קריטריונים לביטול צו עיכוב יציאה של קטינים
ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגד קטינים נבחן בבית המשפט לענייני משפחה לפי טובת הקטין תחילה, ורק לאחר מכן מאזנים מולה שיקולים נוספים כזכויות ההורה הנותר בארץ. בין הקריטריונים: גיל הקטין, טיב הקשר עם ההורים, חשש הגירה, היסטוריית יציאות וחזרות, חברות מדינת היעד באמנת האג ומסוכנותה, ותום לב. ביטול קבוע מחייב ערבויות משמעותיות ונזילות יותר מביטול זמני.
בתמ"ש (נצ') 13612-06-14 ע.מ נ' ט.ע (פורסם בנבו) - דן כב' השופט אסף זגורי בעתירתה של אם לביטול קבוע ומיידי של צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במקור ע"י בית הדין השרעי כנגד בנותיהם הקטינות.
המבקשת עותרת לביטול קבוע של צווי העיכוב ביחס לקטינות בשל העובדה כי היא נוהגת בכל שנה לבקר את בני משפחתה בחו"ל.
המשיב מעלה חשש כי המבקשת תבקש להשתקע בחו"ל.
כב' ביהמ"ש גורס את המתווה הנורמטיבי לדיון בעיכוב יציאה מן הארץ של קטינים:
הסמכות להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ לבקשת מי מהוריו של קטין נשאבת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1961 (להלן: "החוק"). כאשר ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ומי מההורים מעוניין לעתור לביטול זמני או קבוע של הצו, הדבר ייעשה בפיקוח ביהמ"ש לענייני משפחה מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995.
ביהמ"ש מציין כי הלכה פסוקה היא כי טובתו של קטין לקיים קשר על שני הוריו וליהנות מאהבתם ותשומת ליבם של שניהם. בג"צ 330/72 גולדשטיין נ' גולדשטיין, פ"ד כ (2) 634 קובע כי הורה משמורן המסכל זכות ביקור של ההורה הלא משמורן הינו כחוטף ומפר צו משמורת..
השופט זגורי מסכים עם התפיסה לפיה יש לשקול בשלב ראשון את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה ביהמ"ש לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק, וביניהם זכויותיו של ההורה השני. זו, ברם הדבר תלוי מאוד בגילאי הקטינים ובטיב הקשר שלהם עם שני ההורים.
עקרי הפרמטרים אשר נקבעו ע"י כבוד השופט שראוי להתחשב בהם הם: א. גיל הקטין; ב. זכותו של ההורה הנותר בארץ לממש את הורותו (בהקשר זה צוין מנגד, בין היתר, כי יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה); ג. זכות התנועה של ההורה המשמורן; ד. טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין; ה. האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של האם לחו"ל; ו. היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטינים והחזרתם; ז. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע; ח. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ; ט. האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג? ; י. האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת? ; יא. שיקולים של תום לב; יב. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות, תוך שצוין בין היתר, כי בקביעת הערבויות יש להתחשב בצרכים הרתעתיים ונזיקיים/כספיים ולהתחשב ביכולותיו הכלכליות של ההורה היוצא לחו"ל.
עוד קבע כב' השופט זגורי, כי ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מהארץ, לעומת ביטול חד פעמי וזמני, מצריך ערבויות ובטחונות משמעותיות יותר, כמו גם נזילות הביטחונות.
כב' השופט זגורי יישם את הפרמטרים דלעיל והורה על ביטול הצו בכפוף לתנאים ערבויות מרתיעות.
להרחבה בתחום: דיני משפחה · עורך דין גירושין · כיצד צוואות לצדקה משפיעות על ירושה · כיצד שינויים בשם ובמגדר משפיעים על ירושה וצוואות · צוואה וירושה בעולם הדיגיטלי
שאלות נפוצות
מי מוסמך לדון בביטול צו עיכוב יציאה של קטין?
הסמכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לבקשת אחד מהורי הקטין נשאבת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. כאשר ניתן צו ואחד ההורים מעוניין לעתור לביטולו הזמני או הקבוע, הדבר נעשה בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
אילו קריטריונים נשקלים בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה?
בין הפרמטרים שנקבעו: גיל הקטין, זכות ההורה הנותר בארץ לממש את הורותו, זכות התנועה של ההורה המשמורן, טיב הקשר בין ההורה הנותר לקטין, ראיות לניסיון הגירה, היסטוריה של יציאות מהארץ וחזרות, השאלה אם מדינת היעד חתומה על אמנת האג או מסוכנת, שיקולי תום לב ומידתיות הערבויות.
האם נסיעה קצרה לחוץ לארץ פוגעת בזכויות ההורה הנותר בארץ?
על פי פסק הדין, יציאה של הילדים מהארץ לתקופה של עד שבועיים או שלושה שבועות, גם אם היא פוגעת בזמני השהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, לא תזכה להתייחסות שיפוטית נוקשה. כלומר, ביקורים קצרים בחוץ לארץ נתפסים ככלל כפגיעה מוגבלת שניתן להכשירה בתנאים מתאימים.
מה ההבדל בין ביטול זמני לביטול קבוע של צו עיכוב יציאה?
נקבע כי ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מהארץ, לעומת ביטול חד פעמי וזמני, מצריך ערבויות וביטחונות משמעותיים יותר, לרבות נזילות של הביטחונות. בקביעת הערבויות יש להתחשב בצרכים ההרתעתיים והכספיים, וכן ביכולותיו הכלכליות של ההורה היוצא עם הקטינים לחוץ לארץ.
מה קובעת הפסיקה על הורה המסכל את קשר הילד עם ההורה השני?
הלכה פסוקה היא שטובת הקטין לקיים קשר עם שני הוריו וליהנות מאהבתם ומתשומת ליבם של שניהם. בפסיקה נקבע כי הורה משמורן המסכל את זכות הביקור של ההורה שאינו משמורן נחשב כחוטף וכמפר צו משמורת, ולכן שיקול זה נשקל גם בבקשות לביטול צו עיכוב יציאה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
