window.dataLayer = window.dataLayer || []; function gtag(){dataLayer.push(arguments);} gtag('js', new Date()); gtag('config', 'UA-2370368-14');
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות): מה השתנה

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות): מה השתנה

מאת עו"ד ליאור מלכא פורסם: 16.11.2026 עודכן: 16.11.2026 7 דק' קריאה מספר צפיות: 0 ✓ נבדק משפטית: 9/2026
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות): מה השתנה
תקציר

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) הוא החוק הבסיסי בדיני המזונות משנת 1959, ובכנסת ה-25 לא התקבל בו תיקון. ההצעה היחידה לתקן אותו בכנסת הזו היא הצעת חוק פרטית משנת 2023, שלא התקדמה מעבר להנחה על שולחן הכנסת. מה שהשתנה בפועל הוא הוראת שעה לשנתיים מ-18.11.2025, שמרחיבה את סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין.

תקציר

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) הוא החוק הבסיסי בדיני המזונות משנת 1959, ובכנסת ה-25 לא התקבל בו תיקון. ההצעה היחידה לתקן אותו בכנסת הזו היא הצעת חוק פרטית משנת 2023, שלא התקדמה מעבר להנחה על שולחן הכנסת. מה שהשתנה בפועל הוא הוראת שעה לשנתיים מ-18.11.2025, שמרחיבה את סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין.

"חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959" הוא החוק שקובע מי חייב במזונות של מי בישראל: בן זוג, ילדים קטינים ובני משפחה אחרים. למרות השם, הוא אינו תיקון חדש. זה החוק המרכזי בתחום, והוא בתוקף כבר יותר מ-65 שנה. לפי מאגר החקיקה של הכנסת, לא התקבל בו תיקון בכנסת ה-25.

הבלבול מובן. בנובמבר 2025 התקבל חוק שנוגע ישירות למזונות ילדים, ופורסם כ"חוק המזונות החדש", אבל הוא תיקון לחוק אחר: חוק שיפוט בתי דין רבניים. המאמר מבחין בין מה שהתקבל לבין מה שנשאר הצעה, ומסביר מה המשמעות להורים שמתגרשים עכשיו. מי שעומד לפני הגשת תביעה כדאי שיבחן את בחירת הערכאה עם עורך דין לענייני משפחה, כי הוראת השעה משנה את השיקולים.

מהו חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)?

זה החוק האזרחי הבסיסי בענייני מזונות בישראל, שנחקק ב-1959 ופורסם בספר החוקים התשי"ט, עמוד 72. הוא קובע את חובות המזונות בין בני זוג, כלפי ילדים קטינים, וכלפי בני משפחה אחרים כמו הורים, ילדים בגירים ונכדים.

הסעיף החשוב ביותר להורים הוא סעיף 3(א): "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". כלומר, אצל הורים יהודים חל הדין העברי. סעיף 3(ב) קובע שמי שאינו חייב לפי הדין האישי, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות לפי החוק עצמו.

סעיף 3א נוסף בתיקון משנת התשמ"א. הוא קובע שאביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו, ושהמזונות חלים עליהם "בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא". סעיף 3א חל רק על מי שאינו חייב לפי הדין האישי, ולא על כל ההורים.

האם התקבל תיקון חדש לחוק המזונות?

לא. לפי מאגר החקיקה של הכנסת, בכנסת ה-25 לא התקבל אף תיקון לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). הצעת החוק היחידה בכנסת הזו שנושאת את שמו היא הצעה פרטית משנת 2023.

ההצעה היא "הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון - ביטול חלות הדין האישי), התשפ"ג-2023", פ/3472/25, של חברת הכנסת טלי גוטליב. היא הונחה על שולחן הכנסת ב-12.6.2023. לפי מאגר הכנסת, מעמדה הוא "הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם", כלומר היא לא עברה אפילו קריאה טרומית.

לכן כל טענה ש"החוק לתיקון דיני משפחה שונה" או ש"חוק המזונות החדש ביטל את הדין האישי" אינה נכונה. זו הצעה בלבד, והדין הקיים ממשיך לחול.

מה ההצעה לבטל את חלות הדין האישי מבקשת לשנות?

ההצעה מבקשת שמזונות ילדים קטינים לא ייקבעו עוד לפי הדין האישי של ההורים. זה שינוי עקרוני, אבל הוא עדיין הצעה ולא חוק.

לפי נוסח ההצעה שפורסם באתר הכנסת, היא כוללת שלושה שינויים:

  • ביטול סעיף 3: הסעיף שקובע שמזונות ילדים קטינים נקבעים לפי הדין האישי.
  • תיקון סעיף 6: מחיקת המילים "ופרט למזונות על פי סעיף 3", כך שהיקף המזונות ייקבע בכל מקרה "לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב".
  • תיקון סעיף 19(ב): הוספת המשפט "לעניין מזונות קטין לא יחול דין אישי על הצדדים".

בדברי ההסבר נטען שהטלת חובת המזונות על האב לבדו יוצרת אפליה על רקע מגדרי, ושביטול סעיף 3 הולם את שיטת המשפט, "השוללת אפליה על רקע גזע, דת ומין". אם ההצעה תתקדם, היא תצטרך לעבור קריאה טרומית, דיון בוועדה ושלוש קריאות.

אז מה כן השתנה במזונות ילדים בנובמבר 2025?

התקבל "חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 - הוראת שעה), התשפ"ו-2025". הכנסת אישרה אותו ב-17.11.2025, והוא פורסם בספר החוקים 3459 ב-18.11.2025, בעמוד 20.

החוק מתקן את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. בנוסח המקורי, כשמוגשת לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה, "לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". הוראת השעה מחליפה את המילים האלה ב"מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים, להורה השני".

החוק גם מגדיר מה הם "מזונות לילדי הזוג": "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למדורם, לחינוכם ולרפואתם". ההגדרה כוללת את העבר, ועד הגיל שבו ההורים כבר אינם חייבים במזונות "לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".

החקיקהמעמד בנובמבר 2026מה היא עושהמקור
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959חוק בתוקף, בלי תיקון בכנסת ה-25קובע מי חייב במזונות, לפי הדין האישי בילדים קטיניםספר החוקים התשי"ט, עמ' 72
הצעת חוק פ/3472/25 (ביטול חלות הדין האישי)הצעה פרטית, לא עברה קריאה טרומיתמבקשת לבטל את סעיף 3 ולקבוע שלא יחול דין אישי במזונות קטיןמאגר החקיקה של הכנסת
תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (הוראת שעה)חוק בתוקף, לשנתיים מיום תחילתומרחיב את סמכות בית הדין הרבני במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושיןספר החוקים 3459, 18.11.2025
הצעת החוק הממשלתית, החלק שנותר מהפיצולבהכנה לקריאה שנייה ושלישיתהנוסח הקבוע של אותו תיקוןמאגר החקיקה של הכנסת

למה נחקקה הוראת השעה?

היא נחקקה בתגובה לפסק דין של בית המשפט העליון מפברואר 2025, שצמצם את סמכות בית הדין הרבני במזונות ילדים. כך מוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, שפורסמה בהצעות חוק הממשלה 1851 ב-10.3.2025.

לפי דברי ההסבר, ב-19.2.2025 קבע בג"ץ 5988/21, בדעת רוב, שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעה למזונות ילדים שנכרכה בגירושין. לפי פסק הדין, הוא רשאי לדון רק בהשבה של "הוצאות ידועות" שהורה עומד להוציא בזמן הקרוב, ואינו מוסמך לפסוק מזונות זמניים. דברי ההסבר מציינים שהגישה הזו התבססה על הלכת שרגאי משנת 1969 ועל אמרת אגב בבע"מ 7628/17 משנת 2019.

הממשלה ביקשה "ליצור אחידות ולמנוע כל עמימות". בסופו של דבר התקבל רק חלק מההצעה, כהוראת שעה לשנתיים, והחלק הקבוע עדיין בהליכי חקיקה.

על אילו תביעות חלה הוראת השעה?

היא חלה על תביעות גירושין בין יהודים שהוגשו לבית הדין הרבני בתקופת הוראת השעה, וגם על חלק מהתביעות שהיו תלויות ועומדות ביום שבו נכנסה לתוקף. התקופה היא שנתיים מיום תחילת החוק.

לפי סעיף 2 לחוק, הנוסח החדש חל גם על תביעה למזונות ילדים שנכרכה בתביעת גירושין והייתה תלויה ועומדת ביום התחילה. יש לכך סייג: אם לפני יום התחילה כבר ניתנה החלטה על הסמכות או על המזונות, הנוסח החדש יחול רק אם ההחלטה קבעה סמכות לבית הדין הרבני, או אם בית הדין הרבני כבר נתן החלטה במזונות הילדים.

הוראת השעה אינה משנה את הכללים המהותיים של חובת המזונות. היא עוסקת בשאלה איזו ערכאה מוסמכת לדון, ולא בשאלה כמה משלמים. את הכללים לחישוב, ואת ההבדלים בין גילאי הילדים, מסביר המדריך על מזונות ילדים.

מה המשמעות להורים שמתגרשים עכשיו?

המשמעות העיקרית היא שבחירת הערכאה הראשונה חשובה עוד יותר. בני זוג יהודים שאחד מהם מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך בה מזונות ילדים, עשויים לגלות שהמזונות ייקבעו שם ולא בבית המשפט לענייני משפחה.

לדוגמה, נניח שאב מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך בה את מזונות הילדים, לפני שהאם הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. בתקופת הוראת השעה, הסמכות לדון במזונות הילדים עשויה לעבור לבית הדין הרבני. התוצאה בכל תיק תלויה במועדים ובהחלטות שכבר ניתנו בו.

לפני כל תביעה בסכסוך משפחתי צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפי סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. על הסדר ההליכים ועל מרוץ הסמכויות ראו את המדריך הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב. מי שרוצה להבין את מעמד הילד כצד עצמאי, יכול לקרוא על תביעה עצמאית למזונות של קטין.

ומה עם הלכת 919/15 על חלוקת המזונות בין ההורים?

הלכת בע"מ 919/15 היא פסיקה של בית המשפט העליון, ולא חקיקה. היא ניתנה ב-19.7.2017 בהרכב מורחב של שבעה שופטים, וקבעה שבגילאי 6 עד 15 שני ההורים אחראים למזונות מדין צדקה.

לפי ההלכה, חלוקת החיוב בין ההורים נעשית לפי "יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות", בהתחשב בנסיבות. לפי כל-זכות, מעל גיל 6 ההורים נושאים בהוצאות בהתחשב גם בזמני השהות ובפערי ההכנסה. ההלכה הזו אינה תלויה בהצעת החוק לביטול הדין האישי, והיא חלה כבר היום.

מה עושים עכשיו: צעד אחר צעד

  1. אל תסתמכו על "חוק חדש" שלא התקבל: הצעה לביטול הדין האישי במזונות קטינים אינה חוק, והדין הקיים חל.
  2. בדקו אם יש לכם תיק פתוח: הוראת השעה חלה גם על חלק מהתביעות שהיו תלויות ועומדות ב-18.11.2025.
  3. בדקו אם כבר ניתנה החלטה על סמכות: זה משפיע על השאלה אם הנוסח החדש חל על התיק.
  4. תכננו את סדר ההגשה: מי מגיש ראשון ולאן, לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך.
  5. אספו נתוני הכנסה וזמני שהות: הם משמשים בקביעת המזונות בכל ערכאה.
  6. עקבו אחרי הליכי החקיקה: הנוסח הקבוע של התיקון נמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, והוראת השעה מוגבלת לשנתיים.

שאלות נפוצות על החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)

האם חוק המזונות שונה ב-2025 או ב-2026?

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) עצמו לא שונה בכנסת ה-25, לפי מאגר החקיקה של הכנסת. מה שהשתנה הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים: בנובמבר 2025 התקבלה הוראת שעה לשנתיים שמרחיבה את סמכות בית הדין הרבני במזונות ילדים שנכרכו בגירושין.

האם בוטלה חלות הדין האישי על מזונות ילדים?

לא. זו הצעת חוק פרטית, פ/3472/25, שהונחה על שולחן הכנסת ב-12.6.2023 ולא עברה קריאה טרומית. סעיף 3 לחוק, שקובע שמזונות ילדים קטינים נקבעים לפי הדין האישי, עדיין בתוקף.

עד מתי בתוקף הוראת השעה על בית הדין הרבני?

לשנתיים מיום תחילת החוק. החוק פורסם ברשומות ב-18.11.2025. במקביל, הנוסח הקבוע של אותו תיקון נמצא בכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ועדיין לא התקבל.

האם בית הדין הרבני יכול לפסוק מזונות ילדים בלי הסכמת שני ההורים?

בתקופת הוראת השעה, כשאחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך בה מזונות ילדים, לבית הדין יש שיפוט ייחודי בעניין. החוק אינו דורש הסכמה של שני ההורים. ההחלה על תיק מסוים תלויה במועדים ובהחלטות שכבר ניתנו בו.

האם הוראת השעה משנה את גובה המזונות?

לא ישירות. היא עוסקת בשאלה איזו ערכאה מוסמכת לדון במזונות הילדים, ולא בכללים לחישוב. החוק מגדיר מזונות ילדים ככלל הצרכים הכלכליים שלהם, כולל מדור, חינוך ורפואה.

האם הלכת 919/15 היא חלק מחוק המזונות?

לא. זו פסיקה של בית המשפט העליון מ-19.7.2017, ולא תיקון חקיקה. היא קבעה שבגילאי 6 עד 15 שני ההורים אחראים למזונות מדין צדקה, והחלוקה ביניהם נעשית לפי יכולתם הכלכלית היחסית.

מתגרשים ומזונות הילדים על הפרק?

משרד מלכא ושות' בחיפה מייצג הורים בתביעות מזונות ובסכסוכי סמכות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, כולל בחינת ההשפעה של הוראת השעה על התיק. עורך דין לענייני משפחה יבדוק את המועדים והאפשרויות.

המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.

עד כמה המאמר עזר לכם?
דירוג המאמרים עוזר לגולשים הבאים למצוא את המידע המשפטי המדויק
אין למלכא משרד עורכי דין דירוג כעת.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי המתחשב בנסיבות המקרה הקונקרטי.

עו"ד ליאור מלכא

שותף מייסד · הוסמך 2009

שותף מייסד במשרד מלכא ושות'. מלווה לקוחות פרטיים ועסקיים למעלה מ-15 שנה.

לעמוד האישי של עו"ד ליאור מלכא · לכל המאמרים בתחום
✓ נבדק משפטית על ידי עו"ד ליאור מלכא · ספטמבר 2026

מדריכים קשורים

שתפו אותנו ברשתות חברתיות!