חוק הערבות, תשכ"ז-1967: המדריך המלא לערב, לנושה ולחייב

חוק הערבות, תשכ"ז-1967, קובע מה בדיוק לקח על עצמו מי שחתם כערב, אילו הגנות עומדות לו ומה חייב הנושה לעשות לפני שהוא דורש ממנו כסף. שלוש שאלות מכריעות את רוב התיקים: לאיזה מעמד שייך הערב, האם הנושה גילה לפני החתימה את הפרטים שהחוק מחייב לגלות, והאם הוא מיצה קודם את ההליכים נגד החייב. בעמוד הזה תמצאו הסבר מעשי סעיף אחר סעיף, ואחריו את נוסח החוק המלא כלשונו.

מהי ערבות לפי חוק הערבות ומה בדיוק מתחייב מי שחותם?

ערבות היא התחייבות של אדם לקיים את חיובו של אדם אחר כלפי צד שלישי. הערב אינו עד לעסקה ואינו ממליץ עליה, אלא נוטל על עצמו מראש אחריות אישית לחוב.

מבנה החוק מסביר את רוב הבלבול בנושא. פרק א', סעיפים 1 עד 17, מכיל את ההוראות הכלליות שחלות על כל ערבות באשר היא. פרק ב', סעיפים 18 עד 32, הוא הפרק שנוצר בתיקון מספר 2 והוא חל רק על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה. כל ההגנות המוגברות שאנשים מחפשים נמצאות שם, לרבות ההסדר המלא של ערב מוגן. פרק ג', סעיפים 33 ו-34, כולל הוראות שונות.

מכאן נובעת אזהרה אחת שכדאי לזכור: אין בחוק "פרק ג' ערב מוגן". מי שמחפש את הגנות הערב המוגן בפרק ג' מחפש במקום הלא נכון, משום שההסדר כולו יושב בתוך פרק ב'. גם סעיף ההגדרות של הפרק הזה הוא סעיף 19, ולא סעיף 17 שמופיע לא פעם בטעות במקורות ברשת.

ההבחנה הזו אינה אקדמית. היא קובעת אילו חובות חלות על הבנק, אילו טענות עומדות לערב, ומה בדיוק צריך לבדוק במסמכי החתימה. את הרקע הרחב יותר על סוגי הערבויות ריכזנו במדריך על ההגנות המשפטיות לערבים וסוגי ערבויות, והוא חלק מתחום דיני הבנקאות שבו הסוגיה עולה כמעט בכל תיק.

מי נחשב ערב יחיד, מי ערב מוגן ומי ערב רגיל?

סעיף 19 לחוק הוא סעיף ההגדרות של פרק ב', והוא זה שקובע את המעמד. ערב יחיד הוא, כלשון החוק, "מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד". "בעל ענין בתאגיד" מוגדר לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

שימו לב לשני החריגים. בן זוג של החייב אינו ערב יחיד, וגם שותפו של החייב אינו ערב יחיד. כשהחייב הוא חברה, גם בעל עניין בחברה יוצא מהגדרה זו. זו הסיבה שבנקים מבקשים לעיתים קרובות את חתימת בן הזוג או בעל המניות דווקא, ולא חתימה של אדם זר.

ההגדרה השנייה שקובעת הכול היא הגדרת "נושה": "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי". פרק ב' מופעל ביחסים מול נושה כזה. משכיר פרטי שדורש ערב לחוזה שכירות אינו עונה על ההגדרה, ולכן הערבות הזו נבחנת לפי דיני החוזים ולפי ההוראות הכלליות של פרק א', ולא לפי הגנות הערב המוגן. מי שערב בחוזה שכירות ימצא הסבר מעשי על מימוש ערבויות במאמר על הפרת חוזה שכירות מצד השוכר.

ערב מוגן הוא ערב יחיד שהסכום הנקוב בחוזה הערבות אינו עולה על הסכום שבפסקה (1) להגדרה, או שאינו עולה על הסכום שבפסקה (2), "ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו". כלומר, המבחן אינו גובה החוב בפועל אלא הסכום שנרשם בכתב הערבות. הטבלה מרכזת את שלושת המעמדים.

סיווג שגוי של ערב הוא אחת הטעויות היקרות ביותר בתיק. פירוט מלא של ההגנות שנלוות לכל מעמד מופיע במדריך על ערב יחיד וערב מוגן וההגנות שחוק הערבות נותן.

מהן התקרות שקובעות מי ערב מוגן ואיך הן מתעדכנות?

לפי הודעת העדכון האחרונה שפורסמה, הסכום שבפסקה (1) עומד על 89,311.66 שקלים חדשים, והסכום שבפסקה (2), זה שחל כשהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו, עומד על 744,263.82 שקלים חדשים.

המנגנון קבוע בסעיף 20(א): "הסכומים הנקובים בהגדרה 'ערב מוגן' בסעיף 19 יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה... לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי". העדכון אינו נעשה בצו אלא בהודעה של שר המשפטים שמתפרסמת בילקוט הפרסומים.

מכאן נגזרת מסקנה מעשית שרבים מפספסים. מכיוון שהסכומים משתנים פעמיים בשנה, אין משמעות לשאלה מה הסכום היום. הבדיקה נעשית מול הסכום שהיה בתוקף במועד החתימה על הערבות. ערב שחתם על ערבות של מאה אלף שקלים לפני שנים עשויות להיות לו טענות שונות לחלוטין מערב שחתם על אותו סכום היום, וזה בדיוק מה שצריך לברר לפני שמגישים טענה. נוסח ההודעה שקבעה את הסכומים האלה פורסם בילקוט הפרסומים.

ערבות בסכום קצוב: מתי ערב יחיד פטור מערבותו לגמרי

סעיף 21 הוא ההגנה הפשוטה והחדה ביותר בחוק, וגם המנוצלת פחות מדי. הוא קובע: "(א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25. (ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב, פטור ערב יחיד מערבותו".

שימו לב לניסוח. התוצאה אינה הפחתה של הסכום ואינה הגבלה שלו לסכום סביר. התוצאה היא פטור. ערבות ללא סכום קצוב, מהסוג שנוסח פעם כ"כל סכום שיגיע לבנק מהחייב", אינה מחייבת ערב יחיד.

לכן הבדיקה הראשונה בכל כתב ערבות היא לחפש את הסכום הנקוב, ולוודא שהוא אכן נקוב בחוזה הערבות עצמו ולא נגזר בעקיפין מהסכם ההלוואה. הבדיקה הזו מופיעה כאחד המצבים במדריך המעשי על ביטול ערבות להלוואה בשבעה מצבים.

חובת הגילוי של הנושה לפני החתימה

סעיף 22 מחייב את הנושה לגלות לערב יחיד את פרטי העסקה לפני כריתת חוזה הערבות. לא בזמן החתימה, לא אחריה, ולא בהפניה למסמך אחר שהערב מעולם לא ראה.

סעיף 22(א) מונה שבעה פרטים שחייבים להיות מגולים, כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב:

• הקרן.
• שיעור הריבית השנתי, לרבות ריבית דריבית.
• תקופת החיוב, סכומי הפרעון ומועדיהם.
• בריבית משתנה, השיעור בעת כריתת החוזה ודרך השינוי.
• הצמדה, אם קיימת, ובסיס ההצמדה.
• התוספות לפי סעיף 25(א)(4).
• ריבית פיגורים וכל תשלום אחר בשל אי-קיום החיוב.

סעיף 22(ב) מוסיף ארבעה פרטים שנוגעים לערבות עצמה ולא להלוואה:

• היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן.
• מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחוב.
• היות הערבות לחיוב קיים או לחיוב מחליף.
• שיעור הריבית לפי סעיף 25(א)(2).

אחד עשר פרטים בסך הכול. הפרט השני ברשימה השנייה, מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב, הוא זה שמופר בפועל בתדירות הגבוהה ביותר, משום שהערב לא תמיד יודע שיש לצידו ערבים נוספים. פירוט של מה שהבנק חייב למסור בכל שלב מופיע במדריך על זכויות הערב מול הבנק, ובהלוואות שאינן בנקאיות נוספת גם חובת צירוף הסכם ההלוואה ופירוט ההלוואה.

מה קורה כשהנושה לא גילה: הסנקציה המדורגת

כאן נמצאת נקודת הבידול החשובה ביותר בחוק, ורוב המקורות ברשת מפספסים אותה. הסנקציה על אי-גילוי אינה בסעיף 22 אלא בסעיף 23, והיא אינה אחידה. היא מדורגת לפי הפרט שלא גולה.

בקבוצה אחת התוצאה היא פטור מלא של הערב מערבותו. בקבוצה שנייה החוזה ממולא לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג. בקבוצה שלישית החוזה ממולא לפי אומד דעת הערב בעת כריתת החוזה. הטבלה מסדרת את שלוש הקבוצות.

לסנקציה יש בלם אחד. סעיף 23(ב) קובע: "הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט... לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט". כלומר נטל ההוכחה על הנושה, והוא מצומצם לאותו פרט בלבד ואינו מרפא את יתר הפרטים שלא גולו.

מבחינה מעשית, המשמעות היא שאין טעם לטעון "הבנק לא גילה" באופן כללי. צריך לזהות איזה פרט מתוך האחד עשר חסר, ואז לדעת מראש איזו תוצאה החוק מצמיד לו. הבדיקה הזו היא הבסיס לטענות משפטיות לביטול ערבות, וכשההפרה חמורה היא עשויה לבסס גם תביעה נגד הבנק.

ההודעה לערב על אי-קיום החיוב: 90 ימים ו-15 ימים

סעיף 26(א) קובע: "לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך".

שימו לב לניסוח המדויק. זה אינו פטור מלא אלא פטור בגובה הנזק. ערב שיטען לפי הסעיף הזה צריך להראות מה הנזק שנגרם לו דווקא בגלל האיחור בהודעה, למשל ריבית שהצטברה או הזדמנות שאבדה לפעול מול החייב בזמן.

לסעיף כמה שכבות נוספות שמשנות את התמונה:

• סעיף 26(ב) מחייב את הנושה לפרט בהודעה עצמה את הוראות סעיפים 27 ו-29, כלומר להסביר לערב מה זכויותיו.
• סעיף 26(ד)(1) מחייב הודעה 15 יום מראש לפני העמדת החוב לפרעון מוקדם. אם לא הודיע, "לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם".
• סעיף 26(ה) קובע שההודעה תישלח בדואר רשום.
• סעיף 25(ב) מגביל את ריבית הפיגורים לתקופה שאחרי 15 ימים מקבלת ההודעה בלבד.

צירוף השכבות האלה מסביר למה בתיקים רבים הסכום שנדרש מהערב גבוה מהסכום שהוא חייב בפועל. אלה חלק מהעילות לביטול ערבות בנקאית שנבדקות בכל תיק.

מיצוי הליכים לפני פנייה לערב מוגן

זו ההגנה החזקה ביותר שהחוק מעניק, והיא שמורה לערב מוגן בלבד. סעיף 27(א) קובע: "לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה: (1) ניתן פסק דין נגד החייב; (2) רשם ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים, והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין".

שני התנאים מצטברים. פסק דין נגד החייב לבדו אינו מספיק, וגם פתיחת תיק הוצאה לפועל אינה מספיקה. נדרש אישור פוזיטיבי של רשם ההוצאה לפועל שההליכים מוצו, והחוק מציין במפורש שגם מימוש משכנתה על דירת מגורים נכלל בהם.

סעיף 27(ב) קובע חריגים שבהם התנאים אינם חלים: חייב שנפטר, חייב שהוא פסול דין, חייב שניתן נגדו צו כינוס, חייב שיצא מהארץ לצמיתות, ותאגיד שנמצא בכינוס או בפירוק. סעיף 27(ג) מחייב את הנושה להודיע לכל ערב מוגן על תובענה שהוגשה נגד החייב, ומקנה לערב זכות להצטרף להליך.

ואז מגיע סעיף 27(ד), שהוא ההוראה שכמעט אף מקור אינו מזכיר, והיא זו שמכריעה תיקים. הסעיף מגדיר: "הגשת תובענה, לרבות דרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד". כלומר האיסור אינו מוגבל להגשת תביעה בבית משפט. הוא חל כבר על מכתב דרישה לתשלום, על קיזוז מחשבון הערב, ועל מימוש כל סעד אחר.

המשמעות המעשית חדה: בנק ששלח לערב מוגן מכתב דרישה לפני שקיבל את אישור רשם ההוצאה לפועל, או שקיזז מחשבונו סכום כלשהו, פעל בניגוד לסעיף 27 גם אם מעולם לא הגיש תביעה. זו נקודת פתיחה מצוינת לבקשת עיכוב הליכים או ביטול הליכים בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגד ערב מוגן.

ריבוי ערבים: יחד ולחוד מול חלקים שווים

כשיש כמה ערבים לאותו חוב, השאלה כמה חייב כל אחד תלויה לחלוטין במעמדם, והתשובה מתהפכת בין ערב רגיל לערב מוגן.

הכלל הרגיל בסעיף 13: "שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות". אחריות יחד ולחוד פירושה שהנושה רשאי לגבות את מלוא החוב מערב אחד, גם אם יש חמישה.

לערבים מוגנים הכלל הפוך. סעיף 29(א) קובע: "ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים". שלושה ערבים מוגנים לחוב אחד חייבים שליש כל אחד, ולא כל אחד את הכול. סעיף 29(ב) מוסיף שכאשר יש בתמונה גם ערבים שאינם מוגנים, חלקו של הערב המוגן מחושב לפי מספר כלל הערבים. סעיף 29(ג) קובע שתקרת הסכום הנקוב בחוזה הערבות גוברת גם על החישוב הזה.

ההיפוך הזה הוא אחד ההבדלים המעשיים הגדולים בין המעמדים, ולעיתים הוא לבדו מקטין את הדרישה לשליש או לרבע. ערב שקיבל דרישה למלוא החוב למרות שיש ערבים נוספים צריך לבדוק זאת מול עורך דין בנקים לפני שהוא משלם.

שינוי בחיוב הנערב וזכות הביטול

ערבות אינה חוזה קפוא. סעיף 5 מסדיר מה קורה כשהחיוב שנערב משתנה אחרי החתימה, והתשובה שונה לפי כיוון השינוי.

סעיף 5(א): הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב. סעיף 5(ב): הוגדל החיוב, אין הדבר משנה בחיובו של הערב. כלומר הגדלה חד צדדית אינה גוררת אחריה את הערב.

סעיף 5(ג) מטפל בכל שינוי אחר. חיוב הערב משתנה לפי השינוי, "אולם הברירה בידי הערב: (1) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן; (2) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב".

הברירה נתונה לערב בלבד. הנושה אינו יכול לכפות עליו את השינוי ואינו יכול לבחור עבורו. השאלה המשפטית שנשארת פתוחה בכל תיק היא אם השינוי היה יסודי ואם הוא פגע בזכויות הערב, ולכן שמירת ההתכתבויות ותנאי ההלוואה המקוריים היא קריטית. שינוי מסוג זה הוא אחד המצבים המובהקים שמאפשרים לערב לצאת מהערבות.

דרישות הצורה: מסמך נפרד ואות בגודל שני מילימטרים

גם כשהגילוי נעשה, הוא צריך להיעשות בדרך מסוימת. כאן נכנסים סעיף 24 לחוק ותקנות הערבות, תשנ"ח-1998, ורוב הערבים אינם יודעים שהדרישות האלה קיימות.

סעיף 24(א) קובע: "נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה". סעיף 24(ב) מוסיף שהנושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב. כלומר לערב יש זכות לראות את הסכם ההלוואה עצמו, לא רק את כתב הערבות.

התקנות אינן קובעות טופס אחיד, אלא דרישות צורניות:

• תקנה 1: הגילוי לפי סעיף 22 ייעשה במסמך נפרד מחוזה הערבות, באות בגודל מזערי של שני מילימטרים, שאינה נטויה ואינה מוצרת, בצבע נוגד, וברווח שורות שאינו קטן מגודל האות.
• תקנה 2: לוח התשלומים יימסר בסמוך לאחר מתן האשראי.
• תקנה 3: מוסיפה תוספות שהערב ערב להן, ובהן דמי ניהול עובר ושב, דמי גוביינא, פרמיות ביטוח ואגרות.
• תקנה 4: פוטרת מהודעה כשהפיגור אינו עולה על שני תשלומים תקופתיים ואינו עולה על 2,000 שקלים, צמוד למדד אפריל 1998.
• תקנה 5: הודעת הערב לנושה תימסר בכתב, ביד או בדואר.
• תקנה 6: ערב מוגן שמילא את ערבותו רשאי, באישור ראש ההוצאה לפועל, לפתוח תיק נפרד נגד החייב.

הדרישה למסמך נפרד ולאות בגודל שני מילימטרים אינה קישוט. גילוי שנדחס כשורה בתוך כתב הערבות, או שהודפס באות זעירה, אינו עומד בתקנות, וזו טענה שנבדקת ישירות מול המסמך שנחתם. נוסח התקנות המלא זמין בויקיטקסט.

קיבלתם דרישת תשלום או תיק הוצאה לפועל כערבים: הצעדים הראשונים

הדבר הראשון שצריך להבין הוא שהדרישה עצמה אינה סוף הסיפור, ושהזמן עובד נגדכם רק אם לא עושים כלום. סדר הפעולות הבא הוא זה שמייצר טענות.

• אתרו את כתב הערבות המקורי ובדקו אם נקוב בו סכום קצוב. אם לא, סעיף 21(ב) פוטר ערב יחיד מערבותו.
• קבעו את המעמד: ערב רגיל, ערב יחיד או ערב מוגן. הסכום הנקוב בחוזה, ולא גובה החוב היום, הוא שקובע, והשוואה נעשית מול הסכום שהיה בתוקף במועד החתימה.
• אתרו את מסמך הגילוי. בדקו אם הוא מסמך נפרד, אילו מתוך אחד עשר הפרטים מופיעים בו, ובאיזה גודל אות הוא הודפס.
• בדקו אם נשלחה הודעה על אי-קיום החיוב בדואר רשום, מתי נשלחה ביחס למועד שבו היה על החייב לשלם, ואם פורטו בה סעיפים 27 ו-29.
• אם אתם ערבים מוגנים, בררו אם ניתן פסק דין נגד החייב ואם רשם ההוצאה לפועל אישר שההליכים מוצו. אם לא, גם מכתב הדרישה עצמו וגם קיזוז מהחשבון אסורים לפי סעיף 27(ד).
• בדקו כמה ערבים יש. אצל ערבים מוגנים החלוקה היא בחלקים שווים לפי סעיף 29 ולא יחד ולחוד.

אם כבר נפתח תיק והתקבלה אזהרה בהוצאה לפועל, שמרו את מעטפת המסירה ואת התאריך שעליה, משום שהמועד להגשת התנגדות בתיק הוצאה לפועל נספר ממנה. אם כבר בוצע תשלום או קיזוז, יש לבחון גם טענת פרעתי. במקביל, שווה לצמצם נזק מיידי מול עיקולים בהליכי הוצאה לפועל. סקירה כללית של ההליך מופיעה במדריך לחייב בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל.

חשוב לדעת נקודה אחת נוספת: החוק אינו קובע מועד מיוחד או תקופת התיישנות ייעודית לטענה שהנושה פנה לערב מוגן בלי למצות הליכים. הטענה נבחנת לגופה, ולכן אין להסיק ממשך הזמן שחלף שהיא נסגרה. את הכללים הכלליים בנושא ריכזנו במאמר על התיישנות ושיהוי במשפט האזרחי.

להלן נוסח חוק הערבות, תשכ"ז-1967, כלשונו ועל תיקוניו, לרבות דברי החקיקה, התחילה והתחולה של כל תיקון. הנוסח המלא זמין גם בויקיטקסט כמקור רשמי חיצוני.

חוק הערבות – לשון החוק

חוק הערבות, תשכ"ז-1967*

(תיקון מס' 1)
תשנ"ב-1992

פרק א': הוראות כלליות

מיום 24.2.1992

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 144 (ה"ח 2072)

הוספת כותרת פרק א'

מהות הערבות

ת"ט תשל"ב-1971

1.    (א)  ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי.

מיום 26.11.1971

ת"ט תשל"ב-1971

ס"ח תשל"ב מס' 638 מיום 26.11.1971 עמ' 3

(א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחד אחר כלפי אדם שלישי.

           (ב)  הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.

סייג לערבות

2.    אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף.

יצירת הערבות

3.    הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה הערבות על פי צו של רשות – משנמסר כתב הערבות לרשות.

תחומה של הערבות

4.    (א)  אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו.

           (ב)  הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבות.

           (ג)   היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום ערבותו.

שינוי בחיוב

5.    (א)  הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב.

           (ב)  הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב.

           (ג)   חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב -

(1)   למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן;

(2)   לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב.

הפטר הערב

6.    (א)  גרם הנושה לאי-מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב.

           (ב)  גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק.

טענות הגנה

7.    (א)  כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב.

           (ב)  התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן.

אחריות הערב

8.    הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה:

(1)   הערב ויתר על הדרישה מן החייב;

(2)   ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק;

(3)   החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.

זכות הערב לחזור על החייב

9.    זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות.

סייג לזכות הערב לחזור על החייב

10.   (א)  הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה שהוא היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב ולא התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה נפגעת אם עשה כאמור בסעיף 5(ג)(1).

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הערב מילא את ערבותו לאחר ששלח לחייב הודעה על כוונתו לעשות כן ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט.

דין הערב לפני שמילא ערבותו

11.   לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב שטרם הגיע זמן פרעונו.

שעבוד נכס של החייב

12.   היה החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של החייב, יעבור השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא ערבותו, להבטחת זכותו לחזור על החייב, ועל נותן השעבוד והנושה לעשות, לפי דרישת הערב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר; והכל במידה שאין הדבר פוגע בזכויות הנושה.

ריבוי ערבים

13.   שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות.

ערב בעד ערב

14.   נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב, יהא דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב הן לענין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לענין היחסים בינו לבין הערב.

ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא

15.   (א)  ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול.

           (ב)  ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה.

התחייבות לשיפוי

16.   התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי-קיום חיובו של חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות, יחולו עליה סעיפים 3, 9, 11 ו-12, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

ערבות או התחייבות

לשיפוי בשל חיוב פגום

17.   ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות לשיפוי בשל אי-קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים 9, 11 ו-12.

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

פרק ב': ערבות של ערב יחיד

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 2 (ה"ח 2443)

החלפת פרק ב'

לנוסח פרק ב' לפני החלפתו

תחולה

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

18.   הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 2 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 18

הגדרות

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

19.   בפרק זה -

           "נושה" – מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;

           "ערב יחיד" – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;

הודעה (מס' 2) תשע"א-2011

           "ערב מוגן" – אחד מאלה:

(1)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 שקלים חדשים;

(2)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 2 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 19

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6193 מיום 26.1.2011 עמ' 2199

"ערב מוגן" – אחד מאלה:

(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 84,243.89 שקלים חדשים;

(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 702,032.41 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

מיום 1.7.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6268 מיום 17.7.2011 עמ' 5541

"ערב מוגן" – אחד מאלה:

(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 84,243.89 86,059.99 שקלים חדשים;

(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 702,032.41 717,166.56 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

עדכון סכומים

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

20.   (א)  הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן" בסעיף 19 יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; ואולם יום העדכון הראשון יהיה ביום ג' באדר תשנ"ח (1 במרס 1998).

           (ב)  לענין סעיף זה -

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

           "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש יולי 1997.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 2 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 20

ערבות בסכום קצוב

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

21.   (א)  ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.

           (ב)  לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 2 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 21

חובת גילוי

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

22.   (א)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:

(1)   הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);

(2)   שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;

(3)   תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;

(4)   היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;

(5)   היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;

(6)   תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);

(7)   שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

           (ב)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

(1)   היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;

(2)   מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;

(3)   היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;

(4)   שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

           (ג)   גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.

           (ד)  גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 3 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 22

תוצאות אי גילוי

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

23.   (א)  לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים -

(1)   בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

(2)   בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(3)   בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(4)   בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

(5)   בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.

           (ב)  הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 3 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 23

מסירת העתק מחוזה

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

24.   (א)  נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה.

           (ב)  נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 4 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 24

תוספות לסכום הערבות

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

25.   (א)  ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה:

(1)   הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין הנושה לבין החייב;

(2)   ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפרעון (להלן – ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה החישוב על פי אותה ריבית כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על ארבע נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית;

(3)   הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל;

(4)   תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.

           (ב)  ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת בסעיף קטן (א)(2) רק עבור התקופה שלאחר תום 15 הימים מיום שקיבל את ההודעה על אי קיום החיוב כאמור בסעיף 26.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 4 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 25

הודעה על אי-קיום

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

26.   (א)  לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.

           (ב)  בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד)(2) ו-(3) ואת תוכנן של הוראות סעיפים 27 ו-29.

           (ג)   שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי-קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א).

           (ד)  (1)   ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש; לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם;

(2)   הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן;

(3)   לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה (2) תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה (1), יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם.

           (ה)  הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד)(1) תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד)(2) תיקבע בתקנות.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 4 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 26

תובענה מהחייב תחילה

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

27.   (א)  לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

(1)   ניתן פסק דין נגד החייב;

(2)   יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן למילוי ערבותו אם התקיים אחד משני הסייגים הבאים:

(1)   החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון;

(2)   היה החייב תאגיד – ניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק.

           (ג)   הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי להצטרף להליך.

           (ד)  לענין סעיף זה, "הגשת תובענה" – לרבות דרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 5 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 27

חזרה אל החייב

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

28.   מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא דינו כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 5 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 28

ריבוי ערבים

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

29.   (א)  ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים.

           (ב)  היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של כלל הערבים.

           (ג)   היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה זו כדי להשפיע על חלקם של יתר הערבים.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 5 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 29

תחום ערבותו של ערב יחיד

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

30.   אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א).

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 5 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 30

עדיפות

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

31.   הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 5 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 31

אי התנאה

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

32.   על אף האמור בכל דין, בערבות לפי פרק זה, התניה על הוראות הפרק ועל סעיפים 5, 6, 7, 11 ו-12 שאינה לטובת ערב יחיד בטלה.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 6 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 32

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

פרק ג': הוראות שונות

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 6 (ה"ח 2443)

החלפת פרק ג'

לנוסח פרק ג' לפני החלפתו

שמירת דינים

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

33.   חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1637 מיום 14.11.1997 עמ' 6 (ה"ח 2443)

הוספת סעיף 33

ביצוע ותקנות

(תיקון מס' 2)
תשנ"ח-1997

34.   שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר -

(1)   לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד;

(2)   לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה חייב לגלותם לערב יחיד לפי סעיף 22;

(3)   לקבוע את דרך הצגת המידע האמור בסעיף 22(א)(3);

(4)   לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי סעיף 25(א)(4);

(5)   לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף 26(ג);

(6)   לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף 28.

שאלות נפוצות על חוק הערבות

מדריכים קשורים

סירוב הבנק בפתיחת חשבון בנק

דיני בנקאות · 6 דק' קריאה

הסדר חוב מול בנק אוצר החייל

דיני בנקאות · 4 דק' קריאה

פתיחת חשבון בנק וניהולו לחלפן כספים ו/או נותן שירותי מטבע

דיני בנקאות · 9 דק' קריאה