ערב יחיד וערב מוגן: כל ההגנות שחוק הערבות נותן לכם (סעיפים 17-27 וסעיף 8)
חוק הערבות מעניק לערב פרטי שחתם על ערבות לבנק ארבע הגנות עיקריות: הבנק חייב לגלות לו מראש את הסכום, הריבית והתקופה (סעיף 22), חייב להודיע לו על פיגור תוך 90 יום (סעיף 26), אינו רשאי לגבות מערב מוגן לפני שמיצה הליכים נגד החייב (סעיף 27), וכשיש כמה ערבים כל ערב מוגן חב רק בחלקו היחסי (סעיף 25). ערב שהבנק לא קיים כלפיו את החובות האלה עשוי להיות פטור מהערבות, כולה או חלקה.
חוק הערבות, תשכ"ז-1967, הוא החוק שקובע מה קורה ברגע שהחייב מפסיק לשלם ומי שחתם לו ערבות מקבל מכתב מהבנק. במקור החוק היה קצר ונטה לטובת הנושה, אבל ב-1992 וב-1997 נוסף לו פרק ב', "ערב יחיד", שהפך את היוצרות: מאז, ערב פרטי שחתם לבנק או לחברת אשראי נהנה מסדרה של הגנות שאי אפשר להתנות עליהן. ערב יחיד הוא אדם פרטי שערב לחיוב שניתן על ידי גוף שמתן הלוואות הוא עיסוקו, וערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום הערבות שלו נמוך מתקרה הקבועה בחוק.
המאמר הזה מיועד למי שכבר חתם, למי ששוקל לחתום, ולמי שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בתור ערב. הוא מתמקד בהגנות עצמן: מי זכאי להן, מה בדיוק הבנק חייב לעשות, ומה קורה כשהוא לא עושה זאת. את הנוסח המלא של הסעיפים והפרשנות שלהם ריכזנו במדריך המקיף שלנו על חוק הערבות (הנוסח הרשמי המלא זמין באתר נבו), וכאן נתמקד רק בהגנות שרלוונטיות לערב יחיד. מי שלא פועל בזמן מאבד את רוב ההגנות האלה, כי חלקן צריך להעלות בכתב ההתנגדות תוך 30 יום.
מה ההבדל בין ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן?
ההבדל הוא במעמד המשפטי של הערב, וממנו נגזרות ההגנות. ערב רגיל הוא כל מי שערב לחיוב של אחר, כולל חברה שערבה לחברה אחרת או אדם שערב לחבר בהלוואה פרטית. ערב יחיד הוא אדם פרטי (לא תאגיד) שערב לחיוב שניתן על ידי נושה מקצועי, כלומר בנק, חברת כרטיסי אשראי או גוף אחר שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל. ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום הערבות הנקוב בחוזה נמוך מהתקרה שבחוק.
| סוג הערב | מי נכלל | ההגנות העיקריות | הסעיפים |
|---|---|---|---|
| ערב רגיל | כל ערב, כולל תאגיד; ערבות בין אנשים פרטיים | דרישה מוקדמת מהחייב, טענות ההגנה של החייב, פטור כשהנושה גרם לנזק | 4-9 |
| ערב יחיד | אדם פרטי שערב לבנק או לגוף מלווה מקצועי | כל ההגנות של ערב רגיל, ובנוסף: חובת גילוי מלאה לפני החתימה, סכום קצוב בלבד, הודעה על פיגור תוך 90 יום | 17-26 |
| ערב מוגן | ערב יחיד שסכום הערבות שלו מתחת לתקרה | כל ההגנות של ערב יחיד, ובנוסף: הבנק חייב למצות הליכים נגד החייב לפני שפונה אליו, וחבות בחלק יחסי בלבד כשיש כמה ערבים | 25, 27 |
הנקודה שרוב הערבים לא יודעים: המעמד נקבע ביום החתימה ולפי הסכום הנקוב בחוזה הערבות, לא לפי גובה החוב ביום שהבנק פונה. מי שחתם על ערבות של 50 אלף שקל להלוואה של 200 אלף שקל הוא ערב מוגן גם אם החוב תפח בינתיים.
מי נחשב ערב יחיד ומהן תקרות הסכום לערב מוגן?
ערב יחיד לפי סעיף 17 לחוק הוא ערב שאינו תאגיד, שערב לחיוב שהנושה נותן במהלך עסקיו הרגיל. החוק מחריג מההגדרה את בן זוגו של החייב ואת מי שהוא שותפו של החייב או בעל עניין בתאגיד החייב. כלומר, בן זוג שחתם ערבות להלוואה של בן הזוג השני אינו נהנה מהגנות פרק ב', וזו אחת האכזבות הנפוצות בפגישה הראשונה.
ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום הערבות הנקוב בחוזה אינו עולה על התקרה. החוק קבע במקור שני סכומים: 60 אלף שקל לערבות רגילה ו-500 אלף שקל לערבות להלוואה שנועדה לרכישת דירת מגורים, והם מתעדכנים לפי המדד בצו של שר המשפטים. הסכומים המעודכנים גבוהים מהמקור בעשרות אחוזים. כשיש כמה ערבים לאותו חיוב, בודקים את התקרה מול הסכום שכל ערב ערב לו, לא מול סך ההלוואה.
בשלב הזה כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני בנקאות, כי הסיווג הזה, שנעשה בדקה אחת, קובע אם הבנק רשאי לפנות אליכם ישירות או שהוא חייב קודם לרדוף אחרי החייב.
סעיף 8 לחוק הערבות: מתי הבנק חייב לפנות קודם לחייב?
סעיף 8 קובע שהערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אבל הנושה אינו רשאי לדרוש מהערב את מילוי הערבות בלי שדרש תחילה מהחייב לקיים את חיובו. זו הגנה שחלה על כל ערב, לא רק על ערב יחיד. החוק מונה חריגים: כשהערב ויתר על הדרישה המוקדמת, כשניתן נגד החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או צו פירוק, וכשהחייב נפטר, נמצא מחוץ לישראל או שהדרישה ממנו כרוכה בקשיים מיוחדים.
החולשה של סעיף 8 היא הוויתור. כמעט כל טופס ערבות בנקאי כולל סעיף שבו הערב מוותר מראש על הדרישה המוקדמת, ולכן בפועל ההגנה הזו שווה מעט לערב רגיל. לערב מוגן המצב שונה לגמרי: סעיף 27 מבטל את יכולת הוויתור וקובע מיצוי הליכים מלא, ועל זה בהמשך.
לצד סעיף 8 עומדות לערב שתי הגנות נוספות שהבנקים נוטים לשכוח. לפי סעיף 7 כל טענה שיש לחייב כלפי הבנק עומדת גם לערב, למשל טענה שהריבית חושבה שלא כדין. לפי סעיף 6, אם הבנק גרם לאי קיום החיוב או גרם לפקיעת בטוחה שניתנה להבטחת ההלוואה, הערב מופטר כדי הנזק שנגרם לו. מהפרקטיקה שלנו: בנק שחרר שעבוד על רכב של החייב בלי ליידע את הערבים, ואז פנה אליהם על מלוא החוב. בית משפט השלום קיבל את הטענה לפי סעיף 6(ב) והפחית מחוב הערבים את שווי הרכב ביום השחרור.
סעיפים 22-23: מה הבנק חייב לגלות לפני החתימה, ומה קורה כשהוא לא גילה?
סעיף 22 מטיל על הנושה חובה לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את הפרטים המהותיים של ההלוואה: הסכום הנקוב בחוזה הערבות, שיעור הריבית ודרך חישובה, תקופת החיוב ומועדי הפירעון, תוספות בגין פיגור, וכן את העובדה שהערב הוא ערב יחיד או ערב מוגן, מספר הערבים וחלקו היחסי של כל אחד. הגילוי צריך להיות במסמך נפרד או בהבלטה בחוזה, והבנק חייב למסור לערב עותק חתום של חוזה הערבות.
סעיף 23 קובע את התוצאה של אי גילוי, והיא מדורגת לפי הפרט שהוסתר. לא גולה הסכום הנקוב, הערב פטור מערבותו לחלוטין. לא גולו פרטים אחרים, למשל שיעור הריבית או תקופת החיוב, הערב חב לפי התנאים הנוחים לו ביותר שהיו מקובלים באותו סוג הלוואה, או פטור בהתאם לפרט שהוסתר. בפסיקה נקבע שחובת הגילוי היא חלק מחובת תום הלב המוגברת של בנק כלפי ערב, עוד לפני התיקון לחוק, בע"א 1570/92 בנק המזרחי נ' ציגלר, ובהמשך בע"א 1691/11 בנק לאומי לישראל נ' צוקרמן.
כאשר הבנק לא עמד בחובות הגילוי, נפתחות בפני הערב כמה טענות משפטיות לביטול ערבות שכדאי להעלות כבר בכתב ההגנה. הטענות האלה נבחנות לפי הראיות מיום החתימה: מי החתים, מה נאמר, איזה מסמך נמסר. לכן הצעד הראשון בכל תיק ערבות הוא דרישה בכתב מהבנק לקבל את תיק הערבות המלא, כולל טופס הגילוי החתום.
סעיף 26: הבנק חייב להודיע לכם על פיגור תוך 90 יום
סעיף 26 מחייב את הנושה להודיע לערב יחיד על אי קיום החיוב על ידי החייב בתוך 90 ימים מיום שהחייב לא שילם. ערב שלא קיבל את ההודעה במועד מופטר מהערבות כדי הנזק שנגרם לו מהאיחור, ובמקרים רבים הנזק הוא הריבית, ריבית הפיגורים וההוצאות שהצטברו בחודשים שבהם הערב לא ידע דבר. ההודעה חייבת להיות בכתב ולכתובת שהערב מסר.
הסעיף גם נותן לערב זכות מעשית: אחרי שקיבל את ההודעה הוא רשאי לפרוע את החוב שבפיגור ובכך לעצור את הצטברות הריבית, ואף לדרוש להיכנס לנעלי הבנק. מהפרקטיקה שלנו: ערבה קיבלה את ההודעה הראשונה 14 חודשים אחרי הפיגור הראשון, כשהחוב כבר כלל ריבית פיגורים של יותר מ-30 אלף שקל. בדיון בהתנגדות הבנק לא הצליח להציג אישור משלוח, וההסדר שנחתם השמיט את כל הריבית שנצברה עד מועד ההודעה בפועל.
סעיף 27: מיצוי הליכים נגד החייב לפני שפונים לערב מוגן
סעיף 27 הוא ההגנה החזקה ביותר בחוק, והיא שמורה לערב מוגן בלבד. הנושה אינו רשאי להיפרע מערב מוגן אלא אחרי שהתקיימו שני תנאים: ניתן פסק דין נגד החייב, וראש ההוצאה לפועל אישר שמוצו ההליכים נגד החייב לגביית החוב. רק אז, ובאישור מפורש, מותר לבנק לפתוח הליך נגד הערב המוגן. החריגים מצומצמים: החייב נפטר, ניתן נגדו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, או שהוא עזב את הארץ לצמיתות.
המשמעות המעשית: ערב מוגן שמקבל אזהרה מההוצאה לפועל בלי שקדם לה פסק דין נגד החייב ואישור מיצוי הליכים, צריך להתנגד מיד. הטענה היא פרוצדורלית ופשוטה להוכחה, ובתי המשפט מקפידים עליה. גם כשהבנק כן עבר את השלבים, כדאי לבדוק אם ההליכים נגד החייב היו אמיתיים או פורמליים בלבד, למשל בקשת עיקול אחת שלא בוצעה.
סעיף 25: איך מחלקים את החוב בין כמה ערבים?
כשיש כמה ערבים לאותו חיוב, הכלל הרגיל בסעיף 13 הוא שהם חבים יחד ולחוד, והבנק רשאי לבחור מאיזה ערב לגבות את הכל. סעיף 25 משנה את הכלל לערבים מוגנים: ערב מוגן חב רק בחלקו היחסי בחיוב, כלומר אם יש שלושה ערבים והבנק פונה לאחד מהם, הוא רשאי לדרוש ממנו שליש בלבד. גם ערב שוויתר על הגנה זו בחוזה, הוויתור בטל.
ערב ששילם יותר מחלקו זכאי לחזור על שאר הערבים לפי סעיפים 14-15, וערב שקיים את הערבות זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את כל מה ששילם לפי סעיף 9. בפועל, זכות החזרה שווה בדיוק כמו יכולת הגבייה מהחייב, ולכן חשוב לדרוש מהבנק להעביר לערב שפרע את כל הבטוחות והמסמכים שברשותו.
מה קורה לערבות כשהחייב נכנס להליך חדלות פירעון?
הפטר שניתן לחייב בסיום הליך חדלות פירעון משחרר את החייב, אבל אינו משחרר את הערב. זו נקודה שמפתיעה ערבים רבים: החייב מתחיל חיים חדשים, והבנק פונה אל הערב על מלוא היתרה. עם זאת, פתיחת ההליך נגד החייב היא בדיוק אחד החריגים לסעיפים 8 ו-27, ולכן מרגע מתן צו לפתיחת הליכים הבנק רשאי לפנות גם לערב מוגן בלי מיצוי הליכים.
הערב במצב כזה צריך לפעול בשני מסלולים במקביל: להגיש תביעת חוב בהליך של החייב על הסכום שהוא צפוי לשלם, כדי לקבל את חלקו בדיבידנד, ולנהל משא ומתן עם הבנק על הסדר, כשהנקודה למיקוח היא ההגנות שנסקרו כאן. את המסלול של החייב עצמו תיארנו בהרחבה בעמוד חדלות פירעון.
קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל בתור ערבים? מה עושים ב-30 הימים הראשונים
- יום 1-2: לבדוק את המועד. באזהרה על תביעה בסכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל יש 30 יום מיום ההמצאה להגשת התנגדות. מי שמאחר מקבל פסק דין נגדו בלי דיון.
- יום 2-5: לדרוש מהבנק את תיק הערבות. חוזה הערבות החתום, טופס הגילוי לפי סעיף 22, ההודעות על פיגור לפי סעיף 26, ופירוט ההליכים שננקטו נגד החייב.
- יום 5-10: לקבוע את המעמד. ערב רגיל, יחיד או מוגן, לפי הסכום הנקוב ביום החתימה ולפי הזהות מול החייב.
- יום 10-20: לבנות את ההתנגדות. טענות מיצוי הליכים (27), אי גילוי (22-23), איחור בהודעה (26), חלק יחסי (25), פקיעת בטוחות (6), וכל טענה שעומדת לחייב עצמו (7).
- עד יום 30: להגיש התנגדות בלשכה עם תצהיר. ההתנגדות מעבירה את התיק לבית משפט השלום, וברוב המקרים עוצרת את הליכי הגבייה עד להכרעה.
- במקביל: לפנות לבנק בכתב להסדר. בנק שמבין שההתנגדות מבוססת נוטה להתפשר על הריבית וההוצאות, לעיתים על חלק מהקרן.
שאלות נפוצות על חוק הערבות
מה ההבדל בין ערב יחיד לערב מוגן?
ערב יחיד הוא אדם פרטי שערב לחיוב שנתן בנק או גוף מלווה מקצועי, והוא זכאי לחובת גילוי מלאה ולהודעה על פיגור תוך 90 יום. ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום הערבות שלו נמוך מהתקרה שבחוק, והוא זכאי בנוסף לכך שהבנק ימצה הליכים נגד החייב לפני שיפנה אליו, ולחבות בחלק יחסי בלבד כשיש כמה ערבים.
האם הבנק חייב לתבוע קודם את החייב לפני שהוא פונה לערב?
לערב רגיל התשובה היא כן לפי סעיף 8, אלא אם הערב ויתר על כך בחוזה, וברוב טופסי הבנקים יש ויתור כזה. לערב מוגן התשובה היא כן ללא אפשרות ויתור: לפי סעיף 27 הבנק חייב לקבל פסק דין נגד החייב ואישור מיצוי הליכים מראש ההוצאה לפועל לפני שיפנה לערב, אלא אם החייב נפטר, נכנס להליך חדלות פירעון או עזב את הארץ לצמיתות.
מה אומר סעיף 8 לחוק הערבות?
סעיף 8 קובע שהערב והחייב אחראים יחד ולחוד, אבל הנושה אינו רשאי לדרוש מהערב את מילוי הערבות בלי שדרש תחילה מהחייב לקיים את חיובו. החריגים: הערב ויתר על הדרישה המוקדמת, ניתן נגד החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק, או שהחייב נפטר, נמצא מחוץ לישראל או שהדרישה ממנו כרוכה בקשיים מיוחדים.
מה חובת הגילוי של הבנק כלפי ערב יחיד?
לפי סעיף 22 הבנק חייב לגלות לערב יחיד לפני החתימה את הסכום הנקוב בחוזה הערבות, שיעור הריבית, תקופת החיוב ומועדי הפירעון, תוספות הפיגור, מעמדו כערב יחיד או מוגן, ומספר הערבים וחלקו היחסי, ולמסור לו עותק חתום של החוזה. אי גילוי הסכום פוטר את הערב לחלוטין, ואי גילוי פרט אחר מזכה אותו בתנאים הנוחים ביותר לפי סעיף 23.
האם ערב ששילם יכול לתבוע את החייב?
כן. לפי סעיף 9 ערב שקיים את ערבותו זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את כל מה שנתן, כולל הוצאות סבירות. ערב ששילם יותר מחלקו זכאי לחזור גם על שאר הערבים לפי סעיפים 14-15. כדאי לדרוש מהבנק להעביר לערב שפרע את הבטוחות והמסמכים שברשותו כדי לייעל את הגבייה מהחייב.
מה קורה לערבות כשהחייב מקבל הפטר בחדלות פירעון?
ההפטר משחרר את החייב בלבד ואינו משחרר את הערב, והבנק רשאי להמשיך לגבות מהערב את מלוא היתרה. פתיחת ההליך נגד החייב היא גם חריג לסעיפים 8 ו-27, ולכן מאותו רגע הבנק רשאי לפנות גם לערב מוגן. הערב צריך להגיש תביעת חוב בהליך של החייב ולנהל במקביל משא ומתן עם הבנק.
האם ערבות לדירת מגורים מוגנת אחרת מערבות להלוואה רגילה?
כן, בתקרה בלבד. לערבות להלוואה שנועדה לרכישת דירת מגורים החוק קבע תקרה גבוהה בהרבה (500 אלף שקל במקור, צמוד למדד) לעומת 60 אלף שקל במקור לערבות רגילה, ולכן ערב להלוואת משכנתא נחשב לרוב ערב מוגן גם בסכומים גדולים. יתר ההגנות זהות.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתיקי ערבות מול הבנקים מאז 2009: בדיקת מעמד הערב, התנגדות בהוצאה לפועל והסדר מול הבנק. עורך דין לדיני בנקאות יבדוק את תיק הערבות שלכם.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, וסכומי התקרה בחוק מתעדכנים בצווים, ולכן התאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
