חובות של עסק למע"מ, לביטוח לאומי ולספקים: איך מגיעים להסדר
הסדר חובות לעסק נעשה מול כל נושה בנפרד: מול מע"מ המנהל רשאי לקבוע תשלום לשיעורין (סעיף 116), מול הביטוח הלאומי חותמים על הסכם תשלומים בכתב (סעיף 368), ומול ספקים מנהלים משא ומתן חוזי. כשהנושים רבים, בית המשפט יכול לאשר הסדר חוב שמחייב את כולם לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון.
הסדר חובות לעסק הוא לא הליך אחד אלא כמה הסדרים נפרדים, אחד מול כל נושה. מול מע"מ, המנהל רשאי לקבוע תשלום לשיעורין לפי סעיף 116 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. מול הביטוח הלאומי עורכים הסכם תשלומים בכתב לפי סעיף 368 לחוק הביטוח הלאומי. מול ספקים מנהלים משא ומתן חוזי. כשהנושים רבים, אפשר לבקש הסדר חוב שמחייב את כולם לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
המדריך מיועד לעוסק מורשה ולבעלי שליטה בחברה שהעסק שלהם צבר חובות לרשויות ולספקים. ההבדל בין הנושים מהותי. רשות המסים והביטוח הלאומי גובים בלי פסק דין, ומוסיפים לחוב קנסות שקבועים בחוק. ספק צריך לתבוע קודם. חובות לבנק, כמו מסגרת או הלוואה עסקית, מתנהלים בכללים אחרים, ואותם מסביר המדריך על הסדר חוב מול בנק. מי שלא פועל מסתכן בעיקולים אצל לקוחות, בהגבלות ובאחריות אישית.
למה אין "הסדר אחד" לכל החובות של העסק?
כי כל נושה פועל לפי דין אחר, ואין גוף אחד שמוסמך לסגור את כל החובות בהסכם אחד מחוץ לבית המשפט. רשות המסים פועלת לפי חוקי המס, הביטוח הלאומי לפי חוק הביטוח הלאומי, וספקים לפי החוזה איתם.
לשתי הרשויות יש כוח גבייה מנהלי. סעיף 102(א) לחוק מע"מ וסעיף 367(א) לחוק הביטוח הלאומי מחילים על החובות שלהן את פקודת המסים (גבייה). לפי סעיף 4 לפקודה, אחרי דרישה בכתב וחלוף 15 יום, פקיד הגבייה רשאי להורות על גבייה. לפי סעיף 7, הוא רשאי לעקל כספים שמגיעים לעסק מצד שלישי, למשל מלקוחות, גם כאלה שיגיעו בתוך שלושה חודשים.
לכן סדר העדיפויות בפועל שונה מסדר הגודל של החובות. חוב קטן לרשות יכול לעצור את תזרים העסק מהר יותר מחוב גדול לספק.
עוסק מורשה מול חברה: מי אחראי אישית לחובות?
עוסק מורשה שפועל כיחיד אחראי לחובות העסק בכל הונו, כי העסק והאדם הם אותו חייב. בחברה בע"מ, החובות הם ככלל של החברה, אבל יש חריגים שבהם הרשויות גובות גם מבעלי השליטה.
סעיף 106(ב2) לחוק מע"מ קובע כלל חשוב. אם לחברה יש חוב מס סופי והיא התפרקה או הפסיקה פעילות בלי לשלם, רואים את נכסיה כאילו הועברו לבעלי השליטה בלי תמורה. אז אפשר לגבות מהם את החוב, אלא אם יוכיחו אחרת. אותו כלל חל על חוב מס הכנסה לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה, והגבייה מוגבלת לשווי הנכסים שהתקבלו.
סעיף 119א(ג1) לפקודה מוסיף אחריות לניכויים. מנהל שהוא בעל שליטה והורשע באי העברת מס שנוכה, אפשר לגבות ממנו את המס שנוכה ולא הועבר. בנוסף, ערבות אישית שבעל שליטה חתם עליה לספק או לבנק מטילה עליו אחריות ישירה לחוב. השלכות רחבות יותר של קריסת עסק מוסברות במאמר על התמודדות של בעלי עסקים עם חובות.
חוב מע"מ: מה מתווסף ואיך מבקשים פריסה
על מע"מ שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית וגם קנס פיגורים. לפי סעיף 96 לחוק, הקנס הוא 1/4% מהחוב לכל שבוע או חלק ממנו בששת החודשים הראשונים, ו-1/2% לכל שבוע אחרי שישה חודשים.
לדוגמה, נניח שעסק לא שילם 40,000 ש"ח מע"מ. בכל שבוע בחצי השנה הראשונה מתווסף קנס של 100 ש"ח, ובכל שבוע אחרי כן 200 ש"ח. זה בנוסף להפרשי ההצמדה והריבית.
הפריסה עצמה נשענת על סעיף 116(א), שמסמיך את המנהל לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין. המנהל רשאי להתנות זאת בערובות. הסעיף גם קובע סנקציה חדה: מי שלא עמד בתשלום אחד במועד, המנהל רשאי לדרוש ממנו את כל יתרת החוב מיד. בנפרד, לפי סעיף 100, המנהל רשאי מטעמים מיוחדים לוותר על קנס, ריבית והוצאות או להפחית אותם. לכן בקשת פריסה כדאי לצרף לבקשה מנומקת לביטול הקנסות.
חוב לביטוח לאומי: הסכם תשלומים והשפעה על הגמלאות
הביטוח הלאומי רשאי לערוך עם מעסיק או מבוטח הסכם בכתב לתשלום החוב בשיעורים, לפי סעיף 368 לחוק. על התשלומים בהסכם משולמת ריבית בשיעור שנקבע בצו. אם לא נפרעו שני תשלומים, רצופים או לא, המוסד רשאי לבטל את ההסכם, ואז חלים הקנסות הרגילים.
הקנסות על דמי ביטוח בפיגור קבועים בסעיף 364 ובצו שהותקן לפיו. עד ה-1 בחודש שאחרי מועד התשלום הקנס הוא 0.07% ליום, ואחר כך 0.2% לכל שבוע, בתוספת הצמדה. לפי דף חובות המעסיקים של הביטוח הלאומי, כל עוד עומדים בהסדר לא מחויבים בקנסות והצמדה ולא מופעלים אמצעי גבייה. לפי סעיף 370, אפשר לבקש ויתור על קנסות וריבית בבקשה מנומקת.
לעצמאי יש סיבה נוספת להסדיר. לפי סעיף 366, כשקורה מקרה מזכה וקיים פיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה מופחתת ברבע, בחצי, ואחרי 36 חודשים לא משולמת כלל. הסכם תשלומים שמקיימים אותו פותר זאת, ככלל, לגבי זכויות שנוצרו אחריו, כי רואים את דמי הביטוח כאילו שולמו. כדאי לבדוק גם אם חלק מהחוב כבר אינו ניתן לגבייה בגלל חלוף הזמן, כמוסבר במאמר על התיישנות חובות לביטוח לאומי.
למעסיק יש חשיפה נוספת. לפי סעיף 369, מעסיק שלא שילם דמי ביטוח בעד עובד שקרה לו מקרה המזכה בגמלה עלול להיות מחויב בסכום הגמלאות.
חובות לספקים: משא ומתן, הסכם בכתב וערבים
מול ספקים אין סמכות חוקית לפריסה, ולכן ההסדר הוא הסכם חוזי שנשען על האינטרס של הספק לקבל את כספו. ספק שלא מקבל תשלום צריך לתבוע, או להגיש ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב עד 75,000 ש"ח, לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.
הסכם עם ספק צריך להיות בכתב, עם סכום החוב המוסכם, לוח תשלומים, ומה קורה באיחור. שלוש נקודות דורשות בדיקה לפני החתימה:
- התיישנות: לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הודאה בכתב בחוב מתחילה את תקופת ההתיישנות מחדש.
- ערבים: לפי סעיף 5(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, הקטנת החוב בהסכם פוטרת את הערב במידה שהחייב הופטר. היישום תלוי בנוסח ההסכם.
- העדפת נושים: לפי סעיף 219 לחוק חדלות פירעון, בית המשפט רשאי לבטל פירעון לנושה שבוצע בשלושת החודשים שלפני בקשה לפתיחת הליכים. התנאי הוא שהחייב כבר היה חדל פירעון. תשלום במהלך העסקים הרגיל מוחרג.
השוואה: מע"מ, ביטוח לאומי וספקים
| נושה | מה מתווסף לחוב | בסיס להסדר | גבייה בלי פסק דין | הפרת ההסדר |
|---|---|---|---|---|
| מע"מ | הצמדה, ריבית וקנס שבועי (סעיף 96) | תשלום לשיעורין (סעיף 116), ויתור על קנס (סעיף 100) | כן, לפי פקודת המסים (גבייה) | אפשר לדרוש את כל היתרה מיד |
| ביטוח לאומי | קנס יומי ושבועי והצמדה (סעיף 364) | הסכם תשלומים בכתב (סעיף 368), ויתור (סעיף 370) | כן, לפי פקודת המסים (גבייה) | שני תשלומים שלא נפרעו מאפשרים ביטול |
| ספק | לפי החוזה או פסק הדין | הסכם חוזי | לא, צריך תביעה או הליך בלשכה | לפי מה שנקבע בהסכם |
| כל הנושים יחד | לפי ההסדר | הסדר חוב בבית המשפט (חלק י') | לא רלוונטי | לפי ההסדר ובפיקוח בית המשפט |
כשהנושים רבים: הסדר חוב שמחייב את כולם
חלק י' לחוק חדלות פירעון מאפשר להגיע להסדר חוב אחד עם כל הנושים, גם כשחלקם מתנגדים. לפי סעיף 318, הסדר חוב הוא הסדר בין חייב, יחיד או תאגיד, לבין נושיו, שמשנה את תנאי הפירעון. לפי סעיף 320, ההסדר מחייב את כולם אם אושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט.
הרוב הדרוש, לפי סעיף 324 בהפניה לסעיף 85, הוא רוב המצביעים בכל אסיפת סוג שמחזיקים לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה. בחברה, הבקשה מוגשת בידי החברה, בעל מניות או נושה שעומד בתנאים, לפי סעיף 321(א)(2). לתאגיד, ההסדר נעשה בלי צו לפתיחת הליכים, לפי סעיף 319(1). המסלול מתאים לעסק שיש לו עתיד, אבל אינו יכול לעמוד בכל החובות בתנאים הנוכחיים.
למה הסדר פריסה חשוב גם אם העסק בכל זאת קורס?
כי בהליך חדלות פירעון, חלק מחובות הרשויות נפרע לפני הנושים הרגילים. לפי סעיף 234(א) לחוק, בין החובות בדין קדימה נמצאים מס שנוכה במקור ולא הועבר וקרן חוב מע"מ מ-12 החודשים שלפני הצו. גם תשלום חובה שנפרס בהסדר פריסה נהנה מקדימה.
הסדר פריסה לעניין זה הוא הסדר בכתב ל-12 חודשים לפחות, שנחתם לפני הצו. הקדימה חלה על קרן החוב בלבד ועל חיובים של עד שלוש שנים. המשמעות היא שהרשויות מקבלות מעמד טוב יותר כשיש הסדר, ולכן לחייב יש מה להציע במשא ומתן על פריסה. מבחינת יחיד, תשלום עונשי אינו נמחק בהפטר לפי סעיף 175, ולכן קנסות מנהליים של העסק נשארים גם אחרי הליך.
מה עושים עכשיו: שבעה צעדים
- השבוע: למפות את כל החובות. רשמו לכל נושה את הקרן, התוספות, מועד הדרישה האחרונה, והאם יש ערבות אישית.
- מיד: לזהות חובות עם גבייה מנהלית. מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי יכולים לעקל אצל לקוחות בלי פסק דין, ולכן הם בראש הרשימה.
- לפני שמגיע עיקול: לבנות תזרים ריאלי. קבעו כמה העסק יכול לשלם בחודש בלי לעצור את הפעילות השוטפת.
- מול מע"מ: להגיש בקשת פריסה ובקשת ויתור. נמקו את הבקשה, צרפו נתונים, והיו מוכנים לדרישת ערובה.
- מול ביטוח לאומי: לחתום על הסכם תשלומים בכתב. זכרו ששני תשלומים שלא נפרעו מאפשרים לבטל את ההסכם.
- מול ספקים: להציע לוח תשלומים בכתב. בדקו את השפעת ההסכם על ערבים ועל ההתיישנות לפני החתימה.
- אם אין תזרים לכל ההסדרים: לבחון הסדר כולל. בדקו מוקדם אם הסדר חוב לפי חלק י' או הליך חדלות פירעון מתאימים, לפני שנכסים נמכרים או מועברים.
שאלות נפוצות על הסדר חובות לעסק
איך עושים הסדר חובות לעסק?
מסדירים כל חוב מול הנושה שלו: פריסה מול מע"מ לפי סעיף 116, הסכם תשלומים בכתב מול הביטוח הלאומי לפי סעיף 368, והסכם חוזי מול ספקים. כשהנושים רבים ואין תזרים לכולם, אפשר לבקש מבית המשפט לאשר הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון.
אפשר לפרוס חוב מע"מ לתשלומים?
כן. סעיף 116 לחוק מס ערך מוסף מסמיך את המנהל לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין ולדרוש ערובות. אם תשלום אחד לא שולם במועד, המנהל רשאי לדרוש את כל היתרה מיד. בנוסף, לפי סעיף 100, אפשר לבקש ויתור או הפחתה של קנסות וריבית מטעמים מיוחדים.
מה קורה אם לא עומדים בהסדר תשלומים עם ביטוח לאומי?
לפי סעיף 368 לחוק הביטוח הלאומי, אם לא נפרעו שני תשלומים, רצופים או לא, המוסד רשאי לבטל את ההסכם. אז רואים כאילו לא נערך הסכם, והקנסות לפי סעיף 364 חלים על דמי הביטוח שבפיגור. גם הגנת הגמלאות שנתן ההסכם עלולה להיפגע.
האם בעל חברה אחראי אישית לחוב מע"מ של החברה?
ככלל לא, אבל יש חריגים. לפי סעיף 106 לחוק מע"מ, חברה שהתפרקה או הפסיקה פעילות עם חוב סופי, או העבירה נכסים בלי תמורה, חושפת את בעלי השליטה. אפשר לגבות מהם עד שווי מה שקיבלו. גם ערבות אישית שנחתמה מטילה אחריות ישירה.
האם עצמאי עם חוב לביטוח לאומי מאבד קצבאות?
עלול. לפי סעיף 366, כשקורה מקרה מזכה ויש פיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה מופחתת ברבע או בחצי, ומעל 36 חודשי פיגור לא משולמת. יש חריגים, ופיגור עד 15% מהשכר הממוצע אינו נחשב. הסכם תשלומים שמקיימים שומר על הזכויות שנוצרו אחריו.
אפשר לכפות הסדר חוב על ספק שמסרב?
מחוץ לבית המשפט לא. הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון מחייב גם נושים שהתנגדו. התנאים: רוב המצביעים בכל אסיפת סוג, שמחזיקים שלושה רבעים מכוח ההצבעה, ואישור של בית המשפט.
משרד מלכא ושות' בחיפה מלווה עסקים ובעלי שליטה בהסדרת חובות. הליווי כולל בקשות פריסה וויתור מול הרשויות, הסכמים עם ספקים, בחינת אחריות אישית והסדר חוב כולל. כשחלק מהחובות הם לבנק, נבחן איתכם גם הסדר חוב מול הבנק.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
