הסדרת חובות בהוצאה לפועל: צו תשלומים, איחוד תיקים והסדר עם הזוכים
הסדרת חובות בהוצאה לפועל נעשית באחד מארבעה מסלולים: צו תשלומים לפי היכולת, איחוד כל התיקים לתשלום חודשי אחד, הסדר בכתב עם הזוכה שמעכב את ההליכים בתיק, או הודעה לרשם שאין יכולת לשלם, שפותחת את הדרך לחדלות פירעון. בקשה לצו תשלומים מגישים בתוך 20 ימים מהמצאת האזהרה, ובקשת איחוד אינה עוצרת עיקולים עד שניתן הצו.
הסדרת חובות בהוצאה לפועל היא הדרך לעבור מתיקים פתוחים, עיקולים והגבלות לתשלום חודשי אחד שאפשר לעמוד בו. החוק נותן לחייב ארבעה כלים: בקשה לצו תשלומים, בקשה לאיחוד תיקים, הסדר בכתב עם הזוכה, והודעה לרשם שאין ביכולתו לשלם. כל כלי מתאים למצב אחר, ולכל אחד יש מחיר. העמוד הזה מסביר מה כל מסלול דורש, מה הוא עוצר ומה לא, ומתי כבר עדיף לעבור לחדלות פירעון.
קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל: מה עושים ב-20 הימים הראשונים
האזהרה פותחת מרוץ של 20 ימים. בתקופה הזו צריך לשלם, או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי יכולתכם.
סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע שהחייב יקיים את פסק הדין, ישלם לפי הוראת תשלום או יגיש בקשה לצו תשלומים, "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה". מי שאינו יכול לשלם חייב גם להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה. כך נקבע בסעיפים 7(א1) ו-67(א1)(1).
המחיר של שתיקה גבוה. לפי סעיף 7ג(ב), חייב שלא מילא אחר האזהרה ולא הגיש בקשה לצו תשלומים ייחשב "בעל יכולת המשתמט", אלא אם נתן הסבר סביר. חייב שנחשב משתמט חשוף להגבלות ולהליכים נוספים. לכן הצעד הראשון בכל הסדרת חובות הוא לא לתת למועד לחלוף. פירוט של מה שכתוב באזהרה ואיך קוראים אותה יש במדריך על אזהרה בהוצאה לפועל.
יש גם זמן לנשום. סעיף 7(ה) קובע שלא מתחילים בביצוע לפני תום תקופת האזהרה, אלא אם הרשם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. את הימים האלה כדאי לנצל לאיסוף מסמכים ולבדיקת החוב. אם החוב כבר שולם, הדרך היא טענת פרעתי ולא הסדר. אם התיק נפתח על שטר או שיק, בודקים קודם אם יש טענות הגנה, כי התנגדות מוגשת בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה.
ארבע הדרכים להסדיר חובות בהוצאה לפועל
יש ארבעה מסלולים שהחוק מכיר. שניים מהם מבוססים על יכולת התשלום שלכם, אחד על הסכמה עם הזוכה, ואחד על ההכרה שאין יכולת לשלם.
- צו תשלומים (סעיף 7א): בקשה לשלם את החוב בשיעורים חודשיים לפי היכולת. מתאים לתיק אחד או לכמה תיקים קטנים.
- איחוד תיקים (סעיפים 74ב עד 74טו1): כל התיקים נגד החייב מרוכזים לתיק אחד ולתשלום חודשי אחד. מתאים למי שיש לו כמה זוכים ויכולת לפרוע את כל החובות בתוך התקופות שבחוק.
- הסדר עם הזוכה (סעיפים 19ב ו-69(א)): הסכמה בכתב עם הזוכה על סכום, פריסה או שניהם. ההליכים בתיק מעוכבים כל עוד ההסדר מקוים.
- הודעה שאין יכולת לשלם (סעיף 7א2): כשגם הפריסה המקסימלית לא מספיקה. ההודעה פותחת את הדרך להליך חדלות פירעון.
המסלולים לא סותרים זה את זה. אפשר לנהל משא ומתן עם זוכה אחד בזמן שבקשה לצו תשלומים תלויה בתיק אחר. אפשר גם להגיע להסכמה עם הזוכה על הצעת התשלום שהגשתם, ולהביא אותה לאישור הרשם. מה שחשוב הוא לבחור את המסלול לפי המספרים: גובה החובות, מספר התיקים, וההכנסה הפנויה אחרי הוצאות מחיה.
תמונה רחבה יותר של הכלים העומדים לרשות החייב, כולל התנגדויות ובקשות לביטול הליכים, מופיעה במדריך על זכויות חייבים בהוצאה לפועל.
השוואה בין המסלולים: מה כל אחד עוצר ולמי הוא מתאים
הטבלה מסכמת את ההבדלים לפי לשון החוק. היא לא מחליפה בדיקה של התיק עצמו.
| מסלול | מי מחליט | האם עוצר הליכים | משך הפריסה | מה קורה להגבלות | למי מתאים |
|---|---|---|---|---|---|
| צו תשלומים | רשם ההוצאה לפועל, לפי הצהרה ומסמכים או חקירת יכולת | עד ההחלטה משלמים את השיעור שהוצע (7א(ד)) | עד 3 שנים לחוב של עד 100,000 ש"ח, עד 4 שנים מעל זה, הארכה של עד 3 שנים נוספות | הרשם יורה על ביטול הגבלה כשהצו מקוים (66ד(ג)) | תיק אחד או מעט תיקים, הכנסה קבועה |
| איחוד תיקים | רשם ההוצאה לפועל, רק אחרי חקירת יכולת (74ט(א)) | לא עוצר עד מתן צו האיחוד (74ג(א)); השהיה של עד 60 יום מטעמים מיוחדים | לפי התקופות בסעיף 7א1, או ארוך יותר בהסכמת כל הזוכים | עם הגשת הבקשה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ (74ד(א)) | כמה זוכים, יכולת לפרוע את כל החובות בתקופות שבחוק |
| הסדר עם הזוכה | החייב והזוכה; הסכמה לבקשת צו תשלומים מאושרת בידי הרשם (7א(ה)) | כן, ההליכים בתיק מעוכבים כל עוד לא הודיע הזוכה על הפרה (19ב(א)) | לפי ההסכמה | הרשם יורה על ביטול הגבלה כשההסכם מקוים (66ד(ג)) | זוכה מרכזי אחד, אפשרות לתשלום מרוכז או פריסה מוסכמת |
| הודעה לפי סעיף 7א2 | רשם ההוצאה לפועל, ובחובות גבוהים הממונה על הליכי חדלות פירעון | ההודעה נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים כשהחובות מתחת לסף | לא פריסה בהוצאה לפועל; עוברים להליך אחר | נקבע בהליך חדלות הפירעון | מי שגם בפריסה המקסימלית אינו יכול לשלם |
בקשה לצו תשלומים: מה מגישים ומה קובע את גובה התשלום
צו תשלומים הוא החלטה של הרשם שמאפשרת לשלם את החוב בשיעורים לפי היכולת. הבקשה מוגשת בתוך 20 ימים מהמצאת האזהרה, או במועד אחר שנקבע בה.
מה חייב להיות בבקשה
סעיף 7א(א) דורש שני מסמכים. הראשון הוא "הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים" על המצב הכלכלי. ההצהרה כוללת נכסים, הכנסות וחובות של החייב, של בן או בת הזוג, של הילדים הקטינים ושל הילדים הבוגרים שגרים איתו. היא כוללת גם תאגידים בשליטה ופרטי חשבונות בנק, והכול לגבי השנה או שנת המס שקדמה להגשה. המסמך השני הוא כתב ויתור על סודיות.
זה לא עניין טכני. לפי סעיף 7א(א1), הלשכה לא תקבל בקשה בלי ההצהרה או בלי כתב הוויתור. בקשה חלקית פשוט לא נקלטת.
מה קורה אחרי ההגשה
הזוכה מקבל הודעה עם תמצית הבקשה (סעיף 7א(ב)). עד ההחלטה, לפי סעיף 7א(ד), החייב משלם את השיעורים שהוא עצמו הציע. לכן ההצעה צריכה להיות סכום שבאמת אפשר לעמוד בו מהחודש הראשון.
לפי סעיף 7א(ג) לרשם יש כמה אפשרויות. הוא יכול לתת צו לפי הבקשה והמסמכים, לדרוש מסמכים נוספים, להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, או לדחות את הבקשה. בחקירת יכולת בודקים לפי סעיף 67(א) את המצב הכלכלי, הנכסים, ההכנסה ומקורותיה, היציאות והכניסות לישראל, החובות וההוצאות. חייב שהתייצב ולא הביא את המסמכים שנדרשו עלול להיחשב משתמט לפי סעיף 67(ד).
כמה זמן אפשר לפרוס
סעיף 7א1(א) קובע תקרה לתקופת הצו: שלוש שנים כשהחוב אינו עולה על 100,000 ש"ח, וארבע שנים כשהוא עולה על 100,000 ש"ח. אם הרשם שוכנע שהחייב לא יוכל לשלם בתקופות האלה אבל יוכל לשלם בתקופה ארוכה יותר, הוא רשאי להאריך לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים (סעיף 7א1(ב)). תקופה ארוכה עוד יותר אפשרית רק בהסכמת הזוכה והחייב (סעיף 7א1(ד)).
להארכה יש תנאי המשך. לפי סעיף 7א1(ג), הרשם בוחן שוב את היכולת בתום שנה או בתקופה אחרת שקבע. אם יתברר שגם בהארכה אין יכולת לשלם, חלות הוראות סעיף 7א2, כלומר המסלול של חדלות פירעון. הסבר מעשי על הגשת הבקשה והטפסים יש בעמוד צו תשלומים.
כשהמצב משתנה
צו תשלומים אינו קבוע לתמיד. לפי סעיף 7א(ו), חייב שיכולתו השתנתה באופן שאינו של מה בכך צריך להודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי, ורשאי לבקש לשנות את הצו. אובדן עבודה, מחלה או ירידה בהכנסה הם בדיוק המקרים שבהם מגישים בקשה לשינוי, במקום להפסיק לשלם.
איחוד תיקים בהוצאה לפועל: מתי זה נכון ומה המחיר
איחוד תיקים מרכז את כל התיקים נגד החייב לתיק אחד, עם תשלום חודשי אחד. סעיף 74ב(א) קובע: "חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו". תיק מזונות אינו חלק מהאיחוד.
שלושה דברים שחשוב לדעת לפני שמגישים
הבקשה לא עוצרת את ההליכים. לפי סעיף 74ג(א), עד שניתן צו איחוד ההליכים נגד החייב לא נפסקים ולא מושהים בגלל הבקשה. עיקול שהוטל ממשיך לחול. הרשם רשאי להפסיק או להשהות הליך רק מטעמים מיוחדים, ולתקופה שלא תעלה על 60 יום (סעיף 74ג(ג)).
הבקשה מביאה איתה עיכוב יציאה מהארץ. סעיף 74ד(א) קובע שעם הגשת בקשת איחוד הרשם יורה בצו על עיכוב יציאת החייב מהארץ. אפשר לבקש בתצהיר, מטעמים מיוחדים, שהצו לא יינתן או יבוטל, לפעמים בתנאי ערובה (סעיף 74ד(ג)). בנוסף, לפי סעיף 74ה, הרשם רשאי לצוות על עיקול נכסי החייב עם הגשת הבקשה.
האיחוד לא עוצר הליכים נגד אחרים. לפי סעיף 74ג(ב), הליכים נגד חייב אחר באותו תיק, למשל ערב, נמשכים. מי שמבקש איחוד כדי להגן על בן משפחה שחתם כערב צריך לדעת זאת מראש.
מה הרשם בודק
צו איחוד ניתן רק אחרי חקירת יכולת. לפי סעיף 74ט(א), הרשם צריך להשתכנע שהחייב יוכל לפרוע את החובות בכל התיקים בתוך התקופות שבסעיף 7א1, או בתקופה ארוכה יותר אם כל הזוכים הסכימו. במילים פשוטות, איחוד תיקים הוא לא מחיקת חוב. הוא דרך לשלם את כולו בצורה מסודרת.
לבקשה מצרפים תצהיר הנתמך במסמכים, מציינים שיעור חודשי, ומשלמים אותו כבר עם ההגשה ומדי חודש עד ההחלטה (סעיף 74ו). סעיף 74י מונה עילות לדחיית הבקשה, ובהן:
- פרטים כוזבים או העלמת פרטים בבקשה, בתצהיר או בחקירה;
- אי גילוי מלא של נכסים או חובות;
- קבלת חיוב כספי חדש או הוצאה שלא לצרכים חיוניים אחרי ההגשה;
- תיק חדש שנפתח אחרי ההגשה ולא דווח לרשם מיד.
מה משתנה אחרי שניתן צו איחוד
לפי סעיף 74יא(ב), הצו חל על כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב, ולא רק על חלקם. לפי סעיף 74יא(ג), הרשם רשאי להורות בצו על הפסקה או השהיה של הליך בכל אחד מהתיקים, ולהתנות זאת בתשלום או בערובה. כאן נמצא היתרון האמיתי של האיחוד: הגנה על התיקים שבצו, ולא על הבקשה עצמה.
כדאי לשים לב גם לתיק שכבר נמצא בהסדר עם זוכה. לפי סעיף 19ב(ב), לתיק כזה, למעט תיק מזונות, לא נזקפים כספים במסגרת צו איחוד כל עוד הזוכה לא הודיע שההסדר הופר. לכן לפני שמגישים בקשת איחוד בודקים אילו תיקים כבר נמצאים בהסדר, ומה מצב התשלומים בכל אחד מהם, כדי שההסדר הקיים לא ייפגע בגלל פיגור.
אחרי שניתן הצו, אי תשלום במועד מאפשר לרשם להורות על נקיטת הליכים (סעיף 74יג). יש גם דרך נוספת להגיע לאיחוד: לפי סעיף 74טו1, כשהרשם נותן צו תשלומים הוא שוקל לאחד את כל התיקים, אבל רק אחרי שיידע את החייב על התוצאות והחייב הסכים. הסבר מלא על ההליך, הטפסים והשיקולים יש במדריך על איחוד תיקים בהוצאה לפועל.
הסדר עם הזוכה: איך נראה הסדר שמעכב את התיק
הסדר עם הזוכה הוא הסכמה ישירה בין החייב לבין מי שפתח את התיק. כשהזוכה מודיע עליו ללשכה, ההליכים בתיק מעוכבים.
מה החוק נותן להסדר
סעיף 19ב(א) קובע שזוכה שהגיע להסדר עם החייב על תשלומים שלא דרך הלשכה יודיע על כך, "וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר". זה היתרון המרכזי של הסדר: עיכוב ההליכים בתיק כתוב בחוק במפורש.
יש שלוש דרכים לתת להסכמה תוקף:
- הודעת הזוכה על הסדר לפי סעיף 19ב, שמעכבת את ההליכים בתיק.
- הסכמת הזוכה לבקשה לצו תשלומים שהחייב הגיש. לפי סעיף 7א(ה), ההסכמה מוגשת לאישור הרשם, ולהסכמה שאושרה "יהיה תוקף של צו תשלומים".
- צו תשלומים לפי הסדר בכתב בין החייב לזוכה, כפי שמאפשר סעיף 69(א).
מה קורה להגבלות
לפי סעיף 66ד(ג), הרשם יורה על ביטול הגבלה אם נוכח שהחייב מקיים צו תשלומים או הסכם בינו לבין הזוכה לפירעון החוב. זה חשוב למי שהוגבלה יציאתו מהארץ או השימוש שלו בכרטיס חיוב. כשהחוב נפרע במלואו, סעיף 66ד(א) קובע שההגבלה מבוטלת, והלשכה מודיעה על הביטול לגורמים הנוגעים בדבר לא יאוחר מתום 24 שעות (סעיף 66ד(ד)).
מה קורה אם ההסדר מופר
הזוכה לא יכול לחדש את ההליכים בהודעה בעלמא. לפי סעיף 19ב(ג), הוא צריך לדווח ללשכה על התקבולים שקיבל ועל הקטנת הקרן, לשלוח לחייב בדואר רשום הודעה על כוונה לחדש עם פירוט התשלומים והיתרה, ולהגיש בקשה רק אחרי שחלפו 15 ימים מהמשלוח. אלה 15 ימים שבהם אפשר להסדיר את הפיגור או לבדוק את החישוב.
ההגבלות, לעומת זאת, יכולות לחזור מהר. לפי סעיף 66ד(ג), הגבלה שבוטלה בגלל קיום ההסכם יכולה להיות מוטלת מחדש אם החייב הפסיק לקיים אותו, בלי צורך בהתראה חדשה.
איך מגינים על התשלומים ששילמתם
הוויכוח הנפוץ אחרי הסדר הוא על היתרה. סעיף 19ב(ד) נותן לחייב כלי: הוא רשאי לדווח ללשכה על תשלומים ששילם לפי ההסדר. ההודעה מועברת לתגובת הזוכה, ואם הזוכה לא הגיב בתוך 15 ימים, קרן החוב מוקטנת לפי הודעת החייב. לכן שומרים אישור על כל תשלום, ומדווחים.
ההסדר עצמו צריך להיות כתוב היטב. סכום כולל, מועדי תשלום, מה קורה בפיגור של תשלום אחד, ומתי הזוכה מודיע על סגירת התיק. שיטות נוספות לסגירת חובות, כמו תשלום מרוכז או פריסה מוסכמת, מתוארות במאמר על שיטות להסדר חובות וסילוק חובות.
האם הזוכה חייב להסכים
לא. בחוק לא נמצאה חובה על זוכה להסכים להסדר. אבל גם בלי הסכמתו, הרשם רשאי לתת צו תשלומים לפי היכולת, אחרי בדיקת הבקשה או חקירת יכולת (סעיפים 7א(ג) ו-69(א)). לכן במשא ומתן כדאי לזכור שהחלופה להסכמה אינה בהכרח המשך ההליכים, אלא צו שהרשם קובע לפי היכולת.
הגבלות ועיקולים בזמן שמסדירים את החוב
הסדרת חובות לוקחת זמן, ובינתיים התיק חי. חשוב לדעת מה מותר לזוכה לעשות, ומה מוגן.
הגבלות
סעיף 66א מונה את ההגבלות שאפשר להטיל: דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלה על כרטיס חיוב, והגבלה על ייסוד תאגיד. הגבלות מוטלות על חייב שנחשב משתמט, ולפי סעיף 66ב(א)(3) רק אם חלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה והחובות עולים על 2,500 ש"ח, או שחלפה שנה והחובות עולים על 500 ש"ח.
לפני שהגבלה נכנסת לתוקף יש חלון. לפי סעיף 66ג, נשלחת התראה בדואר, וההגבלה נכנסת לתוקף רק כשחלפו 30 ימים מהמצאתה. בתקופה הזו אפשר לפרוע, או להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שאינכם משתמטים. אפשר להתייצב בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום באזור המגורים.
עיקולים
עיקול בחשבון בנק שהומצא למרכז הבנק חל על כל הסניפים, מהמועד שבו ההודעה הגיעה לסניף או בתום שלושה ימי עסקים, לפי המוקדם (סעיף 45א(א)). לכן כדאי לפעול לפני שהעיקול נכנס לתוקף. בעיקול מיטלטלין ובעיקול מקרקעין, הביטול שהחוק קובע במפורש קשור לסילוק החוב (סעיפים 32 ו-42).
יש כספים שהחוק מגן עליהם:
- משכורת: לפי סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, לא מעקלים מהשכר החודשי נטו סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה. אם הסכום הזה עולה על 80% מהשכר, החלק המוגן יורד ל-80%. ההגנה חלה גם על שכר שהופקד בבנק, במשך חודש מיום ששולם. היא לא חלה על עיקול לתשלום מזונות.
- גמלאות ביטוח לאומי: לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, גמלה אינה ניתנת לעיקול אלא לתשלום מזונות, וההגנה חלה גם כשהגמלה בבנק, במשך 30 ימים מיום ששולמה.
הדרכים לצמצם נזק בזמן עיקול, כולל בקשות לשחרור, מפורטות במדריך על עיקולים בהליכי הוצאה לפועל.
הסדר עם גורמי גבייה אחרים: קנסות, בנקים וערבים
לא כל חוב מתנהל כתיק רגיל מול זוכה פרטי. לחלק מהגורמים יש מסלולים משלהם.
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
חייב שרשום על שמו תיק במרכז רשאי לבקש פריסה לתשלומים, בצירוף פירוט הנסיבות האישיות ומסמכים. שתי נקודות חשובות מופיעות בכל-זכות. הראשונה: הגשת הבקשה והטיפול בה אינם עוצרים את התווספות ריבית הפיגורים לחוב. השנייה: הבקשה מטופלת תוך 45 ימי עבודה. לכן לא מחכים עם הבקשה, וממשיכים לעקוב אחרי היתרה בזמן הטיפול.
חובות לבנקים
הסדר מול בנק מתנהל לפי כללים נוספים של בנק ישראל, ויש לו שיקולים משלו. הנושא מוסבר במדריך על הסדר חוב מול בנק, ומי שרוצה ייצוג מול בנק ימצא את התחום בעמוד עורך דין בנקים.
ערבים
כשיש ערב לחוב, ההסדר נוגע גם בו. סעיף 5(א) לחוק הערבות קובע שכאשר החיוב הנערב הוקטן בהסכם בין החייב לנושה, הערב מופטר במידה שהופטר החייב. אם הסדר מסוים הוא אכן הקטנת החיוב תלוי בנוסח שלו, ולכן בודקים את זה לפני החתימה. פירוט הזכויות של הערב יש במדריך על חוק הערבות.
מתי הסדר כבר לא אפשרי: הודעה לפי סעיף 7א2 ומעבר לחדלות פירעון
כשגם הפריסה הארוכה ביותר בחוק לא מספיקה, הסדר בהוצאה לפועל רק דוחה את הבעיה. החוק מפנה את החייב במצב הזה למסלול אחר.
סעיף 7א2 קובע שחייב שאינו יכול לשלם את החוב במלואו, בשיעורים, או בתקופות שבסעיף 7א1, יגיש על כך הודעה לרשם ההוצאה לפועל. מה שקורה אחר כך תלוי בסך החובות:
- אם החובות אינם עולים על הסכום שבסעיף, ההודעה נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים במסלול לחובות בסכום נמוך, והחייב מצרף את המסמכים שדורש חוק חדלות פירעון.
- אם החובות גבוהים מזה, הלשכה מוסרת לחייב מידע על האפשרות להגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
כאן חשוב לדייק במספר. סעיף 7א2 בחוק ההוצאה לפועל נוקב ב-150,000 ש"ח. אבל בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה (סעיף 352), והסף של המסלול לחובות בסכום נמוך (סעיף 186) עומד על 176,923.12 ש"ח, נכון ל-1.1.2026. באתרים רבים עדיין מופיע 150,000 כסכום הנוכחי.
לפעמים היוזמה מגיעה מהרשם. לפי סעיף 77א, רשם שנוכח שאין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל, וסבר שפנייה לחדלות פירעון תועיל, ימסור לחייב ולזוכה מידע על האפשרות, ורשאי להשהות את ההליכים לתקופה סבירה כדי לאפשר את הפנייה.
ההחלטה אם לעבור לחדלות פירעון היא החלטה כבדה, עם הגבלות ופיקוח משלה. איך ההליך מתנהל, מה מקבלים בסופו ומה המחיר שלו, מוסבר בעמוד עורך דין חדלות פירעון. מי שכבר החליט ימצא את שלבי ההגשה במדריך על בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד.
מה עורך דין להסדר חובות עושה בתיק
עורך דין להסדר חובות בודק את התיקים, בוחר מסלול, מכין את הבקשות ומנהל את המשא ומתן מול הזוכים. לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, ייצוג לפני משרד ההוצאה לפועל, וייצוג במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך משפטי, שמורים בתמורה לעורך דין.
העבודה בפועל מתחלקת לכמה שלבים:
- מיפוי: רשימת כל התיקים, הזוכים, היתרות והמועדים שרצים. בודקים אם יש תיק שבו כבר חלפו המועדים או שהוטלו הגבלות.
- בדיקת החוב: האם החוב נכון, האם יש טענות נגד פסק הדין או השטר, והאם תשלומים קודמים דווחו.
- בחירת מסלול: צו תשלומים, איחוד תיקים, הסדר עם זוכה, או הודעה לפי סעיף 7א2. הבחירה נעשית לפי גובה החובות, מספר הזוכים וההכנסה הפנויה.
- הכנת ההצהרה והמסמכים: הצהרה מנומקת שלמה היא תנאי לקליטת הבקשה, ופרט חסר או לא נכון הוא עילה לדחיית בקשת איחוד.
- משא ומתן וניסוח ההסדר: סכום, פריסה, מה קורה בפיגור, ומתי התיק נסגר.
- מעקב: דיווח על תשלומים, בקשות לביטול הגבלות כשההסדר מקוים, ובקשה לשינוי הצו כשהנסיבות משתנות.
מתי כדאי לפנות לעורך דין בתיקי הוצאה לפועל מוסבר בעמוד עורך דין הוצאה לפועל. מידע כללי על התחום יש בעמוד הוצאה לפועל.
לשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובצפון
אלה הלשכות בצפון לפי מאגר רשות האכיפה והגבייה, נכון ל-15.9.2026:
- חיפה: העצמאות 86.
- קריות: דרך עכו 194, קריית ביאליק.
- עכו: שלום הגליל 1.
- עפולה: ירושלים 4.
- נוף הגליל (נצרת עילית): מעלה יצחק 14.
- טבריה: יוחנן בן זכאי 16. בלשכת בית שאן לא נפתחים תיקים, והם נפתחים בטבריה.
בלשכות חיפה, טבריה ונוף הגליל פועלות גם יחידות של חדלות פירעון. למי שגר בקריות ומתנהל מול הלשכה בקריית ביאליק, יש עמוד ייעודי על עורך דין הוצאה לפועל בקריות.
שאלות נפוצות על הסדרת חובות בהוצאה לפועל
האם בקשה לאיחוד תיקים עוצרת את העיקולים?
לא. לפי סעיף 74ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, ההליכים נגד החייב לא נפסקים ולא מושהים עד שניתן צו איחוד. הרשם רשאי להשהות הליך מטעמים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על 60 יום. בנוסף, עם הגשת הבקשה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ, והרשם רשאי לצוות על עיקול נכסים.
לכמה זמן אפשר לפרוס חוב בהוצאה לפועל?
לפי סעיף 7א1, עד שלוש שנים כשהחוב אינו עולה על 100,000 ש"ח, ועד ארבע שנים כשהוא עולה על הסכום הזה. הרשם רשאי להאריך בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים, אם שוכנע שהחייב יוכל לשלם בתקופה הארוכה. תקופה ארוכה יותר אפשרית רק בהסכמת הזוכה והחייב.
האם הזוכה חייב להסכים להסדר חובות?
בחוק לא נמצאה חובה כזו. אבל גם בלי הסכמת הזוכה, רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לפי יכולת החייב, על סמך הבקשה והמסמכים או אחרי חקירת יכולת. אם הזוכה מסכים לבקשת החייב, ההסכמה מוגשת לאישור הרשם, ולאחר אישורה יש לה תוקף של צו תשלומים.
מה קורה אם מפרים הסדר עם הזוכה?
הזוכה צריך לדווח ללשכה על התשלומים שקיבל, לשלוח לחייב בדואר רשום הודעה על כוונה לחדש את ההליכים עם פירוט היתרה, ולהגיש בקשה רק אחרי שחלפו 15 ימים. הגבלה שבוטלה בגלל קיום ההסדר יכולה לחזור בלי התראה חדשה. בתקופה הזו כדאי להסדיר את הפיגור או לבדוק את חישוב היתרה.
האם הסדר עם הזוכה מבטל את ההגבלות?
לפי סעיף 66ד(ג), הרשם יורה על ביטול הגבלה אם נוכח שהחייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה לפירעון החוב. כשהחוב נפרע במלואו ההגבלה מבוטלת, והלשכה מודיעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר לא יאוחר מתום 24 שעות. אם החייב מפסיק לקיים את ההסכם, ההגבלה יכולה להיות מוטלת מחדש.
כמה מהמשכורת מותר לעקל בהוצאה לפועל?
לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, לא מעקלים מהשכר החודשי נטו סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה. אם הסכום הזה עולה על 80% מהשכר, החלק המוגן יורד ל-80%. ההגנה חלה גם על שכר שהופקד בבנק במשך חודש מיום ששולם, והיא לא חלה על עיקול לתשלום מזונות.
מתי עוברים מהסדר בהוצאה לפועל לחדלות פירעון?
כשאין יכולת לשלם גם בתקופות הפריסה שבסעיף 7א1. במצב כזה מגישים לרשם הודעה לפי סעיף 7א2. בחובות בסכום נמוך ההודעה נחשבת בקשה לצו לפתיחת הליכים, ובחובות גבוהים יותר הלשכה מוסרת מידע על הגשת בקשה לממונה. הסף של המסלול לחובות בסכום נמוך בחוק חדלות פירעון הוא 176,923.12 ש"ח, נכון ל-1.1.2026.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
