תיקון נתוני אשראי שליליים: המדריך המלא לפי חוק נתוני אשראי (BDI, דירוג, מחיקה)
חיווי אשראי שלילי הוא המלצה של לשכת אשראי לבנק שלא לאשר לכם הלוואה, והוא מבוסס מאז 2019 על מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ולא על BDI. נתון שגוי או לא מעודכן מתקנים בהליך חינמי לפי חוק נתוני אשראי: בקשת תיקון, תשובה תוך כ-30 ימים, השגה לממונה בבנק ישראל ותביעה. נתון נכון נשאר בדרך כלל כשלוש שנים ואי אפשר למחוק אותו לפני כן.
חיווי אשראי שלילי הוא תשובה של "לא מומלץ" שלשכת אשראי מוסרת לבנק או לחברת מימון כשאתם מבקשים הלוואה, כרטיס אשראי או מסגרת. מאז אפריל 2019 החיווי לא מבוסס על מאגרי BDI הישנים אלא על מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, שאליו מדווחים הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ועוד. לשכות האשראי (ומביניהן גם CofaceBdi, שנשאה בעבר את השם BDI) מקבלות את הנתונים מהמאגר, מעבדות אותם ומפיקות מהם חיווי ודירוג. הצעד הראשון של כל מי שקיבל סירוב הוא להזמין את דוח ריכוז הנתונים שלו מהמאגר, בחינם, ולראות בדיוק מה רשום.
המאמר הזה נכתב למי שנדחה להלוואה או למשכנתא ורוצה לדעת מה אפשר לתקן, למי שגילה נתון שגוי בדוח, ולמי ששוקל לשלם לחברת "תיקון BDI" ולא בטוח שזה מוצדק. הבשורה המרכזית: הליך התיקון לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016, הוא חינמי, קבוע בחוק, ומי שמפעיל אותו נכון יכול להסיר נתון שגוי בתוך שבועות. מי שלא פועל משלם על זה בריבית: נתון שלילי אחד עלול להוסיף עשרות אלפי שקלים לעלות משכנתא לאורך חייה.
מה זה חיווי אשראי שלילי ומי מפיק אותו היום?
חיווי אשראי הוא תשובה קצרה, חיובית או שלילית, שלשכת אשראי נותנת לנותן אשראי על סמך הנתונים שלכם במאגר בנק ישראל. חיווי שלילי אומר שהלשכה מצאה בנתונים אירוע שמצביע על סיכון: שיק שחזר, חוב בהוצאה לפועל, הגבלת חשבון, פיגור מתמשך בהלוואה או הליך חדלות פירעון. הבנק לא חייב לסרב בגלל החיווי, אבל ברוב המקרים הוא מסרב או מייקר את הריבית.
הגוף שמחזיק את הנתונים הוא מאגר נתוני האשראי שמנהל בנק ישראל מכוח חוק נתוני אשראי. הלשכות הן גופים פרטיים שקיבלו רישיון מהממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והן רשאיות לקבל נתונים מהמאגר רק בהסכמתכם ורק לצורך שהחוק מתיר. מי שקיבל סירוב להלוואה בגלל BDI שלילי צריך קודם כל להבין מאיפה הגיע הנתון, ורק אחר כך לדרוש את תיקונו. השם BDI עדיין נפוץ בשיח, אבל מבחינה משפטית מדובר היום בנתוני אשראי לפי החוק, והזכויות שלכם נגזרות מהחוק ולא מהנוהג של הלשכה.
חיווי, דוח ודירוג: שלושה מושגים שונים
חיווי הוא תשובה של כן או לא, דוח הוא הפירוט המלא של הנתונים, ודירוג הוא ציון מספרי שהלשכה מחשבת לפי מודל פנימי שלה. הבלבול בין השלושה גורם לאנשים לפנות לגורם הלא נכון. את הדוח מזמינים מהמאגר של בנק ישראל, את הדירוג מקבלים מלשכת האשראי, ואת החיווי מקבל נותן האשראי בלי שאתם רואים אותו.
| המושג | מי מפיק | מה כולל | איך אתם מקבלים אותו |
|---|---|---|---|
| דוח ריכוז נתונים | מאגר נתוני האשראי (בנק ישראל) | כל הנתונים שדווחו עליכם, מקור כל דיווח ומועדו | הזמנה מקוונת באתר המערכת, בחינם, בהזדהות |
| דוח אשראי | לשכת אשראי | הנתונים מהמאגר בעיבוד הלשכה | פעם בשנה בחינם מכל לשכה, מעבר לכך בתשלום |
| דירוג אשראי | לשכת אשראי | ציון מספרי לפי מודל של הלשכה | מהלשכה, לרוב יחד עם הדוח |
| חיווי אשראי | לשכת אשראי | המלצה חיובית או שלילית לנותן האשראי | נמסר לנותן האשראי; אתם זכאים לדעת שנמסר חיווי שלילי |
נקודה שאנשים מפספסים: החוק מחייב נותן אשראי שסירב בגלל חיווי שלילי להודיע לכם על כך ועל הלשכה שמסרה את החיווי. אם קיבלתם סירוב בלי הסבר, דרשו את ההודעה בכתב. זו הדרך היחידה לדעת אם הסירוב נובע מהנתונים או ממדיניות פנימית של הבנק.
אילו נתונים גורמים לחיווי שלילי וכמה שנים הם נשארים?
הנתונים שגורמים לחיווי שלילי הם אירועי אי תשלום שדווחו למאגר על ידי גופים שהחוק חייב או התיר להם לדווח. החוק והתקנות קובעים לכל סוג נתון תקופה שבה הוא נמסר בדוחות, ובסופה הוא מפסיק להופיע. התקופה הבסיסית ברוב הנתונים היא שלוש שנים, וזה המספר שרוב הפונים אלינו לא מכירים.
| סוג הנתון השלילי | מי מדווח | כמה זמן נמסר בדוחות | איך מתקנים |
|---|---|---|---|
| שיק שסורב מחוסר כיסוי | הבנק | כשלוש שנים ממועד הסירוב | הוכחה שהיה כיסוי או שהסירוב בוטל בבנק |
| הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי | הבנק ובנק ישראל | כשלוש שנים מסיום ההגבלה | ערעור על ההגבלה בבית משפט השלום, ואז עדכון המאגר |
| פיגור בהלוואה או במסגרת | הבנק או חברת האשראי | כשלוש שנים מהדיווח, גם אחרי שהחוב שולם | בקשת תיקון אם הפיגור לא היה או שהסכום שגוי |
| תיק בהוצאה לפועל | רשות האכיפה והגבייה | כשלוש שנים; תיק שנסגר מדווח כסגור | אישור סגירת תיק והעברתו למאגר |
| צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון והפטר | הממונה על הליכי חדלות פירעון | לפי לוח זמנים בחוק, נמדד ממתן ההפטר | לא נמחק לפני המועד, אך ניתן לתקן פרטים שגויים |
| הסדר חוב או ויתור על חלק מהחוב | נותן האשראי | כשלוש שנים מהדיווח | לדרוש שהדיווח ישקף "שולם בהסדר" ולא "חוב פתוח" |
התקופות המדויקות קבועות בחוק ובתקנות נתוני אשראי, ואצל חלק מהנתונים יש הבחנה בין שמירה במאגר לבין מסירה ללשכות. לכן, לפני שאתם מסתמכים על מספר שנים, בדקו את התאריך שמופיע בדוח לצד כל נתון: הספירה מתחילה ממנו.
שלב 1: איך מזמינים את הדוח בחינם ומזהים את הבעיה
את דוח ריכוז הנתונים מזמינים באתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, בהזדהות מקוונת, בלי תשלום ובלי הגבלה על מספר הפעמים. הדוח מגיע בדרך כלל בתוך ימים ספורים לתיבת הדואר האלקטרוני, והוא מציג לכל נתון את מקור הדיווח, מועד הדיווח והמעמד הנוכחי. במקביל אתם זכאים לקבל פעם בשנה, בחינם, דוח אשראי מכל לשכת אשראי מורשית.
כשהדוח מולכם, סמנו שלושה סוגים של בעיות: נתון שאינו שלכם (טעות בזיהוי, מקרה נפוץ יותר משנדמה), נתון שהיה נכון בזמנו אבל השתנה ולא עודכן (חוב ששולם ועדיין רשום פתוח), ונתון נכון שפשוט פוגע. רק שני הסוגים הראשונים ניתנים לתיקון. בנקודה הזו כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני בנקאות, כי ניסוח בקשת התיקון והראיות שמצרפים אליה קובעים אם היא תתקבל בסבב הראשון או תתגלגל חודשים.
שלב 2: בקשת תיקון נתונים לפי חוק נתוני אשראי
חוק נתוני אשראי מעניק לכם זכות לדרוש תיקון או מחיקה של נתון שגוי, לא שלם או לא מעודכן, והבקשה מוגשת למאגר או ללשכת האשראי בלי תשלום. הגוף שקיבל את הבקשה חייב לפנות למקור המידע, לברר את הטענה ולהשיב לכם בתוך פרק זמן קצוב, שהחוק והתקנות קובעים לכ-30 ימים. בזמן הבירור המאגר מסמן את הנתון כשנוי במחלוקת, וזה כשלעצמו מקל בבקשות אשראי.
הבקשה מוגשת בטופס מקוון באתר המערכת או ישירות ללשכה, ואליה מצרפים את הראיות: אישור סילוק חוב, החלטה על סגירת תיק בהוצאה לפועל, אישור הבנק שהשיק כובד, או תעודת זהות שמוכיחה שהנתון אינו שלכם. הכלל שלנו: בקשה בלי מסמך היא בקשה שתידחה. אם מקור המידע מאשר את הטעות, הנתון מתוקן במאגר ומועבר מתוקן לכל הלשכות.
מהפרקטיקה שלנו: לקוחה מקריות טבריה נדחתה למשכנתא בגלל תיק הוצאה לפועל שנסגר שנתיים קודם, אך דווח למאגר כפתוח. הגשנו בקשת תיקון עם החלטת הסגירה של רשם ההוצאה לפועל, והנתון עודכן בתוך 19 ימים. הבנק אישר את המשכנתא בריבית שהוצעה במקור, ולא בריבית המוגדלת שדרש בסיבוב הראשון.
שלב 3: השגה לממונה בבנק ישראל ותביעה בבית משפט
אם הבקשה נדחתה, או שלא נענתה במועד, הצעד הבא הוא פנייה לממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל, שהוא הגורם המפקח על המאגר, על הלשכות ועל מקורות המידע. הממונה מוסמך לברר תלונות, להורות על תיקון ולהטיל עיצומים כספיים על גוף שדיווח ברשלנות. הפנייה נעשית בכתב, דרך אתר בנק ישראל, ומצרפים אליה את בקשת התיקון, התשובה שקיבלתם והראיות.
המסלול השלישי הוא תביעה אזרחית בבית משפט השלום נגד מקור המידע או הלשכה. החוק מגדיר הפרה של הוראותיו כעוולה אזרחית, ולצידה עומדות עילות של רשלנות ולשון הרע כשדיווח שגוי הציג אתכם כמי שאינם פורעים חובות. במשפט כזה תובעים גם את הנזק הישיר, למשל הפרש ריבית ששילמתם, וגם פיצוי על הפגיעה בשם הטוב. על כך בהמשך.
מחיקת BDI שלילי: מה באמת אפשר ומה לא
אי אפשר למחוק נתון נכון לפני תום התקופה שקבע החוק, ואף חברה, יועץ או עורך דין לא יכולים לעשות זאת. מה שאפשר הוא לתקן נתון שגוי, לעדכן נתון שהשתנה, לוודא שחוב ששולם מדווח כמסולק, ובמקרים מסוימים להסיר את ההסכמה למסירת נתונים. חברות "תיקון BDI שלילי" גובות אלפי שקלים על אותם צעדים בדיוק שהחוק מאפשר לכם לעשות בחינם, ולעיתים רק שולחות בשמכם את הטופס המקוון.
יש מקרה אחד שבו ליווי מקצועי משנה את התוצאה: כשמקור המידע מסרב לתקן והמחלוקת היא עובדתית או משפטית. למשל, בנק שטוען שהשיק סורב כדין ואתם טוענים שהייתה מסגרת מאושרת. במצב כזה מדובר בהליך ראייתי, ומי שמנהל אותו צריך לדעת מה לדרוש מהבנק לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, ואיך לבנות תיק לתביעה. תיקון bdi במובן הזה הוא עבודה משפטית, לא שירות מחיקה.
הסרת הסכמה למסירת נתונים: יתרונות וסיכונים
החוק מאפשר לכם לבקש מהמאגר שלא ימסור נתונים עליכם ללשכות האשראי, וזה מה שנקרא בשפת החוק הסרת הסכמה או "אי הכללה". מרגע שהבקשה נקלטה, לשכת האשראי לא תוכל להפיק עליכם דוח או חיווי, והבנק שיבקש חיווי יקבל תשובה שהנתונים לא זמינים. מדובר בזכות אישית, חינמית, שאפשר לבטל בכל עת.
הסיכון ברור: בנק שלא מקבל חיווי אינו רואה אתכם כלקוח נקי אלא כלקוח לא ידוע, ורוב הבנקים מתייחסים להיעדר נתונים כסימן שלילי בפני עצמו. בפועל הסרת הסכמה מתאימה למי שאינו מתכוון לבקש אשראי בשנים הקרובות ורוצה לצמצם את חשיפת המידע, ולא למי שמנסה "לנקות" חיווי לפני בקשת משכנתא. יוצא מן הכלל: נתוני הגבלת חשבון וחדלות פירעון נמסרים גם למי שהסיר הסכמה, כי החוק רואה בהם מידע ציבורי.
אחרי הפטר בחדלות פירעון: מתי הנתונים נמחקים
מי שקיבל הפטר לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ימשיך להופיע במאגר תקופה קצובה שנמדדת ממועד ההפטר, ורק בסיומה הנתון מפסיק להימסר. עד אז הדוח יציג "הליך חדלות פירעון שהסתיים בהפטר", וזה עדיף בהרבה מחובות פתוחים, אבל עדיין מכביד. מי שסיים הליך וקיבל הפטר נמצא במסלול אחר לגמרי של שיקום אשראי לאחר חדלות פירעון, שבו מחיקת הנתונים מתבצעת לפי לוח זמנים קבוע בחוק.
מה כן אפשר לעשות בתקופה הזו: לוודא שכל החובות שנכללו בהפטר מדווחים כמסולקים ולא כפתוחים, וזו טעות שכיחה של נושים שלא עדכנו את המערכות שלהם. חוב שנכלל בצו ההפטר ועדיין רשום כחוב בפיגור הוא נתון שגוי לכל דבר, ובקשת תיקון עם צו ההפטר המצורף מתקבלת כמעט תמיד.
פיצוי על נתון שגוי: מתי מגיע ומה הסכומים
מי שנפגע מדיווח שגוי זכאי לתבוע את מקור המידע או הלשכה, וחוק נתוני אשראי מעניק לבית המשפט סמכות לפסוק פיצוי בגין הפרת הוראותיו גם כשקשה לכמת את הנזק. בתביעות שהתנהלו בבתי משפט השלום נפסקו פיצויים של אלפי עד עשרות אלפי שקלים על דיווח של חוב שלא היה, על אי עדכון חוב ששולם ועל דיווח שנמשך אחרי שהתקבלה בקשת תיקון. הסכום תלוי במשך הדיווח השגוי, בסירובים שקיבלתם ובהתנהלות הגוף המדווח אחרי הפנייה.
הדוגמה המספרית שממחישה את העלות של אי טיפול: זוג שנטל משכנתא של 1.2 מיליון שקל ל-25 שנה, וקיבל בגלל נתון שלילי תוספת של 0.4% על הריבית, ישלם לאורך חיי ההלוואה כ-70 אלף שקל יותר. זה הסכום שעומד מול העלות של בקשת תיקון, שהיא אפס, ומול העלות של ייצוג משפטי בתביעה, שהיא חלק קטן ממנו.
מהפרקטיקה שלנו: לקוח מחיפה גילה בדוח פיגור של חברת אשראי על כרטיס שנסגר ארבע שנים קודם, ובקשת התיקון שלו נענתה בסירוב לקוני. שלחנו מכתב התראה עם אסמכתאות הסגירה, ואחריו תביעה בבית משפט השלום בחיפה. התיק הסתיים בהסדר שכלל תיקון הדיווח, מכתב הבהרה לבנק שסירב לו, ופיצוי כספי בסך 18 אלף שקל.
מה עושים עכשיו: תיקון חיווי אשראי שלילי בשמונה צעדים
- יום 1: הזמינו את דוח ריכוז הנתונים מאתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, בחינם. במקביל בקשו את הדוח השנתי החינמי מלשכת אשראי אחת לפחות.
- יום 1-3: דרשו מנותן האשראי הודעה בכתב על כך שהסירוב נבע מחיווי שלילי ומאיזו לשכה הוא התקבל. זו זכות שלכם לפי החוק.
- יום 3-7: מיינו את הנתונים. נתון שאינו שלכם, נתון לא מעודכן, נתון נכון. אספו לכל נתון שגוי מסמך אחד לפחות שמפריך אותו.
- יום 7-10: הגישו בקשת תיקון בטופס המקוון של המאגר או ישירות ללשכה, עם המסמכים. שמרו אישור הגשה ותאריך.
- עד יום 40: עקבו אחרי התשובה. החוק מקציב לבירור כ-30 ימים. אין תשובה או שהתשובה שלילית בלי נימוק, עברו לשלב הבא.
- יום 40-50: הגישו תלונה לממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל, עם כל ההתכתבות.
- יום 50-60: מכתב התראה למקור המידע שמפרט את הנזק (סירובים, הפרש ריבית) ודורש תיקון ופיצוי בתוך 14 יום.
- אחרי 60 יום: תביעה בבית משפט השלום על תיקון הדיווח ופיצוי. תביעות בסכומים נמוכים אפשר להגיש גם בבית משפט לתביעות קטנות.
שאלות נפוצות על חיווי אשראי שלילי
מה ההבדל בין חיווי אשראי לדוח נתוני אשראי ודירוג אשראי?
חיווי אשראי הוא תשובה חיובית או שלילית שלשכת אשראי מוסרת לנותן האשראי. דוח נתוני אשראי הוא הפירוט המלא של הנתונים שדווחו עליכם למאגר בנק ישראל, ואותו אתם מזמינים בעצמכם בחינם. דירוג אשראי הוא ציון מספרי שהלשכה מחשבת לפי מודל פנימי שלה, והוא אינו קבוע בחוק. תיקון נעשה תמיד ברמת הנתונים, לא ברמת הדירוג.
כמה זמן נשאר חיווי אשראי שלילי במערכת?
ברוב סוגי הנתונים השליליים התקופה שבה הנתון נמסר בדוחות היא כשלוש שנים ממועד האירוע או הדיווח, כפי שקובעים חוק נתוני אשראי ותקנותיו. נתוני חדלות פירעון נמדדים ממועד ההפטר לפי לוח זמנים נפרד. חוב ששולם ממשיך להופיע עד תום התקופה, אבל חייב להיות מסומן כמסולק.
איך מגישים בקשה לתיקון נתוני אשראי שגויים?
מגישים בקשה מקוונת באתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל או ישירות ללשכת האשראי, בחינם, ומצרפים מסמך שמוכיח את הטעות: אישור סילוק, החלטת סגירת תיק או אישור הבנק. הגוף המקבל חייב לברר מול מקור המידע ולהשיב בתוך כ-30 ימים. בזמן הבירור הנתון מסומן כשנוי במחלוקת.
האם אפשר למחוק BDI שלילי, ומה זה עולה?
נתון נכון אי אפשר למחוק לפני תום התקופה שבחוק, ואף חברה לא יכולה לעשות זאת. נתון שגוי או לא מעודכן מתקנים בהליך חוקי שאינו עולה כסף. חברות שמוכרות "מחיקת BDI" מבצעות בדרך כלל את אותה בקשת תיקון בתשלום. ייצוג משפטי מוצדק רק כשמקור המידע מסרב לתקן או כשנגרם נזק שמצדיק תביעה.
האם חוב ששולם עדיין מופיע בדוח נתוני האשראי?
כן, עד תום תקופת המסירה שקבע החוק, אבל הוא חייב להופיע במעמד "סולק" ולא כחוב פתוח. חוב ששולם ועדיין רשום כפתוח הוא נתון שגוי, ובקשת תיקון עם אישור הסילוק מתקבלת ברוב המקרים במהירות. ההבדל בין חוב מסולק לחוב פתוח הוא לעיתים ההבדל בין אישור לסירוב.
מה זה הסרת הסכמה למסירת נתונים ולמי זה מתאים?
הסרת הסכמה היא בקשה למאגר שלא ימסור את נתוניכם ללשכות האשראי, והיא חינמית וניתנת לביטול. אחריה הבנק לא יקבל חיווי, ורוב הבנקים מתייחסים להיעדר נתונים כסימן שלילי. היא מתאימה למי שלא מתכנן לבקש אשראי בקרוב, ולא כדרך להסתיר חיווי שלילי לפני משכנתא. נתוני הגבלת חשבון וחדלות פירעון נמסרים גם אחרי הסרת הסכמה.
מי רשאי לבקש חיווי אשראי עליי ובלי הסכמתי?
רק נותן אשראי שאתם פונים אליו לקבלת אשראי רשאי לבקש חיווי, ורק בהסכמתכם, שניתנת בדרך כלל בטופס הבקשה. גוף שאינו נותן אשראי, כמו מעסיק או משכיר דירה, אינו רשאי לקבל חיווי מהמאגר. אתם זכאים לראות במאגר מי ביקש עליכם נתונים ומתי, ופנייה ללא הסכמה היא הפרה של החוק שמצדיקה תלונה לממונה.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתיקון נתוני אשראי מול הבנקים והלשכות: בקשות תיקון, תלונות לממונה בבנק ישראל ותביעות פיצוי. עורך דין לדיני בנקאות יבדוק את הדוח שלכם ויגיד לכם מה ניתן לתקן.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
