חיווי אשראי שלילי: מה זה, למה קיבלתם אותו ואיך מתקנים או מוחקים אותו לפי חוק נתוני אשראי
חיווי אשראי שלילי הוא תשובה תמציתית שלשכת אשראי נותנת לנותן אשראי, על בסיס המאגר שמנהל בנק ישראל לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016. הוא נוצר מפיגור בתשלומים, מתיק הוצאה לפועל מעל הסף, מהגבלת חשבון או מהליכי חדלות פירעון. כל נתון נשמר עשר שנים, אך חשוף לנותני אשראי רק בשלוש הראשונות, ונתון שגוי מתקנים בבקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56.
חיווי אשראי שלילי הוא תשובה תמציתית שנותן אשראי מקבל מלשכת אשראי לשאלה אחת בלבד: האם לתת אשראי ללקוח הזה. הוא אינו ציון ואינו מסמך שהבנק מנפיק. הוא נגזר מנתונים שנאספים במאגר נתוני האשראי שמנוהל בבנק ישראל לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016.
העמוד הזה עונה על שלוש שאלות: מה נרשם עליכם ומי דיווח את זה, כמה זמן הנתון באמת חשוף לנותני אשראי, ומהו ההליך לתיקון נתון שגוי. כל מספר סעיף כאן לקוח מהחוק עצמו.
מה זה חיווי אשראי, ומה ההבדל בינו לדוח אשראי ולדירוג אשראי?
אלה שלושה מוצרים שונים עם שלושה נמענים שונים. סעיף 2 לחוק מגדיר כל אחד בנפרד, וההבדל ביניהם קובע ממי דורשים הסבר וממי דורשים תיקון.
- חיווי אשראי הוא "חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח". תשובה קצרה שלשכת אשראי מוסרת לנותן אשראי, בלי לפרוש בפניו את כל הנתונים.
- דוח אשראי הוא "דוח המכיל נתוני אשראי", שלשכת האשראי עורכת עבור נותן האשראי. הוא מפורט יותר מהחיווי.
- דוח ריכוז נתונים הוא הדוח שאתם עצמכם מקבלים מבנק ישראל. הגרסה הרגילה מכילה מידע משלוש השנים שקדמו לבקשה, והגרסה המלאה מכילה את כל המידע שבמאגר.
- דירוג אשראי הוא "הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב". הדירוג מיוצר בלשכת האשראי ולא בבנק ישראל, ואין לו נוסחה אחידה בחוק.
המשמעות המעשית: אם הנתון שבבסיס החיווי שגוי, פונים לבנק ישראל. אם לשכה שקללה נתון נכון, זו טענה אחרת שאינה נפתרת בבקשת תיקון למאגר. המאגר נפתח לציבור באפריל 2019, ואיסוף הנתונים בו החל ביום 31.8.2018.
ארבעת המצבים שגורמים לחיווי שלילי, ומה הסף בכל אחד
המאגר אינו אוסף כל חוב וכל איחור. סעיף 19(א) קובע רשימה סגורה של מקורות מידע, ותקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017 מפרטות אילו פריטים בדיוק מדווחים. אלה ארבעת המצבים שיוצרים בפועל את החיווי השלילי.
| סוג הנתון | מי מדווח למאגר | הסף לדיווח | מסלול התיקון |
|---|---|---|---|
| פיגור או אי-פירעון בתשלומים ובהתחייבויות | תאגידים בנקאיים, מנפיקי כרטיסי חיוב, חברת חשמל, בנק הדואר ומקור מוסמך | אין סף סכום בתקנות. הדיווח הוא על עצם הפיגור | בקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56 |
| תיק הוצאה לפועל | לשכות ההוצאה לפועל | תיק שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 שקלים, או שני תיקים ומעלה בסכום מצטבר מעל 4,000 שקלים | בקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56 |
| הגבלת חשבון ושיקים חוזרים | בנק ישראל | היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, וכן התראת סירוב לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי | בקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56, לצד הליך ביטול ההגבלה עצמו |
| הליכי חדלות פירעון | הממונה על הליכי חדלות פירעון ובתי המשפט | בקשה לפתיחת הליכים, צו לפתיחת הליכים, בקשה להסדר חוב, צו לשיקום כלכלי, הפטר וביטול הפטר | בקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56 |
לצדם מדווחים גם הימצאות במרשם חייבים מוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל, וצו הגבלה לפי סעיף 7 לחוק החברות. אם נפתח נגדכם תיק, כדאי לדעת מה המשמעות של אזהרה בהוצאה לפועל, ואם יש כמה תיקים, איחוד תיקים בהוצאה לפועל משנה את התמונה מול הנושים.
שימו לב לנקודה שכמעט כל אתר טועה בה: עיקול כשלעצמו אינו פריט דיווח עצמאי בתקנות. מה שמדווח הוא קיומו של תיק ההוצאה לפועל מעל הסף, לא פעולת הגבייה שננקטה בתוכו.
כמה זמן חיווי שלילי נשאר, ומתי הוא נמחק אוטומטית?
כאן נמצאת הטעות הנפוצה ביותר ברשת. החוק אינו קובע תקופות שמירה שונות לפי סוג הנתון. כל אתר שמציג טבלה בסגנון "פיגור נשמר שנתיים, הוצאה לפועל חמש שנים" ממציא. סעיף 23(א) קובע תקופה אחת לכל הנתונים, ובתוכה חלון חשיפה קצר בהרבה.
| הנושא | התקופה | המקור |
|---|---|---|
| כל נתון במאגר | עשר שנים ממועד ההעברה למאגר | סעיף 23(א) |
| חלון החשיפה לנותני אשראי וללשכות | שלוש השנים הראשונות בלבד | סעיף 23(א) |
| השנה הרביעית עד העשירית | תיעוד בלבד, לא לשימוש במתן אשראי | סעיף 23(א) ו-23(ב) |
| חסימת זכות הלקוח למחוק נתון אי-פירעון | שלוש שנים, תקופת ההגבלה | סעיף 22(ה)(1) |
לשון הסעיף עצמה: בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר, וחלפו שלוש שנים ממועד ההעברה, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד. בתום תקופת התיעוד נמחקים הפרטים המזהים, לפי סעיף 23(ג).
לצד המאגר פועלות תקופות אחרות, שמקורן בחוק שיקים ללא כיסוי ובכללי ההחזקה אצל מי שקיבל את הנתונים. אלה שני משטרים נפרדים.
| הנושא | התקופה | המקור |
|---|---|---|
| התראת סירוב שיקים | מדווחת רק אם טרם חלפה שנה | תקנה 4(5) לתקנות נתוני אשראי |
| הגבלת חשבון, לקוח מוגבל | שנה | סעיף 3ב(א) לחוק שיקים ללא כיסוי |
| לקוח מוגבל חמור | שנתיים | סעיף 3ב(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי |
| החזקת נתונים בידי לשכת אשראי | עד 30 יום, ועד שבע שנים בייעוץ בהסכמה מפורשת | תקנות נתוני אשראי |
| החזקת דוח בידי נותן אשראי | עד תום עסקת האשראי | סעיף 53 |
מכאן מסקנה מעשית: הגבלת חשבון שפקעה אחרי שנה אינה מוחקת את הנתון מהמאגר, שנשאר חשוף לנותני אשראי עד תום שלוש השנים. גם ביטול הגבלה בחשבון הבנק וגם גריעת המחאות וביטול צ'קים חוזרים הם הליכים נפרדים מהתיקון במאגר.
איך רואים מה רשום עליכם: דוח ריכוז נתונים בחינם מבנק ישראל
לפני כל פנייה לתיקון צריך לדעת מה בדיוק רשום. סעיף 38(א) קובע שלקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח מלא. זו זכות שבחוק.
סעיף 38(ד) קובע במפורש שדוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה. דוחות נוספים באותה שנה יימסרו לבקשת הלקוח תמורת תשלום. סעיף 38(ג) מוסיף שהדוח יימסר בעברית או בערבית, לפי בחירת הלקוח.
ההזמנה נעשית באזור האישי במערכת נתוני האשראי בהזדהות לאומית, או במוקד הטלפוני 6194*. אפשר לבחור טווח של שלוש, חמש או עשר שנים. בקשו את הטווח המלא, כדי להבחין בין נתון שעדיין פוגע לבין נתון שכבר עבר לשלב התיעוד. את הבקשה מגישים דרך עמוד הזמנת דוח ריכוז נתונים של מערכת נתוני האשראי.
כשהדוח מגיע, עברו שורה אחר שורה ובדקו ארבעה דברים: זהות מקור המידע, מועד ההעברה למאגר, הסכום, והאם הפריט אמור להיות מדווח לפי התקנות. הטעויות הנפוצות הן חוב שכבר שולם ולא עודכן, תיק הוצאה לפועל שנסגר, וסכום שאינו תואם את יתרת החוב.
מאגר בנק ישראל מול לשכת מידע על עוסקים: לאן פונים כדי לתקן
זו ההבחנה שקובעת אם הפנייה שלכם תגיע לכתובת הנכונה. חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 בוטל בסעיף 118 לחוק החדש, החל מיום 12.10.2018. מאז פועלים הגופים ברישיון מהממונה בבנק ישראל, בשני מסלולים נפרדים.
- לשכת אשראי מחזיקה רישיון שירות נתוני אשראי, ולגבי יחידים היא מקבלת נתונים מהמאגר בלבד. אין לה מקור מידע עצמאי על אדם פרטי.
- לשכת מידע על עוסקים פועלת לפי פרק י' לחוק. סעיף 62 מתיר לה לאסוף ולהחזיק כל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, כלומר ממקורות חיצוניים ולא מהמאגר.
נתון שגוי שמקורו במאגר מתוקן מול בנק ישראל לפי סעיף 56. מידע עסקי שגוי שמוחזק בלשכת מידע על עוסקים אינו מגיע מהמאגר, ולכן פונים ישירות ללשכה עצמה ולפי חוק הגנת הפרטיות, ובמקביל אפשר להגיש תלונת ציבור לממונה.
סעיף 63 מוסיף הגנה לעוסקים: לשכת מידע על עוסקים אינה רשאית לשקלל בדירוג העוסק מין, גיל, נטייה מינית, גזע, דת, ארץ מוצא, לאום, מקום מגורים ומצב משפחתי או בריאותי. אם דירוג עסקי נשען על אחד מאלה, זו טענה עצמאית ולא ויכוח על עובדות החוב. עוסק שמנהל במקביל הסדר חוב מול הבנק צריך לטפל בשני הערוצים.
תיקון או מחיקה של נתון שגוי: השלבים והמועדים לפי סעיף 56
זה הלב המעשי של העמוד. החוק קובע הליך מסודר, עם מועד מחייב למקור המידע, וכל השלבים מתנהלים מול בנק ישראל ולא מול הבנק שדיווח.
- פנייה לבנק ישראל. סעיף 56(א) קובע שלקוח הסבור שהמידע אינו נכון, שלם או מדויק זכאי לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק, להשלים או לתקן את הנתון. צרפו את הדוח ואת המסמך שסותר את הנתון.
- סימון במאגר ופנייה למקור המידע. לפי סעיף 56(ב) בנק ישראל מסמן במאגר שמתקיים הליך בירור, ופונה למקור המידע שדיווח את הנתון.
- שבעה ימים למקור המידע להשיב. סעיף 56(ג) קובע שמקור המידע חייב להשיב בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים, וכך גם לגבי העברת המידע המתוקן. במקביל, סעיף 55 מטיל על מקור המידע חובה עצמאית לתקן מיוזמתו בתוך שבעה ימים.
- מה קורה אם לא השיבו. סעיף 56(ד) קובע שאם מקור המידע לא השיב במועד, הממונה מורה למנהל המאגר כיצד לפעול.
- מחלוקת שנשארה פתוחה. סעיף 57(א) קובע שאם התגלעה מחלוקת, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת. לכן כדאי לנסח את הבקשה כך שתתמוך במחיקה ולא רק בהערה.
- תלונת ציבור לממונה. סעיפים 78 עד 81 מסדירים מסלול תלונה עצמאי. מצא הממונה שהתלונה מוצדקת, הוא רשאי להורות למנהל המאגר לתקן את המידע.
נקודה שמשנה את יחסי הכוחות: סעיף 114 קובע שהפרת החוק היא עוולה בנזיקין ופקודת הנזיקין חלה עליה. לצד זאת עומדים לרשות הממונה עיצומים כספיים מנהליים על לשכות ועל מקורות מידע, וסעיף 58 קובע חובת סודיות.
הבנק סירב בגלל חיווי שלילי: מה החוק באמת נותן לכם
כאן חשוב לדייק. חוק נתוני אשראי מסדיר את איסוף הנתונים ואת השימוש בהם, והוא אינו יוצר חובה כללית לתת אשראי. מה שהוא כן נותן הן נקודות אחיזה מול נותן האשראי: סעיף 53 מגביל את החזקת הדוח עד תום עסקת האשראי, וסעיף 58 מטיל חובת סודיות. והחשוב מכול, אם ההחלטה נשענה על נתון שאינו נכון, שלם או מדויק, המסלול אינו ויכוח מול פקיד הסניף אלא בקשת תיקון לבנק ישראל לפי סעיף 56, ולאחריה בקשה חוזרת לאשראי.
שימו לב גם לתקנה 4(3): קיום הגבלה על החשבון היא אחת הנסיבות שמחייבות מסירת נתונים לצורך חיווי, גם אם הלקוח ביקש אי-מסירה, למעט נתון על ביטול או סיום ההגבלה. בקשת אי-מסירה לא תסתיר הגבלה קיימת.
אם הסירוב אינו נוגע להלוואה אלא לפתיחת חשבון, זו סוגיה נפרדת שנדונה במאמר על סירוב הבנק בפתיחת חשבון בנק. כשההתנהלות הבנקאית עצמה היא הבעיה, נבחנת תביעה נגד בנק על בסיס עילות אחרות.
מעסיק דרש נתוני אשראי: סעיף 110 והפיצוי ללא הוכחת נזק
זו הזכות החזקה ביותר בחוק, וכמעט אף אחד לא מכיר אותה. סעיף 110 אוסר לדרוש נתוני אשראי או דירוג אשראי של אדם לשם העסקה. לא כתנאי לקבלה לעבודה, ולא כחלק מהליך מיון.
סעיף 110(ב) מקנה לבית המשפט סמכות לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק, בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות, שהוא כיום 50,000 שקלים, וכפול מכך, עד 100,000 שקלים, כאשר ההפרה נעשתה בכוונה לפגוע. הסכומים צמודים למדד.
הנקודה הדיונית חשובה לא פחות: סעיף 110(ד) קובע שלבית הדין לעבודה סמכות ייחודית בעניין. כלומר התביעה מוגשת לבית הדין לעבודה ולא לבית משפט אזרחי, ומצטרפת באופן טבעי לעילות אחרות שמתעוררות בהליך העסקה או פיטורים, כמו פגם בזכות השימוע לעובד.
מעבר לסעיף 110 אין בחוק פיצוי כללי ללא הוכחת נזק על עצם מסירת נתון שגוי. הסעד על נתון שגוי הוא התיקון, ולצדו תביעה נזיקית לפי סעיף 114 שדורשת הוכחת נזק.
חיווי שלילי אחרי חדלות פירעון או הסדר חוב: איך משקמים
הליך חדלות פירעון אינו מנקה את המאגר. להפך: התקנות קובעות שכל שלב בהליך מדווח בנפרד, מהבקשה לפתיחת הליכים ועד ההפטר עצמו וביטולו. גם צו לשיקום כלכלי ובקשה להסדר חוב הם פריטי דיווח.
מכאן שלוח הזמנים הריאלי נגזר מסעיף 23(א) ולא מתאריך ההפטר. כל פריט נחשף לנותני אשראי שלוש שנים ממועד העברתו למאגר. פריט שדווח בתחילת ההליך יצא מחלון החשיפה לפני פריט שדווח בסופו, ולכן שני אנשים שקיבלו הפטר באותו יום יכולים להיות במצב שונה לגמרי.
לכן בונים לוח זמנים לפי מועדי הדיווח שבדוח ריכוז הנתונים, ולא לפי תחושה. השלבים מפורטים במדריך על שיקום אשראי לאחר חדלות פירעון, ומי ששוקל להיכנס להליך ימצא את התמונה בהפטר מחובות בהליך פשיטת רגל ובבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד.
מי שעדיין לא בהליך יכול לצמצם את הפגיעה מראש. תיק אחד מעל 5,000 שקלים כבר עובר את הסף, ולכן הסדרת חובות מהירה חוסכת דיווח שיישאר שלוש שנים בחלון החשיפה, והשיטות השונות להסדר חובות נבדלות זו מזו גם בהשפעתן על הדיווח.
מה עורך דין בנקאות עושה שחברת תיקון אשראי לא יכולה
ההבדל אינו בשירות אלא בסמכות. בקשת תיקון לפי סעיף 56 היא הליך מול בנק ישראל, והיא נשענת על השאלה אם הפריט בכלל אמור להיות מדווח לפי התקנות. זו שאלה משפטית, לא שאלה של ניסוח מכתב.
- בדיקה אם הפריט עומד בסף הדיווח, למשל תיק הוצאה לפועל שסכומו בפתיחה היה מתחת ל-5,000 שקלים.
- הפרדה בין נתון שמקורו במאגר לבין מידע שמוחזק בלשכת מידע על עוסקים, ובחירת המסלול הנכון לכל אחד.
- ניהול המחלוקת לפי סעיף 57(א) כך שהתוצאה תהיה מחיקת הנתון ולא רק רישום הערה.
- הגשת תלונת ציבור לממונה לפי סעיפים 78 עד 81 כשמקור המידע אינו משתף פעולה.
- טיפול בעילה הנזיקית לפי סעיף 114, ובתביעה לפי סעיף 110 בבית הדין לעבודה.
- טיפול מקביל בשורש הבעיה, למשל השלכות הגבלת חשבון בנק לעסקים בגין שיקים חוזרים או מעמד של חייב מוגבל באמצעים.
וחשוב לא פחות, מה לא לעשות: לשכת אשראי רשאית להחזיק נתונים עד 30 יום, אך בייעוץ ובהסכמה מפורשת עד שבע שנים. ויתור רחב מול גורם מייעץ מאריך את ההחזקה פי כמה.
מקרה מהפרקטיקה: תיקון שני נתונים שמנע מימון לרכב
לקוח פנה למשרד אחרי שבקשתו למימון לרכישת רכב סורבה. בדיקה של דוח ריכוז הנתונים העלתה שני נתונים שלא היו צריכים להופיע בו: תיק הוצאה לפועל, ונתון על התנגדות שהוגשה והמשיך להופיע ברישומים גם אחריה.
הוגשו שתי בקשות תיקון נפרדות, אחת לכל נתון. שתיהן אושרו, הנתונים תוקנו, והלקוח קיבל את המימון.
המקרה ממחיש את הנקודה המרכזית של המדריך הזה: תיקון נתוני אשראי נעשה מול מאגר נתוני האשראי, ולרוב אינו מצריך פנייה לבית משפט כלל. מה שנדרש הוא לזהות בדיוק איזה נתון שגוי, מי מקור המידע שדיווח אותו, ולנסח את הבקשה מול הנתון הספציפי ולא מול הדוח כמכלול. כל תיק נבחן לגופו, ותוצאה בהליך אחד אינה מלמדת על תוצאה בהליך אחר.
טעויות שמחמירות את החיווי
רוב הנזק אינו נגרם מהחוב המקורי אלא מהתגובה אליו. כל טעות ברשימה נגזרת מהוראה בחוק.
- לחכות שהנתון ייעלם מעצמו. נתון נכון אכן יוצא מחלון החשיפה אחרי שלוש שנים, אבל נתון שגוי אפשר לתקן כבר עכשיו לפי סעיף 56. ההמתנה מיותרת ויקרה.
- לצבור תיקים קטנים. שני תיקים ומעלה בסכום מצטבר של יותר מ-4,000 שקלים כבר עוברים את הסף, גם אם אף תיק בנפרד אינו מגיע ל-5,000 שקלים.
- לתת לשיקים לחזור. חשבון מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לאחרון. הפרטים מוסברים במאמר על סירוב בנק לכבד שיקים.
- לחשוב שהגבלה שנייה זהה לראשונה. מי שהוגבל שוב בתוך שלוש שנים, או שהוגבל לו חשבון נוסף, הופך ללקוח מוגבל חמור, וההגבלה נמשכת שנתיים במקום שנה.
- להאמין להבטחת מחיקה. אין בחוק מסלול למחיקת נתון נכון לפני תום התקופה, וזכות הלקוח למחוק נתון אי-פירעון חסומה במשך תקופת ההגבלה בת שלוש השנים לפי סעיף 22(ה)(1).
- לא להזמין את הדוח. הדוח השנתי חינם, ובלעדיו אי אפשר לדעת מה בכלל צריך לתקן.
אפשר לעיין גם בעמוד רישוי לשכות האשראי של בנק ישראל ובנוסח חוק שיקים ללא כיסוי. תיקים בנושא מטופלים על ידי מחלקת דיני בנקאות של המשרד מכל סניפי המשרד.
את הליך התיקון החוקי המלא, שלב אחר שלב, פירטנו במדריך על תיקון חיווי אשראי שלילי לפי חוק נתוני אשראי.
שאלות נפוצות על חיווי אשראי שלילי
מה ההבדל בין BDI לחיווי אשראי?
BDI הוא שם מסחרי שהציבור משתמש בו כשם כללי לדוח של לשכת אשראי, וחיווי אשראי הוא מוצר מוגדר בחוק. חוק שירות נתוני אשראי משנת 2002 בוטל, וההסדר החדש נכנס לתוקף ביום 12.10.2018. מאז פועלות הלשכות ברישיון מהממונה בבנק ישראל, ולגבי יחידים לשכת אשראי מקבלת נתונים מהמאגר בלבד. לכן מקור הנתון על אדם פרטי הוא תמיד המאגר, גם כשהדוח מגיע בשם מסחרי אחר.
האם אפשר למחוק חיווי שלילי לפני שלוש שנים?
נתון שגוי אפשר לתקן או למחוק בכל עת בבקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56, ואם נותרה מחלוקת רשאי בנק ישראל לרשום הערה או למחוק את הנתון לפי סעיף 57(א). נתון נכון הוא סיפור אחר: סעיף 22(ה)(1) חוסם את זכות הלקוח למחוק נתון אי-פירעון במשך תקופת ההגבלה בת שלוש השנים. אין בחוק מסלול לקיצור התקופה לנתון שדווח כדין.
האם תיק הוצאה לפועל שנסגר עדיין מופיע?
כן. סגירת התיק אינה מוחקת את הנתון שכבר הועבר למאגר. לפי סעיף 23(א) הנתון נשמר עשר שנים ממועד ההעברה, מתוכן שלוש שנים בלבד שבהן הוא חשוף לנותני אשראי וללשכות, והשאר לשם תיעוד בלבד. מה שכן צריך לוודא הוא שהסטטוס המעודכן דווח נכון. אם הוא לא עודכן, זו טעות שמתקנים לפי סעיף 56, ומקור המידע חייב להשיב בתוך שבעה ימים.
האם הבנק יכול לסרב לי בגלל חיווי שלילי?
חוק נתוני אשראי מסדיר את איסוף הנתונים ואת השימוש בהם, ואינו יוצר חובה כללית לתת אשראי. מה שהוא כן קובע הוא שנותן האשראי מחזיק את הדוח רק עד תום עסקת האשראי לפי סעיף 53, שחלה עליו חובת סודיות לפי סעיף 58, ושהפרת החוק היא עוולה בנזיקין לפי סעיף 114. אם הסירוב נשען על נתון שגוי, המסלול הנכון הוא בקשת תיקון לבנק ישראל ואחריה פנייה חוזרת לאשראי.
כמה עולה לקבל דוח נתוני אשראי?
סעיף 38(ד) קובע שדוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה. דוחות נוספים באותה שנה יימסרו לבקשת הלקוח תמורת תשלום. לפי סעיף 38(א) אפשר לקבל גם דוח רגיל, שמכסה את שלוש השנים שקדמו לבקשה, וגם דוח מלא שמכיל את כל המידע שבמאגר. ההזמנה נעשית באזור האישי במערכת נתוני האשראי בהזדהות לאומית או במוקד הטלפוני.
האם חיווי שלילי משפיע על משכנתא?
החוק אינו מבחין בין סוגי אשראי. משכנתא היא עסקת אשראי, ולכן נותן האשראי רשאי לבקש חיווי אשראי או דוח אשראי מלשכת אשראי לפני ההחלטה, בדיוק כמו בהלוואה רגילה. הנתון חשוף לנותני אשראי בשלוש השנים הראשונות ממועד העברתו למאגר בלבד, ולאחר מכן הוא נשמר לשם תיעוד ואינו משמש למתן אשראי. לכן מועד הדיווח שמופיע בדוח הוא המספר שקובע את לוח הזמנים.
מה עושים אם הנתון שגוי?
מגישים בקשה לבנק ישראל לפי סעיף 56(א) למחוק, להשלים או לתקן את הנתון. בנק ישראל מסמן במאגר שמתקיים הליך בירור ופונה למקור המידע לפי סעיף 56(ב), ומקור המידע חייב להשיב בתוך שבעה ימים לפי סעיף 56(ג). לא השיב במועד, הממונה מורה למנהל המאגר כיצד לפעול. אם נותרה מחלוקת, סעיף 57(א) מאפשר לרשום הערה במאגר או למחוק את הנתון. במקביל קיים מסלול תלונת ציבור לממונה לפי סעיפים 78 עד 81.
האם מעסיק רשאי לדרוש נתוני אשראי או דירוג אשראי?
לא. סעיף 110 אוסר לדרוש נתוני אשראי או דירוג אשראי של אדם לשם העסקה. סעיף 110(ב) מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום שבסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות, כיום 50,000 שקלים, ועד 100,000 שקלים כשההפרה נעשתה בכוונה לפגוע, צמוד למדד. סעיף 110(ד) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית בעניין, ולכן התביעה מוגשת שם.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
