בקשה לחייב מוגבל באמצעים לאחר דחיית בקשת פשיטת רגל
נדחתה בקשתכם לפשיטת רגל וגם בקשת החייב המוגבל באמצעים? הפסיקה קובעת שאין די בקביעה כי "אין תועלת בהליכי הוצאה לפועל" - על הרשם לבחון פוזיטיבית את יכולת החייב, לקבוע צו תשלומים ריאלי ולשקול את עמדת הזוכים לחידוש תיק האיחוד. אסור להשאיר חייב ללא מסגרת הגנה בין שני ההליכים. המאמר מתאר את הדין שקדם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומאז אין הכרזות חדשות על חייב מוגבל באמצעים (סעיף 69י1).
לאחרונה פונים למשרדנו חייבים רבים בטענה כי לאחר שנדחתה בקשתם להכרזה כפושטי רגל נדחית גם בקשתם להכרה כחייבים מוגבלים באמצעים ולאיחוד תיקים בעיקר בשל נסיבות שאינן תואמות בתכליתן את מהות התקנות ו/או חוק ההוצל"פ שנועד גם להגן על החייב.
עדכון: מיום תחילת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא מכריזים עוד על חייב כמוגבל באמצעים. כך קובע סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל, והליכי פשיטת הרגל של יחידים הוחלפו בהליכי חדלות פירעון. המאמר מתאר את המצב כפי שהיה לפני כן. חייב שאינו יכול לשלם גם בפריסה המרבית מגיש היום הודעה לרשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 7א2. לפי גובה החובות, ההודעה נחשבת לבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, או שהלשכה מוסרת מידע לממונה על הליכי חדלות פירעון. להרחבה: הליכי חדלות פירעון ליחיד.
אחת הטענות / ההחלטות השכיחה ביותר בינה ביחס לטענה כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצל"פ, לפיכך נקבע לא פעם בפסיקה כי, לא די בכך שאין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל, בשל היחס בין גובה החובות לגובה צו התשלומים המוצע על ידי החייב, אלא על רשם ההוצאה לפועל להמשיך ולבחון האם יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל משום תועלת לחייב, וזאת ייעשה לאחר קביעת צו התשלומים שיינתן לגופו של עניין.
כפועל יוצא במידה והחייב אינו יכול לשוב להליכי הפש"ר בשל נסיבות הדחייה יש לבחון פוזיטיבית את יכולת החייב וכן לבקש את עמדת הזוכים לעמדתם האם לחזור ולחדש את תיק האיחוד.
לא ניתן להשאיר את החייב לחסדי הנושים ולמנוע ממנו את ההגנות הקבועות בחוק עם זאת מחובתו של החייב יהיה להציג פרוטוקולים והחלטות שניתנו בהליך פשיטת הרגל לצורך מתן שיקול כולל לרשם.
ראוי להבהיר כבר עתה כי סמכות רשם ההוצאה לפועל היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו וכפועל יוצא סמכותו של רשם ההוצאה לפועל שיקול הדעת שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, גם כאשר הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו בתקופה העולה על התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967.
לאור כל האמור לעיל מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתעסק בתחומים הוצאה לפועל ופשיטות הרגל בכדי לנסות ולהימנע ככל האפשר מקבלת החלטה נוגדת שתצריך את החייב להגיש ערעור לביהמ"ש.
להרחבה בתחום: עורך דין הוצאה לפועל · ניהול חובות הסדר חוב חדלות פירעון · מה המשמעות של אזהרה בפתיחת תיק הוצאה לפועל
שאלות נפוצות
האם דחיית בקשת פשיטת רגל חוסמת הכרה כחייב מוגבל באמצעים?
היום השאלה אינה עולה בבקשות חדשות, כי מיום תחילת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא מוכרזים עוד חייבים כמוגבלים באמצעים (סעיף 69י1). לפי הדין הקודם, לא באופן אוטומטי. בפסיקה נקבע כי לא די בקביעה שאין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל בשל היחס בין גובה החובות לצו התשלומים המוצע. על רשם ההוצאה לפועל להמשיך ולבחון את העניין לגופו, לקבוע צו תשלומים לגופו של עניין ולשקול את מכלול נסיבות החייב.
מה נדרש מהרשם כשחייב אינו יכול לחזור להליכי פשיטת רגל?
כאשר החייב אינו יכול לשוב להליכי פשיטת הרגל בשל נסיבות הדחייה, על הרשם לבחון באופן פוזיטיבי את יכולת החייב ולבקש את עמדת הזוכים בשאלה האם לחזור ולחדש את תיק האיחוד. הפסיקה מדגישה שאין להשאיר את החייב לחסדי הנושים ללא ההגנות הקבועות בחוק.
אילו מסמכים על החייב להציג לרשם לאחר שנדחה הליך פשיטת הרגל?
מחובתו של החייב להציג בפני רשם ההוצאה לפועל את הפרוטוקולים ואת ההחלטות שניתנו בהליך פשיטת הרגל שנדחה, כדי לאפשר לרשם שיקול דעת כולל על יסוד התמונה המלאה. הצגת מסמכים אלה הייתה חיונית לבחינת בקשה להכרה כחייב מוגבל באמצעים, שאינה אפשרית היום (סעיף 69י1), או לחידוש תיק האיחוד.
האם הרשם חייב להכריז על חייב כמוגבל באמצעים כשהוא עומד בתנאים?
לפי הדין הקודם, לא. סמכות רשם ההוצאה לפועל הייתה סמכות שבשיקול דעת, שאפשרה לו לאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה לפי נסיבותיו. הרשם היה רשאי שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים גם כאשר לא יכול היה לפרוע את חובותיו בתקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל. מיום תחילת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא מוכרזים עוד חייבים כמוגבלים באמצעים (סעיף 69י1).
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
