פטור מארנונה
פטור מארנונה בגין נכס הרוס ניתן לפי סעיף 330 לפקודת העיריות בהתקיים שלושה תנאים: הבניין נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, בפועל אין יושבים בו, ונמסרה על כך הודעה בכתב לעירייה. בית המשפט העליון קבע כי די בכך שהבניין אינו ראוי לשימוש, ואין לבחון כדאיות כלכלית בשיפוצו.
במאמר זה נסקור בקצרה את תנאים הדרושים לקבלת פטור מארנונה בגין "נכס הרוס".
נציין, כי סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כי
"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה…".(ההדגשה אינה במקור-ג.מ).
מלשון סעיף 330 עולה, כי על מנת להנות מן הפטור נדרשים להתמלא מס' תנאים, ביניהם שהנכס נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, שאכן לא יושבים בנכס וכן שנמסרה על כך הודעה בכתב לעירייה.
ראוי לציין, כי בעבר היו מס' מבחנים בפסיקה שיש בהם כדי להוכיח היות הנכס הרוס או ניזוק ואולם בפס"ד של ביהמ"ש העליון בברמ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית ת"א יפו נקבע, כי נוכח לשון הסעיף הנ"ל ותכליתו "די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש ואין יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק, כתנאי למתן הפטור שלפי סעיף 330 האם לא קיימת כדאיות כלכלית "אובייקטיבית" או עלות "סבירה" אחרת ב"הפיכת" הבניין הלא ראוי לשימוש לבניין ראוי לשימוש. שלילת הפטור בגין האפשרות להפוך את הבניין לראוי לשימוש בעלות כזו או אחרת מהווה למעשה גם הטלת מס בלא הסמכה בחוק…".
לא למותר להוסיף, כי בפס"ד הנ"ל נבחנה הסוגיה- האם כאשר אי אפשר לשבת בבניין ובפועל אין יושבים בו אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו (והפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו) ניתן למנוע מתן פטור מארנונה לפי סעיף 330?
לסיום נציין, כי לא אחת נימקה הפסיקה את מתן הפטור לנכסים שלא ניתן להשתמש בהם בשל מצבם בכך שכאשר בניין נהרס או ניזוק ואין יושבין בו לא נהנה המחזיק בנכס בשירותים הציבוריים המסופקים לו ע"י הרשות המקומית. (ראה: עמ"נ 114/05 (ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א) מנהל הארנונה בעריית תל-אביב נ'חברת עדן יפו בע"מ).
בעניין זה יש להוסיף, כי הרציונאל העומד בבסיס מתן הפטור הוא שארנונה מוטלת בשל הנאתו של המשתמש בנכס משירותים ציבוריים המסופקים לו וכאשר ברור שאין משתמשים בנכס בשל מצבו כי אז אין הצדקה לביית ארנונה. (ראה: עמ"נ (חיפה) 201/08 אשר נוף נ' מנהלת הארנונה עיריית חיפה).
להרחבה בתחום: משפט אזרחי · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · פסד ברעא (עליון) 4164 24 טענת זיוף הסכם שכירות · משפט אזרחי מסחרי - שיקולים מרכזיים במשא ומתן ועריכת הסכ
שאלות נפוצות בנושא פטור מארנונה
מאיזה מועד מפסיק החיוב בארנונה על נכס הרוס?
סעיף 330 לפקודת העיריות קובע כי עם מסירת ההודעה בכתב לעירייה לא יהיה המחזיק חייב בשיעורי ארנונה נוספים. עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מחבותו בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פירעונם לפני מסירת ההודעה, ולכן חשוב לא להשתהות במסירת ההודעה לעירייה.
האם כדאיות כלכלית בשיפוץ שוללת את הפטור?
לא. בית המשפט העליון קבע כי די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, כלומר שהוא אינו ראוי לשימוש ואין יושבים בו, ואין מקום להמשיך ולבדוק אם קיימת כדאיות כלכלית אובייקטיבית או עלות סבירה בהפיכתו לראוי לשימוש. שלילת הפטור מטעם זה מהווה הטלת מס בלא הסמכה בחוק.
מהו הרציונל שמאחורי הפטור לנכס הרוס?
הפסיקה נימקה את הפטור בכך שכאשר בניין נהרס או ניזוק ואין יושבים בו, המחזיק אינו נהנה מהשירותים הציבוריים המסופקים לו על ידי הרשות המקומית. הארנונה מוטלת בשל ההנאה משירותים ציבוריים, וכאשר ברור שאין משתמשים בנכס בשל מצבו אין הצדקה לגבותה.
האם צריך להוכיח שהנכס אינו ניתן לשיקום?
לא. לפני פסק הדין של בית המשפט העליון נהגו מבחנים שונים בפסיקה לבחינת היות הנכס הרוס או ניזוק, אך נוכח לשון סעיף 330 ותכליתו נקבע כי די בכך שהבניין אינו ראוי לשימוש ואין יושבים בו. אין צורך להוכיח שלא ניתן לשקמו כלל.
האם הודעה בעל פה לעירייה מספיקה?
לא. אחד התנאים המפורשים שבסעיף 330 לפקודת העיריות הוא מסירת הודעה בכתב לעירייה על כך שהבניין נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו. בהיעדר הודעה כזו, החיוב בארנונה ממשיך לחול במלואו גם אם בפועל הנכס כלל אינו ראוי לשימוש.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
