נהיגה בשכרות - כל מה שצריך לדעת!
נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה שבצידה פסילת רישיון של שנתיים לפחות, בהתאם לוותק הנהג ולעבירות קודמות. נהג שנמצאה בגופו כמות אלכוהול העולה על 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נחשב שיכור. מאז תיקון החוק בשנת 2005 רשאית המשטרה לדרוש בדיקת שכרות גם ללא חשד סביר, וסירוב לבדיקה גורר ענישה זהה.
נהיגה בשכרות: צלילות הכרה
שילוב של אלכוהול ונהיגה הוא שילוב קטלני אשר עשוי לא רק לפגוע בחייו של הנהג אלא גם בחייהם של שאר הנוסעים ברכב, ברכבים אחרים או בהולכי רגל בכביש.
נהיגה בשכרות מטשטשת את הכרתו של הנהג והופכת את תגובתו לאיטית ומסורבלת יותר.
מחקרים בתחום הנהיגה בשכרות מראים כי יכולת התגובה של הנהג במצב של שכרות נמוכה בעשרות אחוזים מאשר במצב בו הוא אינו שתוי.
נהגים רבים עולים לכביש לאחר שתיית אלכוהול מתוך תפיסה מוטעית כי הם מרוכזים ומפוקסים דיים כדי לנהוג.
נשאלת השאלה, כיצד אדם ששתה אלכוהול יכול להעיד על צלילות הכרה?
חשוב להדגיש, לפני נקיטת פעולה כלשהי לפנות אל ייעוץ מקצועי אצל עורך דין תעבורה, ובכך לקבל את ההחלטה הנבונה ביותר עבורכם!
עונשים של נהיגה בשכרות:
ככל שכמות האלכוהול בדם גדלה, כך גם עולה הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים אשר עשויה להיות קטלנית.
חשוב להדגיש כי רמת האלכוהול בדם מתייחסת גם לבעל משקל גוף גדול או לרגילים בשתיית אלכוהול.
האלכוהול משפיע על כולם, מטה ומשבש את צלילותו של הנהג.
על נהיגה בשכרות עומדים עונשים קבועים וברורים בחוק. נהיגה בזמן שכרות נחשבת בתור עברה חמורה על החוק שבצידה עונשים לא קלים.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול עלולה לגרור בעקבותיה פסילה של הרישיון של שנתיים לפחות (תלוי בותק הנהג ובעבירות קודמות).
לפי החוק הישראלי כל מי אשר נבדק ושנמצאה בגופו כמות אלכוהול העולה על 240 מיקרוגרם בליטר אוויר (בדיקת הינשוף נמדדת במיקרוגרם, ורף האכיפה לנהג רגיל עומד על 290 מיקרוגרם; בבדיקת דם הרף הוא 50 מיליגרם אלכוהול לכל 100 מיליליטר דם), נחשב כשיכור.
בדיקת האוויר הינשוף נעשית על ידי מכשיר הינשוף הבודק את רמת האלכוהול בדם.
חשוב לדעת כי מן הרגע בו אדם נבדק ונמצא שיכור כמעט בלתי אפשרי יהיה להוכיח אחרת.
הוכחה של נהיגה בשכרות גוררת באופן מיידי עונשים ברורים הקבועים בחוק.
עד לפני מספר שנים, המשטרה ערכה בדיקת שכרות רק כאשר התעורר חשד סביר כי הנהג שיכור, במקרים מסוימים: כמו נסיעה לא תקינה, נסיעה שלא במסלול או תאונת דרכים.
סימנים חיצוניים, כמו ריח אלכוהול או עיניים אדומות ודיבור לא תקין, לא הספיקו בכדי להביא את הנהג לבדיקה.
בעבר, החוק לא הכביד את ידו והנהגים שהריחו ריח אלכוהול וסרבו למתן בדיקת שכרות, נהגו בתי המשפט לזכות אותם מעבירת הסירוב לבדיקה.
החמרת הענישה:
עם הגידול בתופעת נהיגה בשכרות בכבישים והתאונות בעקבותיה, שונה החוק לחומרה בשנת 2005 ולמשטרה כיום ישנה סמכות לא רק לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג ללא קשר לחשד סביר, אלא אפילו לצורך בדיקה שגרתית בלבד.
ההחמרה בחוק לתופעה זו, ניכרת בכך, שנהג שמסרב לבדיקת שכרות, נחשב על פי חוק כשיכור ומועמד לדין בגין עבירת שכרות כתוצאה מסירובו.
בתי המשפט גוזרים חובה על מסרבי בדיקה בגין נהיגה בשכרות, בכדי לא לאפשר לנהגים שכאלה ליהנות מחמת הספק וכדי שנהגים שיכורים לא יאמצו את האפשרות לסרב לבצע בדיקה.
העונש המוטל על נהג אשר סירב לבצע בדיקת נהיגה בשכרות יהיה זהה לכזה שהיה מקבל אילו נמצא שיכור באמת בבדיקה.
לאור ההחמרה בחוק, בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב לבדיקת שכרות כעבירה חמורה אף יותר מעבירת שכרות רגילה.
ובגלל החומרה שבכך, מקפידים הם לגזור את עונש המינימום העומד על שנתיים, ללא הקלה, משום שבתי המשפט רואים בנהג שסרב לעבור בדיקת נהיגה בשכרות, כנהג שיכור מלכתחילה.
במקרים כאלה, אפילו התביעה מבקשת מבית המשפט לגזור עונש שלא יפחת מפסילת המינימום על מי שסרב לבדיקה, ולעיתים אף ממליצה במפורש על לפחות שלוש שנות פסילת רישיון.
נהיגה בשכרות – לסיכום:
נאמר כי החומרה בעבירת נהיגה בשכרות, מחייבת את המשטרה להבהיר לנהג החשוד בכך, כי הדרישה להיבדק היא מפורשת , ולהסביר לנהג את המשמעויות המשפטיות של סירוב לבדיקה.
לכן, כדאי מאוד להיבדק כשיש דרישה, כי סירוב לכך אינו פוטר מעונש.
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בהליכי תעבורה שונים ומגוונים.
מחפשים עו"ד תעבורה?
להרחבה בתחום: עורך דין תעבורה · פגע וברח – עבירת הפקרה ואי דיווח על תאונת דרכים · עורך דין תעבורה - חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי תעבורה
שאלות נפוצות בנושא נהיגה בשכרות
מהי כמות האלכוהול שממנה נהג נחשב שיכור?
לפי החוק הישראלי, נהג שנבדק ונמצאה בגופו כמות אלכוהול העולה על 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נחשב שיכור. הבדיקה נערכת במכשיר הינשוף, הבודק את ריכוז האלכוהול. מרגע שנקבע כי הנהג שיכור, קשה מאוד להוכיח אחרת, והעונשים הקבועים בחוק מופעלים כמעט מיידית.
מה קורה לנהג שמסרב לבדיקת שכרות?
סירוב לבדיקת שכרות מוביל לכך שהנהג נחשב על פי חוק כשיכור, והוא מועמד לדין בעבירת סירוב. העונש זהה לזה שהיה מוטל עליו אילו נמצא שיכור בבדיקה. בתי המשפט רואים בסירוב עבירה חמורה אף מעבירת שכרות רגילה ומקפידים לגזור את עונש המינימום.
האם משקל גוף או הרגל בשתייה מפחיתים את השפעת האלכוהול?
לא. רמת האלכוהול בדם מתייחסת גם לבעלי משקל גוף גדול וגם למי שרגילים בשתיית אלכוהול. האלכוהול משפיע על כולם, מטשטש את ההכרה ומאט את זמן התגובה. מחקרים מראים כי יכולת התגובה של נהג שתוי נמוכה בעשרות אחוזים לעומת מצבו הרגיל.
האם המשטרה יכולה לדרוש בדיקת שכרות ללא חשד?
כן. עד לשינוי החוק בשנת 2005 נדרש חשד סביר לשכרות, כגון נסיעה לא תקינה או מעורבות בתאונה. כיום למשטרה סמכות לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג, גם לצורך בדיקה שגרתית בלבד וללא קשר לקיומו של חשד קודם.
כמה זמן פסילה נגזר על נהג שסירב לבדיקה?
בתי המשפט נוהגים לגזור על מסרבי בדיקה את עונש המינימום של שנתיים פסילה, ללא הקלה, כדי שלא ליהנות את הנהג מחמת הספק. בחלק מהמקרים התביעה אף ממליצה במפורש על פסילה של שלוש שנים לפחות, בהתאם לנסיבות התיק.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
