מאמר בנושא ערעור על החלטת קצין תגמולים
בית המשפט, ביושבו כוועדת ערעור, הכיר בזכויות אלמנה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה לאחר שקצין התגמולים דחה את בקשתה. נקבע כי יש להעדיף את עדות המומלץ מטעם המערערת בדבר הקשר בין נכותו הנפשית המוכרת של המנוח לבין הסוכרת ופטירתו, וכי מתקיים גם קשר סיבתי משפטי. המשיב חויב ב-25,000 שקלים הוצאות.
רקע כללי
בביהמ"ש השלום עמ"ח (ב"ש) 54821-08-20 פלונית נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו) בחן ביהמ"ש ערעור על החלטת המשיב מיום 21.7.20 בה נדחתה בקשת המערערת להכרת זכויות בני משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 בנימוק שעל פי חוות דעת רפואית שהתקבלה והראיות שהובאו לא נמצא קשר בין נסיבות פטירת בעלה (להלן המנוח) ובין נכותו המוכרת כמשמעה בחוק.
טענות המשיב מול קצין התגמולים:
במסגרת כתב התשובה טען המשיב, כי המנוח נפגע מרסיס פגז במלחמת ששת הימים, עבר ניתוחים אורתופדיים שבגינם הוכר כנכה בשיעור של 30% עקב PTSD, הייתה לו מגבלה בעמוד שדרה מותני בשיעור של 10%, פציעה בברך עם מגבלה בשיעור של 20% וצלקות ללא נכות.
ביום 24.02.20 פנתה המערערת אל המשיב בבקשה להכרת זכויות בני המשפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו, בטענה כי לאחר המלחמה התפרצה אצל בעלה המנוח סוכרת מסוג 2 שתחילה טופלה בתרופות ומשנת 1983 גם באינסולין וכי המנוח נפטר בשל אירוע לב וכשל כלייתי על רקע מחלת הסוכרת, וצירפה חוות דעת של מומלץ שסבר כי מדובר בסוכרת מסוג 2 שהתפתחה אצלו כתוצאה מהמצב הנפשי הקשה בו היה שרוי לאחר מלחמת ששת הימים.
בהחלטה מיום 24.10.20 שלא ניתן לקבוע את סוג הסוכרת, ובין שמדובר בסוכרת מסוג 1, סוג 2 או אחרת, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין מתח נפשי ובין סוכרת הואיל ואין אסכולה רפואית או מחקר תקף על פיו ניתן לקבוע קביעה כזאת.
הסכמות במסגרת הערעור לביהמ"ש
על החלטה זאת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בו ניתנה בהסכמה החלטה להשיב את העניין לוועדה הרפואית העליונה.
דיון חוזר בוועדה הרפואית
הוועדה הרפואית העליונה שבה ודנה בעניין שהועבר אליה על ידי בית המשפט המחוזי והחליטה כי לדעתה סוג הסוכרת אינו מסוג 2 אלא מסוג 1 ולא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין סוכרת מסוג 1 ל-PTSD על פי אסכולה רפואית, וכן שלא נמצא קשר סיבתי כזה בספרי לימוד מובילים בין כל סוג של סוכרת ובין PTSD, ואף שנמצא קשר סיבתי כזה במאמרים שהוצגו על ידי מומלץ המערערת הוועדה לא הסתפקה בכך וציינה שבכתב העת DIABETES של האגודה האמריקאית לסוכרת לא נמצא אזכור לכל קשר בין סוכרת גם מסוג 1 וגם מסוג 2 ובין PTSD
ביהמ"ש ביושבו כוועדת ערעור בחן את טענות הצדדים וקבע מס' דברים:
יש לדון בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הנכות שהוכרה למנוח ביחס ל-PTSD ופטירת המנוח בהתאם לשרשרת ההתפתחויות מאז האירוע הנ"ל, הקשר להופעת הסוכרת והקשר לפטירת המנוח. ביחס לקשר הסיבתי הרפואי יש לבחון את חוות דעת המומלצים שהוגשו במהלך ההליכים הנוגעים להכרה בנכות ולהחמרת שיעורה, הליכים שהתקיימו לאחר החלטת קצין התגמולים בוועדות הרפואיות המחוזית והעליונה בשלב הראשון ובשלב השני לאחר שהוחזר אליה העניין מבית המשפט המחוזי, לאור הודעת הערעור בכתב התשובה ובחוות הדעת שהוגשו בהליך זה, לרבות התיעוד שהוגש על ידיהם.
כמו כן, יש לדון בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי בין פטירת המנוח ובין האירוע והתנאים שבגינם הוכרה לו הנכות בגין PTSD, ובין ההתפתחויות שלאחר מכן ופטירתו.
ביחס לקשר הסיבתי הרפואי העובדתי בין האירוע בשירות ופטירת המנוח, קבע ביהמ"ש שיש להעדיף את עדותו הקונקרטית של המומלץ מטעם המערערת על פני חוות דעת המומלץ מטעם המשיב ששלל קיומו של קשר סיבתי כזה, ולקבוע ברמה מאוד מתקבלת על הדעת שאכן התקיים קשר כזה.
ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, קבע ביהמ"ש שמדובר באירוע מיוחד בו קיימת הדיקות ועצימות של הקשר לפעילות צבאית מובהקת. בנסיבות אלה יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי בהתאם לפסיקת ביתה משפט העליון בתיק רע"א 4949/18 פלוני נ. קצין התגמולים [נבו] (ניתן ביום 12.05.20), וברע"א 7796/20 פלוני נ' קצין התגמולים [נבו] (ניתן ביום 25.04.2022) ופסק הדין האמור לעיל, בע"נ 57189-11-14, פלוני נ' קצין תגמולים [נבו].
סיכומם של דברים וקביעת ביהמ"ש:
לאור האמור קבע ביהמ"ש שיש להכיר בזכויות המערערת כאלמנת המנוח שהינו חייל שנספה במערכה בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950. כמו כן, המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.
תיק זה מדגים כיצד עורך דין למשרד הביטחון בחיפה מנהל ערעור על החלטת קצין תגמולים, משלב חוות הדעת ועד ועדת הערעורים בבית משפט השלום.
להרחבה בתחום: אגף שיקום נכים- ערעור לביהמש המחוזי בנקודה משפטית · הזכות להגיש תביעה בנזיקין לחייל שהוכר כנכה צהל
שאלות נפוצות
מה נדרש להוכיח בתביעה להכרת זכויות בני משפחה?
יש להוכיח קשר בין נסיבות פטירתו של הנפגע לבין נכותו המוכרת לפי החוק. במקרה שנדון נבחנה שרשרת ההתפתחויות מאז אירוע הפציעה, דרך הופעת המחלה שהתפתחה בהמשך ועד לפטירה, הן במישור הקשר הסיבתי הרפואי והן במישור הקשר הסיבתי המשפטי.
מה ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי?
הקשר הסיבתי הרפואי נבחן באמצעות חוות דעת מומלצים ותיעוד רפואי, ועניינו בשאלה אם קיים קשר עובדתי בין הנכות המוכרת לבין התוצאה. הקשר הסיבתי המשפטי בוחן אם נסיבות האירוע מצדיקות הכרה, ובמקרה זה נקבע כי מדובר באירוע מיוחד בעל דיקות ועצימות של קשר לפעילות צבאית מובהקת.
האם קביעת הוועדה הרפואית העליונה חוסמת את הדרך?
לא. הוועדה הרפואית העליונה קבעה שאין אסכולה רפואית התומכת בקשר הנטען, אך בית המשפט בחן את מכלול חוות הדעת שהוגשו בהליכים השונים והעדיף את עדותו הקונקרטית של המומלץ מטעם המערערת, וקבע ברמה מתקבלת על הדעת כי הקשר אכן התקיים.
מה קורה כשמומחי הצדדים חלוקים ביניהם?
בית המשפט מכריע בין חוות הדעת ואינו כבול לעמדת המומלץ מטעם הרשות. במקרה שנדון נשלל הקשר על ידי המומלץ מטעם המשיב, ואילו בית המשפט העדיף את עדותו הקונקרטית של המומלץ מטעם המערערת וקבע כי היא מבססת את הקשר הנדרש להכרה.
האם נפסקו הוצאות משפט לטובת המערערת?
כן. לצד ההכרה בזכויות המערערת כאלמנת חייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, חויב המשיב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 שקלים. פסיקת הוצאות משקפת את עמדת בית המשפט ביחס להתנהלות בהליך.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
