המכון הרפואי לבטיחות בדרכים: זימון, בדיקות, התליית רישיון וערר
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) בודק כשירות רפואית לנהיגה ושולח המלצה לרשות הרישוי, שמחליטה אם לחדש, להגביל, להתלות או לפסול את הרישיון. על החלטת הרופא המוסמך מגישים ערר לוועדה של שלושה רופאים בתוך 30 ימים, לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה. אם הערר נדחה בלי מועד לבדיקה, בדיקה מחודשת אפשרית רק אחרי שנה.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא "הרופא המוסמך" שבודק אם נהג כשיר מבחינה רפואית לנהוג, ושולח המלצה לרשות הרישוי במשרד התחבורה. על החלטה שמבוססת על המלצתו אפשר להגיש ערר לוועדת ערר של שלושה רופאים, בתוך 30 ימים מהיום שההחלטה נמסרה לכם, לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה. אחרי הוועדה נשאר רק ערעור בשאלה משפטית לבית המשפט לעניינים מינהליים.
המאמר מיועד לנהגים שקיבלו זימון למרב"ד, לבני משפחה של נהג מבוגר או חולה, ולמי שכבר קיבל הודעה שרישיונו לא יחודש או הותלה. ההליך נראה רפואי, אבל התוצאה שלו משפטית: פסילה, התליה או תנאים ברישיון. מי שמפספס את 30 הימים לערר מאבד את הדרך הישירה לתקוף את ההחלטה. לכן כדאי לבחון את ההחלטה עם עורך דין תעבורה כבר כשהיא מגיעה, ולא אחרי שהמועד חלף.
מהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא יחידה של משרד הבריאות שמשמשת "רופא מוסמך" לבדיקות כשירות רפואית לנהיגה. לפי דף השירות של משרד הבריאות, אחריות המרב"ד היא רפואית בלבד, ורשות הרישוי במשרד התחבורה אחראית על הרישוי עצמו.
ההבחנה הזו חשובה להמשך. המרב"ד בודק וממליץ, ורשות הרישוי מחליטה אם לתת רישיון, לחדש אותו, להתנות בו תנאים או לפסול. הסמכויות של רשות הרישוי קבועות בפקודת התעבורה: פסילה מחמת כושר נהיגה לקוי (סעיף 51), התליה עד בדיקות ובחינות (סעיף 52), והתניית תנאים ברישיון (סעיף 53).
הרופא המוסמך רשאי לתת אישור רפואי לנהיגה בתנאים או בלי תנאים, ולקבוע בו הגבלות שנובעות מממצאי הבדיקות, לפי תקנה 194.
מי מוזמן לבדיקות במרב"ד?
למרב"ד מוזמנים נהגים שיש סיבה רפואית, התנהגותית או תעבורתית לבדוק את כשירותם. לפי משרד הבריאות וכל-זכות, בין המוזמנים:
- נהגים עם בעיה רפואית שמבקשים להוציא רישיון או לחדש אותו.
- מועמדים לרישיון לרכב ציבורי ולרכב משא כבד.
- עברייני תנועה מועדים, ונהגים אחרי סיום תקופת שלילה.
- נהגים שהמשטרה דיווחה על מעורבותם בתאונות, ונהגים שבית המשפט דיווח עליהם.
- נהגים שמשתמשים בסמים או באלכוהול או שהורשעו בכך.
- נהגים שרופא המטפל בהם דיווח עליהם, ונהגים שהופנו מפאת גילם.
גם צבירת נקודות יכולה להוביל למרב"ד. לפי תקנה 549(ד), נהג שצבר 72 נקודות תקפות, או 36 נקודות בתוך שש שנים מפסילה קודמת בשל נקודות, נפסל ל-9 חודשים. רישיונו מחודש רק אחרי בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובחינות. דוח ששולם נחשב הרשעה או החלטה סופית ומוסיף נקודות. לכן ההחלטה אם לשלם דוח תנועה, להישפט או להסב אותו משפיעה גם על השאלה אם תגיעו בסוף למרב"ד.
רופא דיווח עליי: מה קורה אחרי דיווח לפי סעיף 12ב?
רופא שמאבחן אצל מטופל מעל גיל 16 מחלה שבגללה הוא עלול לסכן את עצמו או אחרים בנהיגה חייב לדווח עליה, לפי סעיף 12ב לפקודת התעבורה. הדיווח נשלח לרשות רפואית שקבע שר הבריאות.
הרשות הרפואית בוחנת את הדיווח, ורשאית להשתמש במידע רפואי שנמצא במשרד הבריאות ובמערכת הביטחון. אחר כך היא מודיעה לרשות הרישוי מה היא ממליצה: מתן רישיון, התלייתו או ביטולו. המידע חסוי, ומותר למסור אותו בעיקר למי שהוסמך לכך בדין או ברשות בית משפט.
לדוגמה, נניח שנהגת שלקתה באירוע נוירולוגי מקבלת מכתב מרשות הרישוי שמזמן אותה לבדיקות. המכתב נובע מהדיווח, ולא מעבירת תנועה. במצב כזה הערך המעשי הוא בהכנה רפואית טובה: מסמכים עדכניים מהרופאים המטפלים שמתארים את מצבה היום.
בדיקות לנהגים מבוגרים: מתי מגיעים למרב"ד?
נהג ברכב פרטי חייב בבדיקות רפואיות בשנה שבה מלאו לו 75, בשנה שבה מלאו לו 80, ומאז כל שנתיים ובכל חידוש רישיון, לפי תקנה 196(ב). ברוב המקרים הבדיקה הזו נעשית אצל רופא שמכיר את העבר הרפואי, ולא במרב"ד.
תקנה 192(א1) דורשת שהבדיקה תיעשה בידי רופא שמטפל בנהג דרך קבע שלוש שנים לפחות, או שעיין בתיקו הרפואי. התוצאות מועברות לרשות הרישוי. אם הן לא מניחות את דעתה, היא רשאית להורות על בדיקות נוספות אצל הרופא המוסמך, כלומר במרב"ד, לפי תקנה 193(ב).
בעלי רישיון לרכב כבד או ציבורי ומורים לנהיגה נבדקים מוקדם יותר: אחת לחמש שנים מגיל 60 עד 70, ואחר כך כל שנתיים, לפי תקנה 196(א). מי שלא התייצב לבדיקות או נמצא בלתי כשיר, רישיונו לא יחודש.
מה קורה ביום הבדיקות במרב"ד?
הבדיקות במרב"ד אורכות כחמש שעות, לפי משרד הבריאות, והן כרוכות באגרה. בודקים אתכם רופאים כלליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ונרקולוגים, לפי סיבת ההפניה.
משרד הבריאות מבקש להביא סיכום מידע ממוחשב מקופת החולים, ואם אושפזתם בשנה האחרונה, גם את סיכום האשפוז. כדאי להוסיף מכתבים עדכניים מהרופאים המטפלים, שמתייחסים ישירות ליכולת לנהוג. המרב"ד רשאי לשקול גם מידע מהמרשם הפלילי וממרשם התעבורה המינהלי, לפי תקנה 193א.
אל תמסרו מידע חלקי. לפי תקנה 191ב, הצהרה רפואית או מסמך עם מידע כוזב או מטעה מאפשרים לרשות הרישוי לסרב לתת רישיון, להתלות אותו או לא לחדש אותו.
אחרי הבדיקה המרב"ד שולח לרשות הרישוי המלצה תמציתית. את הנימוקים ואת המסמכים המלאים אפשר לקבל במכתב בקשה, בצירוף ויתור על סודיות רפואית.
התליית רישיון ופסילה מטעמי כושר: מה רשות הרישוי רשאית לעשות?
רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון לצמיתות, לתקופה או עד שיתמלאו תנאים, אם שוכנעה שבעליו אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. ההחלטה חייבת להיות מנומקת, לפי סעיף 51 לפקודה.
סעיף 52 מוסיף מסלול מהיר יותר. כשהרשות סבורה שבדרך הנהיגה של אדם יש סכנה לבטיחות התנועה, היא רשאית להתלות את רישיונו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות. הסעיף מחייב אותה לזמן אותו לבחינות ולבדיקות, וקובע לכך שישה שבועות מיום ההחלטה.
| ההחלטה | מה היא אומרת | המקור | הדרך לתקוף |
|---|---|---|---|
| אישור רפואי בתנאים והגבלות | נוהגים, אבל בכפוף להגבלות שנקבעו | תקנה 194, סעיף 53 | ערר לוועדת ערר בתוך 30 ימים |
| פסילה מחמת כושר נהיגה לקוי | אסור לנהוג לצמיתות, לתקופה או עד מילוי תנאים | סעיף 51 | ערר לוועדת ערר, ואחריו ערעור בשאלה משפטית |
| התליה עד בדיקות ובחינות | אסור לנהוג עד שתעברו בדיקות ובחינות | סעיף 52 | עמידה בבדיקות, או ערר על החלטת הרופא המוסמך |
| אי חידוש רישיון | לא התייצבתם לבדיקות או נמצאתם בלתי כשירים | תקנה 196(ד) | התייצבות לבדיקה, או ערר על ממצא אי הכשירות |
מי שקיבל החלטה על פסילה או התליה לפי סעיפים 51 או 52 צריך להמציא את רישיונו לרשות הרישוי בתוך שבעה ימים, לפי תקנה 554.
איך מגישים ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
ערר על החלטת הרופא המוסמך מוגש לוועדת ערר בתוך 30 ימים מהיום שההחלטה הודעה לכם, לפי תקנה 195(א). לפי משרד הבריאות, המועד נספר מהיום שבו רשות הרישוי מסרה לכם את ההודעה, והערר כרוך באגרה.
ועדת הערר פועלת במותבים של שלושה רופאים מתוך רשימה ששר התחבורה אישר בהתייעצות עם שר הבריאות. הערר נשלח לוועדת הערר לפי תקנה 195, שנמצאת בבית החולים שיבא. פרטי ההגשה המעודכנים מופיעים בדף השירות של משרד הבריאות.
ערר טוב נשען על הממצאים שעליהם התבססה ההחלטה. לפי תקנה 195ג, המרב"ד והוועדה חייבים למסור לכם לפי בקשתכם את תוצאות הבדיקה, ממצאיה ונימוקיה. אם מסירה ישירה עלולה לפגוע בכם מטעמים רפואיים, הם נמסרים לרופא מטעמכם. לכן הצעד הראשון הוא לבקש את הנימוקים, והשני הוא חוות דעת של רופא מטפל שמשיבה עליהם.
מה ועדת הערר יכולה להחליט ומתי אפשר להיבדק שוב?
ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנות אותה, לבטל אותה, או להורות על בדיקה מחודשת במרב"ד, לפי תקנה 195א(א). היא רשאית גם לתת כל החלטה אחרת שהעניין מחייב.
אם הוועדה קבעה מועד לבדיקה מחודשת, לא נבדקים לפניו. אם דחתה את הערר בלי לקבוע מועד, בדיקה מחודשת אפשרית רק אחרי שנה מהחלטתה. אם נבדקתם שוב ונמצאתם בלתי כשירים, הבדיקה הבאה אפשרית רק אחרי שנתיים מהחלטת הוועדה. לבקשה לבדיקה מחודשת בשני המצבים האחרונים מצרפים חוות דעת מפורטת של רופא מומלץ.
לדוגמה, נניח שנהג נמצא בלתי כשיר, הגיש ערר, והוועדה דחתה אותו בלי לקבוע מועד. הוא יוכל לבקש בדיקה מחודשת רק שנה אחרי החלטת הוועדה, ורק עם חוות דעת מפורטת של מומלץ. זו הסיבה שהערר הראשון צריך להיות מלא ומבוסס.
אחרי החלטת ועדת הערר, אפשר לערער על החלטת רשות הרישוי לבית המשפט לעניינים מינהליים, בשאלה משפטית בלבד, לפי סעיפים 55(א1) ו-55א(ד) לפקודה. הערכה רפואית שונה אינה עילה לערעור כזה.
מה עושים עכשיו: צעד אחר צעד
- קראו את הזימון או ההחלטה ורשמו את תאריך המסירה. ממנו נספרים 30 ימי הערר.
- אספו מסמכים לפני הבדיקה. סיכום ממוחשב מקופת החולים, סיכום אשפוז מהשנה האחרונה, ומכתבים עדכניים מהרופאים המטפלים.
- מלאו הצהרות רפואיות במלואן. מידע חסר או מטעה הוא עילה עצמאית לסירוב או להתליה.
- אם קיבלתם החלטת פסילה או התליה, המציאו את הרישיון בתוך שבעה ימים. אל תנהגו עד שההחלטה משתנה.
- בקשו את הממצאים והנימוקים מיד. במכתב בקשה עם ויתור על סודיות רפואית, לפי תקנה 195ג.
- הגישו ערר בתוך 30 ימים. עם חוות דעת רפואית שמשיבה לנימוקים, ובצירוף האגרה.
- אחרי ועדת הערר, בדקו אם יש שאלה משפטית. רק שאלה כזו פותחת ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.
שאלות נפוצות על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
כמה זמן יש להגיש ערר על החלטת המרב"ד?
30 ימים מהיום שההחלטה הודעה לכם, לפי תקנה 195(א) לתקנות התעבורה. לפי משרד הבריאות, המועד נספר מהיום שרשות הרישוי מסרה את ההודעה. הערר מוגש לוועדת ערר של שלושה רופאים וכרוך באגרה.
כמה זמן נמשכות הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
לפי משרד הבריאות, הבדיקות אורכות כחמש שעות. הן עשויות לכלול רופא כללי, פסיכולוג, פסיכיאטר ונרקולוג, לפי סיבת ההפניה. יש להביא סיכום ממוחשב מקופת החולים, וסיכום אשפוז אם אושפזתם בשנה האחרונה.
האם המרב"ד מחליט לשלול את הרישיון?
לא. המרב"ד בודק ושולח המלצה רפואית, ורשות הרישוי במשרד התחבורה היא שמחליטה. היא רשאית לפסול מחמת כושר נהיגה לקוי (סעיף 51), להתלות עד בדיקות ובחינות (סעיף 52), או להתנות תנאים ברישיון (סעיף 53).
אפשר לקבל את הנימוקים של המרב"ד?
כן. לפי תקנה 195ג, הרופא המוסמך וועדת הערר חייבים למסור לפי בקשתכם את תוצאות הבדיקה, ממצאיה ונימוקיה. אם המסירה עלולה לפגוע בכם מטעמים רפואיים, הממצאים נמסרים לרופא מטעמכם. מגישים מכתב בקשה עם ויתור על סודיות רפואית.
הערר נדחה. מתי אפשר להיבדק שוב?
אם הוועדה דחתה את הערר בלי לקבוע מועד, בדיקה מחודשת אפשרית רק אחרי שנה מהחלטתה. אם נבדקתם שוב ונמצאתם בלתי כשירים, רק אחרי שנתיים. בשני המצבים מצרפים חוות דעת מפורטת של רופא מומלץ, לפי תקנה 195א.
האם נהג בן 75 חייב להיבדק במרב"ד?
לא בהכרח. נהג ברכב פרטי חייב בבדיקות רפואיות בגיל 75, בגיל 80 ומאז כל שנתיים, אבל הבדיקה נעשית אצל רופא שמכיר את עברו הרפואי. רק כשהתוצאות לא מניחות את דעת רשות הרישוי, היא רשאית להפנות לבדיקות אצל הרופא המוסמך.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בדיני תעבורה, כולל התליית רישיון ופסילה מטעמי כושר: בדיקת ההחלטה והמועדים, בקשת הנימוקים, ובניית הערר לוועדה. עורך דין תעבורה יבחן אתכם את ההחלטה לפני שהמועד חולף.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
