פיצוי בגין לשון הרע ברשת הפייסבוק
קריאה להחרמת עסק בפייסבוק עשויה להקים חבות בלשון הרע. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פרסומים שקראו להחרים מספרה מהווים לשון הרע, וכי לנתבעים לא עומדת הגנת אמת הפרסום משלא הוכחו יחסי עובד ומעביד עם המספרה. גם הגנת תום הלב נשללה, ונפסקו פיצויים בסך 16,000 שקלים לשני התובעים.
ב- סע"ש (ב"ש) 23983-05-12 דן ביה"ד האיזורי לעבודה בתביעה לתשלום פיצויים בסך של 150,000 ₪ בגין עוולת לשון הרע עקב פרסום ברשת ה"פייסבוק".
התובעים הינם המנהלים והבעלים של מספרה באילת וכן בעלי מניות בחברה אשר הפעילה מועדון לילה בעיר אילת.
הנתבעים הינם אחים אשר עבדו במועדון הלילה.
לטענת הנתבעים, נותר חוב כלפיהם בגין שכר עבודה, עת עבדו במועדון כיחצ"נים.
לטענת התובעים, פירסם הנתבע 2 בדף הפייסבוק שלו, המונה מעל 1,000 חברים, "פוסט" אשר קורא להחרמת המספרה. פוסט זה פורסם בדף הפייסבוק של הנתבע 1, המונה 4,850 חברים. בדף הפייסבוק של הנתבע 1 כינה הוא את התובעים בביטויים פוגעניים (המפורטים בפס"ד).
בנוסף, הנתבע 2 פתח קבוצה בפייסבוק ובמסגרת קבוצה זו קרא הנתבע 2 להחרים את המספרה.
בעקבות אותם פרסומים פוגעניים, הוצפו התובעים בטלפונים מלקוחות, אשר ביקשו לברר את הסיבה לפרסומים.
ביה"ד קבע, כי בנסיבות העניין יש לראות בפרסומי הנתבעים לשון הרע, אשר לגביה לא מתקיימות ההגנות המפורטות בחוק.
ביה"ד הוסיף, כי לנתבעים לא קמה הגנת אמת הפרסום, במובן סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע בין היתר מאחר והנתבעים טענו כי התובעים חייבים להם שכר עבודה. והנה, הוכח בפני ביה"ד כי לא הוכח שבין הצדדים היו קיימים יחסי עובד מעביד, באשר הנתבעים מעולם לא עבדו במספרה כלפיה הפנו את הקריאה לחרם. אם לא די בכך, גם טענות הנתבעים ביחס לשכר עבודתם במועדון טרם נידונו במועד הרלוונטי לפרסום, מאחר ואז הם טרם הגישו תביעות לבית הדין לעבודה בנושא.
ביה"ד קבע עוד, כי מאחר ונקבע שהדבר שפורסם לא היה בגדר אמת, ממילא אין מקום לבחון אם היה בפרסוםעניין ציבורי, מאחר ועסקינן בשני תנאים מצטברים לשם הקמת ההגנה המעוגנת בסעיף 14 לחוק.
בנוסף לאמור לעיל, נקבע שגם לא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב המעוגנת בסעיף 15 לחוק, וזאת לאור האמורבסעיף 16(ב)(1) לחוק, לפיו קמה חזקה כי הנתבעים עשו את הפרסום שלא בתום לב, מאחר ו"הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו".
ביה"ד הורה שהנתבע 1 ישלם לתובע 1 סך של 5,000 ₪, ולתובע 2 סך של 5,000 ₪ והנתבע 2 ישלם לתובע 1 סך של 3,000 ₪, ולתובע 2 סך של 3,000 ₪.
להרחבה בתחום: משפט אזרחי · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · פסד ברעא (עליון) 4164 24 טענת זיוף הסכם שכירות
שאלות נפוצות
האם קריאה לחרם על עסק ברשת נחשבת לשון הרע?
כן, כפי שנקבע באותו מקרה. פוסטים שקראו להחרים מספרה, לצד כינויים פוגעניים כלפי בעליה, הופצו לדפים שמנו אלפי חברים ובקבוצה ייעודית שנפתחה לשם כך. בית הדין ראה בפרסומים אלה לשון הרע שלגביה לא מתקיימות ההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע.
מתי נשללת הגנת אמת הפרסום?
כאשר לא הוכח שהדבר שפורסם היה אמת. באותו מקרה טענו הנתבעים כי נותר כלפיהם חוב שכר עבודה, אך לא הוכח שהתקיימו יחסי עובד ומעביד עם המספרה שאליה הופנתה הקריאה לחרם, וטענותיהם בעניין שכרם במועדון כלל טרם נדונו בעת ביצוע הפרסום.
האם צריך להוכיח גם עניין ציבורי בפרסום?
כן, אך רק אם הוכחה תחילה אמיתות הפרסום. בית הדין הבהיר כי מדובר בשני תנאים מצטברים להקמת ההגנה שבסעיף 14 לחוק, ולכן משנקבע שהדבר שפורסם לא היה אמת, ממילא אין עוד מקום לבחון אם היה בפרסום עניין ציבורי כלשהו המצדיק אותו.
מה שולל את הגנת תום הלב בפרסום ברשת?
סעיף 16(ב)(1) לחוק קובע חזקה שלפיה הפרסום נעשה שלא בתום לב כאשר הדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו. בהתקיים החזקה נשללת הגנת תום הלב שבסעיף 15, גם אם המפרסם סבור שפעל מתוך תחושת קיפוח אישית כלפי המעסיק.
מהו סדר הגודל של הפיצוי שנפסק במקרה כזה?
בית הדין חייב את הנתבע הראשון לשלם לכל אחד משני התובעים 5,000 שקלים, ואת הנתבע השני לשלם לכל אחד מהם 3,000 שקלים. שיעור הפיצוי נגזר מהיקף ההפצה, מחומרת הביטויים ומכך שהתובעים הוצפו בפניות טלפוניות של לקוחות בעקבות אותם פרסומים ברשת.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
