תסמונת התעלה הקרפלית
תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כפגיעה בעבודה כאשר ניתן להוכיח שהיא נגרמה מתנאי העבודה או מאופייה, למשל פעולות חוזרות ונשנות בפרק כף היד. התסמונת היא דלקת כרונית שבה נלחץ העצב בשורש היד, ומתבטאת בנימול, תרדמה, זרמים וכאבים. הכרה של המוסד לביטוח לאומי עשויה להיות מלווה בקביעת אחוזי נכות.
תסמונת התעלה הקרפלית הינה דלקת כרונית שבה העצב אשר עובר בתעלה בשורש היד נלחץ עקבעליה בלחץ בתעלה, התופעה נגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד, כגון: כתיבה בגיר, שימוש במקלדת וליטוש יהלומים. התלונות אצל הסובלים מהתופעה כוללות: תרדמה, נימול, זרמים וכאבים ביד. על מנת שמקרה של תסמונת תעלה קרפלית יוכר בתור פגיעה בעבודה על התובע להוכיח, כי הפגיעה נגרמה בגין תנאי העבודה ו/או בגין אופי העבודה.
לאחרונה טיפל משרדנו בעובדת בליטוש יהלומים אשר סבלה מכאבים בידיה. העובדת עסקה בעבודתה במשך 8-10 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע. יש לציין, כי העבודה התאפיינה בפעולות חוזרות ונשנות. לאחר ניהול הליכים משפטיים, הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעה כפגיעה בעבודה ובהמשך אף קבע % נכות בגין מצבה הרפואי של העובדת.
לסיום נציין, כי לא אחת מומלץ לסובלים מהתופעה לעבור ניתוח בשורש כף היד ואולם, במקרה שהובא לאחרונה בפני ביהמ"ש העליון (ע"א 718/06 אליהו סתחי נ' מדינת ישראל) נדון עניינו של המערער אשר כתוצאה מן התסמונת הופנה לביצוע ניתוח בשורש כף היד.
זמן מה לאחר הניתוח החל המערער לסבול מכאבים, מנפיחות בידו ומהפרעות בתפקוד. מסדרת בדיקות שעבר הסתמן כי הוא סובל מתסמונת המכונה Reflex Sympathetic Dystrophy(להלן: RSD), שהתפתחה בעקבות הניתוח.
בעקבות התפתחות ה-RSD נגרמה למערער נכות מסוימת, בשלהפגיעה בתפקוד ידו.
ביהמ"ש קבע כי העובדה שהמערער לא ידע בטרם ההליך שבוצע בו בדבר האפשרות להתפתחות RSDאינה כשלעצמה מהווה התרשלות של הרופא המטפל. זאת בין היתר מאחר, והיה מדובר בהליך פשוט ושכיח, בעל סיכויי הצלחה גבוהים ביותר, אשר נועד לטפל בתסמונת אשר גרמה למערער לכאבים ולתחושת תרדמת באצבעות כף היד.
בעניין זה נציין, כי בכדי לקבוע אחריות בנזיקין בגין היעדר קבלת הסכמה מדעת, אין די בהוכחה כי הופרה חובת היידוע, ועל התובע להראות כי לו היה מקבל את מלוא המידע הרלוונטי אודות ההליך, היה מסרב להסכים לו.
להרחבה בתחום: דיני עבודה · מאמר בתחום הנזיקין - בעניין החשיבות במילוי הצהרת בריאות · מאמר בנושא מימוש זכויות עבודה - דיני עבודה · פיצויים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל או חדלות פי
שאלות נפוצות בנושא תסמונת התעלה הקרפלית
מה צריך להוכיח כדי שתסמונת התעלה הקרפלית תוכר כפגיעה בעבודה?
על התובע להוכיח שהפגיעה נגרמה בגין תנאי העבודה או אופי העבודה, ולא ממקור אחר. בפועל נבחנים היקף השעות, משך התעסוקה ומידת החזרתיות של פעולות פרק כף היד. תיעוד רפואי מסודר לצד תיאור מדויק של אופן ביצוע העבודה הוא הבסיס להכרה של המוסד לביטוח לאומי.
אילו עיסוקים עלולים לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית?
עיסוקים המחייבים פעולות חוזרות ונשנות בפרק כף היד נמצאים בסיכון מוגבר, בהם כתיבה בגיר, הקלדה ממושכת במקלדת וליטוש יהלומים. בתיק שטופל במשרד עבדה מלטשת יהלומים 8-10 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, בעבודה חזרתית מובהקת, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתה כפגיעה בעבודה.
אילו תסמינים מאפיינים את תסמונת התעלה הקרפלית?
הסובלים מהתסמונת מדווחים בדרך כלל על תחושת תרדמה, נימול, זרמים וכאבים ביד. מקורם בלחץ המופעל על העצב העובר בתעלה שבשורש כף היד, על רקע דלקת כרונית. תסמינים אלה מלווים לרוב עבודה חזרתית ממושכת, ולכן חשוב לתעד אותם רפואית סמוך להופעתם.
האם רופא שלא הזהיר מפני סיבוך אחרי ניתוח בשורש כף היד נחשב מתרשל?
לא בהכרח. בפסק דין של בית המשפט העליון (ע"א 718/06 סתחי נגד מדינת ישראל) נקבע כי אי-יידוע המטופל על אפשרות להתפתחות סיבוך נדיר אינו מהווה כשלעצמו התרשלות, בין היתר מפני שמדובר היה בהליך פשוט ושכיח בעל סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד.
מה נדרש כדי לזכות בפיצוי בטענת היעדר הסכמה מדעת?
לא די בהוכחה שהופרה חובת היידוע כלפי המטופל. על התובע להראות גם כי אילו היה מקבל את מלוא המידע הרלוונטי על ההליך הרפואי, היה מסרב לעבור אותו. בלי הוכחת הקשר הסיבתי הזה, הפרת חובת היידוע כשלעצמה אינה מקימה אחריות בנזיקין.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
