חילוט כספים וזכויות קיזוז בהליכים פליליים
בהליך שנדון בבית המשפט העליון בעניין בנק לאומי נגד מדינת ישראל נקבע כי צו תפיסה לצורך חילוט אינו גובר על זכות הקיזוז והעיכבון של הבנק בכספי הלקוח. המבחן אינו אם הבנק כבר מימש את זכות הקיזוז, אלא אם היא תעמוד לו בעתיד לפי תנאי ניהול החשבון, כל עוד נותר חוב של הלקוח לבנק.
לא פעם נשאלת השאלה מה קורה כאשר המדינה בהליך פלילי (מיסים, עבירות סמים, שוחד ועוד…) מבקשת לחלט כספים שנתפסו זאת חרף העובדה שלצד המחזיק יש כאמור חובות כלפיו הניתנים לקיזוז.
סוגיה זו עלתה בפס"ד שניתן בעליון בש"פ 8470-22 בנק לאומי לישראל נ' מדינת ישראל.
רקע כללי:
עניינו של ההליך הפלילי בכתב אישום חמור שהוגש נגד מספר רב של נאשמים, וביניהם עובדי ציבור בעיריית בית שמש (להלן: עובדי הציבור), אנשי עסקים (להלן: היזמים) וחברות המצויות בבעלותם.
המדובר בפרשה פלילית מסועפת ורחבת היקף, שבמרכזה עומד נכס המקרקעין מושא הערר. ההליך הפלילי בעניינם של הנאשמים תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, וההליך שלפנינו הינו אחד מספיחיה של אותה פרשה.
כתב האישום נפרס על פני כמאה עמודים, והוא מייחס ליזמים ולעובדי הציבור (להלן יכונו יחד: הנאשמים) שורה ארוכה של עבירות, כל אחד לפי חלקו בפרשה.
בתמצית שבתמצית, כתב האישום מתאר כיצד במהלך השנים 2018-2010 (להלן: התקופה הרלוונטית) פעלו לכאורה הנאשמים בדרכים עברייניות על מנת להקים על גבי המגרש מיזם נדל"ן שאפתני; מיזם אשר לפי הנטען נולד בחטא ונגוע כל-כולו בפלילים, מן המסד ועד לטפחות (להלן יכונה גם: הפרוייקט).
בעיקרם של דברים, נטען כי המגרש יועד במקור להקמת מוסד תורני צנוע, אך חרף זאת נבנה במקום קומפלקס רחב ממדים הכולל שטחי מסחר ושלושה מגדלי מגורים שבהם עשרות דירות; וכי הקמת הפרוייקט התאפשרה הודות לשורת מעשי שחיתות, זיוף ומרמה שביצעו חלק מהנאשמים, תוך יצירת מצגי שווא שנועדו להסתיר את מהותו האמיתית.
ע"א 8474/22 - תפיסת הכספים שבחשבון ההלוואה מול זכות הקיזוז של הבנק:
"הקיזוז החוזי מהווה פעולה משפטית חד-צדדית המשתכללת מחוץ לכותלי בית המשפט, ועל כן הוא מהווה סעד מסוג 'העזרה העצמית' (self help)" (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 198 (1995) (להלן: עניין הסתדרות הרבנים דאמריקה)).
כאמור, בית משפט קמא קיבל את עמדת המדינה, ולפיה מאחר שהבנק בחר שלא להעמיד את ההלוואה או חלקה לפירעון מיידי, ומאחר שתשלומי ההלוואה משולמים כסדרם, הרי שזכות הקיזוז כלל לא השתכללה. ברם, כבר נפסק בעבר כי זכות הקיזוז של בנק אינה מותנית בביצוע הקיזוז בפועל (ראו ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס, פסקה 28 [פורסם בנבו] (16.1.2014) (עניין אלבס); וכן ראו ריקרדו בן-אוליאל ולירן חיים דיני בנקאות - חלק כללי כרך א 419 ה"ש 32 (מהדורה שנייה, 2021) (להלן: בן-אוליאל וחיים)).
זכות הקיזוז נחשבת כבטוחה "חזקה" במיוחד, ובהליכי חדלות פירעון היא חלה אף כלפי צדדים שלישיים, בכפוף להסדר הקבוע היום בסעיפים 256-255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וקודם לכך בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (ע"א 7594/16 עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקאות 60-59 [פורסם בנבו] (25.3.2021); לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל ראו לדוגמה, ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נ' אגרא אבן יהודה, פ"ד מט(2) 133 (1995)). זכות הקיזוז הבנקאי נתפסת כזכות בעלת אופי קנייני, והפעלת זכות העיכבון הבנקאי "אינה מחייבת לאמץ בצורה דווקנית את מבחני ההפרה הצפויה הקבועים בסעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), ויש להכיר בזכות העיכבון והעיכוב של הבנק גם כאשר מתקיים אך חשש סביר שהלקוח לא יעמוד בהתחייבויותיו"
(ע"ש (י-ם) 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"מ תשס"ג (1) 81, בפסקה 220 [פורסם בנבו] (2004)). לזכות הקיזוז הבנקאי מעמד מיוחד ועדיפות על פני זכויות של נושים אחרים, לרבות על פני עיקול שהוטל על החשבון (ראו עניין הסתדרות הרבנים דאמריקה, עמ' 206-204; עניין אלבס, פסקאות 28-25; עניין אקורד פסקה 2 לפסק דיני; בן-אוליאל וחיים, עמ' 419). מכוח "סעיף הסל" הנוהג בהסכמי פתיחת חשבון בבנקים "כל יתרה בחשבון ובפקדון כספי המנוהל על ידי הלקוח בבנק משועבדת לטובת הבנק בו הוא מתנהל לשם הבטחת חובו של הלקוח כלפי הבנק" ולנושים יש ידיעה בפועל או ידיעה קונסטרוקטיבית לגביו (ע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אויר בע"מ (בפירוק), פסקה 33 לפסק דיני [פורסם בנבו] (27.4.2014)).
ההחלטה השיפוטית לפי כב' השופט עמית:
בסופו של דבר, אין למדינה יותר ממה שיש לחברה. החברה לא יכולה למשוך את הכספים ללא הסכמת הבנק בשל זכות העיכבון הבנקאי והקיזוז הבנקאי, וצו התפיסה אינו יכול אפוא לגבור על זכויות אלה של הבנק. בשורה התחתונה, המבחן אינו אם הבנק כבר מימש את זכותו לקיזוז, אלא אם זכות הקיזוז של הבנק תעמוד לו במידה שבשלב מסוים בעתיד יבקש הבנק לממשה בהתאם לתנאי ניהול החשבון. מסקנתי היא כי אין בתפיסת יתרות הזכות בחשבון ההלוואה על ידי המדינה, לצורך חילוטם בעתיד, כדי לתת למדינה עדיפות על פני זכות הקיזוז של הבנק, מקום שבו נותר חוב של הלקוח לבנק.
ההחלטה השיפוטית לפי כב' השופט מינץ:
לא ניתנת אם כן "סגולה מיוחדת" לבנק והיא לא זו אשר מכריעה את הכף בעניין זה. חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים על זכות קיזוז רחבה שבכוחה לגבור על צדדים שלישיים, בין אם בשל "השתכללותה" לאחר מסירת הודעה לפי הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים, ובין אם בשל התקיימות תנאים מסוימים המוגדרים במפורש בחוזה. לשאלה אם לנושים יכולה להיות ידיעה, וכתוצאה מכך הסכמה על זכות הקיזוז הרחבה המוגדרת בחוזה, ניתן לתת מענה בהתחשב בכל מקרה לפי נסיבותיו וזהות הצדדים. למשל, לא מן הנמנע כי הידיעה בכוח לגבי קיומם של סעיפים בתנאי פתיחת חשבון של בנק תהא קיימת גם לגבי סעיפים דומים בהסכמים שגרתיים אחרים כגון הסכמים עם גופים פיננסיים, מוסדיים ודומיהם.
בסיכומו של דבר ראינו לנכון לציין במאמר זה גם את החלטתו של כב' השופט מינץ אשר שם לנגד עיניו לא רק את הבנק למעשה כל גוף פיננסי ודומיהם – הדבר חשוב לעניין זה לאור העובדה כי מדינת ישראל ביצעה בשנים האחרונות מהפך בכל הקשור לנותני שירות פיננסי (צ'יינג) ואשר החילה עליהם נהלים וחוקים כפי שנהוג בבנקים – הליך הוצאת הרישיון לנותני השירות הפך להיות מורכב ובעל בדיקות מהותיות המבוצעות ע"י שוק ההון.
מחפשים עורך דין המתעסק בתחום הפלילי והמיסים לרבות ייצוג בשחרור חילוט?
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בהליכים מגוונים הנוגעים לחילוט בגין הלבנות הון, צווארון לבן לרבות מיסים.
מחפשים עורך דין לענייני פלילי וצווארון לבן?
להרחבה בתחום: עורך דין מיסים · מכירה רכישת נדלן תושב חוץ · מכירת נחלה חקלאית
שאלות נפוצות
האם המדינה יכולה לחלט כספים כשללקוח יש חוב לבנק?
לא במקום שבו עומדת לבנק זכות קיזוז. נקבע כי אין למדינה יותר ממה שיש לחברה עצמה: אם החברה אינה יכולה למשוך את הכספים בלי הסכמת הבנק בשל זכות העיכבון והקיזוז הבנקאי, צו התפיסה אינו יכול לגבור על זכויות אלה. המבחן מתמקד אפוא בקיומה של הזכות ולא במימושה בפועל.
האם זכות הקיזוז מותנית בהעמדת ההלוואה לפירעון מיידי?
לא. כבר נפסק כי זכות הקיזוז של בנק אינה מותנית בביצוע הקיזוז בפועל. גם כאשר תשלומי ההלוואה משולמים כסדרם והבנק בחר שלא להעמידה לפירעון מיידי, הזכות עומדת לו ותיבחן לפי תנאי ניהול החשבון. לכן די בכך שהזכות עשויה לעמוד לבנק בעתיד.
מה מעמדה של זכות הקיזוז הבנקאי מול נושים אחרים?
היא נחשבת בטוחה חזקה במיוחד בעלת אופי קנייני, ויש לה מעמד מיוחד ועדיפות על פני זכויות של נושים אחרים, לרבות על פני עיקול שהוטל על החשבון. בהליכי חדלות פירעון היא חלה אף כלפי צדדים שלישיים, בכפוף להסדר שבחוק. מעמד זה נגזר מאופייה הקנייני של הזכות ומהסכמת הצדדים.
מהו סעיף הסל בהסכם פתיחת חשבון בנק?
הוראה הנוהגת בהסכמי פתיחת חשבון, שלפיה כל יתרה בחשבון ובפיקדון כספי המנוהל על ידי הלקוח בבנק משועבדת לטובת הבנק להבטחת חובו כלפיו. נפסק כי לנושים יש ידיעה בפועל או ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר קיומה של הוראה זו. משמעות הידיעה היא שהנושים אינם יכולים להתעלם מהשעבוד.
האם ההלכה חלה גם על גופים פיננסיים שאינם בנקים?
בחוות דעתו של השופט מינץ הודגש כי אין לבנק סגולה מיוחדת, וכי חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים על זכות קיזוז רחבה שבכוחה לגבור על צדדים שלישיים. לכן ההיגיון עשוי לחול גם על הסכמים עם גופים פיננסיים ומוסדיים נוספים. היקף התחולה נבחן לפי לשון ההסכם ולפי זהות הצדדים.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
