נהגתם בשכרות? ייתכן שתזוכו מאשמה
פגם בשרשרת הראיות במעבדה עשוי להוביל לזיכוי מעבירת נהיגה בשכרות. בעפ"ת 49139-12-15 זיכה בית המשפט המחוזי בתל אביב נאשם שהורשע בנהיגה תחת השפעת סם, לאחר שלא הוכח מי הוציא את הדגימה, מתי נבדקה ואיזו דגימה נבדקה. הנטל להוכיח שרשרת ראיות תקינה מוטל על התביעה, וכל תיק נבחן לגופו.
נהגתם בשכרות: זיכוי מאשמה
נהגתם בשכרות? נהגים שהואשמו או הורשעו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים עשויים לערער בקרוב על ההחלטה בעניינם.
כל זאת יתאפשר בעקבות תקלה בהליך התיעוד בבדיקות שתן ודם במעבדה המשטרתית.
חשוב לציין כבר בפתח הדברים כי כל תיק לגופו ולכן המקרה הנידון בהמשך היינו רק מקרה פרטני אך חשוב!
אנו ממליצים לכם לפני נקיטת פעולה כלשהי לפנות אל ייעוץ מקצועי אצל עורך דין תעבורה, ובכך לקבל את ההחלטה הנבונה ביותר עבורכם!
נהיגה בשכרות – מקרה מבחן:
במקרה זה, מדובר על נאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים.
כאשר נטען כי נמצא בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנביס.
ההגנה טענה כי יש לזכות את הנאשם שכן ישנו פגם בשרשרת הראיות בתוך מעבדת תל השומר, היא המעבדה הבודקת את כלל דגימות בעבירות תעבורה, ולכן יש ספק אם תוצאות בדיקת המעבדה שייכות לנאשם.
הנאשם ניהל הליך הוכחות, והעיד את ד"ר גופר, מנהל המעבדה, אשר נחקר על דוכן העדים.
ד"ר גופר העיד, כי הבדיקות מועברות לקירור במעבדה בעודה פתוחה ולא אטומה.
וכן במהלך 10 הימים מרגע קבלת הדגימה במעבדה ועד הוצאת חוו"ד, נכנסים מספר אנשים לחדר הקור ובמהלך אותם ימים דוגמים את הדגימות פעמיים.
עוד מסר, כי הלבורנטית אינה רושמת מתי היא לוקחת את הבדיקה מחדר הקור וכי הכל מתועד בדף מחברת שלה - אשר מצורף בתיק האנליטי.
אולם התיק האנליטי לא הוגש לבית המשפט כראיה על ידי התביעה, והלבורנטיות לא העידו על אופן ביצוע הבדיקות ומתי ואיך הן נעשות.
הנאשם, באמצעות בא כוחו, טען כי כיוון שאין תיעוד של מי הוציא את הדגימות, מי ביצע את הבדיקות, מתי הבדיקות נעשו, ואיזו דגימה נלקחה לבדיקה, יש פגם בשרשרת הראיות ולא ניתן לשייך את הדגימה לנאשם.
נהיגה בשכרות – פסק הדין:
כאמור, בית המשפט השלום בתעבורה הרשיע את הנאשם, וקבע כי היה על ההגנה להגיש את התיק האנליטי ככל שסברה כי התעוררו ספקות או חששות לטעות בזיהוי, או לחילופין היה צריך להגיש חוו"ד נגדית.
וכן לאור הלכות בימ"ש בע"פ 4117/06 מקייטן, ניתן לסמוך על עדותו של מנהל מקצועי ביחס לכפופים אליו.
נהיגה בשכרות – ערעור על פסק הדין:
על פסק דין זה הגיש הנאשם ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב (עפ"ת 49139-12-15), אשר זיכה את המערער, תוך שהשופט רענן בן יוסף מקבל את טענותיו של הנאשם.
בית המשפט קבע, כי "קיומו של ספק סביר שמא דגימת השתן שנלקחה מן הנאשם היא לא הדגימה שנבדקה ותוצאותיה נרשמו בחוות הדעת, איננו מאפשר הרשעתו בדין והדברים ברורים ואינם צריכים הסבר נוסף."
עוד קבע ביהמ"ש המחוזי, כי יש חשש שמא הוחלפה הדגימה שנלקחה מן המערער בדגימה שנלקחה מאחר.
בית המשפט המחוזי קבע כי חשש זה מחייב רישום מדויק של כל מי שמעביר את הדגימה, ועל התביעה הנטל להוכיח לבית המשפט כי חשש כזה אינו קיים.
בית המשפט קובע כי דווקא על המעבדה חלה חובה יתירה לבצע רישום מסודר, הואיל ומשנפתחה השקית האטומה החשש לטעות גובר.
לעניין הלכות ע"פ 4117/06 מקייטן וע"פ 566/89 מרציאנו.
עליהן התבסס ביהמ"ש השלום שעה שהרשיע את הנאשם, בית המשפט קובע כי עניינן הבדיקה המהותית של המעבדה וניתן לסמוך על מנהל המעבדה לעניין תוצאות הדגימה.
אולם אין מנהל המעבדה יכול להעיד שהלבורנטיות לא טעו ביחס לרישום הדגימות.
עדות לעניין זה היא עדות מפי השמועה. הלבורנטיות הן אלה שצריכות להעיד על פעולותיהן, כך ולא אחרת.
בית המשפט המחוזי קבע כי
"הנטל ההוכחה במשפט הפלילי הוא על התביעה, והתביעה היא שצריכה להוכיח מעבר לספק סביר כי הדגימה שנטלה מן המערער היא הדגימה שנתקבל בחוות הדעת, ללא חשש של טעות, ומשחדלה התביעה להוכיח זאת נותר ספק בשרשרת הראייתית".
"אמנם בדרך כלל אין התביעה מצרפת את עובדי המעבדה המטפלים בדגימה כעדי תביעה" קבע ביהמ"ש המחוזי, "אך שונה הוא המצב במקרה שבפנינו, בו ההגנה טענה כי לעמדתה חלה טעות בתוככי המעבדה וחקרה את ד"ר שלמך וד"ר גופר בעניין - מששאלה זאת התגלתה כשאלה שבמחלוקת הייתה צריכה התביעה לבקש להעידן".
בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קובע כי עסקינן בעניין פשוט וקל להוכחה, וזאת באמצעות העדתן של עובדות המעבדה או צירוף תע"צ (תעודת עובד ציבור) וזאת לצורך הצגת שרשרת ראיות תקינה.
בנסיבות אלו, זיכה בית המשפט המחוזי את המערער מעבירת נהיגה בשכרות.
עפ"ת 49139-12-15 בן משה נגד מדינת ישראל
בפני כב' השופט רענן בן יוסף.
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בהליכי תעבורה שונים ומגוונים.
מחפשים עו"ד תעבורה?
להרחבה בתחום: עורך דין תעבורה · פגע וברח – עבירת הפקרה ואי דיווח על תאונת דרכים · עורך דין תעבורה - חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי תעבורה
שאלות נפוצות
מהו פגם בשרשרת הראיות בתיק נהיגה בשכרות?
פגם בשרשרת הראיות הוא היעדר תיעוד רציף של הטיפול בדגימה מרגע נטילתה ועד לחוות הדעת. בפסק הדין שנדון לא תועד מי הוציא את הדגימות מחדר הקור, מתי בוצעו הבדיקות ואיזו דגימה נבדקה, ולכן לא ניתן היה לשייך את התוצאה לנאשם.
על מי מוטל הנטל להוכיח שהדגימה שייכת לנאשם?
על התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי נטל ההוכחה במשפט הפלילי מוטל על התביעה, ועליה להוכיח מעבר לספק סביר שהדגימה שנלקחה מהנאשם היא זו שנבדקה ושתוצאותיה נרשמו בחוות הדעת. משלא הוכח הדבר, נותר ספק בשרשרת הראייתית והנאשם זוכה.
האם עדות מנהל המעבדה מספיקה להוכחת תקינות הבדיקה?
לא בכל עניין. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן לסמוך על מנהל המעבדה באשר לבדיקה המהותית ולתוצאות הדגימה, אך אין הוא יכול להעיד שהלבורנטיות לא טעו ברישום הדגימות. עדות כזו היא עדות מפי השמועה, והלבורנטיות עצמן צריכות להעיד על פעולותיהן.
כיצד יכולה התביעה להוכיח שרשרת ראיות תקינה?
בית המשפט המחוזי ציין כי מדובר בעניין פשוט וקל להוכחה: העדת עובדות המעבדה שטיפלו בדגימה, או לחלופין צירוף תעודת עובד ציבור. משלא עשתה כן התביעה, ולאחר שההגנה העמידה את הסוגיה במחלוקת, נותר ספק סביר שהוביל לזיכוי.
האם פסק דין מזכה אחד מבטל הרשעות קודמות בנהיגה בשכרות?
לא. כל תיק נבחן לגופו על פי נסיבותיו והראיות שהוצגו בו, והמקרה שנדון הוא מקרה פרטני. עם זאת, נהגים שהואשמו או הורשעו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים עשויים לבחון ערעור בעקבות ליקויים בהליך התיעוד במעבדה, בכפוף לייעוץ משפטי פרטני.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
