פיצוי בגין פגיעה בפרטיות
הצמדת מכשיר איכון לרכבו של אדם ללא הסכמתו מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, גם כשהיא מבוצעת בידי חוקר פרטי. בית משפט השלום קבע כי לנתבע אין הגנה לפי סעיף 18 לחוק, ופסק פיצוי בסך 15,000 שקלים בתוספת אגרה והוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.
ביצעתם מעקב בניגוד לחוק? מהו הפיצוי הנדרש בהליך אזרחי?
שאלה זו נידונה בת"א (שלום פ"ת) 32147-02-18 טייב נ' עבדאן (פורסם בנבו) – לפתחו של בית המשפט הובאה תביעה לפיצוי בגין פגיעה בפרטיו בשל הצמדת מכשיר GPS לרכבו של התובע.
עובדות המקרה בקצרה
התובע היה מצוי בתקופה הרלוונטית בהליכי גירושין מאודליה (להלן: "אודליה"). בחודש ינואר 2018 התגרש מאשתו. נטען כי בתקופת הליכי הגירושין, בשלהי שנת 2017, הופעל כנגד התובע מעקב לא חוקי, ביוזמת אודליה.
נטען כי ביום 13.12.2017 הצמיד הנתבע לחלקו התחתון של רכב התובע מכשיר GPS לצורך מעקב (להלן: "המכשיר") וזאת בחניה הסמוכה לבית הכנסת.
התובע עודכן ע"י עד בשם שי שצפה בנתבע מניח את המשכיר. לאחר מכן שכר התובע חברת חקירות והמכשיר זוהה כמכשיר GPS המאפשר שימוש ארוך טווח ועובד 24 שעות.
באמצעות משרד החקירות התגלה כי מדובר בנתבע, שטען בפני הוק כי הוא בלש אשר עוקב אחרי אדם בעל רכב הכנסת ספר תורה ועליו לתעד אותו לנוכח חוב מזונות.
התובע הגיש תלונה במשטרה נגד אודליה ונגד הנתבע.
תמצית טענות התובע:
- טוען כי אודליה זכר את שירותי הנתבע לעקוב אחרי התובע למרות שהנתבע אינו חוק פרטי מורשה ואין לו רישוי לעסוק במעקבים.
- נטען כי בכל מקרה התקנת המכשיר, גם ע"י חוק פרטי מורשה, אסורה ומהווה עוולה של פגיעה בפרטיות.
- נטען כי התובע חש פגיעה באוטונומיה, חרדה ולחץ נפשי מאז גילוי המעקב וכי לנוכח הפגיעה הבלתי חוקית והמכוונת בפרטיותו יש לפצותו בסך של 100,000 ₪.
תמצית טענות הנתבע
- הנתבע הכחיש כי הצמיד את המכשיר.
- נטען כי אודליה לא ביקשה שהנתבע יעקוב אחרי התובע. כל שהתבקש על ידה הוא להגיע למספר מקומות שהיא הפנתה אותו אליהם כדי לראות ולתעד האם התובע מבצע עבודה ברשות הרבים.
- הנתבע טען כי נסע לאן שהתבקש ואכן בכל הפעמים נמצא כי התובע מבצע תהלוכה של הכנסת ספר תורה.
- הנתבע טען כי ראה את פעילות התובע ללא שהיה בכך הטרדה וללא שהתובע היה מודע לכך.
- נטען כי התובע מתחמק מתשלום מזונות, והנתבע סייע לאם ילדיו של התובע ללא פגיעה בתובע ולצורך קיום חובה מוסרית וחוקית ואין פגיעה בפרטיות התובע.
- נטען כי בנסיבות אלה לא היה בילוש ולא היתה הטרדה של התובע או פגיעה בפרטיותו.
ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק
סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות קובע "בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". הצמדת מכשיר איכון לרכבו של אדם נכנסת להגדרה זו, בהיותה דרך של "בילוש או התחקות" העלולה בסבירות גבוהה להטריד אדם, המגלה להוותו כי תנועותיו נתונות לניטור ומעקב ע"י הזולת ללא הסכמתו. זאת, גם אם בזמנים שהיה תחת מעקב ו/או צילום, לא הבחין בכך..
הצמדת מכשיר איכון לרכב שאינו של הנתבע, לצורך התחקות אחרי נסיעותיו ומקום הימצאו, מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות, גם אילו בוצעה על ידי חוקר פרטי."
ביהמ"ש דחה את טענות הנתבע וקבע כי אין כל טענת הגנה על פי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות.
לעניין גובה הפיצוי קבע ביהמ"ש
לאור דחיית ביהמ"ש את טענות הנתבע וקביעתו כי אין כל טענת הגנה על פי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות., נקבע פיצוי כך:
"לפיכך אני קובעת כי הנתבע פגע בפרטיות התובע ובכך ביצע עוולה כלפיו.
לעניין גובה הפיצוי, מאחר שאין מדובר בפגיעה בפרטיות במובן הצר, היינו חדירה לסוד שיחו או חייו האינטימיים של התובע, אלא במעקב אחרי עבודה שבוצעה ברשות הרבים, כשתכלית המעקב לחשוף את האמת לגבי רמת הכנסתו של התובע, הרי שגובה הפיצוי אינו ברף הגבוה.
אני מחייבת את הנתבע לפצות את התובע בסך של 15,000 ש"ח. כמו כן אגרה והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח."
להרחבה בתחום: משפט אזרחי · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · פסד ברעא (עליון) 4164 24 טענת זיוף הסכם שכירות · משפט אזרחי מסחרי - שיקולים מרכזיים במשא ומתן ועריכת הסכ
שאלות נפוצות בנושא פיצוי בגין פגיעה בפרטיות
האם מעקב אחרי בן זוג לשעבר נחשב פגיעה בפרטיות?
כן, כאשר הוא נעשה בדרך של בילוש או התחקות העלולים להטריד. סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות אוסר בילוש או התחקות אחר אדם העלולים להטרידו, והצמדת מכשיר איכון לרכב נכנסת להגדרה זו. הדבר נכון גם כשהמעקב נעשה ביוזמת בן הזוג לשעבר ובאמצעות אדם אחר.
האם מותר לחוקר פרטי מורשה להצמיד מכשיר איכון לרכב?
לא. בית המשפט קבע במפורש כי הצמדת מכשיר איכון לרכב שאינו שלו, לצורך התחקות אחר נסיעותיו ומקום הימצאו של אדם, מהווה עוולה של פגיעה בפרטיות גם אילו בוצעה על ידי חוקר פרטי מורשה. עצם הרישוי אינו מכשיר פעולה שהחוק אוסר.
האם צריך לדעת על המעקב בזמן אמת כדי לתבוע?
לא. בית המשפט הבהיר כי הפגיעה מתקיימת גם אם בזמנים שבהם היה הנפגע תחת מעקב או צילום הוא לא הבחין בכך. די בכך שהתנועות נותרו נתונות לניטור ולמעקב ללא הסכמה, ושהגילוי המאוחר של המעקב עלול להטריד את הנפגע ולפגוע באוטונומיה האישית שלו.
מה קובע את גובה הפיצוי בתביעת פגיעה בפרטיות?
אופי הפגיעה ועוצמתה. בית המשפט הבחין בין פגיעה בפרטיות במובן הצר, כמו חדירה לסוד שיחו או לחייו האינטימיים של אדם, לבין מעקב אחר פעילות שבוצעה ברשות הרבים. משנקבע שמדובר בסוג השני, ושתכלית המעקב הייתה בירור רמת ההכנסה, נפסק פיצוי שאינו ברף הגבוה.
האם ניסיון לגבות מזונות מצדיק מעקב?
לא. הנתבע טען כי סייע לאם ילדיו של התובע לצורך קיום חובה מוסרית וחוקית נוכח חוב מזונות, אך בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי לא עומדת לו כל טענת הגנה לפי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות. תכלית ראויה אינה מכשירה אמצעי אסור.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
