מאמר בנושא מימוש זכויות עבודה - דיני עבודה
בית הדין האזורי לעבודה סירב להכשיר כתב סילוק שעליו חתם עובד תמורת 35,000 שקלים, מאחר שנוסח בשפה שאינה שפתו ובאופן כוללני ללא פירוט הזכויות. נפסקו לעובד רכיבים בהיקף מצטבר של מעל 190,000 שקלים, ובהם 140,116 שקלים בגין שעות נוספות, לאחר שהמעסיק לא הציג רישומי נוכחות כנדרש.
מימוש זכויות עבודה הינו מאמר בתחום דיני עבודה המסביר על זכויותיו של כל עובד.
בבית הדין האזורי לעבודה סע"ש 13390-12-19 בחן ביה"ד מקרה של מבקש מקלט לקבלת זכויות הנובעות מעבודתו אצל הנתבעת.
מימוש זכויות עבודה – טענת התובע:
התובע הועסק כטבח על ידי הנתבעת בתקופה שבין 1/12/15 ועד לפיטוריו בתאריך 27/6/19 (כשלוש וחצי שנים).
התובע טען, בין היתר, כי לא הונפקו לו תלושי שכר עבור החודש הראשון להעסקתו וכך במשך 7 חודשים. כמו כן, טען כי התלושים שכן הונפקו פיקטיביים, לא משקפים את היקף עבודתו בפועל ואת שכרו שעלה עם הזמן, ונערכו בניגוד לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.
התובע טען שביום 27.6.19 פוטר מעבודתו באמצע משמרת, ללא הודעה מוקדמת או עריכת שימוע.
ולבסוף, טען התובע כי נחתם עימו הסכם הסילוק תוך כדי איומים על כי ככל שלא יחתום, ישולמו לו סכומים זעומים בלבד, אם בכלל. כחלק מההסכם, הסכים התובע לקבל סכום בסך של 35,000 ₪ ולחתום על מסמך בו הוא מאשר כי קיבל את כל זכויותיו, וכי לא יהיו לו טענות בעתיד כלפי הנתבעת.
מימוש זכויות עבודה – החלטת בית הדין לענייני עבודה:
ביה"ד קבע תחילה כי ב-ע"ע (ארצי) 49974-09-12 חברת מעונות הורים חל"צ נ' איזבלה פלקוביץ (19.07.2017) שב בית הדין הארצי על ההלכה, לפיה, יש ליתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימת כתב הויתור.
לאחר בחינת כתב הסילוק קבע ביה"ד, כי אין בידו להכשיר את כתב הסילוקין הנ"ל.
ראשית לכל, ההסכם כתוב בשפה העברית שאינה שפתו של התובע. מכאן, שנטל השכנוע שהתובע אכן הבין את האמור בהסכם, רובץ לפתחה של הנתבעת. כתב הסילוק נוסח בצורה כוללנית ואין כל פירוט מה קיבל התובע, אם בכלל, בגין כל אחת מהזכויות המגיעות לו.
במסגרת פס"ד פסק ביה"ד פיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד.
כמו כן קבע ביה"ד הנכבד, פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין פגמים באופן עריכת תלושי השכר.
לגבי שעות נוספות, קבע ביה"ד כי נטל ההוכחה מוטל על המעסיק ולא על העובד, וזאת מכוח החובה הרישומית המוטלת עליו בנוגע לשעות העבודה של עובדיו. על רקע זה חוקק סעיף 26ב לחוק הנ"ל, ששינה את חלוקת הנטלים בתובענה האזרחית, באופן שמעסיק שלא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה, עליו חובת ההוכחה, ולא על העובד. לפיכך, ובהיעדר ראיה לסתור, קיבל ביה"ד את תחשיבו של התובע ופסק לטובתו סך של 140,116 ₪.
משהנתבעת לא סתרה את גרסתו של התובע, קבע ביה"ד כי התובע פוטר ועל כן זכאי לדמי הודעה מוקדמת בסך 9,120 ₪.
לגבי ימי חופשה קבע ביה"ד שעל הנתבעת מוטלת החובה לנהל יומן חופשות עבור עובדיה. הנתבעת לא פעלה כן, וטענותיה בדבר ימי החופשה שהתובע נטל כאוות נפשו לכאורה, אינן יותר מאשר טענות בעלמא. והרי אפילו דוחות נוכחות לא הוצגו על ידה בתמיכה לטענה זו ולכן נפסק לתובע סכום של 13,072 ₪.
לגבי דמי הבראה פסק ביה"ד הפרש בסך של 786 ₪.
בגין דמי חגים פסק ביה"ד סכום של 7,392 ₪.
בגין אי הפרשות לפנסיה קבע ביה"ד הנכבד פיצוי בסך של 18,978 ₪.
בנוסף קוזז מהסכומים הנ"ל התשלום אותו שילמה הנתבעת במסגרת הסכם הפשרה.
סיכומו של דבר
קיימת חשיבות כי ההסכם שנערך בין צדדים יהיה מובן וספציפי – דהיינו בניגוד לחוזים והסכמים שנעשים במשפט האזרחי – בהליכים של דיני עבודה קיימת חשיבות עליונה בעריכת הסכמים פרטניים ומפורטים המגדירים את הזכויות ואת התשלומים והרכיבים ששולמו.
זכות השימוע לעובד - עורך דין דיני עבודה:
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בתביעה עקב פיטורין לא מוצדקים.
מחפשים עורך דין דיני עבודה ?
להרחבה בתחום: פיצויים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל או חדלות פי
שאלות נפוצות
האם כתב ויתור שעליו חתם עובד חוסם תביעה?
בית הדין הארצי שב על ההלכה שלפיה יש ליתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים, וכי רק במקרים שבהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימה. כתב ויתור כוללני לא יעמוד במבחן זה.
מה קורה כשההסכם נכתב בשפה שאינה שפת העובד?
כאשר כתב הסילוק נוסח בשפה העברית שאינה שפתו של העובד, נטל השכנוע שהעובד אכן הבין את האמור בהסכם רובץ לפתחו של המעסיק. בהיעדר הוכחה כזו, בית הדין רשאי שלא להכשיר את המסמך ולדון בזכויות העובד לגופן.
על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעה לשעות נוספות?
נטל ההוכחה מוטל על המעסיק ולא על העובד, מכוח החובה הרישומית החלה עליו ביחס לשעות העבודה. סעיף 26ב לחוק שינה את חלוקת הנטלים, כך שמעסיק שלא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה נושא בחובת ההוכחה.
אילו רכיבים נפסקו לעובד במקרה שנדון?
נפסקו 1,000 שקלים בגין אי מתן הודעה לעובד, 5,000 שקלים בגין פגמים בעריכת תלושי השכר, 140,116 שקלים בגין שעות נוספות, 9,120 שקלים דמי הודעה מוקדמת, 13,072 שקלים בגין ימי חופשה, 786 שקלים דמי הבראה, 7,392 שקלים דמי חגים ו-18,978 שקלים בגין אי הפרשות לפנסיה.
מה חשוב בעריכת הסכם סיום העסקה?
בשונה מחוזים במשפט האזרחי, בהליכי דיני עבודה קיימת חשיבות עליונה לעריכת הסכמים פרטניים ומפורטים המגדירים את הזכויות, את התשלומים ואת הרכיבים ששולמו. הסכם מובן וספציפי הוא התנאי לכך שבית הדין ייתן לו משקל בהמשך.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
