האם בנק רשאי להקפיא פעילות בחשבון על בסיס כתבה בטלוויזיה
בנק אינו רשאי להקפיא חשבון ולבטל אשראי על סמך כתבה בטלוויזיה בלי לברר את העניין מול הלקוח. בת"א 59822-11-20 אקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון נקבע כי היה על הבנק להודיע ללקוחה על החשדות ולברר אותם לפני ההקפאה, והנתבעות חויבו לשלם 30,000 שקלים בתוספת אגרות, הוצאות ושכר טרחה.
לפנינו מאמר בנושא בנקים לעניין הקפאת פעילות בחשבון על בסיס כתבה בטלוויזיה – השאלה העומדת ביסודו של פס"ד היא האם הבנק יכול להסתמך על כתבה בטלוויזיה לצורך הקפאת חשבון בנק וזאת ללא ביצוע בדיקה בסיסית מול הלקוח טרם ביצוע ההקפאה.
בת"א 59822-11-20 אקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון ואח' (פורסם בנבו) נידונה שאלה משפטית זו אצל כב' השופטת חגית בולמש.
עובדות המקרה בקצרה
ביום 13.1.2018, ארבעה ימים לאחר העברת הכסף לחשבונה, שודרה כתבה בנושא הלוואות הבנקים, ובו התראיינה התובעת יחד עם בן זוגה, שהינו בהליכי פש"ר.
ביום ראשון ה- 14.1.2018, יום לאחר שידור הכתבה, ובעקבותיה, באורח חד צדדי, חייב הבנק את חשבונה של התובעת בסכום ההלוואה ומשך סכום זה מחשבון העובר ושב של התובעת.
הבנק הודיע לתובעת על הפסקת מתן האשראי בחשבון, ביטול ההרשאה לפעילות באינטרנט, הקפאת יתרת הכספים בחשבון העו"ש לטובת ועד לאחר פירעון החבות לבנק וביטול ההלוואה.
אין מחלוקת שפעולות אלה בוצעו על ידי הבנק באופן מיידי, ביוזמתו, מיד לאחר שנחשפה הנתבעת 2 לכתבה, ובהיותה מנהלת הסניף בו התנהל החשבון. אין כל התראה בכתב מראש או פניה לזימונה של התובעת לסניף לבירור בטרם הפעולות.
בהמשך, ביום 21.1.2018 שלחה התובעת מכתב התראה לבנק.
טענות התובעת:
התובעת לא הייתה ואינה בפשיטת רגל או בהליכי חדלות פירעון. ה- BDI שלה היה תקין.
התנהלות הבנק שתוארה לעיל מהווה התעמרות, תוך שבוצעו על ידי הבנק פעולות בחשבונה של התובעת כבתוך שלו, באופן חד צדדי, וללא התראה מראש, תוך ביטול הלוואה שניתנה מספר ימים קודם לכן. השיק שבוטל היה לחברת "יוליסינג" כמקדמה עבור רכישת הרכב החדש, בגינה ניתנה ההלוואה.
רק לאחר שגילתה התובעת על החזרת ההמחאה התקשרה התובעת מיוזמתה לבנק ולנתבעת 2 ושאלה לפשר העניין, ורק אז נודע לה להפתעתה שפעולות אלה ננקטו על ידי הבנק בעקבות הכתבה. בשיחה זו הבהירה התובעת לנתבעת 2 שהיא אינה בפשיטת רגל, אלא בן זוגה, אין לתובעת כל חובות והיא לא נמצאת בהליכי חדלות פירעון.
הנתבעת 2 התנהגה אל התובעת בזלזול, השפלה לעיני כל הפקידים בבנק, ופגעה בשמה הטוב של התובעת ולשון הרע.
טענות הנתבעים:
ראשית, טוענים הנתבעים כי התובעת לא שילמה להם את ההוצאות בגין ההליך הקודם שנמחק לבקשתה. התביעה כיום היא אותה תביעה, כאשר התובעת לא צרפה ראשית ראיה לנזק ואף מבלי לטעון לנזק מכומת.
הנתבעת 2 היא מנהלת הבנק, פעלה מכוח תפקידה, ומשכך מתבקשת מחיקתה מהתביעה. על בקשה זו חזרו הנתבעות לאורך כל ההליך.
התובעת הסתירה במועד פתיחת החשבון את דבר ניהול חשבונות בבנקים אחרים, וקיום חובות לנושים, והצהירה על פעילות עתידית של קבלת משכורת בחשבון. בחודש נובמבר 2017 החשבון נכנס לחריגה ובחשבון התבצעו הפקדות שלא בגין משכורת. לבקשת התובעת הועמדה לה מסגרת משיכת יתר מינימאלית של 3,000 ₪.
לאחר שידור הכתבה ובעקבותיה גילה הבנק כי התובעת הסתירה ממנו מידע מהותי בנוגע לעברה הכלכלי, התנהלותה הכלכלית וחובותיה. גם פרטים אישיים שונים שנמסרו על ידי התובעת בכתבה לא תאמו את המידע שנמסר לבנק, לרבות בקשר לבן זוגה של התובעת. דברי התובעת בכתבה עמדו בניגוד מוחלט למצגים שהציגה התובעת בסניף, אותו נהגה לפקוד באופן יומיומי, בבקשות אשראי כאלה ואחרות. הצהרות התובעת באשר למקור הכספים, שניתנו גם במסגרת חשבונה בבנק אוצר החייל, התגלו בדיעבד כלא נכונות ומדובר בעיקר בהעברות סיבוביות של כספים ולא הפקדת משכורות.
בנסיבות אלה, לאחר ש"נדלקו כל "נורות האזהרה, (כאמור בסיכומי הנתבעות), זכותו של הבנק להפסקת אשראי באופן מיידי, וזאת בהתאם להסכמים וכדין. לו הנתבעות היו יודעות את המצב לאשורו, לא היה מעמיד לתובעת אשראי. לאור כך הנחה הבנק את הנתבעת 2 להפסיק ו/או לבטל את האשראי בחשבון באופן מיידי, לרבות הקטנת מסגרת האשראי, ביטול ההלוואות ועיכוב כלל יתרות הזכות בחשבון לטובת פירעון החוב לבנק. הנתבעת הודיעה לתובעת טלפונית ביום 14.1.2018 על פעולות אלה – הפסקת האשראי, ביטול ההרשאה לפעילות באינטרנט, הקפאת יתרת הכספים בעו"ש עד לאחר פירעון החובות לבנק. התובעת הודיעה מיידית על ביטול כרטיסי האשראי, על מנת להימנע מסיווג הביטול כשימוש לרעה, והבנק ביטל את מסגרת משיכת היתר בחשבון ואת ההלוואה, שטרם בוצעה בפועל.
פעולות הבנק עולות בקנה אחד עם פרק א' סעיף 4.6א להסכם המסגרת שנחתם עם התובעת, באשר לזכות העיכבון והעיכוב על כל הכספים של בעל החשבון; סעיף 4.6ב לפיו הבנק יהיה רשאי, ללא צורך בהודעה מוקדמת, לקזז כל סכום מסכומי החוב שהגיע מועד פירעונו; פרק ה' סעיף 32.2 המקנה לבנק אפשרות לבטל, להפסיק או להקטין משיכת יתר, לרבות העמדה לפירעון מיידי של כל סכומי החוב, באופן מיידי, במקרים מיוחדים אשר בנסיבותיהם קיים צורך לפעול ללא דיחוי; פרק ה' סעיף 34.4 הקובע כי בעל החשבון חייב למסור מידע נכון, מלא ומדויק; פרק ה' סעיף 40 לפיו הבנק רשאי להעמיד לפירעון מיידי חלק או כל סכומי החוב אם אירע מקרה או חל שינוי אשר מסכן או עלול לסכן את סיכויי פירעון סכומי החוב או אם יתברר כי כל הצהרה של בעל החשבון, בעל פה או בכתב, אינה נכונה או אינה מדויקת.
תמצית החלטת בית המשפט
השאלות שניצבות במרכז הדיון הן האם פעולות הבנק שננקטו בעקבות ההפרה מהווים הפרת חובת תום הלב ופגיעה בחובותיו כלפי הנתבעת מכוח הדין והפסיקה? האם אלה עולים לכדי פגיעה בשמה הטוב, פרטיותה ומהווים הפרת החובות כלפיה? במקביל, מה חובותיה של התובעת כלפי הבנק לגילוי המידע, לרבות זה שהתברר לאחר שידור הכתבה.
אין מחלוקת שפעולות הבנק ננקטו בחשבונה של התובעת עוד בטרם שוחח הבנק עמה, בטרם ברר עמה את האמור בכתבה, אלא נקט בפעולה חד צדדית מיד לאחר הצפייה בכתבה. פעולות אלה בוצעו באמצעות הנתבעת 2, כנציגה של הנתבעת 1. לא מצאתי מקום למחוק את הנתבעת 2, שכן על אף שהנתבעת 1 נטלה אחריות על הייצוג והשיפוי, אין בכך כדי לכרסם מזכותו של בעל דין לתבוע את המעוולים כאמור בסעיפים 13-16 לפקודת הנזיקין, לרבות העובד המעוול.
אין גם מחלוקת שעד למועד הכתבה לא ראה הבנק כל סיכון בהתנהלותה של התובעת, ואף ראה לנכון להעמיד לה הלוואות, כאשר כנגד מתן סכום ההלוואה האחרונה שניתנה אף לא נערך הסכם בכתב. לא קיימים כל מסמכים המתנים רכישת רכב, שעבוד ואף לא מסמך כללי אלא הועברו כספים לחשבונה ללא הסכם הלוואה כלל. משכך, משיכת הכספים מחשבונה של התובעת, לאחר שמספר ימים קודם לכן הועברו, מהווה פעולה חד צדדית ללא כל מסמך בכתב המתנה את תנאי ההלוואה או שעבוד. ר' עמ' 21 ש' 10-16. אין אפילו את הטופס לבקשת ההלוואה. מאחר ולא קיים כל מסמך הלוואה, לא ברור מהם התנאים שבהם הותנתה רכישת הרכב. יש לצין שבעמ' 22 ש' 1 השיבה הנתבעת 2 כי קיימים מסמכים בחתימתה של התובעת בנוגע להלוואה, אולם אלה לא צורפו לראיות. הנתבעת שבה בעדותה מספר פעמים על כך שקיימת חתימה של התובעת על הלוואה, אולם לא הוצג כל מסמך כאמור. משכך, או שלא קיים מסמך הלוואה בכתב או שקיימת הלוואה וזו לא הוצגה, כאשר אי הצגתה פועל לחובת הנתבעים. חלופות אלה מקשות לקבל את גרסת הנתבעים בנוגע להעמדת ההלוואה ותנאיה. בסופו של יום הכסף הועבר ישירות לחשבון הבנק של התובעת ולא לסוכנות הרכב, כך שגם בעניין זה קשה לקבל את עמדת הנתבעים לפיה התנו את ההלוואה בהעברה ישירה לסוכנות הרכב.
הוראות הבנק עצמו מצביעות על חובת הבנק ליתן הודעה לבעל החשבון בטרם נקיטת כל פעולה חד צדדית של פירעון החיובים, האשראי, ההלוואות והחשבון. זאת, למעט מצבי קיצון. בסעיף 4.2.3 קבע הבנק כי הוא יהיה רשאי לפי שיקול דעתו, בכל עת, בהודעה שתינתן לבעלי החשבון, לסגור את החשבון או לשלול מבעלי החשבון את הזכות לפעול בו, או להגביל פעילות מסוג כלשהו בחשבון, ובלבד שהוא אינו מחויב על פי דין להמשיך לנהל את החשבון או את הפעילות האמורה.
סיכומו של דבר
כב' השופטת קבעה בסופו של יום כי היה מצופה מהנתבעות להודיע לתובעת אודות החשדות ולכל הפחות לברר את העניין עוד בטרם הוקפא החשבון והועברו המידעים על כן הוחלט לקבל את התביעה כך שהנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.
להרחבה בתחום: עורך דין בנקים · מהם השלבים לשיקום אשראי לאחר חדלות פירעון · טענות משפטיות לביטול ערבות
שאלות נפוצות
אילו פעולות נקט הבנק נגד הלקוחה?
יום לאחר שידור הכתבה חייב הבנק את החשבון בסכום ההלוואה ומשך אותו מחשבון העובר ושב, הפסיק את מתן האשראי, ביטל את ההרשאה לפעילות באינטרנט, הקפיא את יתרת הכספים בחשבון עד לפירעון החבות וביטל את ההלוואה, הכל ללא התראה מוקדמת בכתב.
האם בנק חייב להודיע ללקוח לפני הגבלת פעילות בחשבון?
כן, למעט מצבי קיצון. הוראות הבנק עצמו מחייבות מתן הודעה לבעל החשבון לפני נקיטת פעולה חד צדדית של פירעון חיובים, ביטול אשראי או הגבלת פעילות. בית המשפט קבע כי היה מצופה מהבנק ליידע את הלקוחה על החשדות ולברר אותם לפני ההקפאה.
מה משמעות היעדר הסכם הלוואה בכתב?
בית המשפט עמד על כך שלא הוצג הסכם הלוואה בכתב ואף לא טופס בקשה, אף שנטען כי קיימים מסמכים חתומים. אי הצגת המסמכים פועלת לחובת הנתבעים ומקשה לקבל את גרסתם בדבר תנאי ההלוואה, במיוחד כשהכסף הועבר ישירות לחשבון הלקוחה ולא לסוכנות הרכב.
האם אפשר לתבוע גם את מנהל הסניף ולא רק את הבנק?
כן. בית המשפט דחה את הבקשה למחוק את מנהלת הסניף מהתביעה, וקבע כי אף שהבנק נטל אחריות על הייצוג והשיפוי, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לתבוע את המעוולים לפי סעיפים 13 עד 16 לפקודת הנזיקין, לרבות העובד המעוול.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
