עובד של בית החולים, בודקים אם לתבוע אותו ישירות.
אפשר להגיש תביעה בלי חוות דעת רפואית?
ככלל לא. לפי תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף חוות דעת של מומלץ לכתב התביעה. בית המשפט רשאי לפטור או לדחות את מועד ההגשה, אבל מבקשים זאת לכל המאוחר עם כתב התביעה.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע בית חולים?
ככלל תוך שבע שנים מיום הנזק. אם הנזק התגלה מאוחר, המניין מתחיל ביום הגילוי, אבל לא יותר מעשר שנים מיום אירוע הנזק. בקטין הזמן עד גיל 18 לא נמנה. בתביעת הורים על הולדה בעוולה, לפי כל-זכות, המועד הוא עד גיל 7 של הילד.
בית החולים חייב לתת לי את התיק הרפואי?
כן. לפי סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל מידע מהרשומה הרפואית שלו, לרבות העתקה, והעתק כרוך בתשלום. החריג הוא מידע שעלול לגרום נזק חמור לבריאות המטופל, ואז ההחלטה עוברת לוועדת האתיקה.
קצבת ביטוח לאומי מקטינה את הפיצוי מבית החולים?
כן. לפי סעיף 328(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי, בתביעה נגד המדינה, מוסד רפואי או קופת חולים מפחיתים מהפיצויים את הגמלה שהמוסד חייב לשלם בשל המקרה. לעומת זאת, תגמולים מביטוח פרטי לא מנוכים, לפי סעיף 86 לפקודת הנזיקין.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
