עורך דין ירושה בתל אביב
בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה של תושב תל אביב מוגשת לרשם לענייני ירושה מחוז תל אביב והמרכז, ברחוב השלושה 2, ועורך דין מגיש אותה באופן מקוון. כשמוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה ברחוב ויצמן 1, לפי מושב המוריש. האגרה היא 597 ש"ח נכון ל-1.1.2026, ואת הדירה רושמים על שם היורשים בקריית הממשלה, דרך מנחם בגין 125.
ירושה של תושב תל אביב מתנהלת בארבע כתובות בעיר: הרשם לענייני ירושה ברחוב השלושה 2, בית המשפט לענייני משפחה ברחוב ויצמן 1, בית הדין הרבני בשדרות דוד המלך 33 וקריית הממשלה בדרך מנחם בגין 125. העמוד הזה מסביר מה מתנהל בכל אחת מהן, לאן מגישים, איפה מוסרים צוואה מקורית, ומה קורה כשאחד היורשים מתנגד.
מה עושה עורך דין ירושה בתל אביב?
עורך דין ירושה מטפל בשני צדי הפטירה: עריכת צוואה והפקדתה בחיים, והוצאת הצו, ניהול העיזבון והתדיינות בין יורשים אחרי הפטירה. לפי סעיף 1 לחוק הירושה, "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", אבל בנק, לשכת רישום המקרקעין וקופת גמל לא יעבירו דבר בלי צו חתום.
הרשם לענייני ירושה מצהיר על זכויות היורשים באחד משני מסמכים: צו ירושה כשאין צוואה, או צו קיום צוואה כשיש. סעיף 39 לחוק קובע שאי אפשר לתבוע זכויות לפי צוואה עד שניתן עליה צו קיום. ההסבר המלא על התחום, על סדר היורשים לפי דין ועל חלקו של בן הזוג נמצא בעמוד עורך דין ירושה. כאן מרוכז מה שנכון לתושבי תל אביב: לאיזו יחידה מגישים, לאיזה בית משפט התיק עובר, ואיפה מסדרים את הרישום של דירה בעיר.
איפה זה מתנהל בתל אביב?
כל ההליך של ירושה בתל אביב מתרכז בשני בניינים ממשלתיים ובשתי ערכאות. הרשם והאפוטרופוס הכללי יושבים באותו בניין ברחוב השלושה, ולשכת רישום המקרקעין ומיסוי מקרקעין יושבים באותו בניין בקריית הממשלה. הכתובות והפרטים לפי מאגר הלשכות של gov.il.
| ערכאה או לשכה | כתובת | מה מתנהל שם |
|---|---|---|
| הרשם לענייני ירושה, מחוז תל אביב והמרכז | השלושה 2, קומות ב'-ג'. קבלת קהל בקומת הכניסה | צו ירושה, צו קיום צוואה, הפקדת צוואה, מסירת צוואה מקורית. קבלת קהל בזימון תור בלבד, בימים ב' ו-ד' |
| האפוטרופוס הכללי, מחוז תל אביב והמרכז | השלושה 2, אותו בניין | פיקוח על מנהלי עיזבון ועל אפוטרופוסים, הפקדת ייפוי כוח מתמשך |
| בית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב | ויצמן 1 | התנגדות לצוואה או לצו ירושה, ערעור על החלטת רשם, מינוי מנהל עיזבון במחלוקת, אישור פעולות בדירת העיזבון |
| בית הדין הרבני האזורי תל אביב | שדרות דוד המלך 33 | צו ירושה או צו קיום, רק כשכל הצדדים הסכימו לכך בכתב |
| לשכת רישום מקרקעין תל אביב (טאבו) | דרך מנחם בגין 125, קריית הממשלה, קומה 7 | רישום הדירה על שם היורשים לפי הצו. בזימון תור בלבד, בימים א' ו-ד' |
| מיסוי מקרקעין תל אביב | דרך מנחם בגין 125, קומה 16 | דיווח ואישורי מס לצורך הרישום. בזימון תור בלבד |
שתי הערות מעשיות. הראשונה: גם ברשם וגם באפוטרופוס הכללי הרשומה הרשמית מדגישה שהצוות אינו נותן ייעוץ משפטי, ולשכת רישום המקרקעין כותבת שאינה מייעצת איך להגיש תיק. השנייה: באתרים רבים עדיין מופיעות שעות קבלה ישנות של הרשם, ארבעה ימים בשבוע בלי תור. לפי רשומת הרשם ב-gov.il, קבלת הקהל היא ביום ב' בשעות 08:30-12:30 ו-15:00-18:00 וביום ד' בשעות 08:30-12:30, ורק בזימון תור מראש.
הרשם נקרא "תל אביב והמרכז": לאיזה בית משפט עובר תיק של תושב תל אביב?
לבית המשפט לענייני משפחה ברחוב ויצמן 1, ולא לבית משפט אחר במרכז. שם היחידה של הרשם מטעה: היא משרתת גם את תל אביב וגם את המרכז, אבל בתי המשפט מחולקים אחרת.
צו ההסמכה של בתי המשפט לענייני משפחה קובע בית משפט אחד למחוז תל אביב, והוא יושב בתל אביב-יפו. למחוז המרכז יש בתי משפט נפרדים, בפתח תקוה ובראשון לציון. כשבקשה עוברת מהרשם לבית המשפט, תקנה 10(א) לתקנות הירושה שולחת אותה לבית המשפט שבתחום שיפוטו היה מושב המוריש. סעיף 135 לחוק מגדיר מושב כ"מקום בו נמצא מרכז חייו".
המשמעות: שני תיקים שנפתחו באותו בניין ברחוב השלושה יכולים להסתיים בשני בתי משפט שונים. מוריש שמרכז חייו היה בתל אביב, התיק יתנהל בויצמן 1, גם אם כל היורשים גרים בעיר אחרת. מה שקובע הוא מקום מגוריו של הנפטר, ולא של מי שמגיש את הבקשה.
מתי בקשה עוברת לבית המשפט? לפי סעיף 67א לחוק, כשהוגשה התנגדות, כשהמדינה צד, כשהיועץ המשפטי לממשלה מצטרף, כשהאפוטרופוס הכללי מייצג אדם בהליך, או כשהרשם ראה לנכון להעביר. באין התנגדות ובאין עילת העברה, הרשם נותן את הצו בעצמו לפי תקנה 23(א).
איך מגישים בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה בתל אביב, ומה האגרה?
מגישים לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושב המוריש במותו, ולתושב תל אביב זו יחידת מחוז תל אביב והמרכז. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש באופן מקוון בלבד, לפי תקנה 14(ד), כך שאת רוב ההליך מנהלים בלי להגיע לרחוב השלושה.
לבקשה מצרפים לפי תקנה 14(ב):
- תעודת פטירה.
- בבקשה לצו קיום, את הצוואה המקורית.
- אישור על מסירת הודעה ליורשים או לזוכים האחרים.
- ייפוי כוח, כשמגיש עורך דין.
- אגרה והוצאות פרסום. הוצאות הפרסום חלות על המבקש.
האגרה על בקשה לצו ירושה או לצו קיום היא 597 ש"ח, נכון ל-1.1.2026, ובהגשה מקוונת משלמים 85% ממנה. אותו סכום חל על בקשה לתיקון או לביטול צו ועל בקשה למינוי מנהל עיזבון. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה. פירוט השלבים, כולל ההבדל בין שני הצווים, מופיע בעמוד עורך דין צו ירושה.
אחרי ההגשה הרשם בודק במרשם הארצי אם הנפטר הפקיד צוואה, ומפרסם הודעה על הבקשה. מאז התיקון של שנת תשפ"ד הפרסום הוא באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות, ולא בעיתון. ההודעה מזמינה כל מי שמעוניין להתנגד בתוך שבועיים או תקופה ארוכה יותר שקבע הרשם. מי שגילה טעות בצו אחרי שניתן, למשל יורש שנשמט, מגיש בקשה לפי סעיף 72, והנושא מוסבר במדריך על תיקון צו ירושה. כשאין צוואה כלל, החלוקה נעשית לפי הדין, כמוסבר במאמר על עיזבון כשאין צוואה.
איפה מוסרים ומפקידים צוואה בתל אביב?
בשני המקרים ברחוב השלושה 2, אבל בשני מסלולים שונים. מסירת צוואה מקורית אחרי הגשה מקוונת נעשית בתיבת ההפקדה בלי תור. הפקדת צוואה של אדם חי נעשית בלשכה, בזימון תור.
מסירת צוואה של נפטר. אחרי הגשה מקוונת של בקשה לצו קיום, את הצוואה המקורית מוסרים לרשם בתוך 7 ימים. לפי רשומת הרשם בתל אביב אין צורך בתור: מפקידים אותה בתיבת ההפקדה בימים א' עד ה', בשעות 08:30-17:30. חשוב לדעת שסעיף 75 לחוק מחייב כל מי שמחזיק צוואה למסור אותה לרשם מיד כשנודע לו על מות המצווה, והעונש על הפרה הוא מאסר שלושה חודשים או קנס.
הפקדת צוואה בחיים. צוואה בכתב יד או צוואה בעדים אפשר להפקיד אצל הרשם, והמצווה מוסר אותה בעצמו. ההפקדה היא ראיה לכאורה שהמצווה עשה את הצוואה ושהיא נעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה, ואפשר לקבל אותה בחזרה בכל עת. לפי הרשומה בתל אביב, ההפקדה מתאפשרת לבעלי תעודת זהות בתוקף בלבד, ובצוואה הדדית שני בני הזוג מגיעים, מזמנים שני תורים ומביאים שתי צוואות מקוריות. אפשר גם להפקיד מרחוק באתר האפוטרופוס הכללי, ואז את המקור מוסרים במשרדי הרשם בתוך 45 ימים, אחרת ההפקדה נמחקת מהמרשם. אגרת ההפקדה היא 126 ש"ח נכון ל-1.1.2026, ויש פטור למי שלא הפקיד צוואה קודמת בחמש השנים שקדמו.
החוק מכיר בארבע צורות של צוואה: בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה. צוואה בעדים נחתמת בפני שני עדים באותו מעמד, וצוואה בפני רשות נעשית בין היתר בפני רשם לענייני ירושה או נוטריון. סעיף 35 מבטל הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או לקח חלק בעריכתה. על הבחירה בין הצורות אפשר לקרוא בעמוד עורך דין צוואה, ועל ההגבלות המיוחדות לבני זוג בעמוד צוואה הדדית. בני זוג שחתמו גם על הסכם ממון צריכים לוודא ששני המסמכים לא סותרים, כמוסבר במאמר על השוני בין הסכם ממון לצוואה.
מה קורה כשמוגשת התנגדות לצוואה בתל אביב?
ההתנגדות מוגשת לרשם ברחוב השלושה, והתיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה בויצמן 1. שם מגיש הבקשה נרשם כתובע והמתנגד כנתבע, לפי תקנה 21, וההליך מתנהל כתביעה לכל דבר.
כתב ההתנגדות חייב להיות מנומק, ומצרפים לו מסמכים, תצהיר ואגרה. סעיף 67 לחוק מאפשר להתנגד "כל עוד לא ניתן הצו", והרשם רשאי להאריך את המועד גם אחרי שהסתיים. לכן מי ששמע על הבקשה באיחור לא בהכרח איחר, אבל כל יום מקרב את מתן הצו.
העילות קבועות בחוק: פגם בצורת הצוואה, מצווה שלא היה כשיר לצוות, אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, מעורבות של זוכה בעריכה, וצוואה מאוחרת שמבטלת את הקודמת. פירוט של כל עילה מופיע במאמר על עילות לפסילת צוואה, והמבחנים שבתי המשפט מפעילים בטענת השפעה מוסברים במאמר על ביטול צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת. את המועדים והשלבים מרכז המדריך על התנגדות לצוואה ולצו ירושה.
הגשת מסמכים לתיק בויצמן 1 נעשית בנט המשפט. לפי רשומת בית המשפט ב-gov.il, עורכי דין מגישים שם את כל המסמכים, וצד לא מיוצג מגיש הכול חוץ מכתב טענות פותח. המזכירות מקבלת קהל בימים א'-ה' בשעות 08:30-13:30, ויש בבניין עמדת מתנדבים להכוונה ולסיוע טכני. במחוז תל אביב פועל גם שירות של הגשה מחוזית, שמאפשר להגיש ולעיין במסמכים בבתי משפט השלום האחרים במחוז, לפי רשימת השירות במחוז. מי שמבקש לערער על החלטה של הרשם עצמו עושה זאת בבית המשפט לענייני משפחה בתוך חמישה עשר ימים.
מה הדין כשבעל דירה בתל אביב נפטר כשהוא גר בחו"ל?
הבקשה מוגשת לרשם שבאזור פעולתו נמצאים נכסי העיזבון, ולכן דירה בתל אביב מביאה את התיק ליחידת תל אביב והמרכז. תקנה 13(א) קובעת את הכלל: קודם כול מושב המוריש, וכשמושבו לא היה בישראל, מקום הנכסים.
השאלה המכרעת היא איפה היה "מרכז חייו" של הנפטר. אדם שחילק את זמנו בין תל אביב לעיר בחו"ל אינו מקרה מובן מאליו, וההכרעה משפיעה גם על הרשם המוסמך וגם על בית המשפט שידון בהתנגדות. כשכל המבקשים או רובם גרים מחוץ לאזור הפעולה, הממונה הארצי רשאי להעביר את הבקשה לרשם אחר, לפי תקנה 13(ג).
גם כאן חל הכלל של סעיף 39: צוואה שנערכה בחו"ל אינה מספיקה כדי להעביר דירה בתל אביב. בלי צו קיום שניתן בישראל, לשכת רישום המקרקעין לא תרשום את היורשים. ההגשה המקוונת והמסירה בתיבת ההפקדה מאפשרות לנהל את ההליך בלי שהיורשים יגיעו ארצה לכל שלב, כשהמסמכים המקוריים נמסרים דרך עורך הדין.
איך רושמים דירה בתל אביב על שם היורשים, ומי מנהל את העיזבון?
אחרי שניתן הצו, הרישום נעשה בלשכת רישום המקרקעין בקריית הממשלה, דרך מנחם בגין 125, קומה 7. מיסוי מקרקעין תל אביב יושב באותו בניין, בקומה 16. חוק מיסוי מקרקעין קובע ש"הורשה איננה מכירה", כך שהעברת הדירה ליורשים מכוח הצו אינה עסקת מכר. מכירה של הדירה בידי היורשים היא כבר עסקה נפרדת, והיא שייכת לתחום של מיסוי מקרקעין. כשעל הדירה רובצת משכנתא, כדאי לקרוא גם את המאמר על ירושה במקרקעין ומשכנתא.
מנהל עיזבון. כשהיורשים לא מסתדרים, או כשהעיזבון כולל כמה נכסים וחובות, ממנים מנהל עיזבון. המינוי נעשה בבית המשפט, ובהסכמת כל הצדדים אפשר למנות אצל הרשם. המנהל מכנס את הנכסים, מנהל אותם, מסלק חובות ומחלק את היתרה. הוא מגיש פרטה של נכסי העיזבון בתוך 60 יום ודוח אחת לשנה לפחות, וצריך אישור מראש של בית המשפט לכל פעולה בדירה. הפיקוח נעשה באפוטרופוס הכללי ברחוב השלושה 2, והרשומה של מחוז תל אביב מבקשת להגיש את הפרטות והדוחות בדואר אלקטרוני ולא בדואר רגיל. ההליך המלא מוסבר במדריך על מינוי מנהל עיזבון.
חובות העיזבון. עד החלוקה, היורשים אחראים לחובות רק בנכסי העיזבון. אחרי חלוקה שקדמה לה הזמנת נושים, כל יורש אחראי עד שווי מה שקיבל. חלוקה בלי הזמנת נושים חושפת את היורש לאחריות עד שווי כל העיזבון, והנטל להוכיח אחרת מוטל עליו. לכן לא ממהרים לחלק כספים לפני שבודקים חובות, כמוסבר במאמר על הדרך שבה יורשים מגינים על עצמם מחובות העיזבון.
ייפוי כוח מתמשך. מי שמתכנן את היום שאחרי עושה בדרך כלל גם את המסמך הזה. הוא נחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מתאימה ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי, וההפקדה היא תנאי לתוקפו. מיופה הכוח אינו מוסמך לערוך צוואה בשם הממנה, ולכן אלה שני מסמכים נפרדים. פרטים במאמר על ייפוי כוח מתמשך.
איך פונים למשרד בתל אביב?
למשרד עורכי דין מלכא ושות' יש סניף בתל אביב, ברחוב ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 7. פגישות בענייני צוואות, צווי ירושה והתנגדויות מתואמות מראש בטלפון 1-700-702-755. סניף נוסף פועל בחיפה, ברחוב אנדריי סחרוב 9, בניין רג'וס, קומה 8, מת"מ.
לפגישה ראשונה כדאי להביא תעודת פטירה, את הצוואה אם יש, רשימה של היורשים עם מספרי זהות, ונסח רישום של הדירה. מי שבא לערוך צוואה מביא פרטים על הנכסים ועל בני המשפחה, והסכם ממון אם נחתם. על יתר תחומי הפעילות של הסניף אפשר לקרוא בעמוד עורך דין בתל אביב, ועל התחום כולו בעמוד של עורכי דין לענייני ירושה.
שאלות נפוצות על ירושה בתל אביב
איפה נמצא הרשם לענייני ירושה בתל אביב?
ברחוב השלושה 2, תל אביב-יפו. היחידה נקראת הרשם לענייני ירושה מחוז תל אביב והמרכז, היא יושבת בקומות ב'-ג', וקבלת הקהל בקומת הכניסה. קבלת קהל רק בזימון תור מראש: ביום ב' בשעות 08:30-12:30 ו-15:00-18:00, וביום ד' בשעות 08:30-12:30. האפוטרופוס הכללי של המחוז יושב באותו בניין.
צריך להגיע לרשם כדי להגיש בקשה לצו ירושה?
לא בהכרח. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד. כשמדובר בצו קיום צוואה, את הצוואה המקורית מוסרים לרשם בתוך 7 ימים מההגשה. בתל אביב אפשר למסור אותה בלי תור, בתיבת ההפקדה ברחוב השלושה 2, בימים א' עד ה' בשעות 08:30-17:30.
כמה עולה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה?
האגרה היא 597 ש"ח, נכון ל-1.1.2026, ובהגשה מקוונת משלמים 85% ממנה. לאגרה מתווספות הוצאות פרסום, שחלות על המבקש. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה. אגרת הפקדת צוואה היא 126 ש"ח, עם פטור למי שלא הפקיד צוואה קודמת בחמש השנים שקדמו.
איזה בית משפט דן בהתנגדות לצוואה של תושב תל אביב?
בית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, ברחוב ויצמן 1. ההתנגדות מוגשת לרשם, והרשם מעביר את התיק לבית המשפט שבתחום שיפוטו היה מושב המוריש. במחוז תל אביב יש בית משפט אחד לענייני משפחה. מה שקובע הוא מרכז חייו של הנפטר, ולא מקום המגורים של היורשים.
עד מתי אפשר להתנגד לצוואה?
ההודעה על הבקשה מתפרסמת באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, ומזמינה להתנגד בתוך שבועיים או תקופה ארוכה יותר שקבע הרשם. לפי סעיף 67 לחוק הירושה אפשר להתנגד כל עוד לא ניתן הצו, והרשם רשאי להאריך את המועד גם אחרי שהסתיים. אחרי שניתן צו, הדרך היא בקשה לתיקון או לביטול הצו.
אפשר לקבל צו ירושה בבית הדין הרבני בתל אביב?
כן, אבל רק בהסכמה. לפי סעיף 155 לחוק הירושה, בית דין דתי מוסמך לתת צו ירושה וצו קיום צוואה אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב. בית הדין הרבני האזורי תל אביב יושב בשדרות דוד המלך 33, ומשויכות אליו גם רמת גן, גבעתיים, בני ברק, בת ים וחולון. בלי הסכמה של כולם, הסמכות נשארת אצל הרשם ובית המשפט לענייני משפחה.
הנפטר גר בחו"ל והשאיר דירה בתל אביב. לאן מגישים?
כשמושב המוריש לא היה בישראל, הבקשה מוגשת לרשם שבאזור פעולתו נמצאים נכסי העיזבון. דירה בתל אביב מביאה את הבקשה לרשם לענייני ירושה מחוז תל אביב והמרכז. בלי צו שניתן בישראל, לשכת רישום המקרקעין לא תרשום את הדירה על שם היורשים, גם אם יש צוואה שנערכה בחו"ל.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
