בקשה ליישוב סכסוך: מתי חובה, מה קורה ביחידת הסיוע ובתקופת העיכוב
בקשה ליישוב סכסוך חובה להגיש לפני תביעה בענייני גירושין שלא בהסכמה, רכוש, מזונות או ילדים. אחרי ההגשה הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע בתוך 45 ימים, ומאז תיקון מס' 3 חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים, או 75 בהארכה. בתקופה הזו אפשר לבקש רק סעד דחוף או זמני.
בקשה ליישוב סכסוך היא טופס קצר שחובה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי לפני שתובעים בן זוג, הורה או ילד בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים. החובה קבועה בסעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. אחרי ההגשה הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, ומתחילה תקופת עיכוב הליכים. מאז תיקון מס' 3 לחוק, התקופה היא 60 ימים מיום ההגשה, או 75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את זמן הפגישות.
המדריך מיועד למי שעומד להיפרד ושוקל לפתוח הליך, ולמי שקיבל הזמנה ליחידת הסיוע אחרי שבן הזוג הגיש בקשה. ההחלטות בשלב הזה משפיעות על כל ההמשך. מי שמגיש את הבקשה ראשון מקבל חלון של 15 ימים לבחור את הערכאה, ומי שלא מתייצב לפגישות עלול לשלם על כך בהמשך. לכן כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה עוד לפני שמגישים את הטופס, ולא רק אחרי שתקופת העיכוב נגמרת.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון שחובה לנקוט לפני תביעה בסכסוך משפחתי, והיא אינה כתב תביעה. סעיף 3(א) לחוק קובע שהבקשה "לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט". כותבים בה פרטים מזהים של הצדדים והילדים ואת נושאי המחלוקת, בלי לפרט מי צודק.
מטרת החוק, לפי סעיף 1, היא לסייע ליישב סכסוך "בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית". בפועל, הבקשה יוצרת פסק זמן מחייב שבו אף צד אינו יכול לתבוע, ובמקביל מפגישה את בני הזוג עם אנשי מקצוע שמציגים חלופות לבית המשפט.
מתי חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני כל תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בעניינים שסעיף 2 לחוק מונה. המונח "תובענה" רחב, והוא כולל גם בקשה לסעד זמני. מנגד, החוק מחריג במפורש כמה הליכים, ובהם הליכים שנעשים בהסכמה.
| העניין | חובה להגיש בקשה? | המקור |
|---|---|---|
| תביעת גירושין שלא בהסכמה, חלוקת רכוש, מזונות ומדור | כן | סעיף 2 |
| משמורת, זמני שהות וכל עניין של ילד לפי חוק הכשרות | כן | סעיף 2 |
| גירושין בהסכמה, או בקשה לאישור הסכם | לא | סעיף 2 |
| ערעור, ביצוע פסק דין, בזיון בית משפט | לא | סעיף 2 |
| תובענה בענייני ירושה | לא | סעיף 2 |
| צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, או הטרדה מאיימת | לא | סעיף 4א |
| אחד הצדדים אינו מתגורר בישראל | לא | סעיף 4א |
גם מזונות או מדור של צעיר עד גיל 21, וסכסוך בין הורים לבגיר צעיר, כלולים בחובה. תובענה לפי חוק אמנת האג להחזרת ילדים חטופים מוחרגת. לדוגמה, נניח שזוג מסכים על הגירושין אבל חלוק על חלוקת הדירה. את בקשת הגירושין בהסכמה אפשר להגיש בלי בקשה ליישוב סכסוך, אבל תביעה רכושית על הדירה מחייבת בקשה.
איך ואיפה מגישים את הבקשה?
את הבקשה מגישים למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי, שבתחומם נמצא מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום המגורים המשותף האחרון. הבחירה בין בית המשפט לבית הדין כבר בשלב הזה חשובה, כי יחידת הסיוע שתטפל בעניין היא זו שליד הערכאה שקיבלה את הבקשה.
לפי המידע שמרכז אתר כל-זכות, הגשת הבקשה כרוכה באגרה, והשירות ביחידות הסיוע עצמן ניתן ללא תשלום. את סכום האגרה העדכני בודקים ביום ההגשה, ומי שמתקשה לשלם יכול לבקש פטור. לבקשה מצרפים את פרטי הצדדים והילדים, ומציינים את כל הנושאים שבמחלוקת, כי התביעה בהמשך תתייחס אליהם.
מה קורה בפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע?
אחרי ההגשה שני הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות "מידע, היכרות ותיאום", שנקראות פגישות מהו"ת. לפי סעיף 3(ב)(3), כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת, ב-15 ימים, ורשאית גם לקיים פחות מארבע פגישות.
סעיף 3(ג) מפרט מה קורה בפגישות. הצדדים מקבלים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של הגירושין, גם הרגשיות והכלכליות. הם שומעים על חלופות כמו ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה וטיפול זוגי או משפחתי. היחידה גם מסייעת לקבוע בהסכמה הסדרים לילדים, כולל מזונות וזמני שהות.
הצדדים מתייצבים בעצמם, והיחידה רשאית להיפגש עם כל אחד בנפרד. לפי כל-זכות, לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, ולהמשך אפשר להגיע בליווי עורך דין. עורך דין מטעם יחידת הסיוע, עם חמש שנות ניסיון לפחות בדיני משפחה, משתתף בפגישות לפי שיקול דעתה. בתום הפגישה האחרונה היחידה ממליצה על המשך, ובתום חמישה ימים כל צד מודיע אם הוא מעוניין בהליך חלופי.
מה קורה אם בן הזוג לא מגיע לפגישות?
אי התייצבות אינה עוצרת את ההליך, אבל היא נרשמת ויכולה לפעול נגד מי שלא הגיע. סעיף 3(ב)(1) קובע שהזמנה לפגישת מהו"ת דינה "כדין הזמנה לדיון בבית המשפט". סעיף 3(ח1) מחייב את יחידת הסיוע לדווח לבית המשפט או לבית הדין על התייצבות או אי התייצבות, והערכאה רשאית להביא זאת בחשבון.
לכן גם מי שאינו מאמין בהסכמות כדאי שיגיע. לדוגמה, נניח שאב מבקש בהמשך הסדרי שהות רחבים, ובתיק רשום שלא הגיע לאף פגישה שנועדה לקבוע הסדרים לילדים. הדבר עלול להיזקף לחובתו כשבית המשפט בוחן את עמדותיו. אם עובד היחידה חושש לשלום ילד, הוא רשאי לפעול, כולל עריכת תסקיר, גם בלי קשר לשאר ההליך.
תקופת עיכוב ההליכים: 60 ימים, או 75 בהארכה
תקופת עיכוב ההליכים היא 60 ימים מיום הגשת הבקשה, ו-75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את זמן הפגישות. בתקופה הזו, לפי סעיף 3(ה) בנוסח תיקון מס' 3, הצדדים אינם יכולים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לשום ערכאה, וערכאה אינה דנה בתובענה כזו. ערכאה שיפוטית רשאית לקצר או להאריך את התקופה בעניינים חריגים שנקבעו בתקנות.
מקורות רבים ברשת עדיין מציגים 45 ימי עיכוב. זה הנוסח שקדם לתיקון 3, והוא אינו בתוקף. היום 45 הימים הם חלון הזמן לפגישות המהו"ת, ואילו העיכוב עצמו ארוך יותר.
יש גם ימים שאינם נספרים. לפי סעיף 6א לחוק, בבקשות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לא נמנים שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, הימים י"ד עד כ"ב בתשרי והימים י"ד עד כ"א בניסן. בקשה שהוגשה לפני סוכות או פסח תסתיים לכן מאוחר יותר ממה שנדמה.
מה מותר לבקש בתקופת העיכוב?
בכל שלב של תקופת העיכוב אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף או זמני, לפי סעיף 3(ז) לחוק. זה כולל סעד זמני לשמירת המצב הקיים, צו עיכוב יציאה מן הארץ, ובקשות דחופות בעניינים שנקבעו בתקנות. כך מי שחושש שבן הזוג יבריח כספים, ימכור נכס או יטוס עם הילדים אינו צריך לחכות 60 יום.
הבקשה נכתבת בצורה קצרה ותמציתית, עם העובדות הדרושות בלבד, והערכאה דנה רק בסעד המבוקש. צו שניתן כך עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם הערכאה קבעה תקופה אחרת. סעיף 3(ח) מבהיר שהדיון בסעד אינו מכריע באיזו ערכאה תתנהל התביעה. ערכאה אחת גם אינה נותנת סעד בעניין שבו כבר ניתן סעד בערכאה אחרת.
בנוסף, צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה אינו כפוף לחוק כלל, ואפשר לבקש אותו בכל עת.
מה קורה כשתקופת העיכוב נגמרת?
אם לא הושג הסדר, הצד שהגיש את הבקשה ראשון רשאי להגיש בתוך 15 ימים תובענה לכל ערכאה מוסמכת, לפי סעיף 4 לחוק. זה היתרון של המגיש: הוא בוחר אם לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אם לא הגיש תביעה בתוך 15 הימים, או הגיש רק על חלק מהעניינים, הצד השני רשאי לתבוע על מה שלא נתבע.
לבחירת הערכאה יש השלכות מהותיות על חלוקת הרכוש, על המזונות ועל סדרי הדין. את ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, ואת שלבי ההליך שאחרי הבקשה, פירטנו במדריך על הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב.
אם הצדדים הגיעו להסכמות, בית המשפט או בית הדין רשאים לתת להסדר תוקף של פסק דין, לפי סעיף 3(ט). הסכם כזה אינו מחייב בקשה נוספת ליישוב סכסוך, כי בקשה לאישור הסכם מוחרגת מהחוק.
מתי אפשר לתבוע בלי בקשה חדשה?
מי שכבר עבר את ההליך בשנה האחרונה אינו חייב להגיש בקשה חדשה. סעיף 3(י) פוטר מבקשה חדשה כשבשנה שקדמה לתביעה כבר הוגשה בקשה בין אותם צדדים, המבקש הגיע לפגישות המהו"ת, ותקופת העיכוב וחלון 15 הימים חלפו.
פטור נוסף חל כשהבקשה הוגשה לפני יותר משנה, אבל בין הצדדים תלויה ועומדת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, או שתביעה כזו הסתיימה בשנה שקדמה. לדוגמה, נניח שבני זוג התגרשו לפני שמונה חודשים בהליך שנפתח בבקשה ליישוב סכסוך, ועכשיו אחד מהם מבקש לשנות את המזונות. במצב כזה אפשר בדרך כלל להגיש את התביעה ישירות.
ציר הזמן בקצרה
| שלב | מועד | מה קורה | המקור |
|---|---|---|---|
| הגשת הבקשה | יום ההגשה | מתחילה תקופת עיכוב ההליכים | סעיף 3(א) |
| פגישות מהו"ת | בתוך 45 ימים, או 60 בהארכה | עד ארבע פגישות ביחידת הסיוע | סעיף 3(ב)(3) |
| הודעה על המשך | חמישה ימים מהפגישה האחרונה | כל צד מודיע אם ימשיך בהליך חלופי | סעיף 3(ד) |
| סוף העיכוב | 60 ימים, או 75 בהארכה | אי אפשר לתבוע עד תום התקופה | סעיף 3(ה) |
| זכות המגיש | 15 ימים אחרי שהתקופות חלפו | המגיש בוחר ערכאה ותובע ראשון | סעיף 4 |
| סעד דחוף או זמני | בכל עת | צו בתוקף חמישה חודשים | סעיף 3(ז) |
מה עושים עכשיו: שישה צעדים
- לפני ההגשה: להחליט על הערכאה. בדקו עם עורך דין אם עדיף לכם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין, כי המגיש ראשון בוחר.
- לפני ההגשה: לבדוק אם נדרש סעד דחוף. חשש להברחת נכסים או ליציאת ילדים מהארץ מצדיק בקשה לסעד זמני במקביל, בלי לחכות.
- ביום ההגשה: למלא את הטופס בלי טענות. פרטו את כל הנושאים שבמחלוקת, אבל אל תכתבו גרסה עובדתית או טיעון על סמכות.
- בתוך 45 ימים: להתייצב לכל פגישות המהו"ת. הגיעו בעצמכם, גם אם אינכם מאמינים בהסכמה, כי אי התייצבות מדווחת לערכאה.
- חמישה ימים אחרי הפגישה האחרונה: למסור הודעה. הודיעו ליחידת הסיוע אם אתם מעוניינים בגישור או בהליך חלופי אחר.
- בסוף תקופת העיכוב: להגיש תביעה בתוך 15 ימים. מי שהגיש את הבקשה צריך שכתבי התביעה יהיו מוכנים מראש, כדי לא לאבד את זכות הבחירה.
שאלות נפוצות על בקשה ליישוב סכסוך
כמה זמן נמשך עיכוב ההליכים אחרי בקשה ליישוב סכסוך?
60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את תקופת הפגישות, לפי סעיף 3(ה) בנוסח תיקון מס' 3. ערכאה שיפוטית רשאית לקצר או להאריך את התקופה בעניינים חריגים. ימי ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ופסח אינם נמנים בתקופה.
האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך בגירושין בהסכמה?
לא. סעיף 2 לחוק מחריג תובענה לגירושין שהוגשה בהסכמת הצדדים, וגם בקשה לאישור הסכם אינה נחשבת תובענה. אם בני הזוג מסכימים על הגירושין אבל חלוקים על רכוש, מזונות או ילדים, תביעה בעניינים האלה כן מחייבת בקשה ליישוב סכסוך.
מה קורה אם לא מגיעים לפגישת מהו"ת?
הזמנה לפגישת מהו"ת דינה כהזמנה לדיון בבית המשפט. יחידת הסיוע מדווחת לערכאה על התייצבות או אי התייצבות, והערכאה רשאית להביא זאת בחשבון בהמשך ההליך. אי התייצבות אינה מקצרת את תקופת העיכוב, ולכן היא בדרך כלל רק פוגעת במי שלא הגיע.
האם אפשר לבקש מזונות זמניים או צו עיכוב יציאה לפני סוף העיכוב?
כן. סעיף 3(ז) מתיר להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף או זמני, לסעד לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה קצרה ותמציתית, והערכאה דנה רק בסעד. הצו בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת, ואינו מכריע בשאלת הסמכות.
מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך בוחר את בית המשפט?
כן, לתקופה מוגבלת. לפי סעיף 4, בתום התקופות הצד שהגיש תחילה את הבקשה רשאי להגיש בתוך 15 ימים תובענה לכל ערכאה מוסמכת, בית משפט לענייני משפחה או בית דין. אם לא עשה זאת, או תבע רק חלק מהעניינים, הצד השני רשאי לתבוע את השאר.
האם אפשר להגיע עם עורך דין ליחידת הסיוע?
לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, ולפגישות הבאות אפשר להגיע בליווי עורך דין, לפי המידע שמרכז אתר כל-זכות. החוק מחייב את הצדדים להתייצב בעצמם. עורך דין מטעם יחידת הסיוע, עם חמש שנות ניסיון לפחות בדיני משפחה, משתתף בפגישות לפי שיקול דעת היחידה.
האם צריך בקשה ליישוב סכסוך כדי לבקש צו הגנה?
לא. סעיף 4א קובע שהחוק אינו חל על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. בקשה לצו הגנה מוגשת ישירות לבית המשפט, בכל שלב, גם כשבקשה ליישוב סכסוך כבר תלויה ועומדת ותקופת העיכוב עוד לא הסתיימה.
משרד מלכא ושות' בחיפה מלווה בני זוג בהליכי גירושין ומשפחה: בחירת הערכאה, ניסוח הבקשה, הכנה לפגישות המהו"ת ובקשות לסעד דחוף בתקופת העיכוב. עורך דין לענייני משפחה יבנה איתכם את לוח הזמנים לפני ההגשה.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
