תשלום מזונות בהליך פשיטת רגל
חוב מזונות בהליך פשיטת רגל מוסדר בנפרד משאר החובות. לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, דרישת מזונות שזמן פירעונה חל אחרי צו הכינוס אינה חוב בר תביעה, וסעיף 128 קובע שאינה ניתנת לגבייה בהוצאה לפועל. בית המשפט מוסמך לקצוב סכומי מזונות לפי שיקול דעתו, מנכסי החייב ומהכנסותיו השוטפות.
תשלום מזונות בהליך פשיטת רגל , הפושט חייב בתשלום מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל שונה בהתייחסותה בהשוואה לחובות אחרים.
על פי סעיף 72(1) וסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן - "הפקודה"), הזכאי למזונות אינו רשאי לנקוט בהליכי הוצל"פ ואלה מעוכבים על פי דין.
סוגיה זו קיבלה תמיכתה בפסיקה הרחבה ובין היתר עמדה על כך גם כב' השופטת ר' אליעז, בעניין ת"א 1322/87, היימן נ' היימן, פס"מ מט (1) 469, בע"מ 472-473:
סעיף 72 לפקודה מוציא מכלל חובות בני תביעה " דרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס".
חובות אלה נשלטים על ידי הס' 128 לפקודה ואינם ברי גבייה בהליכי הוצאה לפועל, כל עוד עומדת הכרזת פשיטת הרגל.
ביהמ"ש רשאי לפסוק למזונות סכומים לפי שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה, הן מנכסי החייב והן מתוך הכנסותיו השוטפות.
בפנינו אחת הדוגמאות הנדירות להתערבות ביהמ"ש בפסק דין שלא בוטל.
התיקון משנת תשל"ו מאפשר לאזן בין עניינו של החייב בפשיטת רגל ועניינם של בני משפחתו, מחד עומד בפנינו בעל דין נעדר שליטה בנכסיו (סעיף 42 סיפא לפקודה; ש' לוין, פשיטת הרגל, עמ' 143; מ' מאוטנר, "מעשה בפשיטת רגל - האמנם סוף מעשה במחשבה תחילה" בתוך: ספר לובנברג (ע"מ 108, 110), הצפוי למאסר חסר תכלית (סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל), מאידך, בני משפחתו התובעים מזונות על פי פסק דין שניתן לפני מתן צו הכינוס על פי נסיבות שהשתנו בינתיים מהותית.
לביהמ"ש ניתנה הסמכות לקצוב מזונות בנסיבות החדשות במקום הסכומים שנקבעו בפסק הדין (סעיף 128 (ב) לפקודה).
ביהמ"ש גיבה החלטה זו גם בבש"א (מחוזי תל-אביב) 24925/01 פתאל יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי (אתר נבו), ובפי כב' השופטת שרה ברוש:
"…אשר על כן, יש לעכב את ההליכים לביצוע פסק הדין למזונות; יחד עם זה, זכאית המשיבה לעתור לבית המשפט בבקשה להקצות סכום למזונותיה מתוך נכסי פושט הרגל, כאמור בסעיף 128 לפקודה". (ההדגשות אינן במקור).
סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות והמדור מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צורכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא.
על אף חשיבות צרכיו של נזקק המזונות, חשובים ככל שיהיו, בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, וביתי המשפט לא פעם נאלצו לדון בסוגיה זו כחלק מהליך הפש"ר וזאת בכדי לערוך איזון הולם בין חוב המזונות ותשלומיו ובין החוב לנושים השונים.
הלכה פסוקה היא, כי על פי הדין העברי אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין, ולאחר גיל 6 ועד גיל 15 - מתקנת חכמים.
חיוב האב על פי הדין ועל פי התקנות הוא לצרכים ההכרחיים של הילדים.
מעבר לחובה מינימלית זו, חייב האב לספק לילדיו אמצעים לשם קיום רמת החיים, אשר הם הורגלו אליה, או שהם ראויים לה, חובה זו נובעת מדיני הצדקה.
תשלום מזונות בהליך פשיטת רגל – חיוב מדין צדקה שוויון בין אב לאם:
לעניין החיוב מדין צדקה שווים האב והאם, וחיובם תלוי ביכולתם.
לעניין זה ראה ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו (3) 449; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח (2) 14; ע"א 398/83 דלי נ' דלי, פ"ד לח (3) 613; ע"א 135/80 בכור נ' בכור, לו (2) 358).
בפש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי (החלטה מיום 4.10.2006) הדגישה כב' השופטת אלשיך את ההבחנה בין חוב עבר בגין מזונות ובין חוב מזונות שוטף, באומרה:
" מן הראוי להבדיל הבדל היטב בין חוב עבר בגין מזונות, אשר ישולם מנכסי החייב המצויים בקופה לצד תביעות החוב האחרות, בהתאם לקדימות שנקבעה לו בדין (סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל), לבין חוב מזונות שוטף שעניינו סכומים שמועד תשלומם חל לאחר מתן צו הכינוס ".
ובהמשך קובעת כב' השופטת אלשיך, כי:
" בכל האמור בחוב המזונות השוטף, הרי שזה נשלט, באורח חד משמעי, בידי המנגנון שבסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. אכן, אין ספק כי מכוח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם ".
להרחבה בתחום: עורך דין פשיטת רגל
שאלות נפוצות
האם זכאי למזונות יכול לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד פושט רגל?
לא. לפי סעיפים 72(1) ו-128 לפקודת פשיטת הרגל, ההליכים מעוכבים על פי דין כל עוד עומדת הכרזת פשיטת הרגל. חלף גבייה בהוצאה לפועל, זכאי המזונות רשאי לעתור לבית המשפט בבקשה להקצות סכום למזונותיו מתוך נכסי פושט הרגל.
מה ההבדל בין חוב מזונות עבר לחוב מזונות שוטף?
חוב עבר בגין מזונות משולם מנכסי החייב שבקופה לצד תביעות החוב האחרות, בהתאם לקדימות שנקבעה לו בסעיף 78 לפקודה. חוב מזונות שוטף, שמועד תשלומו חל לאחר מתן צו הכינוס, נשלט במנגנון שבסעיף 128 לפקודה, המאזן בין החובה כלפי הקטינים לבין צורכי הנושים.
האם סכום המזונות שנקבע בהסכם גירושין נשמר בהליך?
לא בהכרח. הפסיקה מציינת כי מכוח המנגנון שבסעיף 128 משתלמים תכופות סכומים נמוכים בהרבה מאלה שנקבעו בהסכמי גירושין או בבית המשפט לענייני משפחה, משום שאותן ערכאות בחנו רק את הסכסוך המשפחתי, בעוד בית המשפט של פשיטת רגל מאזן גם מול הנושים.
כיצד נקבעת חובת המזונות לפי הדין העברי?
לפי ההלכה הפסוקה, אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין, ומגיל 6 עד גיל 15 מתקנת חכמים, וזאת לצרכים ההכרחיים בלבד. מעבר לחובה המינימלית הזו חלה חובה לספק רמת חיים שהילדים הורגלו אליה או ראויים לה, הנובעת מדיני הצדקה.
האם האם והאב שווים בחיוב מדין צדקה?
כן. לעניין החיוב מדין צדקה שווים האב והאם, וחיובם תלוי ביכולתם הכלכלית של כל אחד מהם. הבחנה זו רלוונטית במיוחד בהליך פשיטת רגל, שבו יכולת הפירעון של החייב מצומצמת, ובית המשפט נדרש לאזן בין צורכי הילדים לבין זכויות הנושים.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
