הצהרת כושר פירעון בפירוק מרצון: מה כוללת, מי חותם ומה האחריות
הצהרת כושר פירעון היא תצהיר של כל הדירקטורים או רובם, שבו הם מצהירים שבדקו היטב את מצב החברה ולדעתם היא תשלם את כל חובותיה, כולל מותנים ועתידיים, בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק. לפי סעיפים 342כד-342כו לחוק החברות היא תנאי לפירוק מרצון רגיל, והאסיפה מתכנסת בתוך 90 ימים ממנה. תצהיר שגוי חושף את החותמים לאחריות אישית.
הצהרת כושר פירעון היא תצהיר שהדירקטורים נותנים לפני שהחברה מחליטה על פירוק מרצון, ובו הם מצהירים שבדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם היא יכולה לשלם את כל חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק. לפי סעיפים 342כד ו-342כה לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בלי התצהיר הזה החברה אינה רשאית להחליט על פירוק מרצון במסלול הרגיל. התצהיר ניתן בידי כל הדירקטורים או רובם.
המאמר מיועד לדירקטורים ולבעלי מניות שמתכננים לסגור חברה שיש לה עדיין נכסים, חובות או פעילות שצריך לסיים. התצהיר נראה כמו טופס, אבל הוא מסמך שהחותמים אחראים לתוכנו, והוא נשלח לרשם ומצורף להזמנה לאסיפה. חברה שאין לה נכסים, חובות או הליכים לא צריכה אותו בכלל, כי היא יכולה לבחון פירוק חברה מרצון בהליך מזורז, שבו נחתם תצהיר אחר.
מהי הצהרת כושר פירעון?
הצהרת כושר פירעון, שבחוק נקראת "תצהיר כושר פירעון", היא תנאי סף לפירוק מרצון במסלול הרגיל. סעיף 342כד קובע שחברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון רק אם הדירקטורים נתנו תצהיר כזה.
ההיגיון פשוט. פירוק מרצון מתנהל מול רשם החברות ובידי נאמן שהאסיפה הכללית ממנה, בלי בית משפט. הנושים מקבלים הגנה אחת עיקרית: מי שמכיר את החברה מבפנים מצהיר שיש מספיק כסף לשלם לכולם. לפי דף השירות של רשות התאגידים על פירוק חברה, המסלול הרגיל מיועד לכל חברה בעלת כושר פירעון שמבקשת להתפרק מרצונה.
חברה שאינה יכולה לשלם את חובותיה אינה נכנסת לפירוק מרצון. בחוק הנוכחי אין מסלול של פירוק מרצון בלי תצהיר, כפי שהיה בפקודת החברות הישנה. חברה חדלת פירעון מטופלת לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
מה כוללת הצהרת כושר פירעון?
לפי סעיף 342כה, הדירקטורים מצהירים על שני דברים: שבדקו היטב את מצב עסקי החברה, ושלדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת פירוקה. כל אחד מהמרכיבים האלה נושא משקל.
"בדקו היטב" אינו ביטוי ריק. הוא מחייב בדיקה אמיתית של הנכסים ושל כל החובות, ולא חתימה על סמך תחושה. "לדעתם" מלמד שמדובר בהערכה, ולכן דירקטור שבדק כראוי ונכשל בתחזית אינו במצב של מי שחתם בלי לבדוק. "במלואם" פירושו כל החובות, לא רובם.
המילה החשובה ביותר היא "חובות". סעיף 342ב מגדיר חוב כחוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע. תביעה תלויה נגד החברה, ערבות שנתנה לחברה אחרת או התחייבות לתשלום עתידי נכללות בחשבון.
12 החודשים נספרים מתחילת הפירוק. לפי סעיף 342כח, הפירוק מתחיל עם קבלת ההחלטה באסיפה הכללית, ולא ביום חתימת התצהיר.
מה בודקים לפני שחותמים?
לפני החתימה עורכים תמונה מלאה של הנכסים הניתנים למימוש ושל כל החובות, כולל אלה שעוד לא הגיעו לפירעון. התצהיר נשען על הבדיקה הזו, ובלעדיה קשה לטעון שהדירקטורים "בדקו היטב".
- חובות לספקים, לבעלי מניות ולבנקים, כולל הלוואות שמועדן עתידי.
- חובות לעובדים: שכר, פיצויי פיטורים ויתרות חופשה שיצטרכו לשלם בסיום ההעסקה.
- חובות מס: מע"מ, מס הכנסה, ניכויים וביטוח לאומי, כולל שומות שעדיין לא הפכו סופיות.
- חובות אגרה לרשם החברות, כי לפי סעיף 342לט(א) הרשם לא ירשום חיסול כשנותרו חובות כאלה.
- חובות מותנים: תביעות תלויות, ערבויות, אחריות למוצרים או לעבודות שבוצעו.
- הוצאות הפירוק עצמו, כולל שכר הנאמן, שלפי סעיף 342כז אסור שיביא את החברה לחדלות פירעון.
לדוגמה, נניח שלחברה יש 400 אלף שקל בחשבון ו-250 אלף שקל חובות ידועים לספקים. במבט ראשון היא סולבנטית. אבל אם תלויה נגדה תביעה של 300 אלף שקל, זה חוב מותנה שנכלל בהגדרה, והתמונה משתנה. דירקטורים שמתעלמים מהתביעה ולא מעריכים את הסיכון שבה יתקשו לומר שבדקו היטב.
מי חותם על התצהיר, ומה אם דירקטור מסרב?
התצהיר ניתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם, לפי סעיף 342כה. בחברה עם דירקטור אחד, הוא החותם. בחברה עם שלושה דירקטורים נדרשים לפחות שניים.
החוק אינו מחייב את כולם, ולכן דירקטור אחד שמסרב אינו חוסם את התהליך כשיש רוב. אבל אם אין רוב של דירקטורים שמוכנים להצהיר, אין תצהיר, ואין פירוק מרצון במסלול הזה. סירוב של דירקטור שמכיר את הכספים הוא גם אות אזהרה שכדאי לבדוק למה.
לפני החתימה כדאי לוודא שהרכב הדירקטוריון הרשום במרשם החברות מעודכן, כדי שהרוב ייספר מול רשימה נכונה.
תצהיר בכתב נחתם אחרי אזהרה לומר את האמת. סעיף 15 לפקודת הראיות מונה מי רשאי לתת את האזהרה ולאשר אותה, ובהם עורך דין. רשות התאגידים מפרסמת טופס לשלב הראשון, הכולל תצהיר כושר פירעון והודעה על פירוק מרצון ומינוי נאמן.
המועדים: מהתצהיר ועד ההודעה לרשם
התצהיר מתחיל שעון של 90 ימים. לפי סעיף 342כו, האסיפה הכללית שעל סדר יומה הפירוק מתכנסת אחרי מתן התצהיר ובתוך 90 ימים ממנו, והתצהיר מצורף להזמנה לאסיפה.
| שלב | המועד | המקור |
|---|---|---|
| מתן תצהיר כושר פירעון | לפני כינוס האסיפה | סעיפים 342כד-342כה |
| הזמנה לאסיפה, עם התצהיר מצורף | 21 ימים לפחות לפני הכינוס, או מוקדם יותר בהסכמת כל בעלי המניות | סעיפים 342ב, 342כו(ב) |
| כינוס האסיפה והחלטה מיוחדת (שלושה רבעים) | בתוך 90 ימים ממתן התצהיר | סעיף 342כו(א) |
| הודעה בכתב לנושים הידועים | בתוך 21 ימים מההחלטה | סעיף 342כט |
| הודעה לרשם עם התצהיר מצורף | בתוך 21 ימים מההחלטה | סעיף 342ל(א) |
| הגשת תביעות חוב לנאמן | בתוך 90 ימים מפרסום ההערה באתר משרד המשפטים | סעיף 342לג(1) |
אסיפה שמתכנסת אחרי 90 ימים אינה עומדת בסעיף 342כו. במקרה כזה צריך לבחון מחדש את מצב החברה ולתת תצהיר חדש, שמשקף את הנתונים העדכניים. לפי סעיף 342ל(ב), הרשם רושם את ההערה על פירוק מרצון רק אם נוכח שהתנאים התקיימו.
מה האחריות של דירקטור שחתם על הצהרה שגויה?
דירקטור שחתם על תצהיר כושר פירעון חשוף לאחריות פלילית אם הצהיר ביודעין דבר שקר, ולאחריות אזרחית אם לא בדק כמו שדירקטור סביר היה בודק. האחריות נבחנת לפי כמה חוקים שונים.
| סוג האחריות | המקור | מתי היא עולה |
|---|---|---|
| עבירת שבועת שקר | סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 | מסירת תצהיר שקר ביודעין, דינה מאסר שלוש שנים |
| עבירה בפירוק | סעיף 342נא(א) לחוק החברות | הסתרת נכס, או מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן או לאסיפה במטרה לפגוע בפירוק, מאסר שלוש שנים |
| הפרת חובת זהירות | סעיפים 252-253 לחוק החברות | חתימה בלי לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע |
| אי צמצום חדלות פירעון | סעיף 288 לחוק חדלות פירעון | אחרי צו לפתיחת הליכים, כשהדירקטור ידע או היה עליו לדעת על חדלות הפירעון ולא פעל |
| גביית חוב מס מבעלי שליטה | סעיף 119א לפקודת מס הכנסה | חברה עם חוב מס סופי שהתפרקה בלי לשלם, עד שווי הנכסים שקיבלו |
ההבחנה החשובה היא בין טעות בתחזית לבין חוסר בדיקה. התצהיר מדבר על דעת הדירקטורים אחרי בדיקה. סעיף 288(ד) לחוק חדלות פירעון נותן הגנה לדירקטור שהוכיח שהסתמך בתום לב, הסתמכות סבירה, על מידע שלפיו התאגיד אינו בחדלות פירעון. מסמכי הבדיקה שנשמרו לפני החתימה הם הראיה הטובה ביותר לכך.
סעיף 288(ג) קובע גם שחברה אינה רשאית לפטור דירקטור מהאחריות הזו או לשפות אותו עליה בתקנון.
מה קורה כשמתברר שהחברה לא יכולה לפרוע את חובותיה?
אם במהלך הפירוק הנאמן מגלה שהחברה בחדלות פירעון, הוא חייב להודיע על כך לבעלי המניות ולנושים, ואם מתקיימים התנאים, להגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים. כך קובע סעיף 342ד(ג).
חדלות פירעון מוגדרת בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון כמצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו, כולל עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו. זה בדיוק ההפך ממה שהתצהיר הצהיר.
מרגע שנפתחים הליכי חדלות פירעון, לפי סעיף 342ד(ד), בית המשפט מורה על סיום הפירוק מרצון ועל המשך ההליכים לפי חוק חדלות פירעון. בתאגיד, ההליכים מתנהלים בבית המשפט המחוזי. בשלב הזה ההתייעצות עם עורך דין חדלות פירעון היא כבר צורך, לא המלצה.
לכן, כשיש ספק ממשי בכושר הפירעון לפני החתימה, עדיף לבחון את מצב החברה בכלים של חוק חדלות פירעון מראש. תצהיר שנחתם ואחר כך קרס מוסיף שכבת סיכון אישית לדירקטורים.
הצהרת כושר פירעון מול התצהיר במסלול המזורז
אלה שני מסמכים שונים. תצהיר כושר פירעון מצהיר שהחברה תוכל לשלם את חובותיה בתוך 12 חודשים. התצהיר במסלול המזורז, לפי סעיף 342מג(ב)(1), מצהיר שאין לחברה נכסים, אין לה חובות ואין הליכים משפטיים תלויים.
ההבדל קובע את המסלול. חברה עם נכסים לחלוקה או חובות לתשלום עוברת את המסלול הרגיל, עם נאמן, הודעה לנושים ודוח מסכם. חברה ריקה לחלוטין פונה למסלול המזורז, שבו הרשם מפרסם הודעה ואפשר להתנגד בתוך 90 ימים. הסקירה המלאה של כל הדרכים נמצאת במדריך על פירוק חברה.
יש גם הצהרה שלישית. לפי סעיף 342לז, אסיפה כללית רשאית לבטל פירוק מרצון אם הדירקטורים, כולם או רובם, או הנאמן, הצהירו שאחרי הביטול החברה תוכל לפרוע את חובותיה במועדם.
מתכננים פירוק מרצון? מה עושים עכשיו
- ערכו מאזן סגירה. רשמו את כל הנכסים הניתנים למימוש ואת כל החובות, כולל מותנים ועתידיים.
- בדקו חובות לרשויות ולרשם. מסים, ניכויים, ביטוח לאומי ואגרות שנתיות, כי כל אלה נכללים בחובות.
- החליטו על המסלול. אין נכסים ואין חובות: מסלול מזורז. יש נכסים או חובות וכושר פירעון: מסלול רגיל. אין כושר פירעון: חוק חדלות פירעון.
- ודאו את הרכב הדירקטוריון. בדקו בנסח מי רשום כדירקטור, ושיש רוב שמוכן לחתום.
- תעדו את הבדיקה וחתמו. שמרו את המסמכים שעליהם נשען התצהיר, וחתמו אחרי אזהרה כדין.
- זמנו אסיפה בתוך 90 ימים. שלחו הזמנה 21 ימים מראש עם התצהיר מצורף, או קבלו הסכמה של כל בעלי המניות למועד מוקדם.
- אחרי ההחלטה, 21 ימים. הנאמן מודיע בכתב לנושים הידועים ושולח לרשם הודעה עם התצהיר.
שאלות נפוצות על הצהרת כושר פירעון
מה זה תצהיר כושר פירעון?
זה תצהיר של כל הדירקטורים או רובם, שבו הם מצהירים שבדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם היא יכולה לשלם את כל חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק. לפי סעיף 342כד לחוק החברות, הוא תנאי להחלטה על פירוק מרצון במסלול הרגיל.
כמה זמן תקף תצהיר כושר פירעון?
האסיפה הכללית שמחליטה על הפירוק צריכה להתכנס בתוך 90 ימים ממתן התצהיר, לפי סעיף 342כו(א). אם האסיפה לא כונסה בתוך 90 ימים, צריך לבדוק מחדש את מצב החברה ולתת תצהיר חדש לפני הכינוס.
האם כל הדירקטורים חייבים לחתום?
לא. סעיף 342כה מסתפק בכל הדירקטורים או ברובם. בחברה עם דירקטור יחיד הוא החותם. אם אין רוב של דירקטורים שמוכנים להצהיר על כושר הפירעון, אין תצהיר, והחברה אינה יכולה להחליט על פירוק מרצון במסלול הרגיל.
האם חוב מותנה נכלל בהצהרת כושר פירעון?
כן. סעיף 342ב לחוק החברות מגדיר חוב כחוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שלא. תביעה תלויה, ערבות או התחייבות עתידית נכללות בחשבון שעליו הדירקטורים מצהירים.
מה קורה אם החברה לא מצליחה לשלם אחרי שהדירקטורים הצהירו?
הנאמן מודיע לבעלי המניות ולנושים ומגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 342ד(ג). אחרי פתיחת ההליכים הפירוק מרצון מסתיים, והנאמן בחדלות הפירעון רשאי לבקש לחייב דירקטור שידע או היה עליו לדעת על חדלות הפירעון ולא פעל לצמצמה.
צריך תצהיר כושר פירעון בפירוק בהליך מזורז?
לא. במסלול המזורז הדירקטורים, כולם או רובם, חותמים על תצהיר אחר לפי סעיף 342מג(ב)(1): שלחברה אין נכסים, אין חובות ואין הליכים משפטיים תלויים, ושהתקבלה החלטה על פירוק בהליך מזורז.
משרד מלכא ושות' בחיפה מלווה פירוק חברות: בדיקת הנכסים והחובות לפני החתימה, בחירת המסלול, ניסוח התצהיר וההודעות לרשם. כשהחברה ריקה מנכסים ומחובות, נבדוק אם מתאים לה פירוק חברה מרצון בהליך מזורז בלי תצהיר כושר פירעון.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
