מאמר בדיני משפחה - ידועים בציבור - ירושה
בית המשפט העליון קבע ברע"א 3323/23 כי כוונה להינשא בעתיד אינה מלמדת שבני זוג התכוונו להחיל על יחסיהם כבר עתה את החובות והזכויות של נישואין, ולכן אין בה כדי להכיר בהם כידועים בציבור לצורך פיצויים כתלוי לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין. עוד נקבע כי מגורים משותפים של כשנה וחצי לבדם אינם מספיקים, וכי היות בני הזוג מנועי חיתון לא הצדיק במקרה זה רף ראייתי מקל.
האם עצם הכוונה להינשא במועד עתידי, היינו בשאיפה לבוא בגדר מעמד הנישואין על השלכותיו המשפטיות, כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני זוג כידועים בציבור, וכפועל יוצא להיכנס בגדר הגדרת בן זוג לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין ?
סוגיה זו נידונה רע"א 3323/23 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו) שניתן ביום 6.5.2024.
עובדות המקרה בקצרה
המנוחה ז"ל והמשיב 4 (להלן בהתאמה: המנוחה ו- המשיב) הכירו בשנת 2015 (להלן יחד: בני הזוג) עת הי המשיב סטודנט והמנוחה אך סיימה את לימודיה. כעבור חצי שנה, עברו השניים להתגורר יחד בדירה שכורה, ולאחר מגורים משותפים במשך כשנה וחצי, החליטו להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל במהלך חודש מאי 2017. לדאבון הלב, ביום 3.3.17 עת נהג המשיב ברכב שהיה מבוטח על ידי המבקשת (שלמה חברה לביטוח), אירעה תאונה קטלנית שבה נהרגה המנוחה (להלן בהתאמה המבטחת ו- התאונה).
ביום 14.12.17 הגישו הוריה של המנוחה, המשיבים 2-3 (להלן יחד: ההורים), תביעת עזבון נגד המבטחת על פי חוק הפלת"ד לתשלום פיצויים בשל מות המנוחה בתאונה. לאחר מכן נמחק המשיב כנתבע בתביעה הנ"ל, וצורף לה כתובע נוסף. נטען בתביעה כי המשיבה היה ארוסה של המנוחה ותלוי בה כלכלית במועד התאונה ולפיכך זכאי לפיצויים מאת המבטחת מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין.
קביעות בתי המשפט
- בית משפט השלום קיבל ביום 15.09.2020 את התביעה וחייב את המבטחת בתשלום פיצויים להורים כיורשיה של המנוחה. וכן קבע כי המשיב בא בגדר "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה, ולפיכך זכאי אף הוא לפיצויים מהמבטחת, מכוח היותו תלוי במנוחה.
- בית המשפט המחוזי - המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי שהתקבל. ביהמ"ש המחוזי קבע כי לא ניתן להכיר במשיב כתלוי במנוחה בהתאם להוראת סעיף 78 לפקודה, משעה שלא הוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור עובר לתאונה, וכן הייתה קיימת ביניהם תלות כלכלית בפועל טרם התאונה.
- המשיב הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק הדין (רע"א 5096/21). בתוך כך נקבע כי לשם הכרה במשיב כ"בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה עליו לצלוח מבחן דו-שלבי, שלפיו בשלב ראשון יש לבחון האם הצדדים היו ידועים בציבור עובר לתאונה לפי המבחנים בפסיקה. ובשלב השני, יש לבחון האם הוכחה תלות בפועל בכוח של המשיב במנוחה. בהתאם הוחזר הדיון לבית משפט השלום להכריע בשאלות האם בני הזוג היו ידועים בציבור והאם המשיב היה תלוי במנוחה.בחזרה לבית משפט השלום - ביהמ"ש השלום קבע כי אמנם המשיב לא נקט בכתבי טענותיו במונח המפורש "ידועים בציבור" לתיאור מערכת יחסיו עם המנוחה, אך למעשה טענה זו משתקפת מטענותיו. כמו כן קבע ביהמ"ש השלום כי נדרשת עוצמה נמוכה של ראיות להוכחה כי בני הזוג היו ידועים בציבור, מן הטעם שהיו מנועי חיתון (המנוחה יהודיה ומשיב אינו יהודי). בית משפט השלום קבע כי המשיב עונה להגדרת "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה ועל כן זכאי לפיצויים מהמבטחת.
ערעור שהגישה המבטחת על פסק דין זה, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סד"א.
בקשת רשות ערעור הוגשה לעליון.
התנהלות וטענות הצדדים בבקשה לרשות ערעור שהוגשה לעליון
מקצת מטענות המבקשת:
מתעוררת שאלה משפטית עקרונית ביחס למבחני המשנה שעל בית המשפט לבחון לשם קביעה כי בני זוג הם ידועים בציבור, ובפרט ביחס לבני-זגו שאותם מקובל לכנות "חברים במובן הצר". המבקשת חזרה על טענותיה בפני ערכאה קמא, וטוענת בעיקר כי המשיב לא העלה באופן מפורש את הטענה שלפיה הוא והמנוחה היו ידועים בציבור. וכי בית משפט השלום שגה במסגרת החלתו את המבחן הדו-שלבי. בפרט, טוענת המבטחת, כי לא הוכח שהתקיים משק בית משותף בין הצדדים, וכי שגה ביהמ"ש השלום עת הסיק מהעובדה שבני הזוג התעתדו להינשא, כי התכוונו להחיל כבר במועד התאונה השלכות משפטיות שונות של חיי הנישואין על הקשר הזוגי שביניהם.
מקצת טענות המשיב:
סומך ידיו על פסקי דינן של ערכאות קודמות, וטוען כי הקביעה שלפיה הצדדים היו ידועים בציבור - מושתתת על יסודות עובדתיים מוצקים ועל פסיקה ענפה. בתוך כך, נטען כי מסקנה זו עולה בבירור מנסיבות העניין שלפיהן בני הזוג ניהלו מערכת יחסים זוגית במשל למעלה משנתיים, התגוררו יחד, קיימו משק בית משותף (במשך שנה וחצי) ואף תכננו להינשא.
בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת (שלמה חברה לביטוח) וקבע:
"בפסיקה נקבע, כי בני-זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המונח) אם הם "התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין"
"..זאת, שכן יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה. בהקשר זה, נקבע כי אמת-מידה זהירה זו, נובעת מנקודת מבט ליברלית, הדוגלת בְּאִפְשׁוּר "צורות חיים שונות ומערכות יחסים מגוונות המאפיינות את חיי הזוגיות בעידן הנוכחי, וזאת מבלי להכביד על בני הזוג באמצעות הטלת מחויבויות משפטיות ארוכות טווח שעה שלא התכוונו לכך"
עוד קבע בית המשפט העליון: "כאמור, בית משפט השלום קבע כי מאחר שבני הזוג מנועי חיתון, יש להחיל לגביהם רף מקל לשם הוכחת היותם ידועים בציבור. אין בידי לקבל מסקנה זו.
אני סבורה כי העובדה שבני הזוג היו מנועי חיתון, אינה מצדיקה בענייננו את הנמכת הרף הראייתי להוכחת היותם "ידועים בציבור".
כן:
"..לשם הכרה בבני-זוג כידועים בציבור, יש להוכיח כי התכוונו להחיל על עצמם את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין. בחינת כוונת הצדדים האמורה - העולה מנסיבות העניין ומהראיות הרלוונטיות - מתייחסת לתקופה שבה בני הזוג ניהלו קשר זוגי, החל מתחילתו ועד לפקיעתו, בשל פרידה או מוות. לפיכך, אין בעצם הכוונה להינשא, היינו בשאיפה לבוא בגדר מעמד הנישואין על השלכותיו המשפטיות, כדי ללמד כי בני הזוג התכוונו להחיל את ההשלכות הנ"ל קודם לכן."
"ומכאן - לענייננו-אנו: בשים לב לאמור לעיל, לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד, כאינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד אירוע התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואין. לא מן הנמנע, כי יש בכוונה זו אף כדי להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו להחיל חובות כאמור."
סיכומו של דבר
ולסיכום קבע ביהמ"ש העליון: "אם כן, מצאנו כי התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור, דלה וחסרה, ומבוססת, בעיקרו של דבר, על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. כאמור, משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים."
להרחבה בתחום: דיני משפחה · עורך דין גירושין · כיצד צוואות לצדקה משפיעות על ירושה · כיצד שינויים בשם ובמגדר משפיעים על ירושה וצוואות · צוואה וירושה בעולם הדיגיטלי
שאלות נפוצות בנושא מאמר בדיני משפחה
האם תכנון להתחתן בעתיד מוכיח שבני זוג הם ידועים בציבור?
לא. בית המשפט העליון קבע כי אין בעצם הכוונה להינשא - כלומר בשאיפה לבוא בגדר מעמד הנישואין בעתיד - כדי ללמד שבני הזוג התכוונו להחיל על עצמם את ההשלכות המשפטיות של חיי נישואין קודם לכן. יתרה מכך, ייתכן שכוונה כזו דווקא מעידה שטרם התכוונו לקבל על עצמם חובות אלה.
מהו המבחן הדו-שלבי להכרה כבן זוג לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין?
בשלב הראשון בוחנים האם בני הזוג היו ידועים בציבור עובר לאירוע, לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה - ובהם הכוונה להחיל על מערכת היחסים את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין. בשלב השני בוחנים האם הוכחה תלות בפועל או בכוח של בן הזוג התובע בבן הזוג שנפטר.
האם בני זוג מנועי חיתון זכאים לרף ראייתי מקל להכרה כידועים בציבור?
לא בהכרח. בית משפט השלום סבר שמאחר שבני הזוג היו מנועי חיתון - המנוחה יהודייה ובן זוגה אינו יהודי - יש להחיל רף מקל להוכחת היותם ידועים בציבור. בית המשפט העליון דחה מסקנה זו וקבע כי עובדת היותם מנועי חיתון אינה מצדיקה במקרה זה את הנמכת הרף הראייתי.
האם מגורים משותפים של שנה וחצי מספיקים כדי להיחשב ידועים בציבור?
לא. בית המשפט העליון קבע כי התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור הייתה דלה וחסרה, ומבוססת בעיקרה על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. כשתקופה זו עומדת לבדה, אין בה די כדי לקבוע שבני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות כשל נשואים.
מי תבע פיצויים בפרשת שלמה חברה לביטוח נ' פלוני ובאיזו עילה?
הוריה של המנוחה הגישו תביעת עיזבון נגד חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד, ובן זוגה צורף כתובע נוסף בטענה שהיה ארוסה ותלוי בה כלכלית במועד התאונה, ולכן זכאי לפיצויים כבן זוג מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין. בסופו של ההליך נדחתה ההכרה בו כידוע בציבור.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
