הגשת תביעה בגין תאונת עבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי
הגשת תביעה בגין תאונת עבודה כוללת שני שלבים: הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולאחריה קביעת אחוזי נכות בוועדה רפואית. דמי פגיעה משולמים לכל היותר 13 שבועות, ותקנה 15א מאפשרת להעלות את אחוזי הנכות עד 50 אחוזים. גם פגיעה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה.
לפני שנפעל בהגשת תביעה בגין תאונת עבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי נבין מהי תאונת עבודה. תאונת עבודה היינה תאונה המתרחשת תוך כדי ועקב עבודתו של העובד במקום עבודה, הן מפגיעה במהלך פעולה כלשהי בעבודה ועד לפגיעה עקב חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה אשר גרמו נזק לבריאותו של העובד.
תאונת עבודה באה ליידי ביטוי גם בתאונת דרכים שקרתה בין אם במהלך נסיעתו של העובד אל מקום העבודה או בדרך חזרה ובין אם נשלח על ידי מעבידו לבצע עבודה במסגרת תפקידו.
קצבת נפגעי עבודה מיועדת לפצות מבוטח (להלן: "נפגע"), כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה -1995 (להלן: "החוק"), על אובדן הכנסה עקב פגיעה בעבודה, המוגדרת בסעיף 79 לחוק כדלקמן:
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו…". (מקום שלא נאמר אחרת ההדגשה אינה במקור - ג.מ).
כמו כן, מונה סעיף 80 לחוק מס' מקרים שאף בהם תיחשב תאונה לתאונת עבודה, בין היתר אציין: תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה מן מעונו של אדם או ממקום שבו הוא לן למקום עבודתו ולהפך.
המכשול הראשון בדרך לקבלת הקצבה הינו הכרת הנפגע ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה.
על מנת לעשות כן, על הנפגע להגיש במוסד לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה, בצירוף תעודה רפואית מאת הרופא המטפל בקופת החולים או ממרפאת תאונות עבודה או מבית חולים ממשלתי/ציבורי, על אי כושר לעבודה.
עוד אציין, כי דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
לאחר שהוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה, עומד בפני הנפגע מכשול נוסף, שהינו קביעת אחוזי נכות ע"י הועדה הרפואית. קביעה זאת נעשית רק לאחר שהנפגע, אשר בקשתו לדמי פגיעה אושרה, הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת נכות מעבודה.
בשנים האחרונות ייצג משרדנו לקוח בשנות ה-40 לחייו עם עבר כמעשן, אשר עבד בעבודות שיש, עבודה שכללה ניסור שיש וכיו"ב.
הנ"ל טרם כניסתו למשרדנו סבל במשך שנים ספורות מליקויי נשימה חריפים וזאת עד ליום זה, דבר שאף הביא להפסקת עבודתו בחודשים האחרונים.
לאחר מאבק עיקש עם המוסד לביטוח לאומי הוכרה לאחרונה תביעתו של הנ"ל כפגיעה בעבודה והנ"ל קיבל מענק של מאות אלפי ₪ וקצבה חודשית בסכום העולה על 6,000 ₪ לחודש.
לא למותר לציין, כי במקרה אחר משרדנו ייצג נגר אשר בדומה לנ"ל אף הוא החל סובל מליקויי נשימה חריפים. אף במקרה של הנגר זכה הנ"ל בתביעתו מול המוסד לביטוח לאומי בהתאם לפס"ד של ביה"ד האיזורי לעבודה.
מס' המלצות:
עם הגשת התביעה להכרת התאונה כתאונת עבודה (תביעה לתשלום דמי פגיעה) נבחן עניינו של התובע ע"י פקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי ולעיתים ע"י חוקרי הביטוח הלאומי ורופאים מטעם המוסד. על כן, מומלץ כבר בשלב הראשוני ועוד קודם הגשת התביעה לארגן באופן מסודר את תיק התביעה ובמידת הצורך להיוועץ עם מומלצים בתחום.
המלצה נוספת הינה במקרה ובו תאונת העבודה לא הותירה כל נכות, אף במקרה זה חשוב לעבור ועדה רפואית כדי שתקבע נכות בשיעור של 0%. הסיבה לכך הינה שאם ותהא פגיעה נוספת לאחר מס' שנים, לא יוכל הביטוח הלאומי לייחס את עיקר הפגיעה לתאונה הקודמת ולשלול את ההכרה בנפגע. יתר על כן, מי שלא הלך לועדה רפואית לא יוכל להגיש בעתיד תביעה לבדיקה מחדש (החמרת מצב).
קיימות מס' הוראות רלבנטיות אשר יש בהן להעלות את אחוזי הנכות, כדוגמת תקנה 15א' המאפשרת להעלות את אחוזי הנכות לנפגעי עבודה עד ל-50%, המשמעות הינה דרמטית מבחינת הפיצוי.
להרחבה בתחום: עורך דין ביטוח לאומי
לפני ההגשה כדאי לעבור על צ'קליסט 30 הימים הראשונים אחרי תאונת עבודה, כדי שכל מסמך יהיה בתיק בזמן.
נפגעי עבודה מעפולה והסביבה מנהלים את ההכרה ואת הוועדה הרפואית מול המוסד לביטוח לאומי. תחומי הליווי באזור, כולל ביטוח לאומי, מפורטים בעמוד עורכי דין בעפולה.
שאלות נפוצות
אילו מסמכים נדרשים לתביעה לדמי פגיעה?
יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה, בצירוף תעודה רפואית על אי כושר לעבודה. התעודה ניתנת על ידי הרופא המטפל בקופת החולים, ממרפאת תאונות עבודה או מבית חולים ממשלתי או ציבורי.
לכמה זמן משולמים דמי פגיעה?
דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן שבו לא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי. התשלום מוגבל ל-13 שבועות, שהם 91 ימים, הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
האם פגיעה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
כן. סעיף 80 לחוק מונה מספר מקרים שבהם תיחשב תאונה לתאונת עבודה, ובהם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה ממעונו של אדם או ממקום שבו לן אל מקום עבודתו ולהפך. גם תאונת דרכים במסלול זה עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה.
למה כדאי לעבור ועדה רפואית גם כשלא נותרה נכות?
מומלץ לעבור ועדה רפואית גם כדי שתיקבע נכות בשיעור אפס אחוזים. הסיבה היא שאם תארע פגיעה נוספת כעבור מספר שנים, לא יוכל הביטוח הלאומי לייחס את עיקר הפגיעה לתאונה הקודמת ולשלול את ההכרה. בנוסף, מי שלא הופיע בוועדה לא יוכל להגיש בעתיד תביעה להחמרת מצב.
מהי תקנה 15א ומדוע היא חשובה?
תקנה 15א מאפשרת להעלות את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגעי עבודה עד לשיעור של 50 אחוזים. המשמעות דרמטית מבחינת גובה הפיצוי, ולכן חשוב לבחון את תחולתה בכל תיק ולהציג בפני הוועדה את הנתונים התעסוקתיים הרלוונטיים לצד הממצאים הרפואיים.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
