תאונות עבודה בביטוח הלאומי
חוק הביטוח הלאומי מכיר בשתי קטגוריות של נפגעי עבודה הזכאים לתגמולים: נפגעי תאונת עבודה ולוקים במחלת מקצוע. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, וסעיף 83 מקים חזקת סיבתיות לטובת העובד. מחלת מקצוע נקבעת ברשימה סגורה בתקנות לפי סעיף 85 לחוק.
תאונות עבודה בביטוח הלאומי היינו מאמר שמגיע להסביר את חוק הביטוח הלאומי בהקשר של תאונות עבודה.
חוק הביטוח הלאומי , תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") קבע שתי קטגוריות של נפגעי עבודה, הזכאים בתגמולים לפי החוק: "אלה הנפגעים ב"תאונת עבודה" (או התלויים בהם) ואלה הסובלים מ"מחלת מקצוע".
"מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק, הכוללות רשימה סגורה של מחלות מקצוע, שאליה מיתוספות על פי דין מעת לעת מחלות נוספות.
"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
החוק דורש התרחשות של "תאונה" ולכאורה לא די בכך שנגרם לעובד נזק תוך עבודתו ובעקבותיה, על מנת שיבוא בגדרה של "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק.
על מנת לבוא בכלל ההגדרה, צריכים להתקיים שני אלה: אירועה של תאונה וקשר סיבתי בין העבודה ל"תאונה".
בטרם יחול על העניין כלל הסיבתיות, יש צורך להוכיח כי ב"תאונה" מדובר.
משהוכח שכך הוא, יש לבדוק קיומו של קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין התאונה לעבודה.
בכלל הסיבתיות עוסק סעיף 83 לחוק הקובע:
"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך;ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים."
הוראה זו מקימה חזקת סיבתיות, שעל פיה, אם אירעה תאונה "תוך כדי" עבודה, רואים אותה כתאונה שאירעה "עקב" העבודה והנטל על המוסד להוכיח כי התאונה לא נגרמה עקב העבודה.
ואולם, אם מדובר בתאונה שאינה תוצאה של גורמים הנראים לעין.
אזי, אם הוכח על ידי המוסד שהשפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעתם של גורמים אחרים, לא יראו אותה "כתאונת עבודה".
תאונות עבודה בביטוח הלאומי – הגדרה המונח תאונה בחוק לפי הפסיקה בבג"ץ:
השופטת טובה שטרסברג כהן בבג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 מתייחסת להגדרת המונח תאונה בחוק:
"יש לציין כי למונח "תאונה" כשלעצמו, אין הגדרה בחוק.
הגדרת "תאונת עבודה" בסעיף 79 לחוק היא טאוטולוגית. המגדיר הוא המוגדר.
החוק מגדיר את צמד המילים "תאונת עבודה" בקובעו כי "תאונת עבודה" - תאונה שהתרחשה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו… "
לסיכום נציין את סיכום דבריה של כב' השופטת שטרסברג כהן בבג"ץ 4690/94 דלעיל:
"אף שחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] הינו חוק סוציאלי, אין החוק מכסה את כולם, אלא רק את אלה העומדים בקריטריונים שנקבעו בו.
בבואנו לפרש את החוק עלינו להקפיד ולשמור על המסגרות שהציב המחוקק לשם תשלום התגמולים.
המחוקק הגדיר "תאונת עבודה" תוך שימוש במילה "תאונה", ללמדנו, כי לא כל אירוע שאירע לעובד במהלך עבודתו יזכהו בתגמולים, אלא רק זה שיש לראותו כ"תאונה"."
תאונות עבודה בביטוח הלאומי - עורך דין ביטוח לאומי:
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים מול המוסד לביטוח לאומי.
לרבות נושאים כגון: תאונות עבודה, תביעה נגד ביטוח לאומי, מימוש זכויות רפואיות וכו'.
מחפשים עורך דין ביטוח לאומי ?
להרחבה בתחום: עורך דין ביטוח לאומי · ביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים
שאלות נפוצות בנושא תאונות עבודה בביטוח הלאומי
מהם שני המסלולים המזכים בתגמולי נפגעי עבודה?
חוק הביטוח הלאומי קובע שתי קטגוריות של נפגעי עבודה הזכאים בתגמולים: מי שנפגעו בתאונת עבודה, או התלויים בהם, ומי שלקו במחלת מקצוע. שתי הקטגוריות מובילות לזכאות דומה, אך דרך ההוכחה שונה בתכלית ומחייבת התאמה של התביעה למסלול הנכון.
מהי חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק?
סעיף 83 קובע כי תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח ההיפך. משמעות ההוראה היא שהנטל להוכיח כי התאונה לא נגרמה עקב העבודה מוטל על המוסד לביטוח לאומי ולא על הנפגע.
מתי תאונה שאירעה בעבודה לא תוכר בכל זאת?
כאשר מדובר בתאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, והמוסד הוכיח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה מהשפעתם של גורמים אחרים. במצב כזה החזקה שבסעיף 83 נסוגה, והאירוע לא ייחשב תאונת עבודה לפי החוק.
כיצד נקבעת מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק, הכוללות רשימה סגורה של מחלות שאליה מיתוספות מעת לעת מחלות נוספות על פי דין. אם המחלה אינה מופיעה ברשימה, יש לבחון מסלולי הוכחה אחרים בתוך גדרי החוק.
מדוע לא כל נזק שנגרם בעבודה מוכר כתאונת עבודה?
בבג"ץ 4690/97 נקבע כי למונח תאונה כשלעצמו אין הגדרה בחוק, וכי ההגדרה של תאונת עבודה היא טאוטולוגית. עוד נקבע כי אף שמדובר בחוק סוציאלי, אין הוא מכסה את כולם, ולא כל אירוע שקרה לעובד במהלך עבודתו מזכה בתגמולים אלא רק אירוע שיש לראותו כתאונה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
