הסדר חובות מול הבנק ומול נושים פרטיים: איך זה עובד ומה חותמים
הסדר חובות הוא הסכם בין חייב לנושה שמשנה את תנאי הפירעון: הסכום, לוח התשלומים או הריבית, ואפשר להגיע אליו בכל שלב, גם אחרי פסק דין או בתיק הוצאה לפועל. חתימה על ההסדר היא הודאה בחוב, שמתחילה את מרוץ ההתיישנות מחדש. בניגוד לחדלות פירעון, ההסדר חל רק על החוב ועל הנושה שחתם עליו.
הסדר חובות הוא הסכם בין חייב לנושה שמשנה את תנאי הפירעון של החוב: הסכום, לוח התשלומים, הריבית או כל אלה יחד. הוא נעשה בהסכמה, ולכן אפשר להגיע אליו בכל שלב, לפני תביעה, אחרי פסק דין וגם כשכבר נפתח תיק בהוצאה לפועל. העמוד הזה מסביר איך מנהלים הסדר חובות מול בנק ומול נושים פרטיים, מה הבנק חייב למסור לכם לפני שאתם חותמים, מה בודקים בהסכם, ומה קורה כשההסדר נכשל או כשאין הסדר בכלל.
מה זה הסדר חובות ולמי הוא מתאים?
הסדר חובות הוא הסכם חדש שמחליף את תנאי החוב המקוריים. הוא מתאים למי שיש לו הכנסה או מקור כספי כלשהו, אבל לא מסוגל לעמוד בתנאים הנוכחיים של ההלוואה, המסגרת או כרטיס האשראי.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר הסדר חוב כ"הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב". ההגדרה הזו עוסקת בהסדר שמאושר בבית משפט, אבל היא מתארת היטב גם הסדר ישיר: שינוי מוסכם בתנאי הפירעון.
הסדר חובות מתאים במיוחד כשיש נושה אחד עיקרי, בדרך כלל בנק או חברת כרטיסי אשראי, וכשהחוב עדיין לא התפזר על פני הרבה תיקים. הוא פחות מתאים כשיש נושים רבים שכל אחד מהם דורש את כל הכסף, או כשאין הכנסה שממנה אפשר לשלם. במצב כזה כדאי לבחון את הליך חדלות פירעון, שהוא מסלול שונה לחלוטין עם כללים והגבלות משלו.
לפני שבוחרים מסלול, כדאי להכיר את השיטות השונות להסדר חובות וסילוק חובות, ולהבין שהסדר מול הבנק הוא רק אחת מהן.
סוגי הסדרי חובות: בנק, נושים פרטיים, מרכז לגביית קנסות והוצאה לפועל
יש ארבעה סוגים עיקריים של הסדר חובות, והם נבדלים במי שיושב מולכם ובכללים שחלים עליו. הסדר מול בנק כפוף להוראות המפקח על הבנקים. הסדר מול נושה פרטי כפוף בעיקר לחוזה ולדין הכללי.
הסדר חובות מול בנק או חברת כרטיסי אשראי
זה הסוג הנפוץ ביותר. הבנק מחויב בהוראת ניהול בנקאי תקין 450, "הליכי גביית חובות", שנועדה להגביר את ההוגנות והשקיפות בגביית חובות ממשקי בית ועסקים קטנים. ההוראה חלה גם על חברת כרטיסי אשראי שהיא תאגיד עזר של בנק, ו"הלוואה" לפיה כוללת גם מסגרת אשראי מאושרת בחשבון. חובות הבנק לפי ההוראה מפורטות בהמשך.
הסדר חובות מול נושים פרטיים
נושה פרטי הוא כל מי שאינו בנק: חברת הלוואות חוץ בנקאית, ספק, משכיר או אדם פרטי. הוראה 450 לא חלה עליהם, ולכן המשא ומתן נשען על החוזה המקורי ועל מה שייכתב בהסכם החדש. כשמדובר בהלוואה חוץ בנקאית שכבר הגיעה לגבייה, כדאי לבדוק קודם אם יש טענות נגד החוב עצמו, כפי שמוסבר במאמר על התנגדות בתיקי הוצאה לפועל של הלוואות חוץ בנקאיות. טענה טובה נגד החוב משנה את נקודת הפתיחה של המשא ומתן.
הסדר מול המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
חייב שיש על שמו תיק במרכז לגביית קנסות רשאי לבקש פריסה של החוב לתשלומים. הבקשה צריכה לפרט את הנסיבות האישיות שמצדיקות פריסה, בצירוף מסמכים. לפי כל-זכות, הבקשה מטופלת בתוך 45 ימי עבודה, והגשתה לא עוצרת את התווספות ריבית הפיגורים.
הסדרים בתוך ההוצאה לפועל
איחוד תיקים וצו תשלומים הם הסדרים שקובעת לשכת ההוצאה לפועל, לא הסכמים עם נושה מסוים. הם מוסברים בהרחבה במדריך על הסדרת חובות בהוצאה לפועל.
הסדר חובות או חדלות פירעון: מה ההבדל?
הסדר חובות הוא הסכם, וחדלות פירעון היא הליך שמנהלים הממונה ובית המשפט. בהסדר אתם והנושה קובעים את התנאים. בחדלות פירעון החוק קובע אותם, ובתמורה מתקבלת הגנה מפני כל הנושים יחד.
חשוב לדעת שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החליף את הליכי פשיטת הרגל. הוא חל על הליכים שהחלו מיום 15.9.2019, והליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים לפני כן ממשיכים לפי הדין הקודם.
| קריטריון | הסדר חובות ישיר | חדלות פירעון |
|---|---|---|
| מי צריך להסכים | הנושה שמולו נחתם ההסדר בלבד | ההליך מתנהל לפי החוק, מול הממונה ובית המשפט |
| על מי זה חל | רק על החוב ועל הנושה שבהסכם | על כל חובות העבר ועל כל הנושים |
| משך | לפי מה שמוסכם בהסדר | תקופת תשלומים של שלוש שנים ככלל, שבית המשפט רשאי לקצר או להאריך (סעיף 163) |
| הגבלות על החייב | אין הגבלות מכוח ההסדר עצמו | בתקופת הביניים: הגבלת דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד והגבלה בכרטיס חיוב (סעיף 142) |
| מה לא נמחק | כל מה שלא נכתב במפורש בהסדר | תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה וחוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 175) |
| ערבים | תלוי בנוסח ובחוק הערבות (סעיף 5) | ההפטר חל על "היחיד, והוא בלבד" (סעיף 174) |
| נתוני אשראי | הפיגורים שכבר דווחו נשארים במאגר | הבקשה, הצו וההפטר עצמם מדווחים למאגר |
הטבלה מיועדת להבנת ההבדל בלבד. השאלה אם לפתוח הליך, ואיך הוא מתנהל, מוסברת בעמוד על עורך דין חדלות פירעון.
מתי הבנק מסכים להסדר חובות ומה הוא דורש?
הבנק לא חייב להסכים להסדר חובות. אבל הוראה 450 קובעת שעל אף שהבנק רשאי לפנות לבית המשפט, "מצופה ממנו לנסות למצות, ככל הניתן, דרכים שונות לגביית החוב" לפני שהוא עושה זאת.
כדי לאפשר את זה, כל בנק מחויב להחזיק פונקציה ייעודית לטיפול בגביית חובות. ההוראה מסמיכה אותה במפורש "לנהל משא ומתן עם לקוחות לצורכי פשרה, לאשר הסדרי פשרה". פרטי ההתקשרות איתה חייבים להתפרסם באתר הבנק. המשמעות המעשית: הסניף הוא לא הכתובת היחידה, ולעיתים גם לא הנכונה.
מה הבנק חייב לשלוח לכם לפני שהחוב עובר לעורך דין
- כשנוצר פיגור, הבנק שולח הודעה עם סכום ההלוואה שבפיגור, שיעור ריבית הפיגורים ודרכי ההתקשרות איתו (סעיף 14 להוראה).
- לפני שהטיפול בחוב עובר לעורך הדין של הבנק או לפונקציית הגבייה, נשלחת הודעה עם יתרת ההלוואה, שיעור הריבית, סכום הפיגור ואופן חישובו, ופרטי ההתקשרות עם פונקציית הגבייה (סעיף 15).
- כל הודעה על פיגור, לרבות הודעה על כוונה לנקוט הליכים, צריכה להתייחס לדיווח שנמסר או יימסר למאגר נתוני האשראי (סעיף 16).
מה הבנק בוחן בהצעה
הבנק שוקל את ההצעה מול מה שהוא מעריך שיגבה בלעדיה. לכן הצעה שמגובה במסמכים על המצב הכלכלי ובמקור כספי ברור נשקלת ברצינות רבה יותר מבקשה כללית להקלה. את השיקולים המעשיים במשא ומתן, ומה בנקים נוטים לוותר בו, ריכזנו במאמר הסדר חוב מול הבנק: מה הבנק מוכן לוותר.
שלבי הסדר החובות: מיפוי, הצעה, משא ומתן וחתימה
הסדר חובות מול בנק עובר ארבעה שלבים. דילוג על השלב הראשון הוא הטעות הנפוצה ביותר, כי בלי מיפוי אי אפשר לדעת אם ההצעה של הבנק טובה.
שלב 1: מיפוי החוב
המטרה היא לדעת בדיוק כמה אתם חייבים ומאיזה רכיבים החוב בנוי. הוראה 450 מחייבת את הבנק למסור ללקוח, בכל שלב של הגבייה, "את המידע המבוקש על ידו, לרבות דפי חשבון וכל מסמך בנקאי, מיד עם קבלת בקשתו, או בהקדם המרבי". החובה נשארת גם אחרי שהתיק הועבר לעורך הדין של הבנק.
לפני עריכת הסדר, הבנק צריך לאפשר לכם, ככל הניתן, לקבל את יתרת החוב כפי שהיא מעודכנת בלשכת ההוצאה לפועל, ולבקשתכם גם פירוט של אופן חישוב החוב (סעיף 21). כדאי לבקש את הפירוט בכתב. הוא הבסיס לכל ויכוח על ריבית הפיגורים.
שלב 2: בניית הצעה
הצעה טובה עונה על שלוש שאלות: כמה אתם מציעים, מאיפה יגיע הכסף, ובאיזה לוח זמנים. הצעה של תשלום אחד נשענת על מקור כספי מוכח. הצעה של פריסה נשענת על הכנסה קבועה ועל תקציב שמראה שהתשלום החודשי אפשרי.
שלב 3: משא ומתן
המשא ומתן מתנהל מול פונקציית הגבייה של הבנק או מול עורך הדין שלו. אם הפנייה נעשית דרך עורך הדין של הבנק, הוראה 450 מחייבת את הבנק לוודא שמידע מהותי שמסרתם, "ובכלל זאת בקשה של לקוח להסדרת חוב הפיגורים", יגיע לבנק עצמו (סעיף 28). כדאי לשמור העתק של כל פנייה.
שלב 4: חתימה
ההסדר צריך לציין את המשמעויות האפשריות שלו לגביכם. העתק ממנו, כולל לוח תשלומים, נמסר לכם אחרי הסכמה מתועדת (סעיף 13(ב)). לפני החתימה עוברים על ההסכם לפי הרשימה שבהמשך.
אילו מסמכים מכינים להסדר חובות?
המסמכים צריכים לענות על שתי שאלות: מה בדיוק החוב, וכמה אתם באמת יכולים לשלם. מסמך שלא עונה על אחת מהן לא מקדם את ההסדר.
- מסמכי החוב: הסכם ההלוואה, הודעות הפיגור וההתראה מהבנק, ופירוט אופן חישוב החוב. בהסכם ההלוואה הבנק חייב לציין את הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים ואת מנגנון ההצמדה (סעיף 12 להוראה 450).
- דפי חשבון: מכל החשבונות, כדי להראות את התנועות בפועל ואת מצב ההכנסות וההוצאות.
- הכנסות: תלושי שכר אחרונים, או דוחות מס ואישורים מרואה חשבון לעצמאים.
- חובות אחרים: רשימה של כל הנושים ותיקי ההוצאה לפועל, כולל יתרות.
- דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל: לקוח זכאי לקבל אותו בלא תשלום פעם בשנה, והוא מראה מה דווח עליכם למאגר נתוני האשראי.
- נסיבות: מסמכים שמסבירים איך נוצר הקושי, כמו מכתב פיטורים, מסמכים רפואיים או סגירת עסק.
מה בודקים בהסכם הסדר החובות לפני שחותמים?
הסכם הסדר חובות הוא חוזה מחייב, ולכן כל סעיף בו צריך להיקרא לפני החתימה. חמש נקודות חוזרות כמעט בכל הסדר מול בנק.
1. חתימה על ההסדר היא הודאה בחוב
לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, הודאה בכתב בקיום החוב מתחילה את תקופת ההתיישנות מחדש מיום ההודאה, גם אם ניתנה אחרי שהתקופה חלפה. גם תשלום של חלק מהחוב נחשב הודאה. החריג הוא הודאה שנלווה אליה טיעון התיישנות. תקופת ההתיישנות בחוב כספי היא שבע שנים. לכן, אם החוב ישן, בודקים את טענת ההתיישנות לפני שחותמים על משהו.
2. שכר הטרחה וההוצאות של הבנק
הבנק לא רשאי לגבות או לדרוש שכר טרחה והוצאות משפטיות בהליך משפטי, אלא אחרי שנפסקו ובסכום שנפסק (סעיף 32 להוראה 450). אם ההסדר כולל שכר טרחה של עורך הדין של הבנק או של כונס נכסים, הסכום צריך להופיע בהסדר עצמו, שנמסר לעיונכם לפני החתימה (סעיף 34).
3. מה קורה בהפרה
בודקים מה ההסכם קובע אם תשלום אחד מתעכב: האם הבנק חוזר לתבוע את היתרה המקורית, האם יש התראה לפני כן, והאם יש זמן לתקן. זה הסעיף שהכי קל לפספס והכי יקר להפר.
4. ויתור על טענות
הסדרים רבים כוללים סעיף שבו הלקוח מוותר על טענות נגד הבנק. אם יש לכם טענה על חיובים או על התנהלות הבנק, צריך להחליט לפני החתימה אם לוותר עליה. את העילות שמתקבלות בבית המשפט אפשר לבדוק במאמר על תביעה נגד בנק.
5. הערבים והבטוחות
בודקים מה ההסדר אומר על הערבים ועל שעבודים. הנושא מפורט בפרק הבא.
מה קורה לערבים בהסדר חובות?
הכלל בחוק הערבות הוא שכשהחוב מוקטן בהסכם, גם הערב משתחרר באותה מידה. סעיף 5(א) קובע: "הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב."
סעיף 5 ממשיך בשני כללים נוספים. אם החוב הוגדל בהסכם, "אין הדבר משנה בחיובו של הערב". אם החוב שונה בדרך אחרת, חיוב הערב משתנה בהתאם, אבל הערב רשאי לבטל את ערבותו "אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב".
לגבי ערב יחיד, סעיף 32 לחוק קובע שהתניה על סעיף 5 "שאינה לטובת ערב יחיד בטלה". כלומר, בנק לא יכול לקבוע בחוזה הערבות שהקטנת החוב לא תשחרר ערב יחיד. עם זאת, השאלה אם הסדר מסוים הוא הקטנת חוב, או רק הסכמה של הבנק לגבות פחות מהחייב, תלויה בנוסח ההסדר. לכן זו נקודה לבדיקה ולא הבטחה.
שני דברים נוספים חשובים לערבים. ערב מוגן נהנה מהגנות מיוחדות, ובהן איסור לתבוע אותו לפני מיצוי ההליכים נגד החייב, כפי שמוסבר במדריך על ערב יחיד וערב מוגן. ובחדלות פירעון, בניגוד להסדר, ההפטר חל על החייב "והוא בלבד", ולא משחרר את הערבים. התמונה המלאה נמצאת במדריך לחוק הערבות.
מה קורה אם מפרים את הסדר החובות?
ההשלכות של הפרה נקבעות בעיקר בנוסח ההסדר. לכן הן נבדקות לפני החתימה ולא אחרי התשלום הראשון שהתעכב.
כשיש תיק בהוצאה לפועל, הוראה 450 מחייבת את הבנק להודיע ללשכה על ההסדר. ההליכים בתיק מעוכבים ביחס לחייב שהגיע להסדר, "כל עוד לא הודיע התאגיד הבנקאי כי הלקוח הפר את ההסדר" (סעיף 26). כלומר, הודעה של הבנק על הפרה פותחת מחדש את הדרך להליכים בתיק.
גם ההודעה השנתית שהבנק שולח ללקוח שיש נגדו תיק הוצאה לפועל משקפת את הכלל הזה. במקרה שנערך הסדר, ההודעה צריכה להבהיר ש"כל עוד החייב עומד בהסדר, יתרת החוב המחייבת לתשלום היא זו הקבועה בהסדר" (סעיף 35).
אם הקושי צפוי מראש, עדיף לפנות לבנק לפני שהתשלום מתעכב ולבקש שינוי בלוח התשלומים. מועד התשלום הקובע הוא המועד שבו הכסף שולם בפועל (סעיף 20), ולכן כדאי לשמור אסמכתה לכל תשלום.
מה קורה כשאין הסדר חובות?
כשאין הסדר, הבנק רשאי לנקוט הליכים משפטיים: תביעה, פתיחת תיק בהוצאה לפועל ומימוש בטוחות. לחייב נשארות כמה אפשרויות, וכל אחת מתאימה למצב אחר.
אם הוגשה תביעה
תביעה של בנק מחייבת תגובה במועד. אם ניתן פסק דין בלי שהוגשה הגנה, למשל כי לא ידעתם על התביעה, אפשר לבדוק ביטול פסק דין בהיעדר הגנה שניתן לטובת הבנק. גם אחרי פסק דין אפשר לחזור ולהציע הסדר.
הסדר חוב באישור בית משפט לפי חלק י'
כשיש כמה נושים ואחד מהם מסרב, החוק מאפשר הסדר חוב שמחייב גם את המתנגדים. לפי סעיף 320 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסדר כזה מחייב את כל בעלי העניין "גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין", אם אושר ברוב הדרוש וגם בידי בית המשפט.
יחיד רשאי להגיש בעצמו לבית המשפט בקשה להביא את ההסדר לאישור הנושים (סעיף 321). הנושים מצביעים באסיפות נפרדות לכל סוג. בכל אסיפה צריך רוב של המצביעים, שמחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה של המצביעים. כשהחייב הוא יחיד, בית המשפט בוחן את מה שכל נושה מקבל בהסדר לעומת מה שהיה מקבל אילו ניתן צו לשיקום כלכלי (סעיף 324(ב)). גם בהסדר כזה אי אפשר לפטור מתשלום עונשי, מחוב שנוצר במרמה ומחוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 325).
חדלות פירעון
כשאין הכנסה שממנה אפשר לשלם לכל הנושים, הדרך היא בדרך כלל הליך חדלות פירעון, שבו החוק ולא ההסכמה קובע את התנאים.
אם יש טענות נגד הבנק
לפעמים החוב עצמו שנוי במחלוקת: ריבית שלא הוסכמה, חיובים שלא גולו או התנהלות רשלנית של הבנק. במקרים כאלה המסלול הוא תביעות נגד בנקים, ולא הסדר.
הסדר חובות ונתוני האשראי (BDI): מה נשאר רשום?
הסדר חובות לא מוחק פיגורים שכבר דווחו. בנקים וחברות כרטיסי אשראי הם מקורות מידע למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, ופיגורים ואי-פירעון מדווחים אליו.
לפי סעיף 23 לחוק נתוני אשראי, בנק ישראל שומר את המידע עשר שנים ממועד העברתו למאגר. אחרי שלוש שנים השמירה היא "לשם תיעוד בלבד", כלומר המידע לא משמש עוד להחלטות על מתן אשראי. לכן ככל שהחוב מוסדר מוקדם יותר, כך מתקצר פרק הזמן שבו פיגורים חדשים נוספים למאגר.
לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים בלא תשלום פעם בשנה. אם יש בו נתון שגוי, אפשר לבקש לתקן אותו. התהליך מוסבר במדריך על תיקון נתוני אשראי שליליים.
ממה להיזהר: חברות גבייה ויועצים לא מורשים
הסכנה המרכזית היא לשלם למי שמבטיח מחיקה של אחוז קבוע מהחוב. אין בדין אחוז מחיקה קבוע, וכל הסדר תלוי בחוב, בנושה ובמצב הכלכלי של החייב.
סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין קובע אילו פעולות לא ייעשו דרך עיסוק או בתמורה אלא בידי עורך דין. בהן "עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה", ייעוץ משפטי, וייצוג לפני משרד ההוצאה לפועל. המשמעות: מי שאינו עורך דין ומנהל בשבילכם בתמורה משא ומתן על הסכם הסדר חוב פועל בתחום ששמור לעורכי דין.
סימני אזהרה נוספים:
- דרישה לתשלום מראש לפני שנבדקו מסמכי החוב.
- הנחיה להפסיק לשלם לבנק "כדי ליצור לחץ", בלי הסבר על ריבית הפיגורים ועל הדיווח למאגר נתוני האשראי.
- בקשה לחתום על ייפוי כוח כללי או על הודאה בחוב לפני שיש הצעה ממשית.
- הבטחה שההסדר ישחרר את הערבים, בלי לראות את נוסח הערבות.
כשחוב מועבר לחברת גבייה, בודקים מי הנושה בפועל ומה היתרה שנדרשת, לפני כל תשלום. את הדרכים שבהן נושה פועל לגבות חוב אפשר להכיר במאמר על גביית חובות.
מה עורך דין עושה בהסדר חובות?
עורך דין בהסדר חובות בודק את החוב, בונה את ההצעה, מנהל את המשא ומתן ועובר על ההסכם לפני החתימה. הערך העיקרי הוא בבדיקה שלפני ההצעה: האם החוב מחושב נכון, האם יש טענות שמקטינות אותו, והאם יש טענת התיישנות שחתימה עלולה לבטל.
בפועל העבודה כוללת:
- דרישה מהבנק לדפי חשבון, להסכם ההלוואה ולפירוט חישוב החוב, לפי סעיפים 19 ו-21 להוראה 450.
- בדיקת נוסחת ריבית הפיגורים שבהסכם מול החישוב שהבנק מציג.
- בדיקת מעמד הערבים והבטוחות לפני שמציעים הסדר.
- ניסוח ההצעה בכתב וניהול המשא ומתן מול פונקציית הגבייה או מול עורך הדין של הבנק.
- קריאת ההסכם: הודאה בחוב, סעיף הפרה, ויתור על טענות, שכר טרחה וערבים.
- כשיש תיק פתוח, מעקב אחרי ההודעה ללשכת ההוצאה לפועל ואחרי עיכוב ההליכים.
התחום הוא חלק מדיני בנקאות, ובמשרד מלכא ושות' הוא מטופל בידי עו"ד ליאור מלכא. מי שכבר יש נגדו תיק פתוח יכול לקרוא גם על הזכויות העיקריות של חייבים בהוצאה לפועל. את נוסח ההוראה המלא אפשר לקרוא בהוראת ניהול בנקאי תקין 450 באתר בנק ישראל.
שאלות נפוצות על הסדר חובות
כמה אחוז מהחוב אפשר למחוק בהסדר?
אין בדין אחוז מחיקה קבוע, ומי שמבטיח אחוז מסוים מראש לא יכול לדעת אותו. הסכום תלוי בגובה החוב ובמרכיביו, במצב הכלכלי של החייב, בבטוחות ובמה שהנושה צפוי לגבות בלי הסדר. בבנק, פונקציית הגבייה מוסמכת לנהל משא ומתן לפשרה ולאשר הסדרי פשרה. לכן נקודת הפתיחה היא פירוט מדויק של החוב, ורק אחריו הצעה.
האם הסדר חובות פוגע בדירוג האשראי (BDI)?
מה שפוגע בנתוני האשראי הוא הפיגור, והסדר לא מוחק פיגורים שכבר דווחו. בנק ישראל שומר את המידע במאגר עשר שנים, ואחרי שלוש שנים הוא נשמר לשם תיעוד בלבד. הסדר מוקדם עוצר את הצטברות הפיגורים החדשים. אפשר לקבל פעם בשנה, בלא תשלום, דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל ולבדוק מה דווח.
האם אפשר לעשות הסדר חובות בלי עורך דין?
כן. חייב רשאי לנהל משא ומתן בעצמו, והבנק חייב לפרסם באתר את פרטי ההתקשרות עם פונקציית הגבייה ולמסור ללקוח דפי חשבון ומסמכים לפי בקשתו. מי שמייצג אחר בתמורה במשא ומתן לקראת הסכם משפטי חייב להיות עורך דין, לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. הסיכון בהסדר עצמאי הוא לחתום על הודאה בחוב, על ויתור על טענות או על סעיף הפרה בלי להבין את משמעותם.
מה ההבדל בין הסדר חובות לפשיטת רגל?
הסדר חובות הוא הסכם עם נושה, ופשיטת רגל הוחלפה בהליך חדלות פירעון לפי חוק שחל על הליכים שהחלו מיום 15.9.2019. בהסדר התנאים מוסכמים וחלים רק על הנושה שחתם. בחדלות פירעון ההליך חל על כל הנושים, ובתקופת הביניים חלות על החייב הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ והגבלה בכרטיס חיוב. ההפטר בחדלות פירעון חל על החייב בלבד ולא על הערבים.
כמה זמן לוקח הסדר חובות?
לגבי הסדר ישיר מול בנק אין משך שקבוע בדין. הזמן תלוי בעיקר בכמה מהר מתקבל פירוט החוב, בשלב שבו התיק נמצא בבנק ובמורכבות הבטוחות והערבים. במרכז לגביית קנסות, בקשה לפריסה מטופלת בתוך 45 ימי עבודה. כדאי להתחיל מבקשת המסמכים מהבנק, כי בלעדיה אי אפשר לבנות הצעה.
מה עושים אם הבנק מסרב להסדר?
קודם בודקים שההצעה הגיעה לפונקציית הגבייה של הבנק ולא נעצרה בסניף או אצל עורך הדין שלו. אחר כך מבקשים פירוט של חישוב החוב ובונים הצעה חדשה שמגובה במסמכים. כשיש כמה נושים, אפשר לבקש מבית המשפט לאשר הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון, שמחייב גם נושה שהתנגד אם הושג הרוב הדרוש. כשאין הכנסה שממנה אפשר לשלם, בוחנים הליך חדלות פירעון.
האם אפשר להסדיר חוב שכבר בהוצאה לפועל?
כן. לפני עריכת ההסדר הבנק צריך לאפשר לכם, ככל הניתן, לקבל את יתרת החוב כפי שהיא מעודכנת בלשכת ההוצאה לפועל. אחרי ההסדר הבנק מודיע ללשכה, וההליכים בתיק מעוכבים כל עוד הבנק לא הודיע על הפרה. כל תשלום שהבנק מקבל ישירות מדווח ללשכה בתוך שבעה ימים. הסדרים שקובעת הלשכה עצמה, כמו איחוד תיקים וצו תשלומים, הם מסלול נפרד.
מה קורה לערבים בהסדר חובות?
לפי סעיף 5(א) לחוק הערבות, כשהחוב מוקטן בהסכם בין החייב לנושה, הערב משתחרר במידה שהחייב שוחרר. לגבי ערב יחיד, התניה על הכלל הזה שאינה לטובתו בטלה לפי סעיף 32. עם זאת, השאלה אם הסדר מסוים הוא הקטנת חוב תלויה בנוסח שלו, ולכן בודקים אותו לפני החתימה. בחדלות פירעון המצב שונה: ההפטר חל על החייב בלבד.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
