נפילה ברחוב או בקניון: איך תובעים את העירייה או המחזיק ומה לתעד
מי שנפל בגלל מפגע ברחוב יכול לתבוע ברשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין את מי שאחראי למקום: העירייה ברחוב ציבורי (סעיף 235 לפקודת העיריות), המחזיק בקניון או בחנות, ונציגות הבית המשותף בבניין. צריך להוכיח מפגע, ידיעה או צפיות ונזק. התביעה מתיישנת אחרי שבע שנים, ואשם תורם מפחית את הפיצוי אך לא מבטל אותו.
נפילה ברחוב בגלל מפגע מקימה תביעת רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין נגד מי שאחראי לתחזוקת המקום. ברחוב ובמדרכה ציבוריים זו בדרך כלל העירייה, שסעיף 235 לפקודת העיריות מטיל עליה לתקן רחובות ולהסיר מכשולים. בקניון או בחנות זה המחזיק של המקום, ובחדר מדרגות של בניין זו נציגות הבית המשותף. צריך להוכיח שהיה מפגע, שהאחראי ידע או היה צריך לדעת עליו ולא טיפל, ושהנפילה גרמה לנזק. התביעה מתיישנת בדרך כלל אחרי שבע שנים.
המאמר מיועד למי שנפל על מרצפת בולטת, בור במדרכה, רצפה רטובה בקניון או מדרגה שבורה, ולבני משפחה שמטפלים בזה במקומו. השאלות המכריעות נקבעות בימים הראשונים: מי אחראי למקום המדויק, מה צולם ומי ראה. מי שמחכה חודשים מגלה לעתים שהמפגע תוקן ואין הוכחה שהיה קיים. לכן כדאי לבדוק את התיק עם עורך דין נזיקין כבר כשהתיעוד עוד אפשרי, ולא רק כשמגיע זמן להגיש תביעה.
מתי העירייה אחראית לנפילה ברחוב?
העירייה אחראית כשהנפילה נגרמה ממפגע ברחוב ציבורי, והיא לא נקטה את הזהירות שרשות סבירה הייתה נוקטת. סעיף 235 לפקודת העיריות מחייב את העירייה לדאוג "לתיקונו, ניקויו ... תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט", ו"למנוע ולהסיר מכשולים" ברחוב. החובה הזו היא נקודת המוצא, אבל התביעה עצמה נבחנת לפי דיני הרשלנות.
סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין מגדירים רשלנות כמעשה או מחדל שאדם סביר ונבון לא היה עושה, כלפי מי שאפשר היה לצפות שייפגע. הולך רגל במדרכה הוא בדיוק מי שהעירייה צריכה לצפות. השאלה היא מה הייתה רשות סבירה עושה: האם המפגע היה בולט ומסוכן, כמה זמן הוא היה קיים, והאם היו פניות קודמות עליו.
לא כל חוסר אחידות במדרכה מקים אחריות. מרצפת שבולטת בכמה מילימטרים שונה מבור עמוק בלי סימון. ככל שהמפגע חמור יותר, ותיעוד מראה שהוא היה שם זמן רב, קל יותר להראות שהעירייה ידעה או הייתה צריכה לדעת.
מה אם המפגע נוצר בעבודות של קבלן?
כשהמפגע נוצר בעבודות שביצע קבלן, אפשר לתבוע גם את הקבלן וגם את העירייה. סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע שמי שמסר עבודה לקבלן עצמאי בדרך כלל אינו אחראי לעוולה שלו. אבל החריג בסעיף 15(4) חל כשהמזמין "היה אחראי מכוח חיקוק" לעבודה שמסר לקבלן.
כאן סעיף 235(5) לפקודת העיריות רלוונטי במיוחד. הוא מחייב את העירייה לנקוט "אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות". לכן בור פתוח ליד עבודות תשתית, בלי גידור או תאורה, מעורר שאלה של אחריות העירייה גם כשהקבלן ביצע את העבודה.
סעיף 16 מוסיף שהקבלן עצמו נשאר אחראי למעשיו. כשיש כמה אחראים, סעיף 11 מאפשר לתבוע כל אחד מהם, וסעיף 83 קובע שסך הפיצויים בכל התביעות לא יעלה על הסכום שנפסק ראשון. לכן נוהגים לכלול בתביעה אחת את כל מי שעשוי להיות אחראי.
נפילה בקניון, בחנות או בבית משותף: מי אחראי?
בקניון או בחנות, האחריות מוטלת על מי שמחזיק ומנהל את השטח שבו נפלתם. חובת הזהירות לפי סעיף 36 חלה "כלפי כל אדם" שאפשר לצפות שייפגע, ומבקרים בקניון הם כאלה. בדרך כלל השאלה היא אם השטח שייך לחנות מסוימת או לשטח המשותף שחברת הניהול אחראית לו.
סעיף 41 לפקודה עשוי לעזור במקרים האלה. כשלנפגע לא הייתה יכולת לדעת מה גרם לתקלה, הנזק נגרם מנכס שבשליטה מלאה של הנתבע, והמקרה מתיישב יותר עם חוסר זהירות, נטל ההוכחה עובר לנתבע. לדוגמה, נניח שמעקה נע במדרגות נעות נעצר בבת אחת והפיל אדם. הנפגע אינו יכול לדעת מה קרה במנוע, והמדרגות בשליטה מלאה של הקניון.
בבית משותף, האחריות לרכוש המשותף, כמו חדר מדרגות, לובי ושביל הכניסה, מוטלת על בעלי הדירות. סעיף 65 לחוק המקרקעין קובע שלכל בית משותף תהיה נציגות. סעיף 69 קובע שהיא "מורשה של כל בעלי הדירות" בענייני החזקה וניהול, וזכאית להיות צד בהליך משפטי. לכן תביעה על נפילה במדרגות בניין מופנית לרוב נגד הנציגות. אם לבניין יש ביטוח אחריות, כדאי לברר מי המבטח כבר בשלב הפנייה.
האם צריך להודיע לעירייה לפני שתובעים?
המועד המחייב בחוק הוא תקופת ההתיישנות, ולא מועד הודעה. בכל זאת, פנייה בכתב לעירייה או למחזיק זמן קצר אחרי הנפילה היא צעד מעשי חשוב. היא יוצרת תיעוד של המפגע ושל מועד הדיווח, ופותחת אפשרות למשא ומתן לפני תביעה.
בפנייה כדאי לכלול את המקום המדויק, התאריך והשעה, תיאור המפגע, תמונות, ותיאור קצר של הפגיעה והטיפול הרפואי. בנוסף, דווחו על המפגע למוקד העירוני. הדיווח מוכיח שהמפגע היה קיים באותו מועד, וגם עשוי למנוע פגיעה באדם הבא.
אם לעירייה או לקניון יש ביטוח אחריות, כדאי להכיר את מעמדכם מול המבטח. לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, בביטוח אחריות המבטח חייב לשלם ישירות לצד השלישי את תגמולי הביטוח, אם הצד השלישי דרש זאת. זה מותנה בהודעה בכתב למבוטח 30 ימים מראש ובכך שהמבוטח לא התנגד. כל טענה שיש למבטח כלפי המבוטח עומדת לו גם כלפיכם.
מה לתעד מיד אחרי נפילה?
הראיה החשובה ביותר היא צילום של המפגע במצבו ביום הנפילה, עם משהו שמראה את הגודל והמיקום. מפגעים מתוקנים מהר, לפעמים בתוך ימים, ובלי צילום קשה להוכיח שהם היו שם. תמונה של מרצפת בולטת בלי נקודת ייחוס מוכיחה מעט. תמונה עם מטבע, נעל או סרגל לידה מוכיחה הרבה יותר.
- המפגע: צילומים מקרוב ומרחוק, עם שלט רחוב, מספר בית או חנות שמזהים את המקום.
- התנאים: תאורה, גשם, שילוט אזהרה או היעדרו, גידור עבודות.
- עדים: שמות ומספרי טלפון של מי שראה את הנפילה או עזר לכם.
- מצלמות: בקניון, בחנות או ברחוב מרכזי, בקשו בכתב לשמור את הצילומים. חומר כזה נמחק לעתים אחרי זמן קצר.
- רפואה: פנייה לחדר מיון או לרופא ביום הנפילה או למחרת, ותיאור מדויק של אופן הנפילה ברשומה הרפואית.
- הוצאות: קבלות על טיפולים, תרופות, נסיעות ועזרה, ואישורים על ימי עבודה שהפסדתם.
התיעוד הרפואי חשוב גם להמשך. לפי תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומלץ. חוות הדעת נשענת על הרשומות מהימים הראשונים.
אשם תורם: מה אם לא הסתכלתם לאן אתם הולכים?
אשם תורם אינו מבטל את התביעה, אלא מפחית את הפיצוי. סעיף 68 לפקודת הנזיקין קובע שכשהנזק נגרם בחלקו באשמת הנפגע, הפיצויים "יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק". אין שיעור קבוע בחוק, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
הטענות הנפוצות של נתבעים הן שהמפגע היה גלוי, שהנפגע הלך בזמן שהסתכל בטלפון, שנעל נעליים לא מתאימות או שחצה במקום לא מסומן. לדוגמה, נניח שאדם נפל לבור גדול ומסומן, באור יום, ברחוב שהוא הולך בו מדי יום. במצב כזה טענת אשם תורם חזקה יותר מאשר בנפילה בלילה, על מרצפת רופפת, ברחוב לא מואר.
הגנה נוספת שנתבעים מעלים היא סעיף 64(2). לפיו לא רואים אדם כמי שגרם לנזק אם "אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת". עירייה עשויה לטעון, למשל, שבעל עסק השאיר ציוד על המדרכה. לכן כדאי לתבוע את כל מי שעשוי להיות אחראי.
נפלתם בדרך לעבודה? גם ביטוח לאומי רלוונטי
נפילה ברחוב בדרך לעבודה או ממנה עשויה להיחשב תאונת עבודה. לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה בהליכה מהבית לעבודה או מהעבודה לבית, ועקב אותה הליכה, נחשבת תאונת עבודה. אפשר לקרוא עוד במדריך של כל-זכות על תאונת עבודה.
ההכרה בביטוח לאומי אינה מבטלת את התביעה נגד העירייה או הקניון. לפי סעיף 328 לחוק, כשהמקרה מחייב גם צד שלישי לפי פקודת הנזיקין, המוסד רשאי לתבוע את אותו צד שלישי. לכן שני ההליכים מתנהלים במקביל, וחשוב לתאם ביניהם כדי שהגמלה והפיצוי לא יתנגשו.
עד מתי אפשר לתבוע ובאיזה בית משפט?
תביעת נזיקין על נפילה מתיישנת אחרי שבע שנים מיום הנזק, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות וסעיף 89 לפקודת הנזיקין. כשהנזק התגלה מאוחר, התקופה מתחילה ביום הגילוי, אבל לא יותר מעשר שנים מיום האירוע. התקופה 7.10.2023 עד 6.4.2024 אינה נמנית בתביעות שלא התיישנו עד אז.
לקטינים יש כלל מיוחד. סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע שהזמן שבו התובע טרם מלאו לו 18 אינו נמנה, ולכן ילד שנפל יכול לתבוע עד גיל 25. שאלות דומות של אחריות מתעוררות גם כשילד מחליק בבית הספר, כפי שמתואר במאמר על פגיעת קטין בבית ספר עקב החלקה.
בית משפט השלום דן בתביעות עד 2,500,000 ש"ח, לפי סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט. לפי תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אפשר להגיש את התביעה גם במחוז שבו אירעה הנפילה. לדוגמה, נניח שתושבת טבריה נפלה בקניון בחיפה, וחברת הניהול רשומה בתל אביב. התביעה יכולה להתברר בבית משפט השלום בחיפה, לפי מקום הנפילה. יחד עם כתב התביעה ממציאים לנתבע תצהיר עם תשובות לשאלון שבטופס 3, לפי תקנה 17.
| מקום הנפילה | הנתבע העיקרי | המקור לחובה | מה חשוב לתעד |
|---|---|---|---|
| מדרכה או כביש ציבורי | העירייה | סעיף 235 לפקודת העיריות, סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין | צילום המפגע עם קנה מידה, דיווח למוקד העירוני |
| אתר עבודות ברחוב | הקבלן והעירייה | סעיפים 15(4) ו-16 לפקודת הנזיקין, סעיף 235(5) | גידור, שילוט ותאורה או היעדרם |
| קניון או חנות | המחזיק, חברת הניהול או בעל החנות | סעיפים 35-36, ולעתים סעיף 41 | בקשה לשמירת מצלמות, שמות עובדים שהגיעו |
| חדר מדרגות או לובי בבניין | נציגות הבית המשותף | סעיפים 65 ו-69 לחוק המקרקעין | מצב התאורה, המעקה והמדרגה |
| בדרך לעבודה | האחראי למקום, ובמקביל תביעה לביטוח לאומי | סעיפים 80(1) ו-328 לחוק הביטוח הלאומי | מסלול ההליכה ושעת היציאה מהבית |
את נוסח פקודת הנזיקין, כולל סעיפים 15, 35, 41, 64 ו-68, אפשר לקרוא בפקודת הנזיקין באתר נבו.
מה עושים עכשיו?
- לצלם את המפגע היום. מקרוב ומרחוק, עם קנה מידה ועם סימן שמזהה את המקום. אם אינכם יכולים, בקשו ממישהו לחזור למקום באותו שבוע.
- לקבל טיפול רפואי ולתאר את הנפילה. ודאו שברשומה הרפואית כתוב איפה ואיך נפלתם.
- לאסוף שמות עדים. שם וטלפון של כל מי שראה או עזר. אחרי כמה שבועות כבר קשה לאתר אותם.
- לבקש שמירת צילומי אבטחה. בקניון, בחנות או בבניין, פנו בכתב בימים הראשונים לפני שהחומר נמחק.
- לדווח ולשלוח פנייה בכתב. דיווח למוקד העירוני על המפגע, ומכתב לעירייה, לחברת הניהול או לנציגות עם פרטי האירוע.
- לבדוק אם זו תאונת עבודה. אם נפלתם בדרך לעבודה או ממנה, הגישו גם תביעה לביטוח לאומי.
- לשמור קבלות ואישורים. טיפולים, תרופות, נסיעות, עזרה בבית וימי עבודה שהפסדתם.
- לרשום את מועד ההתיישנות. שבע שנים מיום הנפילה, ולילד מגיל 18. אל תחכו לסוף התקופה, כי הראיות נחלשות עם הזמן.
שאלות נפוצות על נפילה ברחוב ותביעה נגד העירייה
אפשר לתבוע את העירייה על נפילה במדרכה?
כן, כשהנפילה נגרמה ממפגע שהעירייה ידעה או הייתה צריכה לדעת עליו ולא טיפלה בו. סעיף 235 לפקודת העיריות מחייב אותה לתקן רחובות ולהסיר מכשולים, והתביעה נבחנת לפי דיני הרשלנות בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. צריך להוכיח את המפגע, את הקשר לנפילה ואת הנזק.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע על נפילה ברחוב?
שבע שנים מיום הנזק, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות וסעיף 89 לפקודת הנזיקין. לקטין התקופה נספרת מגיל 18. התקופה 7.10.2023 עד 6.4.2024 אינה נמנית בתביעות שלא התיישנו עד אז. בפועל כדאי לפעול מהר, כי מפגעים מתוקנים וראיות נעלמות.
מי אחראי לנפילה בקניון?
המחזיק של השטח שבו נפלתם: חנות בתוך שטחה, וחברת הניהול בשטחים המשותפים. חובת הזהירות לפי סעיף 36 לפקודת הנזיקין חלה כלפי כל מבקר שאפשר לצפות שייפגע. כשהנזק נגרם מנכס בשליטה מלאה של הקניון, סעיף 41 עשוי להעביר אליו את נטל ההוכחה.
מי אחראי לנפילה בחדר מדרגות של בניין?
בעלי הדירות, שאחראים לרכוש המשותף. לפי סעיף 69 לחוק המקרקעין, נציגות הבית המשותף משמשת מורשה של כל בעלי הדירות בענייני החזקה וניהול, וזכאית להיות צד בהליך משפטי. לכן התביעה מופנית בדרך כלל נגד הנציגות.
האם אשם תורם מבטל את התביעה?
לא. לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין, כשהנפגע אשם בחלק מהנזק, התביעה לא נכשלת, אבל הפיצויים מופחתים בשיעור שבית המשפט קובע. אין שיעור קבוע בחוק. בית המשפט בוחן בין השאר אם המפגע היה גלוי, מה היו התאורה ומזג האוויר ואיך הלך הנפגע.
נפלתי ברחוב בדרך לעבודה. זו תאונת עבודה?
ייתכן. לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה בהליכה מהבית לעבודה או מהעבודה לבית, ועקב ההליכה, נחשבת תאונת עבודה. ההכרה אינה מונעת תביעה נגד העירייה, והמוסד רשאי לתבוע בעצמו את האחראי לפי סעיף 328.
אפשר לדרוש תשלום ישירות מחברת הביטוח של העירייה?
בביטוח אחריות, סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מחייב את המבטח לשלם ישירות לנפגע אם הנפגע דרש זאת. התנאי הוא שהמבטח הודיע למבוטח בכתב 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד. כל טענה שיש למבטח כלפי המבוטח עומדת לו גם כלפי הנפגע.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתביעות נזיקין על נפילות במרחב הציבורי ובמקומות פרטיים. הטיפול כולל זיהוי האחראי והמבטח, איסוף ראיות לפני שהמפגע מתוקן, תיאום מול ביטוח לאומי והגשת התביעה. פרטים על תחומי הטיפול נמצאים בעמוד עורך דין נזיקין.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
