פשיטת רגל או איחוד תיקים: איך בוחרים את המסלול הנכון לחובות
איחוד תיקים מתאים למי שיכול לפרוע את כל חובותיו בתוך תקופת הפריסה, 3 או 4 שנים לפי גובה החוב, והגשת הבקשה לא עוצרת הליכים אלא מביאה צו עיכוב יציאה. הליך חדלות פירעון, שהחליף את פשיטת הרגל ב-15.9.2019, מתאים למי שאין לו יכולת כזו: ההליכים מוקפאים עם הצו, התשלום נקבע לפי כושר ההשתכרות, ובסוף ניתן הפטר מיתרת חובות העבר.
כשנפתחים כמה תיקים בהוצאה לפועל, עולות בדרך כלל שתי אפשרויות: לאחד את התיקים ולשלם הכל בתשלום חודשי אחד, או לפנות להליך שנקרא בעבר "פשיטת רגל" ומסתיים בהפטר. אלה שני הליכים שונים לגמרי, עם תנאי כניסה שונים ותוצאה שונה. המדריך מסביר מה כל מסלול דורש, מה קורה מרגע ההגשה, ואילו שאלות עוזרות להחליט.
מה ההבדל בין פשיטת רגל לאיחוד תיקים?
איחוד תיקים הוא הסדר תשלומים בתוך ההוצאה לפועל, ומטרתו לפרוע את כל החובות. הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל בשמה הישן) מיועד למי שלא יכול לפרוע את חובותיו, ובסופו אפשר לקבל הפטר מיתרת חובות העבר.
קודם כל, עדכון מינוח. פקודת פשיטת הרגל בוטלה, ובמקומה נכנס לתוקף ב-15.9.2019 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מאז אין הכרזה חדשה על אדם כפושט רגל. בקשה של יחיד מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון או לרשם ההוצאה לפועל, והערכאה השיפוטית ליחיד היא בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דן בתאגידים. רק תיקים שהיו פתוחים לפני 15.9.2019 ממשיכים לפי הדין הישן. להרחבה על ההבדלים במינוח ובתוצאות, ראו מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל.
ההבדל המהותי הוא בשאלת היכולת. צו איחוד תיקים ניתן רק למי שיכול לשלם את כל החובות בתוך פרק זמן שהחוק קובע. חדלות פירעון מתחילה בדיוק מהנקודה שבה אין יכולת כזו. לכן הבחירה לא נעשית לפי מה "נשמע טוב יותר", אלא לפי היחס בין סך החובות לבין מה שאפשר לשלם בפועל כל חודש. בדיקה כזו היא הצעד הראשון שעושה עורך דין פשיטת רגל לפני שממליצים על מסלול.
מתי איחוד תיקים הוא המסלול המתאים?
איחוד תיקים מתאים לחייב שיש לו הכנסה יציבה, ושהתשלום החודשי שהוא מסוגל לשלם יסגור את כל החובות בתוך תקופת הפריסה. זה המבחן שקובע חוק ההוצאה לפועל בסעיף 74ט(א).
לפי הסעיף, צו איחוד יינתן רק אם הרשם נוכח, אחרי חקירת יכולת ובהתחשב גם בכושר ההשתכרות, שהחייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים בתוך התקופות שבסעיף 7א1. התקופות האלה הן:
- עד שלוש שנים, אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 ש"ח.
- עד ארבע שנים, אם סכום החוב עולה על 100,000 ש"ח.
- הרשם רשאי להאריך בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים.
- תקופה ארוכה יותר אפשרית רק אם כל הזוכים הסכימו.
כמה דברים נוספים שכדאי לדעת לפני שמגישים:
- האיחוד חל על כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב, ולא על חלק מהם לבחירתו.
- תיק מזונות אינו נכלל באיחוד. גם עניין שאינו כספי, ותיק שטר שהוגשה בו התנגדות והועבר לבית המשפט כל עוד לא הוכרע, לא נכללים.
- בבקשה מציינים שיעור חודשי שלא יפחת מהשיעור שאפשר לקבוע בצו תשלומים, ומשלמים אותו כבר עם ההגשה ואז מדי חודש עד ההחלטה.
- חובת הגילוי רחבה: כל המידע על הנכסים בחמש השנים שקדמו לבקשה, ופירוט מלא של כל החובות, "אף אם הוא אינו מכיר בהם".
לפני ההחלטה הרשם מקיים חקירת יכולת. כדאי להגיע אליה עם מסמכים מסודרים, כפי שמוסבר במאמר על חקירת יכולת בהוצאה לפועל. את שלבי ההגשה עצמם מפרט המאמר על איחוד תיקים בהוצאה לפועל.
מה קורה אחרי שמגישים בקשה לאיחוד תיקים?
הגשת הבקשה לא עוצרת את ההליכים. לפי סעיף 74ג(א), ההליכים נגד החייב לא נפסקים ולא מושהים כל עוד לא ניתן צו איחוד. ובמקביל, ההגשה עצמה מביאה צו עיכוב יציאה מהארץ.
זה המקום שבו חייבים רבים מופתעים. סעיף 74ד(א) קובע שעם הגשת בקשת איחוד "יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ". אפשר לבקש בתצהיר, מטעמים מיוחדים, שלא לתת את הצו או לבטלו, לפעמים בתנאי ערובה. סעיף 74ה מוסיף שהרשם רשאי לצוות על עיקול נכסי החייב כבר עם הגשת הבקשה.
הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להשהות הליך מסוים עד 60 יום. אחרי שניתן צו איחוד, הוא רשאי להורות על הפסקה או השהיה של הליכים בתיקים שבצו. מרגע זה משלמים דרך הלשכה שבה מתנהל תיק האיחוד, ולא ישירות לזוכים.
הבקשה יכולה להידחות, ובין העילות שבסעיף 74י:
- מסירת פרטים כוזבים או העלמת פרטים.
- גילוי חלקי של נכסים או של חובות.
- לקיחת התחייבות כספית או הוצאה שלא לצרכים חיוניים אחרי ההגשה.
- תיק חדש שנפתח ולא דווח לרשם מיד.
גם אחרי שהצו ניתן הוא לא מובטח. אם לא שילמו במועד, הרשם רשאי להורות על חידוש הליכים (סעיף 74יג). אם הנסיבות השתנו והחייב כבר לא יוכל לפרוע בתוך התקופות, הרשם רשאי לבטל את הצו (סעיף 74טו). במצב כזה נכנסת לתמונה חובת ההודעה לפי סעיף 7א2, שמוסברת בפרק הבא.
מתי עדיף הליך חדלות פירעון?
הליך חדלות פירעון מתאים כשאין יכולת לשלם את החובות במועדם, או כשההתחייבויות עולות על שווי הנכסים. זו ההגדרה בסעיף 2 לחוק. יחיד יכול לפנות גם כשהצו יסייע למנוע את חדלות הפירעון שלו.
החוק עצמו יוצר את החיבור בין המסלולים. לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, חייב שלא יכול לשלם גם בשיעורים ובתקופות שבסעיף 7א1 צריך להגיש על כך הודעה לרשם. לפי גובה החובות, ההודעה נחשבת לבקשה לפתיחת הליכים, או שהלשכה מוסרת לו מידע על פנייה לממונה. וסעיף 77א מאפשר לרשם שנוכח שאין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל להשהות אותם לתקופה סבירה ולהפנות לחדלות פירעון.
מה מקבלים בהליך שאין באיחוד תיקים:
- הקפאת הליכים: עם מתן הצו לפתיחת הליכים "יוקפאו ההליכים נגד היחיד", וההגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות (סעיף 121(א)).
- תשלום לפי יכולת: גובה התשלום נקבע על בסיס כושר ההשתכרות אחרי הפחתת דמי המחיה (סעיף 162(א)(1)), ולא לפי גובה החוב.
- הפטר: בתום תקופת התשלומים, שהיא ככלל שלוש שנים מהצו לשיקום כלכלי, היחיד פטור מחובות העבר שלא נפרעו (סעיפים 163(א) ו-174(א)).
- הפטר לאלתר: מי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה מקבל הפטר בלי חובת תשלומים (סעיף 167(א)).
המחיר אמיתי. בתקופת הביניים חלות הגבלות על דרכון, יציאה מהארץ, כרטיס חיוב (למעט כרטיס שפועל רק כנגד יתרת זכות), היותו לקוח מוגבל מיוחד והקמת תאגיד (סעיף 142). אסור לקחת אשראי בלי אישור הממונה. הנאמן בודק את ההכנסות, ההוצאות והנכסים, כולל נכסים מהעבר, ומגיש דוח עד תשעה חודשים ממינויו. דירת מגורים נמכרת רק באישור בית המשפט ובתנאים שבסעיף 229, כפי שמוסבר במאמר על דירת מגורים בהליך חדלות פירעון. את הצד הזה בהרחבה מפרט המאמר על החסרונות של הליך חדלות פירעון.
בעל עסק שהוא עוסק יחיד נכנס להליך כיחיד, והממונה רשאי להורות על המשך הפעלת העסק בתקופת הביניים אם שוכנע שזה לא יפגע בשיקום או בנושים (סעיף 157(א)). חברה בע"מ לא נכנסת להליך של יחיד, ואצלה הערכאה היא בית המשפט המחוזי, כמוסבר במאמר על פירוק חברה. לפני כל אלה, עסק עם חובות למע"מ, לביטוח לאומי ולספקים יכול לבדוק הסדר ישיר מול כל נושה.
לאן מגישים בקשת חדלות פירעון ומה הסכומים?
המקום נקבע לפי סך החובות. נכון ל-1.1.2026, יחיד שחובותיו עולים על 176,923.12 ש"ח מגיש לממונה, ומי שחובותיו עד הסכום הזה מגיש לרשם ההוצאה לפועל. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה.
הסכום שכתוב בנוסח המקורי של החוק הוא 150,000 ש"ח, ורוב האתרים עדיין מציגים אותו. זה כבר לא הסכום התקף. במסלול החובות הנמוכים, בקשה לרשם אפשרית כשסך החובות עולה על 58,974.37 ש"ח (נכון ל-1.1.2026), או דרך ההודעה לפי סעיף 7א2. מתחת לסכום הזה הרשם רשאי לתת צו רק מטעמים מיוחדים.
במסלול החובות הנמוכים יש שלב שאין אצל הממונה: הרשם מורה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה. הסדר שהושג מחייב את הנושים שהסכימו. אם אין הסדר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים.
מה מצרפים ומה משלמים:
- תצהיר על התקיימות התנאים, ודוח על השנתיים שקדמו לבקשה, נתמך במסמכים, כולל פרטים ידועים על בן הזוג.
- כתב ויתור על סודיות.
- אגרה של 1,616 ש"ח (נכון ל-1.1.2026). יחיד שאינו מיוצג בסיוע המשפטי משלם 900 ש"ח בהגשה, והיתרה משולמת מקופת הנשייה.
אם התנאים מתקיימים, הממונה נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה. את הטפסים ואת השלבים הראשונים מפרט המאמר על בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד.
איך נראית ההשוואה בין איחוד תיקים לחדלות פירעון?
הטבלה מרכזת את ההבדלים לפי לשון החוק. היא לא מחליפה בדיקה של הנתונים האישיים, אבל מראה מהר איפה המסלולים נפרדים.
| נושא | איחוד תיקים | חדלות פירעון |
|---|---|---|
| תנאי כניסה | יכולת לפרוע את כל החובות בתוך תקופות הפריסה (סעיף 74ט) | אין יכולת לשלם במועד, או שהצו יסייע למנוע חדלות פירעון |
| מי מחליט | רשם ההוצאה לפועל, אחרי חקירת יכולת | הממונה או רשם ההוצאה לפועל, ובית משפט השלום |
| עצירת הליכים | לא עם ההגשה; אפשר השהיה אחרי הצו | הקפאת הליכים עם הצו לפתיחת הליכים |
| הגבלות | צו עיכוב יציאה עם הגשת הבקשה | דרכון, יציאה, כרטיס חיוב, לקוח מוגבל מיוחד ותאגיד, ואיסור אשראי |
| גובה התשלום | שיעור שמאפשר לפרוע את כל החוב | לפי כושר ההשתכרות פחות דמי מחיה |
| משך | 3 או 4 שנים לפי גובה החוב, והארכות עד 3 שנים נוספות | ככלל 3 שנות תשלומים מהצו לשיקום כלכלי |
| בסוף | החובות נפרעים | הפטר מיתרת חובות העבר, למעט חריגים |
מה קורה לערבים, למזונות ולקנסות בכל מסלול?
אף אחד מהמסלולים לא משחרר ערבים באופן אוטומטי. חוב מזונות לפי פסק דין ותשלום עונשי נשארים ככלל גם אחרי הפטר.
ערבים. לפי סעיף 74ג(ב) לחוק ההוצאה לפועל, בקשת איחוד או צו איחוד לא עוצרים הליכים נגד חייב אחר באותו תיק. בחדלות פירעון, סעיף 174(א) קובע שההפטר חל על "היחיד, והוא בלבד". מי שחתם כערב, או שבן משפחה חתם לו, צריך לבדוק את מצב הערב לפני שבוחרים מסלול.
מזונות. תיק מזונות לא נכלל באיחוד תיקים. בחדלות פירעון, חוב מזונות לפי פסק דין אינו בר הפטר, אבל בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל עליו את ההפטר. לזכאי למזונות ממשיכים לשלם סכום שוטף, ככלל בגובה ששולם לפני הצו.
קנסות. תשלום עונשי, כמו קנס או עיצום כספי, אינו בר הפטר. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל הפטר על ריבית ותוספות שנוספו לקנס לפני הצו. חוב שרשום במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מטופל במסלול משלו: אפשר לבקש שם פריסה לתשלומים, אבל לפי כל-זכות הגשת הבקשה לא עוצרת את התווספות ריבית הפיגורים.
האם אפשר להגיע להסדר חוב בלי שני המסלולים?
כן. זוכה וחייב יכולים להגיע להסדר ישיר. לפי סעיף 19ב לחוק ההוצאה לפועל, זוכה שהודיע ללשכה על הסדר מביא לעיכוב ההליכים בתיק, כל עוד לא הודיע שהחייב הפר אותו. החוק לא מחייב זוכה להסכים להסדר.
הסדר ישיר עובד טוב כשיש נושה אחד או שניים. כשיש הרבה נושים, חוק חדלות פירעון מציע הסדר חוב באישור בית משפט. הסדר כזה מחייב גם נושים שהתנגדו, אם אושר ברוב המצביעים שמחזיקים לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה בכל אסיפת סוג, ובידי בית המשפט. בית המשפט בוחן אם הנושה מקבל לפחות את מה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי. הסדר כזה לא פוטר מקנסות, מחוב שנוצר במרמה או מחוב מזונות לפי פסק דין.
הפרטים נמצאים במאמרים על הסדר נושים, על הסדרת חובות בהוצאה לפועל ועל הסדר חוב מול בנק.
איך מחליטים בפועל בין המסלולים?
מתחילים מחשבון פשוט: סך כל החובות, מול התשלום החודשי שאפשר לעמוד בו לאורך שנים. אם התשלום הזה לא סוגר את החוב בתוך תקופות הפריסה, איחוד תיקים לא יאושר או לא יחזיק.
השאלות שכדאי לענות עליהן לפני ההחלטה:
- מה סך החובות, כולל חובות שעוד לא הגיעו להוצאה לפועל?
- האם ההכנסה יציבה, והאם היא מספיקה גם לתשלום וגם להוצאות מחיה?
- האם יש ערבים לחובות, ומה יקרה להם בכל מסלול?
- האם יש דירה, רכב או כספים בקופות גמל שעלולים להיכלל בהליך?
- האם יש חוב מזונות או קנסות שלא יימחקו בכל מקרה?
- האם צפויות נסיעות לחו"ל, ומה המשמעות של עיכוב יציאה?
שני המסלולים משאירים סימן. לפי חוק נתוני אשראי, גם תיקי הוצאה לפועל מעל סכום מסוים וגם נתוני הליך חדלות פירעון נמסרים למאגר נתוני האשראי. על הדרך חזרה אפשר לקרוא במאמר על שיקום אשראי לאחר חדלות פירעון. מי שגר בצפון ימצא את הפרטים המקומיים במאמר על חדלות פירעון בחיפה ובצפון, ומי שגר בדרום במאמר על הסדר חובות באשדוד ובדרום.
ההחלטה תלויה במספרים ובנסיבות, ובחירה שגויה עולה בזמן ובהגבלות. בדיקה של הנתונים עם עורך דין פשיטת רגל וחדלות פירעון לפני הגשת בקשה כלשהי מאפשרת לבחור את המסלול שבאמת יחזיק.
שאלות נפוצות על פשיטת רגל ואיחוד תיקים
האם איחוד תיקים מוחק חלק מהחוב?
לא. צו איחוד ניתן רק אם הרשם נוכח שהחייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים בתוך תקופות הפריסה. האיחוד מרכז את התשלום, אבל המטרה היא פירעון החובות. הפטר מיתרת חובות הוא מוסד של חוק חדלות פירעון.
האם הגשת בקשה לאיחוד תיקים עוצרת עיקולים?
לא. לפי סעיף 74ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, ההליכים לא נפסקים ולא מושהים עד שניתן צו איחוד. הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים, להשהות הליך עד 60 יום. בנוסף, עם הגשת הבקשה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ, והרשם רשאי לצוות על עיקול נכסים.
האם עדיין אפשר להגיש בקשה לפשיטת רגל?
לא במתכונת הישנה. פקודת פשיטת הרגל בוטלה, ומ-15.9.2019 יחיד מגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבקשה מוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי סך החובות, והערכאה השיפוטית ליחיד היא בית משפט השלום. רק תיקים שהיו פתוחים לפני המועד הזה ממשיכים לפי הדין הקודם.
מה הסכום שקובע אם מגישים לממונה או לרשם ההוצאה לפועל?
נכון ל-1.1.2026, יחיד שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח מגיש לממונה, ומי שחובותיו עד הסכום הזה מגיש לרשם ההוצאה לפועל. בקשה לרשם אפשרית כשהחובות עולים על 58,974.37 ש"ח, או בהודעה לפי סעיף 7א2. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה, ולכן הסכום 150,000 ש"ח שמופיע באתרים רבים כבר לא עדכני.
אפשר לעבור מאיחוד תיקים להליך חדלות פירעון?
כן. אם הנסיבות השתנו והחייב כבר לא יוכל לפרוע בתוך התקופות, הרשם רשאי לבטל את צו האיחוד. חייב שלא יכול לשלם גם בפריסה צריך להגיש על כך הודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל. לפי גובה החובות, ההודעה נחשבת לבקשה לפתיחת הליכים או מובילה למידע על פנייה לממונה.
האם הערבים משתחררים כשהחייב מקבל הפטר?
לא אוטומטית. סעיף 174(א) לחוק חדלות פירעון קובע שההפטר חל על היחיד "והוא בלבד". גם באיחוד תיקים, ההליכים נגד חייב אחר באותו תיק לא נעצרים. לכן חשוב לבדוק את מצב הערבים לפני שבוחרים מסלול.
כמה עולה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון?
נכון ל-1.1.2026 האגרה היא 1,616 ש"ח, בבקשה לממונה ובבקשה לרשם ההוצאה לפועל. יחיד שאינו מיוצג בסיוע המשפטי משלם 900 ש"ח בהגשה, והיתרה משולמת מקופת הנשייה. אצל מי שמיוצג בסיוע המשפטי, האגרה משולמת מנכסי קופת הנשייה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
